מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לסילוק יד, דמי שכירות ושמוש ראויים בשטח חניה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

20,000 ₪ דמי שכירות ושימוש ראויים, בגין שימוש בנכס שלא כדין לחודש.
שמאי מטעם הבנק, אליו פנו הרוכשים במאי 2015 לקבלת משכנתא, מצא חריגות בניה בנכס כדלקמן: חניה כפולה במפלס המרתף בשטח של כ- 30 מ"ר ניסגרה והורחבה לחדר בגודל 7 מ"ר בחלק הצפוני ללא היתר.
התביעה שכנגד התביעה שכנגד הוגשה ע"י הרוכשים נגד המוכרים, על סך 985,600 ₪, בגן הפרת ההסכם, בטענה שהמוכרים התחייבו שאין בנכס חריגות בניה, ושזכויותיהם נקיות חופשיות ומשוחררות מכל חוב, למסור את הנכס כפי שהוא, שכל המערכות תקינות ופועלות באופן סביר, ולא ידוע להם על פגם או מום נסתר.
לאור כל האמור לעיל, הסעד לסילוק ידם של הרוכשים מהנכס מתייתר.
...
משכך, אני קובעת כי לא חלה עליהם כל אחריות לתשלום הסכום הנדרש להכשרת החריגות.
עם זאת, אני סבורה, כי יש לגלם בסכום זה גם את רכיב הפיצוי הבלתי ממוני לו עותרים המוכרים במסגרת תביעה זו. סכום הפיצוי יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלומו בפועל.
לאור כל האמור לעיל, הסעד לסילוק ידם של הרוכשים מהנכס מתייתר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לסילוק יד מדירה הנמצאת ברח' הזמיר 87/2 בפרדס חנה (גוש 10119 חלקה 126) (להלן – "הדירה" או "הנכס").
ת/13 – העתק של מברק מיום 13.2.1997 ממר אסף זכריה, רכז עמידר בפרדס חנה, אל הנתבעים ובו הודעה כי אושרה להם ע"י משרד השיכון דירת שלושה חדרים בשטח 80 מ"ר ברחוב האדנים בפרדס חנה וכי עליהם לגשת למשרדי התובעת בחדרה לחתימה על חוזה.
ממילא, התובעת לא הציגה תביעת פינוי וסלוק יד שנזכרה הן בתביעה משנת 2002 והן בתביעה משנת 2003 וממילא לא הציגה כל החלטה שיפוטית ביחס לתביעת פינוי וסלוק יד. הדבר היחיד שניתן ללמוד מן המסמך ת/2 הוא כי הנתבעים ידעו על קיומה של תביעת 2002 ומכאן ניתן להסיק כי לכל המאוחר בשנת 2002 ידעו כי התובעת רואה בהם פולשים ואינה מכירה בהסכם שכירות כלשהוא, כנטען.
דוגמה לכך היא התביעה משנת 2002 שבה תבעה התובעת "דמי שכירות" בגין השמוש בנכס בשנת 2002, בד בבד עם טענתה להיות הנתבעים פולשים, בעוד שבתביעת 2003 הקפידה התובעת על מינוח מתאים יותר ועתרה לקבל מן הנתבעים דמי שימוש ראויים.
...
סיכומו של דבר, לא מצאתי כי הנתבעים הוכיחו כי הם בני רשות במקרקעין, כך בהתאם למבחנים הכלליים וקל וחומר משמדובר בנכס ציבורי.
מטעם זה אף אינני מקבל את טענת הנתבעים כי לתובעת אין כל הפסד מכך שהנתבעים מוסיפים להחזיק בנכס.
אני מורה אפוא כי הנתבעים יפנו את הדירה מכל אדם וחפץ עד יום 31.12.2019.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

