תביעה לנזקי רטיבות ממרפסת דירה בקומה עליונה

חוות דעת אלו הועברו לנציגי הנתבעת, ואלו ביקשו לתקן את הנזילה בחדר הילדים, אשר כפי שנימסר לתובעים, נבעה ממרפסת הדירה בקומה העליונה, השייכת למשפחת אבוטבול (להלן: "דירת השכנים"/ "מישפחת אבוטבול").

גם באשר לעתירת התובעים לפצוי בגין אבדן שימוש, כביכול, בחדר הילדים בסך 16,000 ₪, התובעים לא טרחו לצרף תימוכין או אסמכתא כלשהיא לעניין זה, וממילא התובעים לא הוכיחו נזק בהקשר זה. דרישת התובעים לקבלת צו עשה לבצוע תקוני ליקויי רטיבות מדירת מישפחת אבוטבול, מהוה כפל פיצוי וממילא התייתרה.

אין חולק, כי התובעים חיו כ-7 שנים עם רטיבות ניכרת במספר מוקדים בדירה, ועל אף שניתנו לנתבעת מספר הזדמנויות לבצע תיקון מדירת מישפחת אבוטבול, כשלה הנתבעת בבצוע התיקון, והרטיבות הייתה קיימת עד לשנת 2007, עד לתיקון נוסף שבוצע, לאור תביעה משפטית שהגישה מישפחת אבוטובול נגד הנתבעת.

ראו מה שנכתב במייל מיום 13.06.11: "כמו כן במהלך כל החורף הייתה נזילה בימי גשם ממרפסת חדר הורים בקומה 14. הנזילה גרמה לטיפטוף של מים בחדר שינה של יובל, חדר אמבטיה ומרפסת שירות..." ראו מה שנכתב במכתב מיום 20.11.11 בסעיף 3: "כמו כן, ולאחר שכביכול ביצעתם תקוני רטיבות בדירת מרשנו, התגלו בימים האחרונים מוקדי רטיבות חמורים המונעים ממרשינו לעשות כל שימוש בחדר הילדים, באמבטיה הגדולה ובמרפסת השרות (הגשה במקור – הח"מ).

...

הנתבעת תשלם לתובעים סך של 3,600 בגין הפסד ימי עבודה.

הנתבעת תשלם לתובעים ההוצאות שהוציאו בגין ההליך נגד משפחת אבוטבול בסך של 6,550 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעים הוצאותיהם בגין הליך זה, בסך 20,375 ₪.

המהנדס, מר שאול נבו, שבדק את מקור הנזילות (בחורף הקודם וללא קשר לתביעה זו), קבע כי מקור הנזילה הינו בקומות העליונות, והדעת נותנת, כי זהו המקור לנזילות והרטיבות בדירת התובעים (חו"ד של המהנדס שאול נבו צורפה כנספח א' לכתב ההגנה).

כמו כן, השמאי מטעם התובעים קבע בחוות-דעתו מיום 26.05.16, כי הנזקים בדירת התובעים נגרמו כתוצאה מתחזוקה לקויה של מערכת הנקוז והאיטום של המרפסות ואדניות של הדירה העליונה (דירת הנתבע), וכי יש צורך בתיקוני טיח, צבע ונקוז, אשר עלותם נאמדה ע"י השמאי מטעם התובעים בסך של 9,456 ₪.

...

יחד עם זאת, ולאור ההלכה הפסוקה, יש לבהמ"ש גמישות גם בתיקי תביעות קטנות (רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב), ומאחר ששני הצדדים מעוניינים כבר לסיים את ההליכים ורוצים מינוי מומחה מטעם בהמ"ש, אני קובעת, כי נכון ויעיל יהיה לילך בדרך זו ולמנות מומחה מטעם בהמ"ש, בכדי להביא את הסכסוך המשפטי לסיומו.

סוף דבר: לעניין המרזב המשותף ותיקונו- על הנתבע לשלם לתובעים תוך 30 יום מחצית מעלות התיקון של הצינור המשותף, כלומר סך של 1,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ביצוע התשלום על ידי התובעים ועד התשלום בפועל על ידי הנתבע.

לעניין מקור הרטיבות בדירת התובעים, אני ממנה את המהנדס יגאל ברגמן, מחברת ברגמן מהנדסים בע"מ, מרח' הגיחון 3, ירושלים, כמומחה מטעם בהמ"ש (להלן: "מומחה בהמ"ש"), שיבדוק מהו מקור הרטיבות וכן מהם התיקונים שיש לבצע (אם בכלל) וכן הערכה כספית לביצוע התיקונים.

עניינה של התביעה שלפניי, ניזקי רטיבות בדירת התובעים, אשר נגרמו לטענתם, כתוצאה מליקויי איטום בדירת הנתבע, הממוקמת מעל דירתם.

דירת הנתבע, דירה מספר 15 בבניין, ממוקמת מעל דירת התובעים והיא בקומה העליונה שבבניין.

העובדה שמדובר ברטיבות הנובעת מצנרת הרכוש המשותף נלמדת מכך שהתלונות בנוגע לנזילות במרפסת השרות הנן תלונות מחודשי החורף בלבד, כאשר אם מדובר היה בנזק בצנרת דירתו של הנתבע, מדובר היה בנזק לאורך כל חודשי השנה.

