תביעה לסכום קצוב בסדר דין מהיר לאחר התנגדות לביצוע

רקע ועובדות בפני תביעה בסדר דין מהיר, שהורתה בהתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב, שהוגשה בלישכת ההוצאה לפועל בירושלים (תיק מספר 511652-10-16), אשר התקבלה.

יוער, כי עיון בנוסח כתב התביעה על סכום קצוב שהגיש התובע בלישכת ההוצאה לפועל, מעלה, כי נתבע בו שכר טירחה הנגזר "מכל סכום אשר הושג לאחר חתימה על הסכם שכ"ט" (כלשון התובענה על סכום קצוב), ויש בכך כדי לחזק המסקנה, כי יש להעמיד שיעור שכ"ט על 20% מכל סכום שהושג לטובת הנתבע.

...

בהתאם להלכה כי חוזה הניתן לפירושים שונים יש לפרשו לרעת מנסחו, אני קובעת כי בעניינה של תביעה זו, על הנתבע לשלם שכר טרחה בשיעור של 20% מהסכום שהושג בעבורו בתוספת מע"מ, בהינתן כי הצעת הפשרה הועלתה על ידי ב"כ המעסיקה לאחר חתימת ההסכם וקודם שהוגשה תביעה.

יוער, כי עיון בנוסח כתב התביעה על סכום קצוב שהגיש התובע בלשכת ההוצאה לפועל, מעלה, כי נתבע בו שכר טרחה הנגזר "מכל סכום אשר הושג לאחר חתימה על הסכם שכ"ט" (כלשון התובענה על סכום קצוב), ויש בכך כדי לחזק המסקנה, כי יש להעמיד שיעור שכ"ט על 20% מכל סכום שהושג לטובת הנתבע.

לנוכח האמור, משקבעתי כי על הנתבע לשלם שכר טרחה לתובע בהתאם להוראות ההסכם שעליו חתם, כפי שפורט לעיל, אני מורה כי הנתבע ישלם לתובע סך של 15,795 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל ועד לתשלום בפועל.

שלבי ההליך התביעה שהגישה התובעת בלישכת ההוצאה לפועל הוסבה לתביעה בסדר דין מהיר לאחר שנתקבלה היתנגדותו של הנתבע.

כמו כן, התובעת ציינה בכתב התביעה את סעיף 8(ג) לחוק משק המדינה, המפנה לסעיף הנ"ל. טענתו של הנתבע שלא היה מקום להגיש את התביעה כתביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל, אינה בעלת נפקות משההליך הועבר לסדר דין מהיר.

נראה כי יש ממש בטענת התובעת כי הוראת הבצוע נועדה להליכים מנהליים (ר' את הטפסים הנספחים להוראה, בעמודים 49-52 בקובץ כתב ההגנה) ומאחר שהתובעת העמידה את המחלוקת להכרעה שיפוטית, יכולתו של הנתבע להשמיע את עמדתו לא נפגעה.

...

בנסיבות אלה, כל עוד בעל השליטה לא מצביע על זיקה בין השקעותיו בחברה לבין הנכסים וגורלם, זיקה שמעבר להשקעה שוטפת, המסקנה האמורה אינה משתנה (פסק דין הלל בפסקה 26 ופסק דין ל.ר. בע"מ בפסקה 70).

סוף דבר הנתבע ישלם את סכום התביעה בסך 66,690 ₪ בצירוף ריבית והצמדה לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980, ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך של 6,000 ש"ח תוך 30 יום.

ההשתלשלות הדיונית בתיק לאחר מתן ההחלטה להלן השתלשלות הדיונית מיום מתן החלטתי בבקשת הרשות להיתגונן בתמצית: ביום 01/12/2019 הוגש כתב תביעה על סכום קצוב נגד האב מרדכי (אם כי לא הוסב פורמאלית להליך של סדר דין מהיר לאחר מתן ההחלטה אלא הוגש בשנית, כאמור).