אני לא מדבר על שטחים שלא שלהם, זה סילוק יד. אני אומר שכבר במעמד החוזה תכננת להגיש נגדם תביעת פינוי למרות שהיית חדש, באותו יום קנית את הבניין, לא הכרת את ההתנהלות בבניין ובחצר.
מאחר וביהמ"ש פסק שאין מדובר בתביעת פינוי, ממילא קבע ביהמ"ש בהסכמת הנתבע שלא ערער על החלטה זו כי החצר לרבות המחסנים אינם חלק מהמושכר.
אין ויכוח כי רק אחרי הגשת התביעה סולקו הדברים לחצר, סולקה הסככה, סולקה החניה של הרכב.
לאור חקירת הנתבע 1 ולאור ידיעותיה של הנתבע 2 כפי שעלו מעדותו והן מההפרעות במהלך עדותו ועצותיה של נתבעת 2 ראוי להעיד את נתבעת 2 שלכאורה יודעת היטב כל מה שקורה בנכס.
לאור האמור אבקש לדחות את תביעת סילוק היד ודמי השמוש שעומדת בפני בית המשפט ולחייב את התובעת בהוצאות הולמות מהסיבה שפגה התביעה לדמי שימוש מכיוון שלא נסמכה על חוות דעת שמאי בהתאם לפקודת הראיות.
...
לאור כל האמור לעיל דין התביעה על יתר רכיביה להתקבל תוך חיוב הנתבעים בהוצאות ושכ"ט .
אני סבור שהייתה קצת העזה מצד התובעת להגיש תביעה לדמי שימוש כנראה אין בידיה חוות דעת מומחה שמאי.
הצדדים וב"כ: אנו מקבלים את הצעת בית המשפט לפיה לסילוק סופי ומוחלט של טענות הצדדים האחד כנגד משנהו התובעת תשלם לנתבעים ביחד ולחוד כנגד הפינוי סך של 950 אלף ₪ ולאחר העברת מלוא סכום זה לא תהיינה לנתבעים ו/או למי מטעמם כל זכות בקרקע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

תביעות הדדיות לסילוק יד בלווי תביעות כספית הדדיות בגין דמי שימוש ראויים.
לטענת התובעת, טענת הנתבעת שצד ג' ("זול ובגדול"), שהיא שוכרת שלה, היא זו שהגדילה את המחסן ועושה בו שימוש, אולם הדבר נעשה בידיעתה והסכמתה של הנתבעת וככל הנראה תוך גביית דמי שכירות, שאחרת לא ניתן להסביר את חוסר המעש שלה לפעול נגד "זול ובגדול" גם לאחר שהתובעת התריעה בפניה שעליה לסלק ידה מהשטח עוד בשנת 2017.
בכל הקשור לדמי השמוש הנתבעים בתביעה שכנגד, טוענת הנתבעת, כי היא זכאית לדמי שימוש ראויים עבור השמוש שעשתה התובעת במחסן וב-9 חניות שהשימוש בהן נימנע עקב סגירת הכניסות לחניון לשימושה הבלעדי של התובעת וחסימת השטחים המשותפים צמוד למעלית ולמחסן אותו חסמה התובעת.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ותצהירי הצדדים על נספחיהם, שמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה העיקרית והתביעה שכנגד להתקבל בחלקן, ואפרט.
אין בידי לקבל טענות אלה של הנתבעת.
בהקשר זה אציין, כי מקובלת עלי טענת התובעת שאין בסיס לסכומים שנתבעו בתביעה שכנגד בענין זה ולא בכדי טענה הנתבעת (התובעת שכנגד) בסיכומיה לסכום אחר מזה שנתבע בתביעה שכנגד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעה למתן צו המורה לנתבעת לסלק את ידה משטח מקרקעין שהנו בגדר רכוש משותף, וכן לחיוב הנתבעת לשלם לתובעים דמי שימוש ראויים בסך 210,740 ₪, בגין השמוש שעשתה בשטח זה החל מחודש אוגוסט 2014, היינו לתקופה של 79 חודשים, וזאת עד למועד הגשת התביעה.
הנתבעת טענה כי החלה להשתמש בשטח כבר ביום 1.10.2013 ובחלוף למעלה מ- 7 שנים, העלו התובעים את טענותיהם הנובעות מהתעמרות וצרות עין, שהרי ברור כי גם אם תיתקבל התביעה לסילוק יד, לא יוכלו התובעים לעשות כל שימוש בשטח המדרכה.
התובעים הוסיפו כי במהלך חודש אוקטובר 2020, נודע להם לראשונה ובאקראי כי שטח המקרקעין הוא בגדר רכוש משותף, עת פנו למודד ובקשו לסמן את מיקום גבולות החלקה, לצורך התקנת מחסום לכביש השירות המוביל למקומות החנייה שבעורף הבניין.
השמאי קמיל, מטעם הנתבעת, העמיד את דמי השכירות הראויים על 62.5 ₪ למ"ר, בהיות השטח מדרכה המצויה ברשות הרבים, ובהתבסס על המקדם שקבעה עיירית תל אביב לענין ההיתר להצבת שולחנות וכיסאות העומד על 0.25.
...
עיינתי בחוות דעת המומחים, קביעותיהם ועדויותיהם ובשקילת מכלול הנתונים הגעתי למסקנה לקבל את חוות דעתו של השמאי סידאווי.
סיכומם של דברים התוצאה היא כי אני מקבלת את התביעה בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת 1 דמי שימוש ראויים בסך של 6840 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה ישא ריבית והצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה (22.3.21) ועד לתשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו