כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לסעדים הצהרתיים בדבר זכויות אחים בבניין בירושלים

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

זוהי תובענה למתן סעד הצהרתי לפיו הזכויות של המנוח יהודה יעקב מזרחי (בעל ת.ז. 197861 ) (להלן: "המנוח") בנכס הידוע כחלקה 55 בגוש 30044 המצוי ברחוב אגריפס 147 בירושלים (להלן: "הבניין") בשיעור של כ- 74/557 חלקים בלתי מסוימים ממנו, המהוים בפועל את דירת המגורים בקומת הקרקע בבניין, בבעלות משותפת של המבקשים.
דליה היתה דיירת מוגנת בדירה בה התגוררה עד פטירתה ומאז המבקשים מחזיקים בדירה ומי מהמשיבים לא מוחה על כך. בנסבות אלו עותרים המבקשים למתן סעד הצהרתי בדבר זכויותיהם בדירה בהתאם להסכם המתנה ובהיותם המחזיקים בדירה.
אתו מתגוררים שניים מאחיו - המשיבים 2 ו- 5 הסובלים ממחלות שונות.
...
טענת זיוף חתימת המנוח בהסכם המתנה נזנחה ואף לא הוכחה, ודינה להידחות.
טענות המשיב 1 להתיישנות ושיהוי, נטענו בהרחבת חזית אסורה מכתב התשובה, ודינן להידחות.
סוף דבר, המנוח חתם על התחייבות בלתי חוזרת לתת מתנה לקרוביו – הנעברים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

תביעה לסעדים הצהרתיים בדבר זכויות הצדדים - כולם אחים (באשר לאח מ.ח.ז. ז"ל צוינו יורשיו כנתבע מס' 5), ילדי הגב' ז.ז. (להלן - "האם") - בבניין בן 3 קומות ובו חמש דירות, ירושלים (להלן - "המקרקעין" או "הבניין"), אשר שני הצדדים מסכימים לפירוק XXX ' ברח השתוף בו על דרך רישום כבית משותף, אך חלוקים על זכויות הבעלות בדירות מס' 2 ומס' 3 (להלן - "הדירות") בו, אשר לגביהן נערכו מספר עיסקאות מתנה סותרות בין מי מהצדדים לבין האם.
...
ראשית התביעה בבקשה לחתימה על פסיקתא שנועדה להביא לרישום המקרקעין כבית משותף בהתאם לזכויות כל אחד מהאחים במקרקעין, לרבות זכויות התובע מס' 1, בהתאם לפסיקת בית משפט זה בהליך קודם שהתנהל בין הצדדים והאם בתמ"ש 25050/09 (ראו החלטתי באותו הליך מיום 29.9.16 ).
כל אחד מהצדדים טען, האחד כנגד רעהו, כי נפל אצל האם פגם ברצון בעסקה אותה ערכה עם הצד שכנגד (הטעייה, עושק אילוץ וכפייה וכיו"ב), כאשר התובעים טענו בנוסף להשפעה בלתי הוגנת מצד הנתבעים על האם, עת הייתה נתונה לשליטתם, ולהיעדר כשירות עת הוחתמה על מסמכים שונים (אשר חתימת האם עליהם הוכחשה בבחינת טענה מקדמית על וסעיף ג' לסיכום בעמ' 16 לכתב התביעה המתוקן מיום iii28 ,9 ידי התובעים).
..המסקנה העולה מכל אלה היא שעוצמת התחייבותו של נותן מתנה לתת אותה, לרבות עוצמת התחייבותו לא לחזור בו מן הנתינה, חלשה לאין ערוך מעוצמת התחייבותו של מתקשר בחוזה.
לאור המסקנה אליה הגעתי לעיל אינני נדרש לטענות שונות שהעלו התובעים בהשלמת טיעוניהם לעניין השתק פלוגתא או עילה, המתבססות על ההליך הקודם שנדון בין הצדדים 12 בעבר, ודי בכך שאציין מבלי שאכריע בכך, כי בחלקן של טענות אלה, כפי שנטענו בסעיף להשלמת טיעוניהם, יש לחזק את חוסר תום הלב של הנתבעים.
