מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לנזיקין בגין מכירת שעונים עתיקים ללא הסכמה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכתב ההגנה המשותף טענו עוה"ד כי עסקינן בתביעת סרק; כי מעולם לא שמשו נאמנים לכספי דיין ואף לא החזיקו בסכומי כסף הקשורים לדיין או למי מטעמו; כי לא עשו שימוש בסכומי כסף אלה, לרבות לא העבירו אותם לפלד; כי פלד היה מי שהפקיד סכומי הכסף בחשבון שניפתח בשוויץ ועוה"ד ברנהולץ שימש מיופה כוח בחשבון זה על מנת שניתן יהיה לדיווח לבעלי הזכויות במלון השני כי הופקדו כספי התמורה כחלק מתנאי העסקה לרכישת בית המלון; כי אין מדובר בחשבון נאמנות וכי החשבון ניפתח על שם פלד בלבד; כי דיין לא הפקיד כל סכום לחשבון כלשהוא; כי עוה"ד אמנם ערכו את הסכם המייסדים עבור דיין ופלד וכי החברה ההולנדית הוקמה על פיו; כי הם צורפו לתובענה מטעמים טאקטיים בלבד; כי עסקת המלון השני לא יצאה אל הפועל מסיבות אחרות לגמרי מאלה הנטענות; כי הם ביצעו מלאכתם נאמנה כעו"ד; כי הם גבו חלק משכר טירחתם מהחשבון שפתח פלד בשוויץ אך לא זכו למלוא שכרם, ולפיכך הגישו תביעה שכנגד, כפי שתפורט להלן, ובה דרשו מדיין ופלד שכ"ט בסך של כ- 1.1 מיליון ₪; כי מהחשבון שפתח פלד שולם סכום הכסף לרכישת המלון הראשון ובאשר למלון השני משלא קוימו תנאי ההסכם לרכישתו, העסקה בוטלה על ידי הבנק המוכר לאחר שלא קיבל את סכומי התמורה למכירתו ולפיכך לא יצאה עסקה זו אל הפועל; כי פלד היה מי שמשך את יתרת סכומי הכסף שהפקיד בחשבון הבנק שניפתח בשוויץ על שמו.
משפלד אינו צד להסכם המייסדים, כך טען, אין אפשרות להגיש כנגדו תביעה אישית, ואין גם כל עילת תביעה משפטית נגדו, לא נזיקית ולא חוזית; כי סכומי הכסף שהושקעו בחשבון בשוויץ אינם שייכים לדיין באופן כלשהוא שכן הוא לא השקיע ולא הזרים לחשבון זה דבר.
במסגרת תביעתו חזר וטען פלד, כי דיין לא הצליח לגייס את המימון הדרוש להשלמת העסקה לרכישת המלון השני; כי את התביעה שכנגד הגיש מאחר ועוה"ד נטלו מחשבון הנאמנות את כל יתרת הכספים שהיו בו והעבירו לחשבונות פרטיים אחרים שאינם מוכרים לפלד ללא הסכמתו וללא ידיעתו; כי את התביעה נגד דיין ועוה"ד הגיש בשל אי השלמת עסקת רכישת בית המלון השני שהסבה לו נזק כספי בשל אי עמידת עוה"ד במחויבותם החוזית ולאור התרשלותם בתפקידם כנאמנים על כספי הנאמנות שהופקדו ע"י פלד לצרכי רכישת בית המלון השני ולמרות שסכום הכסף הנידרש לרכישת המלון השני הופקד ונחתם חוזה מכר לרכישת המלון השני, רכישה שלא הושלמה מאחר וסכום הכסף לא הועבר למוכר כאשר עוה"ד העבירו הכספים מחשבון הנאמנות אליהם.
...
תביעת דיין לנזקים בגין אי רכישת המלון השני מפלד ועוה"ד נדחית.
תביעת פלד לנזקים בגין אי רכישת המלון השני מדיין וברנהולץ נדחית.
תביעת פלד להשבת שכ"ט מעוה"ד נדחית.

בהליך תה"ס (תה"ס) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בית המשפט נידרש להכריע בשמונה תביעות; תביעות שהגישה התובעת כנגד הנתבע: תה"ס 63501-03-18 תביעה לאכיפת הסכם גירושין; תלה"מ 37382-01-19 תביעה כספית לקבלת משכורות שהוסתרו; תלה"מ 44948-11-19 בקשה למתן טפול פסיכולוגי לקטין; תמ"ש 38206-12-20 תביעה להגדלת מזונות ילדים; תמ"ש 38324-12-20 תביעה כספית בגין לשון הרע; תביעות שהגיש התובע כנגד הנתבעת: תמ"ש 52970-07-18 תביעה לביטול הסכם הגירושין וחלוקת רכוש; תלה"מ 16146-11-19 תביעה נזיקית בגין ניכור הורי; תלה"מ 46061-07-20 תביעה לביטול מזונות ילדים.
