תביעה לנזקי מים שנגרמו מחוסר איטום בדירה

תביעת שבוב בגין ניזקי מים שנגרמו לדירה שבוטחה על ידי התובעת אשר מקורם בדירתו של הנתבע.

לטענת הנתבע התובעת הגישה תביעה באופן רשלני וחסר, ללא צרוף אסמכתות מהותיות וללא חוות דעת מומחה כנדרש.

אך בהינתן כי בארוע הנידון מדובר בהצפה בכמות לא מועטה יחסית, ובהינתן שנתבע לא טען כי היו ארועי הצפה קודמים או תקלה דומה בדירתו, הרי שייתכן כי מדובר בכשל באיטום עקב השפוץ שבוצע בדירת הנתבע, אשר לא מנע את מעבר המים לדירת מבוטח התובעת.

...

ההלכה היא שאין לאפשר למזיק לפשפש בנבכי ההסדר בין חברת הביטוח למבוטח, ויש לבחון רק את סבירות השיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה לשלם את תגמולי הביטוח (ע"א 7148/94 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ. חברת השמירה בע"מ; ע"א 2906/01 עיריית חיפה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ).

לאור מכלול האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

אני מחייב את הנתבע בתשלום 11,464 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, ובתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 3,000 ₪.

חוות דעת מטעם המשיב, אשר הוגשה ביום 3.12.20, קבעה שיש ניזקי רטיבות בדירתו, וצוין כי ככלל, כאשר קיימת רטיבות בתיקרת דירה "סביר כי מקור הרטיבות בדירה מעליה". רטיבות, היכולה לנבוע מתקלה בצנרת או איטום חסר בין הדירות.

כן ציין המומחה כי "לעניין הכשלים ברכוש המשותף בכתב המינוי לא התבקשתי לבחון את הרכוש המשותף על כן באם עולה צורך לאושש או לשלול את החללים המשותפים יש להשלים בדיקות ...". המערער, בתגובתו לחוות הדעת המקורית ובהשגותיו ביחס לתשובתו האחרונה של המומחה, העיר כי הממצאים הפיזיים של המומחה צריכים היו לתמוך במסקנה לפיה הרטיבות בדירת המשיב לא נגרמה מדירת המערער; אמר שלא בוצע כל תיקון או איטום בשנים האחרונות; טען כי מרבית בעלי הדירות בבניין סובלים מרטיבות ממקור חצוני; והטעים כי מומחה בית המשפט כלל לא בדק את מימצאי המומחה מטעמו, לפיהם צנורות הביוב והמים העוברים בבניין כולו הנם במצב "קרדינאלי". המשיב לעומתו הצביע על הרכיבים בחוות דעת מומחה בית המשפט אשר לשיטתו מחזקים המסקנה כי הנזק לדירתו נגרם מפגמים שתוקנו בדירת המערער; הזכיר כי התביעה מיתנהלת לאורך זמן רב; ועמד על מתן פסק דין על מלוא סכום התביעה, לפי חוות דעת המומחה.

...

נוכח כל האמור, אין מנוס מביטול פסק הדין והחזרת התיק לבית משפט קמא, על מנת להשלים את מלאכת המומחה, ולבדוק את מכלול הטענות של שני הצדדים, כראוי.

הערעור מתקבל.

המשיב ישלם את הוצאות המערער בסך 2600 ₪.

לכן, משמומחה התובע עצמו לא מצא נזילה או דליפת מים למעט הממצאים שפורטו לעיל עולה השאלה האם על הנתבעת לפצות את התובע? אקדים ואומר שיש ממש בטענת הנתבעת שלנוכח מימצאי המומחה מטעמו היה עליו להפריד בין הנזק שניגרם כתוצאה מאיטום לקוי או חסר לבין הנזק שניגרם כתוצאה מצנרת ישנה מאוד חלודה ומזיעה.

כפי שהצבעתי לעיל, סעיף ההרחבה לכסוי ניזקי מים (ס' 5.1 לפוליסה מ-2015 או ס' 3 לפוליסה משנת 2008 או ס' לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן ) תשמ"ו -1986 כל הס' זהים) אינו כולל כסוי בשל איטום לקוי או חסר באיטום.

בהקשר זה יש לציין, שהתובע היה מודע לבעיית ההתיישנות של הצנרת ו/או החלודה כפי שבאו הדברים לידי ביטוי בנספח ג' לכתב התביעה (הצעת מחיר של חב' להב יזמות ובניה מקבוצת גליל בע"מ מיום 8.6.17: או כמתואר על ידי שמאי התובע שהרטיבות הגיע לכל שטח הבית : כלומר, גם לאותם מקומות שבהם אין צנרת מים או מכל מקום לא הוכח שיש בהם צנרת מים ולכן, מתבקשת המסקנה שהרטיבות בקירות הנובעת מעלייה קפילרית של רטיבות מתחת לריצוף נגרמה לאורך זמן רב ולא מן הנמנע שמשקל בעיית האיטום הלקוי או החסר הוא רב יותר מאשר קבע מומחה התובע.

