תביעה לנזק לרכב מחדירת מי גשמים עקב רשלנות חברת ביטוח

התביעה תביעת שבוב על סך 36,564 ש"ח ששילמה התובעת למבוטחה, מר גד סיטבון, בגין נזקים שנגרמו לרכב המבוטח מסוג קאיה מ.ר. 97-262-38 ("הרכב"), ביום 26.1.2018, כתוצאה מהצפה שגרמה לחדירת מי גשמים לרכב, ברחוב חטיבת אלכסנדרוני בנתניה.

ד(3) חובת זהירות - מסגרת משפטית בהתאם לסעיף 235(2) לפקודת העיריות [נוסח חדש], חובה על הנתבעת לדאוג לנקוז תקין ברחובותיה: "בענין רחובות תעשה העיריה פעולות אלה:... (2) תידאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט." חובה סטאטוטורית זו מגבשת את חובת הזהירות המושגית המוטלת על העיריה, כנאמר בע"א 2906/01 עריית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (25.5.2006): "הסמכות הסטאטוטורית ועל אחת כמה וכמה החובה הסטאטוטורית, מהוות, כאמור, אינדיקאציה משמעותית לעניין סטאנדרט ההתנהלות של רשות סבירה וממילא יש בהן כדי להקרין על גיבוש חובת הזהירות מתוך הנחת מוצא כי בעל הסמכות יכול וצריך לצפות כי התרשלות מצידו בקיום חובותיו הסטאטוטוריות תיגרום נזק. משהוטלה על הערייה, בין יתר חובותיה, החובה החוקית לדאוג לנקוז רחובות העיר, עליה לצפות כי תושביה עלולים להנזק באם לא תקיים את חובתה זו ולא תידאג להקמת תשתית נקוז התואמת את הצרכים במקום." (פסקה 27).

בהתאם למבחן הכללי והלכאורי כאמור, מתבקשת המסקנה שההצפה בכביש ביום חורף גשום, שגרמה לניזקי הרכב, מתיישבת יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה אמצעי זהירות סבירים בטיפול במערכת הנקוז ולכן התרשלה, מאשר עם המסקנה שהנתבעת נקטה אמצעי זהירות סבירים.

...

ד(9) הנזק על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, ערך הרכב הוא 61,155 ש"ח. לאחר הפחתת עלות השרידים בסך של 27,520 ש"ח, יתרת הנזק בגין הרכב היא 33,635 ש"ח. בצירוף שכ"ט שמאי בסך של 420 ש"ח, התובעת זכאית לסך של 34,055 ש"ח. סוף דבר הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי תשתית הניקוז ברחוב חטיבת אלכסנדרוני, המקום בו ארעה ההצפה נושא התביעה, הייתה ראויה, תקינה ותאמה את צרכי המקום.

הנתבעת תשלם לתובעת 34,055 ש"ח בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת את אגרת בית המשפט, שכר עדי התביעה כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

בית משפט השלום בבת ים תאד"מ 30336-11-20 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עריית הרצליה לפני כבוד הרשם הבכיר אדי לכנר התובעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ הנתבעת עריית הרצליה פסק דין

התובענה ועיקרי טענות הצדדים לפני תביעה על סך של 48,162 ₪ ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב שבוטח על ידי התובעת (מ"ר 19-998-62), עקב מפגע נטען בכביש, בארוע שארע ביום 08.11.2015 בסמוך לרחוב בריגדה בהרצליה.

לטענת התובעת ביום 8.11.2015 ברחוב מנחם בגין בסמוך לרחוב הבריגדה בהרצליה, הוצף רכב התובעת על ידי מי גשמים שלא התנקזו כראוי, בין היתר, עקב ליקויים במערכת הנקוז העירונית או עקב אי-חסימת הנתיב או אי סימון או אי-התראה בדבר עומק השלולית שנקוותה.

המהנדס מתייחס לעניין הקורוזיה בכך שישנם סימנים על דלת הנהג אך הדבר הוא דבר שבשיגרה בעת חדירת מי גשמים לתוך תא הנוסעים.

כידוע, סעיף זה דורש הוכחתן של שלושה יסודות על מנת להביא להיפוך הנטל להבאת ראיות: עמימות עובדתית בנוגע לאופן או הסיבות היתרחשות הנזק; גרימת הנזק על ידי נכס בשליטת הנתבעת; וכי הארוע מתיישב טוב יותר עם המסקנה כי הייתה רשלנות מצד הנתבעת על פני המסקנה כי לא הייתה כזו (ע"א 8151/98 שטרנברג נ' צ'צ'יק פ"ד נו(1) 539 (2002)).

...

כידוע, סעיף זה דורש הוכחתן של שלושה יסודות על מנת להביא להיפוך הנטל להבאת ראיות: עמימות עובדתית בנוגע לאופן או הסיבות התרחשות הנזק; גרימת הנזק על ידי נכס בשליטת הנתבעת; וכי האירוע מתיישב טוב יותר עם המסקנה כי הייתה רשלנות מצד הנתבעת על פני המסקנה כי לא הייתה כזו (ע"א 8151/98 שטרנברג נ' צ'צ'יק פ"ד נו(1) 539 (2002)).

סיכום ומסקנות לאור האמור לעיל, דין התובענה להידחות.

בית משפט השלום בפתח תקווה תא"מ 62692-06-18 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' עירית נתניה בפני כבוד השופטת עדנה יוסף-קוזין תובעת כלל חברה לביטוח בע"מ נתבעת עירית נתניה ב"כ התובעת – עו"ד זיו ביגלמן ב"כ הנתבעת – עו"ד יפעת סרי פסק דין

התביעה תביעת שבוב על סך 31,062 ש"ח ששילמה התובעת למבוטחתה, גב' רויטל בן אור, בגין נזקים שנגרמו לרכב המבוטחת מסוג יונדאי מ.ר. 83-375-13 ביום 26.1.2018.

הנזקים נגרמו כתוצאה מהצפה ברחוב האורזים בנתניה, שגרמה לחדירת מי גשמים לרכב, עת נהג בו בנה של המבוטחת, מר אריאל בן אור.

טענות הצדדים לטענת התובעת, הנתבעת התרשלה בטיפול במערכת נקוז מי הגשמים ברחוב בו אירעה ההצפה.

בהודעה למבטחת תואר המקרה כך: "המבוטח נסע ברחוב האורזים, כתוצאה מהגשם הרכב "טבע" בשלולית, הנהג חולץ על ידי מכבי אש."

...

ד(8) הנזק על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, ערך הרכב הוא 54,360 ש"ח. לאחר הפחתת עלות השרידים בסך של 24,462 ש"ח, יתרת הנזק בגין הרכב היא 29,898 ש"ח. בצירוף שכ"ט שמאי בסך של 445 ש"ח, הוצאות התובעת בגין הטיפול בהעברת הבעלות בסך 154 ש"ח, והפרשי הצמדה וריבית, נזקי התובעת הם בסך של 31,062 ש"ח. כאמור, הוסכם שסכום הנזק, לאחר הפחתת אשם תורם, יועמד על 15,531 ש"ח. סוף דבר הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי תשתית הניקוז ברחוב האורזים, המקום בו ארעה ההצפה נושא התביעה, הייתה ראויה, תקינה ותאמה את צרכי המקום.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 15,531 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת את אגרת בית המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

בטופס הודעתו לחברת הביטוח אותו מילא ביום 19.2.2018, יומיים לאחר קרות הארוע, שהוקלד על ידי נציג טלפונית כפי שנראה, תיאר כי הארוע היתרחש ביערות הכרמל בחיפה "היה מזג אויר קשה ובחזרה האוטו הפסיק לנסוע (טורבו הפסיק לגדוש) ונדלקו מנורות האזהרה. הוא אינו יודע מי אשם בקרות התאונה אולם ביקש לחדד ("חידוד"): "רכב מבוטח בעת נסיעה ספג מי גשמים מהכביש והמנוע כנראה נכבה" ומוקדי הנזק הם המנוע ותיבת הילוכים.

