כניסת מנויים
חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לפי תקנה 36 בגין החמרת ליקוי שמיעה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במהלך השנים, בשל החמרה, פנה ב- 2016 לנתבע, בבקשה לקביעה מחדש.
ב- 13.10.16 הגיש תביעה להחמרת מצב לפי תקנה 36, דרג ראשון (22.3.17) קבע כי אין החמרה.
נתחיל במושכלות ראשונים: התובע הגיש תביעה ובה טען לליקוי שמיעה, שאירע לו בגין חשיפתו לרעש.
בגין אותה פגיעה בעבודה שהוכרה, בגין הירידה בשמיעה והטנטון – הגיש התובע בקשה לבדיקה מחדש, כאמור בתקנה 36, ובווע"ר אכן נקבעה החמרה בנכותו של התובע, כשנקבעו 19%, בגינם זכאי התובע למענק.
הינה כי כן – אין בסיס לטענת התובע, כביכול, באופן שרירותי / טכני פעל הנתבע, בקובעו כי עסקינן בבקשה לבדיקה מחדש, עפ"י תקנה 36, כשמדובר ב"החמרת מצב" לפ"ע שהוכרה: כך, הן משעסקינן בבקשה כאמור שהגיש התובע עצמו, עפ"י הדין, והן משבפועל, כך קבעה הועדה! תאריך הפגיעה הוא 25.10.01, הפגימה היא "ירידה בשמיעה" בפגיעה של "חשיפה לרעש מזיק"; סוג האישור: "אישור עיקרוני" (אגב, הודפס בכתב ראי), כשדרג ראשון קבע 0% מיום 26.10.01; הועדה מציינת (בסעיף 16 כי עסקינן ב"החמרה".
...
אין שחר איפוא לטענה, כביכול, "חסך" התובע לנתבע, שמא לפיכך, כטענתו, יש עתה להעתר לתביעתו.
סיכום התביעה נדחית.
התובע ישלם הוצאות הנתבע כפי שנקבע.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

המבקש הגיש תביעה להחמרת מצבו לפי תקנה 36 לתקנות.
(להלן – פס"ד המחזיר) ביום 13.1.2019 היתכנסה הועדה בפעם השלישית, שמעה את טענות המבקש, בחנה את בדיקות השמיעה שהציג וקבעה כי לא חלה החמרה בליקוי השמיעה ממנו הוא סובל.
...
הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחיה, בפסק הדין מושא הבקשה ובתיק בית הדין האזורי נחה דעתי כי יש לדחותה ואין להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי.
הוועדה עשתה כפי שהוטל עליה ועל כן, נראה כבר בשלב זה כי לא נפל פגם בקביעתה וכי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר - הבקשה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המערער הגיש תביעה לדיון מחדש לפי תקנה 36 (החמרת במצב) וביום 14.12.16 קבעה ועדה מדרג ראשון כי אין החמרה במצבו של המערער.
לעניין הטענות בדבר שלילת הקשר הסיבתי בין פגיעת המערער לחשיפתו לרעש טען המשיב כי הועדה פעלה במסגרת סמכותה עת שללה את הקשר הסיבתי בין ההחמרה בליקוי השמיעה לתנאי החשיפה בעבודה, בהתאם להוראות תקנה 36(ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 הקובעת כי הדיון בקביעת דרגת נכות מחדש ייעשה רק מקום בו ההחמרה הנה תוצאה מהפגיעה בעבודה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות.
נקודה זו תוארה בעיניין ברלכיס כדלקמן: "לפני היכנסו לתוקף של תיקון 79 לחוק, נהג משטר "חלוקת התפקידים" המפורט להלן בין פקיד התביעות לבין הועדה הרפואית בכל הקשור לליקוי שמיעה ולטנטון: פקיד התביעות - אמון היה על קבלת ההחלטה, האם ליקוי השמיעה הימנו סובל המבוטח יוכר כפגיעה בעבודה, ובכלל זה היה עליו לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין הליקוי לבין תנאי העבודה.
...