לאור מסקנתי לעיל, לפיה שתי העסקאות הקודמות בזמן עדיפות וגוברות על פני העסקה השלישית שנערכה על ידי האם לטובת הנתבעים, אני מקבל התביעה באופן בו אני מצהיר כי הדירות שייכות לתובע, והוא רשאי להירשם כבעל הזכויות בדירות אלה, כפי שהוענקו לו על ידי האם במתנה מכוח העסקאות הראשונות בזמן, וזאת בכפוף להוראת כל דין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

XXX בשנות השישים של המאה הקודמת רכש המנוח דירה וזכויות בגג ביניין ברחוב בירושלים (הוצג חוזה הרכישה), ובני הזוג המנוחים, המנוחה ור' ז"ל, גרו בדירה.
המנוחה נפטרה בשנת 2005 , וניתן צו קיום צוואה אחר עזבונה בסמוך לאחר לאחר פטירת המנוחה התנהלו בין הצדדים (יורשי המנוחה מזה ויורשי המנוח – לרבות מינהלי העזבון שלו - מזה) הליכים שונים בערכאות שונות לאורך השנים בקשר לנכס, אך מעולם לא הוגשה קודם לכן תביעה לסעד הצהרתי בדבר זכויות המנוחה בנכס מכוח חזקת השתוף, הגם שהטענה עלתה בעקיפין בוורסיות שונות בתוך ההליכים המשפטיים.
הטעמים בבסיס דיני ההתיישנות נדונו רבות בפסיקת בתי המשפט, ותמציתם (כפי :(( שסוכמו בע"א 8438/09 רובאב חברה לנכסים בע"מ נ' אחים דוניץ בע"מ ( 19.4.2012 "טעם ראייתי הקשור בקושי ובהכבדה על הנתבע לשמור את ראיותיו לאורך זמן,
מכאן שהוגשה בפועל תובענה מטעם המנוחה לשם עמידה על זכויותיה, והיתה לה היזדמנות להביא טענותיה לשם שינוי הרישום הקיים בפנקסי המקרקעין כך שישקף את זכויותיה בנכס – אך היא בחרה להתייחס לרישום של גג הבניין בלבד, בהתאם לזכויות שירשה על פי צוואת המנוח, ללא כל היתייחסות לזכויות בדירה וללא כל היתייחסות לזכויות מכוח חזקת השתוף – שתיקה המלמדת על אי עמידה על זכויות בדירה מכוח חזקת השתוף, אלא מכוח ירושת המנוח בלבד.
...
היבט זה מלמד כי אילו הגישה המנוחה בעצמה תובענה בערוב ימיה – יש להניח כי 20 ,((15.11.2011) התביעה היתה נדחית אף מחמת שיהוי ניכר (תמ"ש 55578-05-11 וראייתה כמי שוויתרה על זכויותיה, כמפורט לעיל.
מכל האמור מסקנתי היא כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנותה, ואף מחמת שיהוי ניכר וראיית המנוחה כמי שוויתרה על זכותה; וכן מחמת שיהוי של היורשים עצמם המתווסף על השיהוי של המנוחה.
התובעים יישאו בהוצאות הנתבעים בסך כולל של 6000 ₪, לכולם יחדיו, אשר ישולם להם בתוך 30 ימים ממועד החלטתי זו (החלטה שעל פי מהותה היא פסק דין בתובענה).
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בית משפט לעינייני מישפחה בירושלים 24 אוגוסט 2022 תלה"מ 18816-06-20 נ.י. ואח' נ' י.י. ואח' בפני כב' השופט נמרוד פלקס, סגן הנשיא התובעות 1. נ.י. 2. ח.א.כ. 3. ר.ב.י. 4. ר.י. ע"י עוה"ד אסף חרסט ולירון טרי הנתבעים 1. י.י. 2. ש.ל. ע"י עוה"ד אלי אלקלעי פסק דין
תביעה למתן סעד הצהרתי בדבר ביטול הסכם העברת מניות מיום 8.5.16 שנכרת בין המנוח מ. י. ז"ל (להלן - "המנוח"), אשר הלך לבית עולמו ביום 1.2.17, לבין בנו, הנתבע מס' 1 (להלן - "י.י.") - מכוחו הועברו לי.י. מניות המנוח בחברת גוש XX חלקה XX בע"מ (להלן - "החברה") (כחמישית מכלל מניות החברה).