במרפסת הצפונית של הנתבע התבצעה בדיקת הצפה והתגלו נזילות מים בקירות החיצוניים ועל גב תפרי ההתפשטות ולתקרת וקירות חדר השינה בדירת התובעים ואף ניראו מים היוצאים מהתפרים בקיר החצוני הצמוד לתקרת קומה 2 (מתחת לדירת התובעים).

...

לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לחייב את הנתבע בהוצאות סימליות בלבד.

ואולם, בשים לב לכך שהיתה רטיבות ישנה בצינור ארבע צול, אשר הצריכה תיקון בדירת התובעים, אם כי התיקון לא בוצע גם בחלוף שש שנים מאז התגלתה הרטיבות ובשים לב לכך שגם במרפסת דירתו של הנתבע היה ליקוי, אם כי מקובלת עליי טענתו, שעיקר הבעיה ברכוש המשותף, הרי שחלק מהבעיה היה בקירות המרפסת ולפחות באופן חלקי, אחראי הנתבע לבעיה זו, הגם שמדובר בליקוי שהחל ברכוש המשותף, לאורך המרפסת.

משכך, הרי שטענת התובעת כי הנזילה מחודש אוקטובר או נובמבר 2019 תוקנה באופן לקוי או חלקי, ועל כן ניזקי הרטיבות המשיכו והתפשטו בדירה – לא הוכחה.

זאת ועוד – בחקירתה הנגדית אישרה התובעת כי דירתה הייתה מבוטחת בחברת "ביטוח ישיר". התובעת לא צרפה כל אישור מאת חברת הביטוח, לפיו לא הגישה תביעה למבטחת שלה ולא קיבלה תגמולי ביטוח מכוח הפוליסה.

על פי חוות הדעת, באיזור המטבח של דירת התובעת נמצא "חלחול מים בעקבות אטימה לקויה של שביל כניסה לדירה בקומה העליונה"; במרפסת (סלון-דרום) נמצא "חלחול מים בעקבות אטימה לקויה של קיר חצוני"; ואילו במרפסת (סלון צפון) נמצא "חלחול מים בעקבות אטימה לקויה בין צנרת מזגן לקיר חצוני". במלים אחרות, גם לו היה מקום להתבסס על מימצאי המומחה מטעם התובעת (על אף שכאמור לא זומן לעדות מטעם התובעת) – עדיין אין בממצאיו ובמסקנותיו כדי להטיל חבות על הנתבעת, שכן המקור לחלחול המים אינו בנזילות מצנרת ביתה של הנתבעת, אלא בבעיות איטום של קירות חצוניים.

...

אשר על כן דין התביעה להתקבל בחלקה.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 7,604 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (22.5.22) ועד התשלום המלא בפועל.

עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות (לרבות שכ"ט עו"ד) בסכום כולל של 2,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

כל אחד מהתובעים זכאי להרשם כבעלים של דירה אחת ואילו הנתבע זכאי להרשם כבעל שתי דירות צמודות; דירותיו נימצאות בקומה העליונה של המבנה, מעל דירות התובעים.

על דירת לוי רשומה הערת אזהרה לטובת אביו המנוח, אליהו לוי ז"ל. תביעת כחלון הוגשה ביום 14.2.2020 לתשלום סך של 130,400 ₪: עיקרה בטענה כי לדירת כחלון נגרמו ניזקי רכוש ישירים בשל רטיבות ונזילות בה שמקורן בדירות של הנתבע (להלן ניזקי הרטיבות); נטען גם לנזק כספי תוצאתי שביטויו במניעת השמוש בדירה והשכרתה בשל ניזקי הרטיבות.

הוסכם בין הנתבע לבין לוי לבצע בדיקות לאיתור הליקויים, תוך זימון מומחים; טרם הגשת התביעה בוצעו איטום ובדיקת הצפה במרפסות בדירות הנתבע ולדידו, מקור הנזילות אינו שם. הנתבע ייחס ללוי חוסר שתוף פעולה, אי-הקטנת הנזק ומניעת זכות תיקון מן הנתבע, באופן שמצדיק את דחיית התביעה; אם יתחוור שיש בדירת הנתבע ליקויים באחריותו, אזי יש לאפשר לו לתקנם.

לבסוף, עקב השפעה מיידית של בדיקת ההמטרה על הריצוף במרפסות הנתבע – במיקום רחוק מהאדנית, על הופעת סימני רטיבות בדירה בקומה מתחת, קבע המומחה טל שיש בסיס איתן ומספיק לייחוס הרטיבות בדירות התובעים לליקוי באיטום המרפסות, ללא קשר לאדניות.

...

תוך שלושים יום מעת המצאת פסק-הדין (וללא קשר לתיקון בדירותיו) ישלם הנתבע לכל תובע סכומים אלה, לביצוע עבודות התיקון בדירותיהם וכפיצוי על נזקיהם: לכחלון – עבור עלות תיקונים של נזקי הרטיבות – 23,166 ₪ כולל מע"מ שיישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך חוות-הדעת המשלימה (15.2.2022) עד יום פסק-הדין.

סוף דבר די באמור לעיל כדי להכריע במחלוקת ואין צורך להידרש לטענות נוספות מעבר לכך.

במכלול השיקולים והקביעות הללו, ישלם הנתבע לתובעים את הוצאות ההליכים כלהלן: לכחלון – אגרת משפט על-פי אסמכתא בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתשלום כל חלק של האגרה עד יום פסק-הדין, הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ (בנוסף לשכר מומחי בית-משפט שנקבע לעיל) ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 15,000 ₪ – שני האחרונים בערכי יום פסק-הדין.