תביעה לסעד הצהרתי לבעלות בדירה וביטול עיקולים

רק ביום 26.12.19 נודע לנתבע על דבר העיקול וזאת מן הבקשה לביטול אשר הועברה למשרדו.

(עמוד 2 שורות 29-34) הנתבע בעדותו "במסגרת העיסוק שלי כעורך דין פנו אלי 2 אחים איתמר וגיל צוקרמן. הם סיפרו לי שאבא שלהם היה בן זוג של התובע. הם קנו פנטהאוז על הטיילת בבת ים. לטענתם על ידי שימוש בהשפעה לא הוגנת אם התובע הגב' פיכמן העבירה את הזכויות מאבא שלהם על שמה. האב נפטר בחו"ל. האחים צוקרמן הגישו תביעה , התביעה היתה כספית תחילה ובתביעה הושגה הסכם פשרה שנוסחו לוקה בחסר אבל הוא כן מדבר על השבת החלק היחסי שאמור היה לרדת לאחים. כשהאב נפטר בעצם מחצית הזכויות של האב היו אמורות לעבור לגברת פיכמן ומחצית השניה שהיא 25% לילדים הביולוגיים . במהלך התביעה עוד טרם ניתן פסק הדין. לאחר פסק הדין גילו האחים צוקרמן שעוד במהלך התביעה הבריחה הגב' מירי פיכמן את הזכויות בנכס ורשמה אותם על שם שני בניה במטרה להונות את האחים צוקרמן. לאור האמור , הוגשה בקשה למתן סעד הצהרתי לבעלות במקרקעין לאותו בית משפט ויחד עימו לבקשה לסעד זמני. לאיסור דיספוזיציה על מנת שהנכס לא יעבור עוד יד כפי שקרה. בסופו של ההליך, ניתן פסק דין שמקבל את התביעה במלואה וקובע שיש לרשום הערת אזהרה של האחים צוקרמן לרבות הנכדים על זכויותיהם של מירי פיכמן ושני בניה שסייעו לה בהברחת הנכס. בכתב ההגנה צורף נסח טאבו נספח 2 . בנסח ניתן לראות בהערה על הבעלות של פיכמן יעקב, פיכמן רן ופיכמן מירי , ההערה הזו סיימה את התיק והיא עוסקת בתת חלקה 33 בלבד, היא החלקה בעיניינה התבקש סעד זמני. לימים, פנה התובע למשרדי וטען שגם דירתו מעוקלת. ביום 26.12.2019 הגיש התובע בקשה להסרת עיקולים בצפיה אקראית בנט המשפט נגלתה לנו הבקשה ועוד באותו היום בה הוגשה הבקשה להסרת עיקול הגיש משרדי תשובה לפיה "אנו לא מתנגדים להסרת העיקול" זו הפעם הראשונה למדנו שעוקלה דירה נוספת תת חלקה 24 היא הדירה בבעלות התובע.

...

לפיכך דין הטענה כי לא התבקש כלל עיקול והרשלנות היא של בית המשפט או של רשם המקרקעין להידחות שכן בית המשפט נתן לתובע את הסעד שהוא ביקש.

סוף דבר לאור הנאמר לעיל, דין התביעה להתקבל בחלקה .

הנתבע ישלם לתובע סך של 2,500 ₪ ואגרת בית משפט כפי ששולמה.

במסגרת תביעתם עותרים התובעים להצהיר על אכיפתו של הסכם הבנות שנחתם בינם לבין הנתבע ביום 5.2.2003 (להלן: הסכם ההבנות) ולפיו הם זכאים להרשם כבעלים בדירת המגורים ברחוב הסוכנות היהודית 13/26 אור יהודה, הידועה כגוש 7215 חלקה 66/58 (להלן: הדירה).

ולעניין זה צורף תצהירו של עו"ד סיני מאפריל 2008 שניתן בתמיכה לתביעה לסעד הצהרתי, ועל מנת למלט את הדירה מידיהם של מעקלים וכינוס נכסים שהוטלו על הדירה, באופן שיאפשר את רישומה על שם הנתבעת.

לטענתם, במהלך שנת 2008, שלוש שנים לאחר החתימה על הסכם המכר, פנה אליהם הנתבע ובקש כי יגיעו למשרדה של עו"ד יום טוב על מנת לחתום על תצהיר, במסגרת הליך משפטי, שעניינו ביטול צוי עיקול וכינוס שהוטלו על הדירה, וזאת על מנת להבטיח כי הדירה תרשם על שם הנתבעת, באופן שתוכל לשמש להחזר ההלוואה, בהתאם להסכם ההבנות.

...

על כן אני מקבלת את בקשה לזימון עדים.

סוף דבר בקשת התובעים לתיקון כתב תביעה כמו גם הבקשה לזימון עדים מתקבלת.

התובעים ישלמו הוצאות הבקשות בסך של 10,000 ₪.

ביום 7.4.20 הגיש האב תביעה לסעד הצהרתי כנגד הגבר, בה התבקש בית המשפט להצהיר כי הדירה במיתחם מצויה בבעלות האב חרף הרישום (להלן – "התביעה ההצהרתית").

בשים לב לכך ששתי התביעות הוגשו בהתבסס על אותה מערכת עובדות והסעד הנתבע בהן זהה, לא ברורה טענתו של הגבר לפיה לא ניתנה לו האפשרות להיתגונן כראוי מפני העיקול ביחס לתביעה השניה, בפרט כאשר במועד בו היתקיים הדיון בבקשה לביטול העיקול התביעה הראשונה כבר נדחתה והתביעה השניה הוגשה ועמדה בפניי בית המשפט, כך שהגבר ידע היטב מהן הטענות שהועלו במסגרת התביעה השניה ויכול היה לחקור את האשה בהתאם.

...

הגבר טען כי יש לדחות את התביעה על הסף מאחר שסעיף 11 לחוק יחסי ממון איננו חל בנסיבות העניין.

כן טוען הגבר כי כב' הרשמת טעתה כאשר קיימה את הדיון בבקשה לביטול העיקול שנה וחודש לאחר שהוגשה לה הבקשה לביטול העיקול, שכן דחייה כה מהותית של הדיון גרמה לתקלות משפטיות ולו היתה מקיימת את הדיון בתוך 14 ימים ממועד הגשת הבקשה לביטול העיקול, כמחויב על פי הדין, התביעה השניה כלל לא היתה קיימת והעיקול הזמני היה פוקע במועד בו נדחתה התביעה הראשונה.

סיכומו של דבר לאור כל האמור לעיל, מצאתי לדחות את הערעור.

נוכח האמור, הטענה לפיה רישום הבעלות נעשה באופן פקטבי ובפועל מדובר בדירה של האב, דרושה בירור עובדתי וראייתי לגופו של עניין אשר ייעשה במסגרת התביעה ההצהרתית שהגיש האב, ולא במסגרת בקשה לביטול עיקול שהוטל בבקשה לסעד זמני, מכאן שלא נפל כל פגם בהחלטת כב' הרשמת שלא להכריע בטענות האב במסגרת המצומצמת של הדיון בבקשה לעיקול זמני ולהסתמך על חזקת הרישום לצורך בירור הבקשה שהונחה לפניה.

...

הבקשה נדחית ללא צורך בתגובה.

סיכומו של דבר, הערעור נדחה.

תמצית המחלוקת בכתבי הטענות התובעים הגישו את התביעה דנן להצהיר על אכיפת הסכם הבנות, שנחתם בינם לבין הנתבע 1 (להלן: הנתבע) ביום 5.2.2003 ולפיו לטענתם הם זכאים להרשם כבעלים של דירת המגורים, וכי שילמו לנתבע את חובם בסך של 437,000 ₪.

לצורך ביטול העיקולים הגישה התובעת תביעה לסעד הצהרתי ת"א 1495/08 (להלן: התביעה ההצהרתית).

להוכחת טענתם צרפו הנתבעים תצהיר של עו"ד סיני ז"ל, אשר הוגש במסגרת התביעה ההצהרתית, שנועדה למלט את הדירה מידיהם של מעקלים וכינוס נכסים שהוטל על הדירה, באופן שיאפשר את רישומה של שם הנתבעת.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים, ועת בית המשפט מעדיף כי בעת הכרעתו בתביעה מלוא המסמכים הרלוונטיים כמו גם העדויות יונחו בפניו בבואו ליתן פסק דין, הרי שיש מקום להיעתר לבקשת התובעים, זאת כמפורט להלן.

אשר לבקשת התובעים להגיש תצהיר משלים מטעם מר קורן וכן להעיד את בא כוחם בכל הנוגע לפגישה עם עו"ד סיני ז"ל, הרי שאף לעניין זה, מצאתי להיעתר לבקשת התובעים.

סוף דבר מתקבלת בקשת התובעים להגשת חוות דעת הגרפולוגית מטעמם בסוגיית חתימותיהם על אישורי התשלום, וכן להגשת תצהיר משלים ולזימון בא כוחם לעדות.