...

בהקשר זה יש לציין, שהתובע היה מודע לבעיית ההתיישנות של הצנרת ו/או החלודה כפי שבאו הדברים לידי ביטוי בנספח ג' לכתב התביעה (הצעת מחיר של חב' להב יזמות ובניה מקבוצת גליל בע"מ מיום 8.6.17: או כמתואר על ידי שמאי התובע שהרטיבות הגיע לכל שטח הבית : כלומר, גם לאותם מקומות שבהם אין צנרת מים או מכל מקום לא הוכח שיש בהם צנרת מים ולכן, מתבקשת המסקנה שהרטיבות בקירות הנובעת מעלייה קפילרית של רטיבות מתחת לריצוף נגרמה לאורך זמן רב ולא מן הנמנע שמשקל בעיית האיטום הלקוי או החסר הוא רב יותר מאשר קבע מומחה התובע.

לפיכך, ומשהתובע לא הוכיח שמקור נזקי המים הוא בנזילה או דליפה בניגוד לנטען על ידו בכתב התביעה : סדקים בצנרת המים , ומשלא הוכח על ידו שהפוליסה מכסה נזקי מים כתוצאה מבעיית איטום או התיישנות צנרת מים וחלודה , אני מורה על דחיית התביעה.

לאחר שבחנתי את מהות ההליך שלפני ואת הסכמת התובע לייעול ההכרעה בענייננו אני מחייבו בהוצאות הנתבעת בסך של 5,000 ₪ בלבד.

נטען כי כתוצאה מהנזילה נגרמו לאורך השנים נזקים רבים לדירת התובעים: רטיבות, כתמי עובש, ריח דוחה ושלוליות מים על הריצפה.

מר מיכאל קרבצ'יק, בחוות דעתו, אשר במסגרתה אף ביקר בדירת הנתבעים, קבע כי הנזילה שבשלה נגרמו הנזקים לדירת התובעים מקורה בחדרי הרחצה של הנתבעים וכי לא ניתן להתחיל בתיקונים בדירת התובעים טרם יבוצע איטום בדירת הנתבעים.

נטען כי בחוות דעתו של וינשטוק נפלו טעויות רבות אך נקבע כי הנזק נגרם כתוצאה מנזילה מצנרת 6 צול של הבניין והיא עוברת בחדר האמבטיה של הנתבעים וכי יש חוסר איטום בשני חדרי הרחצה של הנתבעים.

אשר לסעדים הכספיים המבוקשים בתביעה: 15,000 ₪: עלות תיקון הנזקים לדירת התובעים נכללת בחוו"ד המומחה כחלק מהעלות שעל הנציגות לשאת בה, בסך כולל של 23,000 ₪.

...

אני סבורה כי הפתרון אשר הוצע בסעיף 2.4.2 לחוות הדעת, בהתאם לחלוקת ההוצאות המוצעת בנספח 1 לחוות הדעת, עשוי לתת פתרון מלא ומקיף לנזילה, אשר ממנה סובלים התובעים במשך שנים.

צוי עשה לפיכך, אני מורה כי הצדדים יבצעו את התיקונים שקבע המומחה, בחלוקה המפורטת בטבלה שבנספח 1 לחוות הדעת.

סה"כ ישלמו הנתבעים לתובעים סך של 11,839 ₪.

מדובר במים שנמלטו מדירת הנתבעת, כאשר היה על הנתבעת לפעול להקטנת הנזקים ולטפל בצנרת הישנה ובבעיית האיטום בדירתה, אולם למרות שהבעיה שבה וחזרה, הרי רק לאחר הגשת התביעה בחודש פברואר 2020, ביצעה הנתבעת תיקונים של נזילות ודליפות בחדר האמבטיה.

5.2 כסוי לניזקי איטום בעת בחירת שרברב מטעם המבטח 5.2.1 אם נרשם במפורש במיפרט כי נוסף לסכוני מים ונוזלים אחרים כסוי לניזקי איטום, יכלול הכסוי טפול בנזקי רטיבות, כתוצאה ממים ונוזלים אחרים, שנגרמו לדירת המבוטח כהגדרתה בפוליסת הביטוח, כתוצאה מאיטום לקוי או מאיטום חסר בדירה, באזורים הבאים בלבד:.

...

ביהמ"ש קיבל את דעתה של שופטת בית המשפט המחוזי הדן בעניין, לפיה: "אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות. לעיתים ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, אולם הנזק בביצוע לקוי, או באי תיקון האיטום, והסבל ועוגמת הנפש - יכולים להיות עצומים..." לאחר בחינת מכלול הנסיבות אני מקבלת את דרישת התובעת לפסיקת פיצויים בגין עגמת הנפש והטרחה שנגרמו לה בסך 7,000 ₪, שהינו פיצוי סביר בנסיבות העניין.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 21,350 ₪.