מאחר שהוגשה תביעה נפרדת בעיניין זה על ידי האשה, ומאחר שמדובר בסכומים שאינם חלק מהסכם הגירושין, אדרש לסוגיה זו בהמשך ובאופן נפרד לחלוקת התמורה בגין מכירת הבית.
תלה"מ 46061-07-20 תביעה לביטול מזונות; תמ"ש 38206-12-20 תביעה להגדלת מזונות: כזכור, בסעיף 27 להסכם הגירושין סוכם כדלקמן: "מוסכם על הצדדים כי החל מיום 01.02.16 האב יחוייב במזונות הקטינים בסך של 5,000 ₪ לחודש כולל מדור..." אין מחלוקת כי מאז שהאיש עזב את הבית מיד לאחר שנפרדו הצדדים בחודש ינואר 2018, הוא החל לשלם לאשה דמי מזונות עבור ילדיהם ע"פ ההסכם שנחתם בין הצדדים (סעיף 26 לכתב ההגנה של האיש בתביעה לאכיפת הסכם, סעיף 9(ד) לכתב התביעה של האשה לאכיפת הסכם, סעיף 27 לתע"ר האשה מיום 16.08.20).
לטענתה, האיש ניצל לרעה מסמכים שהוצגו בפניו מתוך טיוטת האקטואר, וחשף מסמכים חיסויים הנוגעים לחשבון האשה בפני רשמת ההוצאה לפועל, ללא הסכמת האשה וללא אישור בית המשפט.
...
טענת המשיבה שבמשך השנים המערער נתן לה מזונות במסגרת הסכם הגירושין אינה מקובלת עליי.
לפיכך אני מורה כי הטיפול המשפחתי יתקיים כפי שנקבע אצל הגב' ל' ג', ויפה שעת אחת קודם.
שתי התביעות ההדדיות של הצדדים לביטול המזונות ולהגדלת המזונות נדחות.
התביעה הכספית בגין לשון הרע שהגישה האישה נדחית, לאחר שנמצא כי האישה לא הוכיחה כי האיש עוול בעוולת לשון הרע ומנגד האיש הוכיח, כי קיימת לו הגנות מכוח חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות ודין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

התובענה הסתיימה בהסכמה, ונקבע כי "לסילוק הדדי של התביעות בהליך זה וכל טענה מכל מין וסוג שהוא באופן הדדי, מוסכם שהתביעות יידחו, התובע והנתבע 1 יהיו רשאים לעשות באופן הדדי שימוש אישי בתמונות מושא ההליך, ללא כל תשלום האחד למישנהו". הנתבעת 1 טוענת כי אותה הסכמה מכשירה את השתוף של המודעה שעשתה, שכן מדובר במודעה העוסקת בהרצאה של מר טל ברודי אשר בנו ביקש לשתפה.
אם התובע רשאי להתיר בגדר שימושו האישי בתצלום שימוש לאחרים ללא הסכמת מר טל ברודי, הרי שנוכח ההסכמה ההדדית שהושגה, גם מר טל ברודי רשאי להתיר לאחרים להשתמש בתצלום ללא הסכמת התובע.
לשון אחר, כשם שהתובע רואה עצמו גם לאחר ההסדר שעשה עם מר טל ברודי כמי שרשאי למכור את זכות השמוש בתצלום לאחרים ולאסור על זרים מלעשות שימוש לא מורשה בתצלום, וכל זאת בגדר שימושו האישי, כך באורח הדדי מר טל ברודי רשאי בגדר שימושו האישי לפרסם הרצאה מטעמו על-ידי שימוש בתצלום, ולצרכי תביעה זו, לעשות כן גם כשמדובר בהרצאה שהוא נושא בתשלום ובאמצעות שתוף המודעה על-ידי אחרים.
זוטי דברים סעיף 52 לחוק זכות יוצרים קובע כי "הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה". בכך מחיל החוק, בין היתר, את ההוראה בדבר "מעשה של מה בכך" הקבועה בסעיף 4 לפקודת הנזיקין, הידועה גם כהגנת זוטי דברים.
כפי שנפסק, זהו כלל עתיק יומן החל בתחומי משפט רבים ("כלל זה מקובל בשיטות משפט רבות, וגם בשיטתנו חולש הוא על תחומי משפט שונים, בין מכוח הוראה מפורשת בחוק ובין מכוח הפסיקה"; דנ"א 1333/02 הוועדה המקומית לתיכנון ובניה, רעננה נ' הורוויץ, פיסקה 7 לפסק-דינו של כב' השופט י' טירקל (12.5.2004) (להלן – עניין הורווויץ)).