דומה שתכלית היתאגדות החברה מלכתחילה הייתה החזקת נכס המקרקעין הידוע כחלקה XX בגוש XX, אשר שיטחו כדונם וחצי, הנמצא ברחוב XX, במרכז העיר XX. בנכס הופעל על ידי המנוח, וככל הנראה לימים אף על ידי י.י., חניון לחניית מכוניות תמורת תשלום, וכן נמצא בו ביניין הכולל מספר דירות.
בערוב ימי המנוח, וליתר דיוק במהלך השנה האחרונה לחייו לערך, החלו בין הצדדים דכאן מאבקי "טרום ירושה". לאחר פטירת המנוח נדונו בפני שלל הליכים בעיניין עזבונו, ובפרט תביעת הצוואות, במסגרתה דחיתי את בקשות הצדדים לקיום כלל צוואות המנוח והוכחתן בהעתק, ונתתי צו ירושה אחר עזבונו, מכוחו ירשה נ.י. - אלמנתו, מחצית מעזבונו, ואילו י.י. וארבע אחיותיו ירשו את המחצית הנותרת, בחלקים שוים ביניהם.
לאור מסקנה זו הרי שיש לקבל את התביעה מפאת השפעה בלתי הוגנת ודי בכך בכדי לייתר את הדיון ביתר העילות החוזיות הנטענות (מבלי לגרוע מהאמור לעיל בדבר זכות המנוח לבטל את ההסכם מחמת טעות, עת לא הוכח, כי ידע את דבר חבותו במס ושיעורה הניכר הנטען).
...
לאור מסקנה זו הרי שיש לקבל את התביעה מפאת השפעה בלתי הוגנת ודי בכך בכדי לייתר את הדיון ביתר העילות החוזיות הנטענות (מבלי לגרוע מהאמור לעיל בדבר זכות המנוח לבטל את ההסכם מחמת טעות, עת לא הוכח, כי ידע את דבר חבותו במס ושיעורה הניכר הנטען).
למעלה מן הצורך אציין כי לתוצאת בטלות הסכם המתנה ניתן להגיע גם בגין התקיימות עילת העושק, כאשר אני סבור כי עלה בידי התובעות להוכיח קיומם של יסודותיה - אף שעילה מעין זו מתאימה פחות לעסקאות מתנה השוו: פרידמן וכהן בעמ' 428 - 431).
אשר על כן התביעה מתקבלת ואני מורה על ביטול הסכם המתנה מיום 8.5.16.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים ת"א 39192-04-17 גולן נ' גולן ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אלעד פרסקי תובע יאיר גולן נתבעים 1. יורם גולן 2. נווה שלם אחזקות בע"מ 3. סרגה יאמין אריה 4. עדן פארק השקעות בע"מ התובע – באמצעות ב"כ עוה"ד דגן פרנקל הנתבעים – באמצעות ב"כ עוה"ד עמי פולמן ועוה"ד שני חובב פסק דין
מלכתחילה הוגשה התביעה גם לסעד של פירוק שתוף בנכס ונכללו בה גם אחיהם של יאיר ויורם, מר דוד גולן (להלן: דוד), ושלושת אחיותיהם, גב' טליה גולן (להלן: טליה), גב' עליזה מועלם וגב' לונה בן עמי.
הליך שלישי – במסגרת ת"א 66994-06-22 (מחוזי י-ם) תובע יאיר סעד הצהרתי (ובהתאם צו עשה) לפיו זכויות טליה בנכס הועברו לחברה שלא כדין, והעסקה מהוה עסקה נוגדת, נוכח הסכם מתנה שנחתם בין יאיר לבינה עוד בשנת 2004.
לטענת התובע, בהחלטת בית משפט של פשיטת רגל יש לאקונה או שבית המשפט הניח כדבר מובן מאליו שבעל זכויות בקרקע זכאי לדמי שימוש בהם וממילא לא נידרש לעסוק בכך.
מעבר לכך, יאיר היה חלק מההליך בבית המשפט של פשיטת רגל ולא העלה נושא זה. עוד נטען כי היתייחסות בית המשפט בהחלטה לזכאות לדמי שכירות בגין השמוש במספר דירות שעל חלקה 58 (עליה מצוי ביניין נוסף של הדיור המוגן) מלמדת כי העדר ההתייחסות לדמי שכירות בגין חלקות 55-57 היה מכוון.
...
על כן יש לדחות את התביעה נגדם.
סוף דבר יאיר זכאי לדמי שימוש בגין שימוש העסק בנכס.
התביעה כנגד נתבעים 3-4 נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו