מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לפינוי דייר מוגן: זכויות יורש בדירת שכירות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתאריך 26.10.1972 השכיר אביהם המנוח, שהם יורשיו, את הדירה לאביו המנוח של נתבע 2 בשכירות מוגנת (הסכם-השכירות הוא נספח א' לכתב-התביעה).
לא מכבר עמדה על כך כבוד השופטת קרן אזולאי, בבית-משפט השלום בירושלים: "חשוב להבהיר שביסוד הסבת הזכויות לפי סעיף 27(1) עומדת העובדה שהדייר הנדחה 'יונק' את זכויותיו מכוח הדייר המקורי. כשהדייר המקורי נפטר ניתן היה להסב את זכות הדיירות המוגנת גם לאם וגם לילד. המחוקק ביקש לתת בכורה במצב כזה לבן הזוג של הדייר הנפטר, אולם הילד לא 'איבד' את זכותו לקבל את הדיירות המוגנת. זכותו רק נדחתה בזמן מפני זכותה של אימו, ומכאן הכינוי 'דייר נדחה'. כשיבקש לממש את זכותו – עם פטירתו של הדייר הנגזר או כאשר יחדל הדייר הנגזר להחזיק במושכר – יידרש לעמוד בארבעה תנאים מצטברים: (1) עליו להראות כי התגורר עם הדייר המקורי לפחות שישה חודשים טרם מותו; (2) עליו להראות שהדייר הנגזר נפטר או חדל להחזיק במושכר; (3) עליו להוכיח שהוסיף להתגורר בדירה; (4) עליו להוכיח שאין לו דירה אחרת למגורים" (ת"א (שלום ירושלים) 13230-12-11 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' לוי, בפיסקה 25 לפסק-דינה (פורסם במאגרים, 29.4.2015).
אלא, שבשום פנים אין תכליתה של הוראתו של סעיף 27 לאפשר לאדם לצאת ולבוא תחת קורתה של הדירה "המוגנת" כרצונו, ובפרט לא לשוב אליה לאחר שעזבהּ אל מקום-מגורים אחר, ולוּ בציפייה לקבלה לידיו עם שתתפנה.
...
בתוך 14 ימים מיום המצאתו של פסק-דין זה לידיו ישלם הנתבע לתובעים, יחד ולחוד, הוצאות-משפט בסך 1,645 ש"ח ועוד שכר-טרחה של עורך-דין בסכום כולל של 36,000 ש"ח. ניתן היום, ח' אדר א' תשע"ו, 17 פברואר 2016, שלא במעמד הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לפינוי דיירת מוגנת מדירת מגורים.
המנוח הסביר לנתבעות שהוא מוריש להן את זכות הדיירות המוגנת בדירה, ושעליהן לשמור עליה.
בהכריעו בשאלות אלה יידרש בית המשפט, בין השאר, לאופן היתנהגותו של הדייר המוגן; לעילת הפינוי ולחומרת ההפרה; לשאלה האם שולמו על ידי הדייר המוגן דמי מפתח ובאיזה סכום; למשך התקופה שבה נהנה הדייר המוגן מזכות הדיירות המוגנת; למהות הנכס (האם מדובר בדירת מגורים או בנכס מסחרי); לאופן היתנהגותו של בעל הדירה; ולנסיבותיו האישיות של הדייר המוגן.
בשונה ממקרים אחרים שבהם עילת הפינוי נבעה מהיתנהגות חמורה של הדייר כלפי בעל הבית (עניין יניב), או מהיתנהגות פלילית בתוך המושכר עצמו (עניין אוליר), יש ליתן משקל מסוים, אם כי מוגבל, לאופן ניהול הדיון בתובענה זו מצד ההגנה, אשר לא אחת גררה אותו למחוזות רחוקים ולא רלוואנטיים.
...
ההגנה לא עשתה כן. לגוף העניין, לא שוכנעתי שעדותה של גב' סיט יכולה לשפוך אור על המחלוקת באופן שמסייע להגנה.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, כדלקמן: נקבע בזאת כי הנתבעת 1, הדיירת המוגנת במעמד של דיירת נגזרת, נטשה את המושכר.
ד התביעה לדמי שימוש ראויים נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

פסק הדין שלהלן יעסוק בשאלת בעלותו של התובע בחנות ובזכותו של שותף אשר לא השכיר את חלקו במקרקעין לתבוע פינוי דייר מוגן, ששכר את המקרקעין משותפים אחרים.
על פי אותה הסכמה, השכרת חלקו של שותף אחד אינה מונעת מיתר השותפים להשכיר את חלקיהם שלהם, אולם מרגע ששותף אחד הכניס דייר מוגן לחנות, הפך אותו דייר לדייר מוגן גם של יתר השותפים, אשר יהיו זכאים רק לשכר הדירה ו/או דמי מפתח.
על הקושי העומד בפני הדיירים המוגנים נוכח היתנהלות השותפים בנכס עמד בית המשפט כבר בשנת 1984, כפי שעולה מס' 8(ב) בפסק הדין נ/2: "הבית בחלקו שייך לשני הקדשים, ושני הקדשים אלה על המתוואלי והנהנים אינם רשומים במשרד ספרי האחוזה אלא בביה"ד השרעי בירושלים, ובחלקו הנו מולכ והבעלים רשומים במשרד ספרי האחוזה. ההקדשים קיימים שנים רבות, הרבה למעלה ממאה שנה, וחלק מהנהנים על פי הקדשים פונים באופן אישי וישירות לנתבעים שלא באמצעות הממונים וגובים שכר דירה. לגבי שלוש החנויות, עם חלוף הזמן והשנים, נוצר מצב מוזר בו טוענים לבעלות וגם גובים דמי שכירות מהנתבעים, בין אם מכוח היותם ממונים (מתוואלים) על הקדשים בין מכח היותם נהנים של אותם הקדשים בין אם מכח בעלות (מולכ) ובין אם מכח היותם יורשים במולכ, דמי שכירות בשיעור של 30/24 של הנכס; במילים אחרות, המבוכה והמהומה לגבי נכס זה הגיע למימדים כאלה שקיימים 'תובעי דמי שכירות' בשיעור העולה ב 25% מעל לדמי השכירות החוקיים שהנתבעים חייבים בתשלומם." סרובו של הנתבע לשלם לתובע בטרם תוכח בעלותו באה על הרקע האפשרות שתשלום מסוג זה רק יפתח את הפתח לדרישות רבות נוספות.
...
לפיכך, תביעת התובעת 1 נדחית.
לפיכך אני דוחה את התביעה.
התובע ישלם לנתבע הוצאות בסך 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשת, עו"ד בבייב שלח עורכת דין צעירה ממשרדו לדיון בתביעת הפינוי, וטען מטעמה כהגנה טענה שגויה ולפיה הדירה היא "דירה ציבורית" כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הצבורי, תשנ"ח -1998, ולא טען שלמבקשת זכויות בעלות בדירה מכוח ירושה ולחלופין שלמבקשת זכות דיירות מוגנת "נדחית" בדירה, בהתאם לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב -1972.
המשיבה מוסיפה וטוענת שהדירה מושא התובענה אינה דירתה היחידה של המבקשת ובבעלותה של המבקשת נכס מקרקעין ללא משכנתא הידוע כגוש 7466 חלקה 41/1 ומושכר בדמי שכירות של 4,000 ₪ לחודש וכך גם אישרה המבקשת בחקירתה הנגדית בעירעור והיא מוסיפה כי המבקשת מתנכלת לשכניה, נוהגת כלפיהם באלימות ובנתה בנייה לא חוקית מטרידה ויש לתת את הדעת גם לפגיעה בשכניה של המבקשת בבחינת הבקשה.
...
לטענת המבקשת, עו"ד בבייב שלח עורכת דין צעירה ממשרדו לדיון בתביעת הפינוי, וטען מטעמה כהגנה טענה שגויה ולפיה הדירה היא "דירה ציבורית" כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח -1998, ולא טען שלמבקשת זכויות בעלות בדירה מכוח ירושה ולחלופין שלמבקשת זכות דיירות מוגנת "נדחית" בדירה, בהתאם לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב -1972.
טענתה להיותה דיירת מוגנת נדחית מעלה על פניו קושי, אם לא יותר מכך, כאשר המבקשת אינה מצביעה על התקיימות כל התנאים המצטברים להכרה בה כדיירת מוגנת נדחית ובכללם, המשך מגוריה בדירה מאז סבה (הדייר המוגן המקורי הנטען) ועד לפטירת האב (הדייר הנגזר הנטען) (ראו; סעיף 27 לחוק הגנת הדייר; רע"א 1711/98 שפי נ' עזבון המנוחה שדז'ונסקי, פ"ד נד(1) 34 (2000)).
שיהוי בהגשת הבקשה, מטה את הכף שלא להיעתר לה (ראו: רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ (פורסם בנבו, 28.6.2010)) וכבר נפסק ש"אין לקבל התנהלות של בעל הדין השוקט על שמריו ורק כאשר "חרב" הפינוי מונחת על צווארו, בוחר הוא לפתוח בהליכים שונים שמטרתם לעכב או למנוע את הפינוי.
הבקשה, אפוא, נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע טוען כי ירש את זכויותיו במקרקעין מאביו המנוח המתוולי בשם ווקף חסין חסן ניגם (להלן: המתוולי המנוח).
בשנת 1997 הוגשה על ידי חסין חסן נג'ם (לטענת הנתבעת מדובר ככל הנראה בקרוב מישפחה של התובע או הבעלים של המקרקעין) תביעה לפינוי מושכר נגד הדייר המוגן, בטענה כי הדייר המוגן שהתגורר במושכר עם אישתו ובתו מפר את תנאי השכירות בכך שהתיר לשני בניו להתגורר עמו במושכר, על אף שאסר עליו לעשות זאת; כי הדייר המוגן לא שילם את דמי השכירות מזה 4 שנים וגם לא את התוספות (ת"א 6442/97 נג'ם נ' פראח).
התובע עותר להורות על סילוק ידה של הנתבעת מהדירה שכן אמה של הנתבעת נפטרה לפני כעשר שנים, ועם פטירתה פקעה הדיירות המוגנת ועל כן הנתבעת אינה חוסה תחת ההגנות המנויות בחוק הגנת הדייר; כי הנתבעת מתגוררת מזה מספר שנים בדירה מבלי לשלם דמי שכירות כלל, חשבונות חשמל ומים, מה שמחזק את העובדה כי אינה דיירת מוגנת; כי הנתבעת ביצעה שינויים ועבודות במושכר מבלי לקבל אישורו מראש ובכתב, תוך החלפת חלונות במרפסת (מחלונות ברזל וזכוכית לאלומיניום), מבלי שהיה צורך בהחלפתם כלל, ובכך הנכס הוא מוקד לפריצות; הנתבעת עושה שימוש במושכר שלא כדין, תוך היתעלמות מזכויותיו, מבלי לשלם דבר במשך 25 שנה, והכל תוך עשיית עושר שלא כדין בזכויות כאמור; כמו כן, הנתבעת צברה חובות שונים בגין שימושה בנכס: חוב על סך של 78,000 ₪ לרשות המקומית בגין תשלומי ארנונה, וכן חוב של 7,000 ₪ עבור שימוש בחשמל ומים.
...
לאור המסקנה אליה הגעתי לעיל, אני מוצאת כי אין מקום להורות על פינויה של הנתבעת מהמושכר ותיבעת התובע בעניין זה – נדחית.
כזכור, עתר התובע גם לתשלום דמי שימוש ראויים עבור הדירה בסך של 4000 ₪ לחודש, עבור תקופה שמיום 1992 ועד ליום הפינוי בפועל, וגם דינה של טענה זו להידחות.
ברם, מקום שהצדדים אינם חלוקים על כך שמשנת 1998 לא שולמו דמי השכירות כלל והיות ובדיון שהתקיים ביום 01.03.2020 הוריתי לב"כ הנתבעת להפקיד את מלוא דמי השכירות שברשותו לקופת בית המשפט והוא לא עשה כן, אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 300 דינר עבור 7 השנים הקלנדריות טרם הגשת התביעה ובסך הכל 10 השנים האחרונות בסך כולל של 3,000 דינר כערכם על פי השער שנקבע בבנק ישראל ביום 01.03.2019.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו