תביעה לנזקי מים בדירה חדשה עקב פיצוץ צנרת

עוד קבעתי כי: "... בשים לב לכך שאין בידו חוות דעת מומחה בכל הנוגע לנזקים הנטענים. תכולת הדירה איננה שלו ומעבר לכך שהמוצרים נזרקו (יכול להיות בשל מצבים עקב הפיצוץ הצנור) עדיין מדובר במוצרים השייכים לשוכרים ואין המחאת זכות בנזיקין ובהליך של תביעות קטנות ולא הוכח שהוא שילם לשוכרים עברו מוצרים אלו וכיצד אמד את הסכום. כמו כן, צודקת הנתבעת שלא הוכח אובדן של שכר דירה ותשלום ארנונה במקום השוכרים. יש לציין שבהתאם לחוק השכירות והשאילה לא בהכרח לא גובים דמי שכירות אלא במקום שלא ראוי למגורים ונקודה זו ראויה הוכחה ויכול שהשוכרת המשיכה להתגורר בדירה ומדובר בנכוי פחת (מעין פגם בהנאה, היינו לא שלילת שכר דירה באופן מלא). מכל מקום נקודה זו לא הוכחה. יש לציין כי באשר לטענה שהשוכרת קנתה מוצרים ב5,500 ₪ במקום חלק מהתכולה שניזוקה, גם לו יצויר כי הייתה לה זכות טיעון הרי שאין חשבוניות ואין פירוט מהם המוצרים שנפגעו מלבד תמונה של מכונת כביסה לתעודת משלוח עם סכומי 0 וללא פירוט. גם אין חוות דעת המחזקת את הקש"ס בין התקלות במוצרים להצפת המים ובל נשכח שבכל מקרה יש להתייחס אליהם לא כמוצרים חדשים אלא לבחון בערכי כינון. בכל הנוגע לניזקי צבע/טייח על פניו נראה שמדובר בנזקים מינורים וגם לכך אין חוות דעת מלבד טענת התובע עצמו כי הוא תיקן ב-2000 ₪. לא ברור מדוע השמאי שבדק את התכולה לא העריך את נזק הצבע. יצוין באשר לשוכרת כי ישנו רק מייל שמציינת שהיא עוזבת את הדירה ודורשת פיצוי אולם אין תצהיר ברור ביחס לסיבת העזיבה. ...". התובע השיב כי לא התייצב לדיון מפני שבן משפחתו אושפז.

אם יכול היה לתקן תוך 3 ימים ועלה לו 2500 ש"ח, מדוע לא תיקן עת אי תיקון משמעותו שהשוכרת או מי שיבוא בנעליה תמשיך לגור בדירה שאינה ראיה למגורים ומסכן את בריאותה? ומדוע לא תיקן כשהשוכרת נמנעת מלשלם לו 2000 ₪ בחודש עד כי הנזק לו הוא טוען הוא אובדן דמי שכירות בסך של 12,000 ₪? מדוע לא הקטין את הנזק? וכיצד השוכרת במשך חצי שנה עשתה שימוש בציוד בדירה או בדירה אחרת אם זרקה את מרביתו ורכשה חלק מהתכולה שנאלצה לזרוק בסך של 5500 ₪, כחודשיים לאחר תום מועד השכירות החוזי, שהם חודשיים לאחר שתיקן את ניזקי הרטיבות לדבריו (ו-9 חודשים לאחר שעזבה לכאורה את הדירה וכבר מתגוררת כ-9-10 חודשים בדירה אחרת) כניתוק הקשר הסיבתי בין רכישת ציוד עקב פצוץ הצנרת כ-10 חודשים קודם לכן?? ואם שלחה לו חשבונית בעלות של 5500 ₪ (בפירוט המוצרים היא רכשה גם כורסא שאינה רלוואנטית וזוג שולחנות ומזנון כשלא מצוין המחיר ולא ידוע אם מדובר באותו דגם ופירמה שהיו קודם לכן משיכולה לרכוש גם במחיר גבוה יותר מסוג אחר על פי טעמה, וממילא השמאי הכיר בשולחן הסלוני והמזנון שניזוק אולם לא הכיר בשולחן פינת אוכל)?- האם שילם לה? משאם לא שילם לה, הרי שעסקינן בהליך של תביעות קטנות ומשכך לא ניתן ליתן סעד הצהרתי שעל הנתבעים לשלם מקום בו הוא לא שילם? והרי לטענתו היא לא שילמה 12000 ₪, האם ביצע קזוז מולה בהתאם לסעיף 25 לחוק השכירות והשאילה? הכיצד יכול לתבוע גם אובדן שכירות וגם עבור תשלום לכאורה ששילם עבור נזקיה אם אלה מתקזזים בינה לבינו לכאורה? ומדוע הוא עותר לתשלום של 8850 ₪ בגין תכולה שניזוקה? והכיצד הגיע לסכום האמור (שלא עומד גם בסכום שהודיע הוא עצמו לחברת הביטוח עם קרות הנזק, גם לא בהודעה השלישית לאחר ביקור השמאי)? יוער, כי לא ניתן להבין מהתמונות שצורפו בנוגע לנזק שניגרם (איזה ריהוט היתנפח? כיצד ניתן ללמוד שמכונת הכביסה יצאה מכלל שימוש עת השוכרת אף לא מצאה נכון לרכוש במסגרת הרכישות שהציגה 9 חודשים לאחר עזיבתה?), עת בנוגע לדלתות מנופחות הוא כלל לא תבע, וכלל לא הפנה אל השמאי, וגם לא טען לכך בהודעות לחברת הביטוח כמצריכות פיצוי.

...

ודוק; הלכה היא כי הימנעות מהבאת ראיות פועלת לחובתו של הנוקט בה, כיוון שמתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הוצג המסמך, היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב.

סיכומו של דבר כאמור, התובע לא הוכיח כי שילם לשוכרת בעבור תכולת הדירה וכיצד אמד את הסכום שעותר בעבורם.

על כן, הנתבעים ישלמו תוך 30 יום מהיום 2113 ₪ כשהם נושאים ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה וכן 500 ₪ הוצאות משפט.

כן טען התובע כי בשנת 2011 ביצע הנתבע בעצמו שפוץ יסודי בבניין שכלל עבודות אינסטלאציה וחשמל, הריסת מרפסות קיימות ובניית מרפסות חדשות וצביעת הבניין.

עוד העיד התובע כי הנזקים שהחלו בשנת 2011 נגרמו בשל השארת ברז מים פתוח במהלך ביצוע העבודות בדירות שמעל עסקו של התובע ולא בשל פצוץ בצנרת וכן כי מקור הרטיבות אותר במס' מוקדים שונים במבנה וכי לאורך זמן החריפה בעיית הרטיבות במבנה ואף חדרה למערכות החשמל בעסק וגרמה לסכנה בטיחותית.

אשר לשאלת הפצוי בפרק זה אבחן מהו שיעור הפצוי שעל הנתבע לפצות את תובע ובגין אלו מהנזקים שהוכחו במסגרת התביעה עליו לפצותו שכן אין מחלוקת שבגין ארוע נזילת מים שארע בשנת 2004 שולמו לתובע פיצויים ואילו לאחר מכן בוצע שפוץ של הבניין בשנת 2008 ושפוץ נוסף בשנת 2011 כאשר את נזילות המים ניתן לייחס לכל אחד מאירועים אלו ולחילופין ניתן לייחס זאת לפיצוץ בצנרת שארע במועד לא ידוע והשפעתו על עיסקו של התובע ארעה בחלוף הזמן לאחר שהרטיבות חלחלה אל תיקרת וקירות העסק של התובע עד לגילוי הנזקים.

...

לאור האמור לעיל התובע לא הוכיח את הנזקים הנטענים ועל כן אני דוחה את תביעתו בגין נזקים למלאי העסק.

לאור זאת אני דוחה את תביעתו של התובע לפיצוי בגין הפסדי שכר, בהיעדר ראיות להיתכנות של הפסדים עתידיים ככל שתידרש סגירת העסק לטובת ביצוע העבודות לתיקון הנזקים.

התביעה מתקבלת בחלקה .

הנתבעת הבהירה לתובעת בשיחת טלפון כי הפוליסה שבבעלותה אינה מכסה טפול של שרברב פרטי ולא ניתן להחליף או לרכוש פוליסה חדשה לאחר שהנזק כבר נגרם.

אשר העניין הראשון לטענת התובעת בענין חובתה של הנתבעת לפצותה עקב כך שאילצה אותה, לטענת התובעת לשכור שירותיו של שרברב פרטי: הפרק הרלוואנטי לתביעה בעיניין ניזקי צנרת הנו פרק 4 - סכוני מים ונוזלים אחרים הקובע: "נוספה לפוליסה התקנית על פי בקשת המבוטח ובהסכמת איילון, הרחבה לעניין סכוני מים ונוזלים אחרים, תיכלול ההרחבה אבדן או נזק שהתגלו לראשונה במהלך תקופת הביטוח ושנגרמו לדירה או לתכולתה, לפי הענין, כתוצאה מהימלטות או דליפה של מים או כל נוזל אחר מתוך התקני האינסטלציה וההסקה של הדירה או של כל נכס אחר בבית המשותף, לרבות התבקעות, סתימה או עליה על גדותיהם של דוודים וצנרת אך לא עלות המים, ולא התבלות, קורוזיה וחלודה שנגרמו לדוודים, לצנרת ולמתקני האינסטלציה עצמם." אין מחלוקת גם על פי חוות הדעת של השמאי מטעם הנתבעת כי היו פיצוצים בצנרת של דירת התובעת לפחות ב – 4 מוקדים שגרמו לנזילות לדירת השכנים.

לטענת הנתבעת הפוליסה מכסה תיקון נקודתי ולא החלפת צנרת לחדשה ועל כן הוצע לה על ידי חברת השחר לתקן את כל מקומות הדליפה ולא להחליף צנרת לחדשה.

...

גם אם בחירה זו כרוכה בייקור הפוליסה, יש חובה להסביר זאת למבוטח על מנת שהוא יהיה זה שיבחרבאפשרות המתאימה לו. לא הוצגו בפני כל ראיות כי מדובר ב"הטעיה" מכוונת, אך אני סבורה שבנסיבות הנ"ל יש ממש בטענת התובעת שבדיעבד חשה כי הוטעתה או כי לא הומצאו לה נתונים מלאים לגבי בחירת הגורם שיבצע את התיקון בצנרת.

לגבי התביעה בסך 900 ₪ - שכר טרחת התובעת - אני דוחה את התביעה, הן מאחר ודחיתי את עיקרה של תביעת התובעת והן מאחר ובית המשפט לא פוסק לצד שכר טרחה.

לסיכום : סך של 8,350 ₪ הומצא לתובעת על ידי הנתבעת ונמצא ברשותה והיא זכאית לו. בנוסף הנתבעת תשלם לתובעת סך של 1,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 300 ₪.

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע בקשר לניזקי מים בדירתו ברח' שבזי בקרית ים ע"ס של 7,585 ₪.

בחודש מרץ 2017 פנה התובע לנתבע והעלה בפניו כי נגרמו לו ניזקי רטיבות כתוצאה מפיצוץ הצנרת בביתו.

מטעמי זהירות ביצע איטום מחדש של המרפסת הפתוחה.

...

התובע העיד בעמ' 5 לפרוט': "ש. למה ציינת שלנתבע אין ביטוח צד ג', איך הגעת למסקנה, אחרי שמומחה מטעמו הגיע אליך.

מכל המקובץ נצטרך להכריע התיק באמצעות חקירת השמאי ועל דרך האומדנא תוך שכלול ההימנעות משימוש בחברת השחר בחוסר ודאות לגבי ביצוע התיקון בפועל.

בעניין הכרעה כאמור ראה: ת"ק (תביעות קטנות רח') 5215-11-17 יוסף אהרון נ' אופיר פטיינברג (ניתן ביום 31.10.2018)‏‏ ת"ק (תביעות קטנות פ"ת) 6828-12-14 רות ירקוני נ' מיכאל אקשטיין (ניתן ביום 06.04.2016)‏‏ לפיכך לאחר ששקלתי את האיזון שבין חוות הדעת ועדות השמאי, האפשרות התיאורטית לתיקון ע"י חברת שחר ללא עלות ושלא מומשה ואת התיקון העצמי שביצע התובע הריני קובע כי הנתבע ישלם לתובע סכום בסך 1,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 929 ₪ כולל מע"מ והוצאות משפט בסך 800 ₪.

אנמק בקצרה: באשר לעובדות המקרה - על בסיס כל הראיות שעמדו לנגד עיניי (כמפורט לעיל), אני קובע כי העובדות הן כלהלן: התובעים ניכנסו לדירה ביום 1.12.2020 וכבר בחודש מאי 2021 נוצרו בה ניזקי רטיבות בשל פצוץ בצנרת דירת השכנים הממוקמת בקומה מעל.

כאמור, לאחר מימוש סעיף האופציה התובעים המשיכו לשכור את הדירה, אך לא רק שהנזקים לא טופלו, הם אף התפשטו וזאת שעה שבחודש פברואר 2022 הופיעו בדירה מוקדי רטיבות חדשים כתוצאה מפיצוץ צנרת נוסף בדירת השכנים הנ"ל. היות והנזקים לא טופלו, אלא רק התשפטו, בסוף חודש יולי 2022 התובעם הודיעו לנתבעת (באמצעות אחיינה) כי בכוותם לעזוב את דירה בסוף חודש אוגוסט 2022.

התובעים מסרו את מפתחות הדירה ואת הדירה לנתבעת ביום 1.9.2022, לאחר שצבעו אותה ואף הסדירו את כל החשבונות הפתוחים (ארנונה, מים וכיוצ"ב).

אשר למערכת ההסכמית – סעיף 9.2 להסכם השכירות קובע, הלכה למעשה, כי הנתבעת תהיה חייבת לתקן פגמים ו/או קלקולים ו/או נזקים דוגמאת ניזקי רטיבות כפי שהופיעו בדירה מושא התביעה.

...

במקרה דנן, אמנם נטען ע"י הנתבעת, כי מקור הרטיבות והנזקים שבאו בעקבותיה הוא בדירת השכנים, אולם בסופו של דבר (גם אם אכן זהו מקור הרטיבות), האחריות והחבות לתיקון הנזקים מושא המחלוקת בתיק זה, היו מוטלות לפתחה של הנתבעת (הן מהפן ההסכמי והן בשים לב להוראות הדין).

התביעה שכנגד נדחית במלואה, על כל רכיביה וזאת שעה שקבעתי כי חוזה השכירות בוטל ע"י התובעים כדין.

סיכומו של דבר: דין התביעה העיקרית להתקבל בחלקה ודין תביעה שכנגד להידחות במלואה.

הנתבעת תשלם לתובעים סך כולל של 9,400 ₪ (סכום זה כולל הוצאות משפט כאמור), וזאת בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.