הוא עומת עם כך שגם אם באופן "כללי" יש שלוליות כשיורד גשם, הוא כלל לא סיפר סיפור "שקשור לשלוליות האלה. אתה לא אומר שהאוטו ניכנס לשלולית ומזה הפסיק לעבוד או נדלקה מנורה. מה שסיפרת לנו, לשמאי ולחברת הביטוח ולבא כוחך, שהיה גשם חזק, אחר כך היו בעיות במנוע ואולג אמר לך שזה ועוד זה כנראה שיש קשר. אתה לא סיפרת שנכנסת לבור" והוא אישר שלא סיפר זאת והפנה לתמונה שהוגשה בבקשה לצרוף מסמכים לאחר הגשת התביעה בה רואים אותו נוהג ברכב ולדבריו בנו צילם את התמונה, אולם עדיין השיב בכנות "אני לא יכול לומר באופן ספציפי שהבור הזה גרם לבעיה" (עמ' 8, ש' 27-28).

כן טען כי הגדרת מקרה הביטוח "תאונה מכל סוג שהוא" היא הגדרה רחבה הכוללת כל ארוע תאונתי ויש לפרש זאת לטובת המבוטח עת יש להחיל את הפוליסה גם מקום בו הנזק נגרם לרכב ברשלנות המבוטח בנהיגתו.

אעיר, כי ניסיתי לבחון את המקרה כ"היתנגשות מקרית" כמו גל מים מרכב חולף שאין חולק שאינו שיטפון אולם אם מגיע למשל רכב כבד שמעלה את גובה המים באופן שמתנגש ברכב התובע הרי שזו התנגשת לא צפויה ולא תלויה בתובע שלא יכול לעשות דבר והתנגשות מקרית "יכולה בהחלט להיות מקרה של היתנגשות רכב במים באופן פיתאומי הגורם לנזק וייתכן אף לחלקים הפנימיים שלו אליהם חדרו המים ובכך היתקיים לו אירוע המכוסה במסגרת המקרים המפורטים בפוליסה" (ראו והשוו: תא (ת"א) 10469/03 עכא שלמה נ' אריה בע"מ חברה לביטוח (7.2.2005)).

...

בשולי הדברים יוער בהקשר זה של סתירות נטענות, כי גם העובדה שהתובע טוען כי בחוות הדעת מצוין רק ביקור אחד והמומחה מעיד כי ביקר 4-5 פעמים, אציין כי בחוות הדעת מצוין כי המומחה ביקר 6 פעמים (אם כי מצוין רק תאריך "בדיקה ראשונה" ביום 20.2) אין לה נפקות משאין מחלוקת שהמנוע פורק לפני הגעתו ואין חולק על הממצאים שראה והשאלה היא המסקנה מהן.

ליבי ליבי עם התובע נוכח נזק שנשא בעלות תיקונו אולם נוכח האמור לעיל, אין מנוס אלא לדחות את התביעה משהתובע לא הוכיח במאזן ההסתברותי הנדרש במשפט האזרחי כי קיים כיסוי ביטוחי לאירוע הנטען.

בנסיבות העניין, הגם שהתובע מכר את הרכב ולא ידוע האם גילם את ההוצאה במכירת הרכב אולם הכסף בכל מקרה יצא מכיסו והוא סבל מכך נזק ממון ומובנת תחושתו בדבר אחריות המבטחת והתביעה נדחית בשל אי עמידה ברף ההסתברותי, אני סבורה כי יש לקחת זאת בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות.

התובע טוען כי טענות הנתבעת לתיקון רשלני ולנזקים קודמים לא מבוססות ולא צורפו ראיות התומכות בגירסה זו. הנתבעת טוענת כי השמאי קבע כי מדובר בחדירת מים דרך הפנסים של הרכב כתוצאה מתיקון לקוי קודם.

התובע מתבסס על סעיף 1.5 לפוליסה לפיו מקרה ביטוח יכול להיות נזק שניגרם לרכב כתוצאה: "משיטפון, סערה, שלג, ברד, התפרצות הר געש". התובע טוען כי הנזק נגרם כתוצאה מחדירה של מי גשמים ולכן מדובר בנזק שניגרם לרכב כתוצאה מסערה ופועל יוצא מכך מדובר בנזק מכוסה בפוליסת הביטוח.

חברת הביטוח דחתה את תביעתו של התובע לתגמולי ביטוח הואיל והארוע המתואר לא נכלל בכיסויים הקיימים בפוליסה הואיל ולא מדבר בנזק תאונתי.

...

סוף דבר בנסיבות האמורות, התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 54,654 ₪ בתוספת הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

סה"כ תשלם הנתבעת לתובע סך של 66,654 ₪.