המשיב הנו בעלים של 2/3 מחלקת מקרקעין באדמות סח'נין, הידועה כחלקה 145 בגוש 19341 והרשומה בלישכת רישום מקרקעין נצרת (להלן: "המקרקעין"), ולטענתו, המבקשים הישתלטו על המקרקעין, והקימו ללא היתר שני מבנים, כאשר המבקשים 2 ו- 3 מתגוררים במבנים אלו.
המשיב מוסיף, כי המבקש 1 מיתנהל בחוסר תום לב כאשר הציג מצג שוא לפני כריתת הסכמה לרכישת המקרקעין בתביעה הקודמת (להלן: "ההסכם"), לפיו יש בכוונתו לקיים את חלקו ולשלם את סכום שווי הקרקע, מס השבח, ודמי השמוש כפי שייפסקו על ידי בית המשפט, כנגד ויתור על סילוק היד והעברת זכויות המשיב בקרקע.
...
למעלה מן הצורך, אוסיף כי משהופר ההסכם שעמד בבסיס פסק הדין בהליך הקודם, הרי שצמחו למשיב עילות תביעה חדשות בגין דמי שימוש ראויים במקרקעין, כמו גם זכות לסילוק יד שנולדה עם הפרת ההסכם, ועל כן גם מטעם זה דין הבקשה להידחות בשלב הזה.
בנסיבות העניין אף לא שוכנעתי כי מתקיים בענייננו השתק שיפוטי, בטח שלא מצדו של המשיב, שהרי המשיב כלל לא טען לטענות הפוכות ממה שנטען על ידו בתביעה הקודמת.
סוף דבר - הבקשה נדחית.