תביעה של בעלים של דירה המושכרת בשכירות מוגנת לפינוי דייר מוגן, וכן תביעה כספית לתשלום הסך 48,359 ₪ בגין אי תשלום דמי שכירות.
ההליכים המשפטיים בעבר של התובעות נגד הנתבע:
ביום 13.1.2003 הגישה התובעת 1 תביעה נגד הנתבע לפינוי וסלוק יד מהמושכר בטענה שהתובע לא שילם לה דמי שכירות בשיעור מיצטבר של 9,600 ₪ נכון ליום 29.10.02, וסכום החוב בצרוף הפרישי הצמדה ורבית מגיע לסך 14,902 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.
לאור אי העדתו של עו"ד חנן חדד ואי המצאת מסמכים מטעם התובעות על ביצוע עבודות תיחזוקה בבניין ובצוע עבודות אלו על ידי הנתבע, וכן ביצוע עבודות עבור התובעות באמצעות עו"ד חנן חדד, מקבל אני את גרסת הנתבע אודות ביצוע העבודות אותן תיאר הנתבע והעריך את עלותן, כך שאין כל יתרת חוב בגין דמי השכירות עד ליום הגשת כתב התביעה המתוקן.
...
בכתב ההגנה טען הנתבע שיש לדחות את תביעת התובעות מהסיבות כדלקמן:
הנתבעת ורעייתו המנוחה רכשו את זכויות הדיירות המוגנת בדירה מאת חב' רמלוד.
גם אם יש עילת פינוי נגד הנתבע, סבור אני שיש מלוא ההצדקה ליתן לנתבע סעד מן היושר ולא להורות על פינויו, מהסיבות כדלקמן:
מההליכים השונים אותם סרנו לעיל, עולה שהתובעות עושות כל אשר לאל ידן לסלק את הנתבע מהדירה, לרבות תביעה שלא כדין לדמי שכירות העולים כמה מונים על שכר הדירה המוגן;
מהדיון בבקשה לצו מניעה זמני עולה בבירור שהתובעות מנסות להאשים את הנתבע במעשים שעושים דיירים אחרים בבניין;
התובעות הסתירו מבית המשפט מסמכים רלוונטיים רבים אשר מצויים בידיהן, כך שבית המשפט אינו יודע את האמת לאמיתה בשלמותה;
התובעות לא צירפו אפילו קבלה אחת ששלחו לנתבע עבור תשלום דמי שכירות, למרות הודאתן שהנתבע שילם להן דמי שכירות עבור 14 חודשים;
התובעות לא מילאו חובתן על פי חוק הגנת הדייר לבצע עבודות תחזוקה בבניין, עבודות אשר הנתבע נאלץ לעשותן.
מכל האמור לעיל, עולה שערך העבודות אותן ביצע הנתבע עבור התובעות או במקומן (ראה נספחים 4, 4א, ו-4ב לתצהיר הנתבע) עולה על דמי השכירות בסך 7,500 ₪ הנ"ל. לאור זאת איפוס ההתחשבנות בין הצדדים מהווה את הסעד מן הצדק בתיק זה.
פיצול סעדים:
לאור דחיית התביעה על כל חלקיה, אין מקום ליתן היתר לפיצול סעדים.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעות נגד הנתבע, ודוחה את הבקשה למתן היתר לפיצול סעדים.