ביום 17/12/2019 בהנחית סגנית הנשיא, נשלחה הודעה לצדדים על ידי המזכירות ולהלן עיקרה: 1- ההיתנגדות לבצוע שטר התקבלה [הכוונה לתביעה על סכום קצוב].

...

רק לאחר החלטתי בבקשת הרשות להתגונן בתיק 72895-12-18 ו-72988-12-18 ובסמוך ממש לפני החלטתי ב-58931-12-19 ו-63011-12-19 צורף המסמך המלמד כי עתה נסגר התיק במס הכנסה ואין בכך הוכחה כי פנה בעבר לסגירת התיק – מה שהוא גם לא טוען למעט טענה עובדתית שחורגת מהתצהיר ולו היה נחקר הרי שהיה בדבר לפגוע בזכות הדיונית של התובעת בהליך של סדר דין מקוצר כאמור לעיל ועל כן דינה להימחק.

מכל מקום, רשאי הנתבע להעלותה כמסקנה משפטית של עורך דינו במסגרת פרק הטיעונים המשפטיים, ואני מתירה לו זאת.

המזכירות תואיל להעביר החלטתי זו לב"כ הצדדים.

מונחת לפניי בקשה להעברת מקום הדיון בשל העדר סמכות מקומית לבית משפט זה. עסקינן בתביעה על סכום קצוב שהוגשה ללישכת ההוצאה לפועל בנתניה ולא בתובענה בהליך של סדר דין מהיר כפי שכבר סיווג הצדדים.

כפי שנפסק קודם לתיקון התקנות, "לנתבע עומדת הבחירה האם להגיש את ההיתנגדות לבית המשפט שליד לישכת ההוצאה לפועל בו הוגשה התביעה לסכום קצוב או לבית המשפט שהוא סבור כי קנויה לו הסמכות לפי תקנות סדר הדין האזרחי. זאת, בעוד על היתנגדות לבצוע שטר חלה תקנה 106א לתקנות ההוצאה לפועל הקובעת כי היתנגדות לבצוע שטר תוגש ללישכת ההוצאה לפועל בה הוגשה הבקשה לבצוע השטר. אז, ובהתאם להוראת סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 תועבר הבקשה לבית משפט השלום שליד לישכת ההוצאה לפועל, ודינה כדין תביעה בסדר דין מקוצר. מכאן, כי בעוד שלמגיש היתנגדות לתביעה לסכום קצוב נתונה הבחירה היכן להגיש את היתנגדותו, כאשר בחירה זו אמורה להעשות בהתאם לבית המשפט שהוא סבור שלו הסמכות המקומית, הרי למגיש היתנגדות לתביעה לבצוע שטר אין בחירה כאמור, והוא יכול להעלות טענה כאמור רק לאחר הגשת ההיתנגדות והעברתה לבית המשפט שליד לישכת ההוצאה לפועל בו הוגשה הבקשה לבצוע השטר" (רע"א 3633/10 ויטרום 88 (98) בע"מ נ' פ.ת. פאנת בע"מ (12.7.2010), פסקה 7).

...

ב"כ התובעת מפנה לפסק הדין המנחה בעניין טכנוקריט שהבחין בין התנגדות לביצוע שטר לבין תביעה על סכום קצוב מקום בו מוגשת התנגדות לעניין כללי הסמכות המקומית באופן שלמגיש התנגדות לביצוע שטר אין יכולת לבחור לאיזו לשכה להגיש את ההתנגדות בעוד למתנגד לתביעה על סכום קצוב ישנה יכולת בחירה ומתוך ההבדל בין השניים, הוסקה המסקנה בדבר "חזקת מחילה". בעניין טכנוקריט (בר"ע (י-ם) 975/09 טכנוקריט (1992) בע"מ נ' כ.ס.מ הנדסה ובניין בע"מ (19.7.2009)), המחלוקת הייתה ביחס לשאלה אימתי יש לעורר את שאלת הסמכות המקומית וכיצד יש להביע כפירה בסמכות המקומית (היינו, מהי הדרך לגילוי הדעת של המתנגד לעניין הסמכות המקומית) – האם יש להגיש התנגדות ללשכת ההוצאה לפועל בה הוגשה בקשת הביצוע ואז לבקש העברת מקום הדיון או מלכתחילה להגיש ללשכת ההוצאה לפועל ליד בית המשפט המוסמך לדון בתובענה ולפרט את הטעמים לכך.

בשני המקרים, על החייב לציין במסגרת ההתנגדות מה הטעמים שלפיהם בית המשפט מוסמך לדון בהתנגדות, ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך בהתאם לטעמים המפורטים בבקשת ההתנגדות (עמד על כך בהרחבה כב' הרשם הבכיר ראמי נאסר בהחלטה שניתנה לאחרונה בת"ט 6258-08-20 מגאהד נ' יאסין (31.8.20).

על כן, משלא נטענה טענת נגד בהתאם לחלופות תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי אלא התנגדותה של התובעת התמקדה רק בחזקת המחילה שאיננה קיימת עוד, אני מורה על העברת התיק לכב' נשיא בתי משפט השלום מחוז דרום שיקבע המשך הליכים.

המערערת הגישה היתנגדות לבצוע התובענה, וביום 24.10.2021 במסגרת דיון שהתקיים, ניתנה למערערת בהסכמה רשות להיתגונן, ועל פי החלטה מאותו יום הצדדים התאימו את כתבי הטענות להליך בסדר דין מהיר.

תביעה שהוגשה להוצאה לפועל כתובענה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצל"פ גם אם "התגלגלה" לתביעה בסדר דין מהיר בהחלטות בית משפט, הרי שמירוץ ההתיישנות נפסק עם הגשת אותה תביעה להוצל"פ וזאת גם מבלי להביא בחשבון את מכתב ההתראה משנת 2018.

נספח 3 לא יכול להוכיח דרישות מיוחדות אלה לאחר 18.8.2013, משום שהוא מסתיים בתאריך זה. מנספח 4 שהוגדר "פלט רשומות ממערך הדיוור" לא ניתן ללמוד מה מתוך זה "שירותים בתשלום נוסף", ומנספח 5 שהן חשבוניות המס, הרי הנתונים בהם אינם עומדים בפני עצמם ויש לגבותם בנספחים האחרים או בראיות אחרות לבצוע.

...

בהסכם ההתקשרות נקבע שבעבור שירותים קבועים תשלם המערערת דמי מנוי חודשיים; ובעבור שירותים נוספים שתרצה, כגון עמודי תמליל מתקשורת אלקטרונית, תמצית תרגום, ועוד (להלן: השירותים בתשלום נוסף) תשלם סכום נוסף לפי מחירון המופיע בהסכם ההתקשרות.

בהעדר ראיות סותרות לתפקוד התובעת כעולה מעדות הנציג לפיה מולאו הכרטסת והגיליונות במהלך הפעילות השוטפת של התובעת סמוך למועד התרחשות כל פעולה ופעולה, וכי ננקטו אמצעים סבירים לבקרה ולמניעת שיבושים בגיליונות אלה, שוכנעתי כי המסמכים שצורפו הינם בגדר רשומה מוסדית ויש באמור בהם כדי להוות ראיה לאמיתות תוכנם" (סעיף 9 לפסק הדין).

בית המשפט קבע, שטענת המערערת, שבשל חלוף הזמן לא נמצא בידה המכתב עם ההודעה - נדחית, הן משום שמכתב ההתראה שקיבלה מהתובעת היה עוד בשנת 2018, והן "משום שתיבת הדואר האלקטרוני שצוין בהסכם ההתקשרות באמצעותה התנהלו הצדדים כל העת, עודנה ברשותה, כי תיבה זו פעילה "חלק יותר וחלק פחות"" (סעיף 10 לפסק הדין).

שאר טענות הערעור נדחות, לרבות בסוגיית ההוצאות שבית משפט לא יתערב בה אלא במקרים חריגים ביותר, ואין הצדקה במקרה זה להתערב בכך.

סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו כך שבסעיף 19 לפסק דינו של בית המשפט קמא במקום הסכום של 10,217 ₪ יבוא הסכום של 5,903.4 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.