עיון בפרוטוקול הוועדה, כפי שהובא לעיל, מלמד כי הוועדה האזינה לתלונות המערער מפי ב"כ, ערכה לו בדיקה קלינית, ועיינה בבדיקת השמיעה שהוצגה לה. לאחר שהפעילה את שיקול דעתה המקצועי הגיעה למסקנה כי: "הירידה לא נגרמה עקב חשיפה לרעש ולכן הועדה דוחה את ערר התובע וקובעת כי לא חלה החמרה במצבו. הקשורה לחשיפה לרעש." מן האמור נמצאתי למדה כי אין קביעתה של הוועדה, מהווה חריגה מסמכות, כטענתו של המערער.
על כן סבורני כי לא נפלה טעות בהחלטת הועדה שלא לדון בעניין הטנטון, בהתאם להלכה הפסוקה.
סוף דבר מכל האמור לעיל דינו של הערעור, דחייה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

במהלך שנת 2015 הגיש המערער תביעה להחמרת מצב לפי תקנה 36 לתקנות.
לפיכך, נפסק כי עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שזו תפרט את הירידה בשמיעה בכל אחד מתדרי הדיבור 500, 1,000 ו- 2,000 הרץ, בהתאם לבדיקת השמיעה העדכנית מיום 14.1.18 ובהשוואה לבדיקות השמיעה הקודמות, ותבחן אם יש בכך כדי לשנות מקביעתה בנוגע להחמרה בליקוי השמיעה ממנו סובל המערער.
...
קביעת הוועדה לפיה יש להעדיף את תוצאות בדיקת ה- Bera על פני הבדיקה מיום 14.1.18 עולה בקנה אחד עם הכלל לפיו יש להעדיף את בדיקת השמיעה העדכנית ו"הטובה יותר" (עב"ל (ארצי) 188/08 המוסד לביטוח לאומי - דוד אלון (12.11.08) לא מצאנו שיש בהוראות פסק-הדין המחזיר כדי להגביל את הוועדה מלבחון ממצאי בדיקות נוספות שלא נזכרו בהוראות פסק-הדין המחזיר.
על יסוד האמור, יש לקבוע שלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, ולפיכך הערעור נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך חוק ביטוח בריאות ממלכתי (חב"ר) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מבוא ליקוי השמיעה של התובע הוכר על ידי הנתבע 2, המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), כפגיעה בעבודה.
התובע הגיש למוסד בשנת 2018 תביעה לדיון מחדש לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956 (להלן – התקנות) [נספח לכתב ההגנה של המוסד], ברם לא ניתן היה לידון בתביעה זו שכן לא צורף לה אישור רופא מוסמך מטעם הנתבעת 1, קופת חולים מאוחדת (להלן – הקופה) בדבר החמרת מצב הקשורה לפגיעה בעבודה, בהתאם לדרישת התקנה (להלן- אישור החמרה).
הקופה אף הגישה התכתבות דוא"ל מיום 22.6.23 בין ב"כ הקופה לבין ד"ר אברמטו בה מציין ד"ר אברמטו "אני מדגיש כי בהתאם לבדיקות השמיעה שהוצגו בפניי לא חלה החמרת מצב כמצויין בסעיף 2 (לא חלה החמרה) במסמך עליו אני חתום. במלל כתבתי כי לא ניתן לידון כלל במצב זה מאחר וקיימת עדות לשפור בשמיעה בהשוואה לאחת הבדיקות הקודמות שהוצגו בפניי". עיקר טענות המוסד התובע שקט על שמריו ולא פעל להשגת אישור החמרה במועד.
התביעה כנגד הקופה הסעד שצויין בכתב התביעה כמופנה כלפי הקופה הוא "לזרז את הטיפול בפניית התובע למתן חוו"ד רופא מוסמך מטעמה לצורך הגשת בקשה לדיון מחדש עקב החמרת מצב". במועד פסק הדין התובע כבר ביצע בדיקת BERA נוספת וכבר קיבל חוות מאת רופא מוסמך של הקופה, ד"ר ניר אברמטו.
...
מטעם זה מוצתה עילת התביעה כנגד הקופה ודין התביעה נגדה להידחות.
השוואה בין שלושת חוו"ד שיצאו תחת ידי ד"ר ולדנר מלמדת כי אין מדובר בטעות סופר בלבד, אלא בשינוי מהותי של המסקנה.
מהטעמים המפורטים התביעה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו