תביעה למתן צו המורה לנתבעת לסלק את ידה משטח מקרקעין שהנו בגדר רכוש משותף, וכן לחיוב הנתבעת לשלם לתובעים דמי שימוש ראויים בסך 210,740 ₪, בגין השמוש שעשתה בשטח זה החל מחודש אוגוסט 2014, היינו לתקופה של 79 חודשים, וזאת עד למועד הגשת התביעה.
הנתבעת טענה כי החלה להשתמש בשטח כבר ביום 1.10.2013 ובחלוף למעלה מ- 7 שנים, העלו התובעים את טענותיהם הנובעות מהתעמרות וצרות עין, שהרי ברור כי גם אם תיתקבל התביעה לסילוק יד, לא יוכלו התובעים לעשות כל שימוש בשטח המדרכה.
התובעים הוסיפו כי במהלך חודש אוקטובר 2020, נודע להם לראשונה ובאקראי כי שטח המקרקעין הוא בגדר רכוש משותף, עת פנו למודד ובקשו לסמן את מיקום גבולות החלקה, לצורך התקנת מחסום לכביש השירות המוביל למקומות החנייה שבעורף הבניין.
השמאי קמיל, מטעם הנתבעת, העמיד את דמי השכירות הראויים על 62.5 ₪ למ"ר, בהיות השטח מדרכה המצויה ברשות הרבים, ובהתבסס על המקדם שקבעה עיירית תל אביב לענין ההיתר להצבת שולחנות וכיסאות העומד על 0.25.
...
עיינתי בחוות דעת המומחים, קביעותיהם ועדויותיהם ובשקילת מכלול הנתונים הגעתי למסקנה לקבל את חוות דעתו של השמאי סידאווי.
סיכומם של דברים
התוצאה היא כי אני מקבלת את התביעה בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת 1 דמי שימוש ראויים בסך של 6840 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה ישא ריבית והצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה (22.3.21) ועד לתשלום המלא בפועל.