...
בנסיבות אלו, אני סבור שהנתבעת 1 רשאית הייתה שלא לחקור אחר זהות הצלם ולציין את שמו, ושהדבר בא בגדר ההיקף והמידה הראויים בנסיבות העניין.
סוף דבר לסיכום, התובע הגיש תביעה נגד ה"ה ברודי אשר עסקה בין היתר באותה המודעה מושא התביעה דנא.
משכך, דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

כן טענו התובעים כי בעיניין סעד מס' 59 ("להורות על ביטול כלל פסקי הדין שניתנו בתיק ת"א 6311-11-09 מחמת תרמית, ולהורות על דיון לגופו של עניין בתיק ת"א 6311-11-09") שנתבע על ידם, יש להדגיש כי מכירת הנכס הושגה עקב העלמת מסמכים מהתיק ולכן בעת מתן ההחלטה נגדם זו ניתנה כאשר לא היו בידי רשם ההוצל"פ מלוא הראיות ולכן החלטתו ניתנה "שלא כדין". עוד טענו התובעים כי בשנת 2007 אישרר ביהמ"ש העליון בשתי החלטות את הוראת ביהמ"ש המחוזי לפתיחת הליך המכר של דירתם ובחינת התרמית.
בע"א 5639/13 יעל סגל נ' מיכל ורמז ואח' ואח' (פורסם בנבו, 14.08.2014) נקבע: "למרות אי הנוחות שהובעה בפסיקה בגין הצורך לפצל תביעות בין בתי משפט, על אף שהסעדים הנתבעים נובעים מאותה מערכת עובדות ומאותה עילת תביעה, עדיין נותרה על כנה הילכת ע"א 29/58 לוי נ' עקריש, פ"ד יב 1457, 1458 (1958) (להלן: עניין עקריש), שם נקבע כי "אין לתובע ברירה אלא לפצל את תביעתו ולהגיש מקצתה בבית-משפט אחד ומקצתה בבית-משפט אחר". אך לאחרונה חזר הנשיא גרוניס, בהסכמה, על הילכת עקריש בע"א 3749/12 בר-עוז נ' סטר, [פורסם בנבו] בפסקות 7-9 .
כשלעצמי, דומני כי הגיעה העת להרהור נוסף בהילכת פיצול הסעדים שהורתה בהילכת עקריש עתיקת היומין.
חסינות שיפוטית הנתבעים מתבססים על הוראת סעיף 8 לפקודת הנזיקין הקובעת: "אדם שהוא גופו בית משפט ... וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר - לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השפוטי". ברע"א 3359/18 מדינת ישראל נגד מוסא איבראהים עלי אדהאם (02/09/18), נדונה שאלת החסינות הנ"ל. בפסק דינו קבע בית המשפט העליון כי החסינות הנ"ל הנה חסינות מהותית וכי מתן אפשרות לתבוע את המדינה בגין מעשיו של נושא משרה שיפוטית, מהוה עקיפה של החסינות השיפוטית הנ"ל ואינה מתיישבת עמה.
...
על כן גם מטעם זה דין התביעה להידחות על הסף כנגד הגופים הנ"ל. יתר עילות הבקשה נוכח דחיית התובענה על הסף בשל כל אחת מן העילות הנ"ל, לא מצאתי לדון ביתר פירוט בשאר העילות לדחיה על הסף שנטענו ע"י הנתבעים.
סיכומו של דבר אני דוחה את התביעה שהגישו התובעים כנגד הנתבעים על הסף.
התובעים ישלמו לנתבעים/למדינה הוצאות ההליך בסך כולל של 20,000 ₪ ללא קשר להוצאות שנפסקו בהליכי הביניים בתיק זה. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחודש נובמבר 2007 נחתם הסכם למכירת הדירה בנפרד מזכויות הבניה על הגג אותן הותירו התובעים בידיהם.
בהחלטת המפקחת מיום 10.7.2014 ניתן צו מניעה האוסר על התובעים לבצע עבודות בניה על הגג ללא הסכמת יתר דיירי הבניין.
לא ניתן לנער במחי יד את האבק מעל התביעה לאחר שנים כה רבות, ולהחזיר למעגל ההיתדיינות את התביעה ואת הצדדים השלישיים כאילו עצר השעון מלכת.
בהתאם לסעיף 19 לפקודת הנזיקין עוברת עילת התביעה של המנוחות ליורשיהן, על כן עילת התביעה עברה אל היורשים, מר שמעון טורג'מן היורש היחיד של התובעת 1 ומר ירון גינדי, היורש היחיד של התובעת 4.
...
בכך יימצא בית המשפט הדן בהליך השני פוגע בציפייתו הסבירה של התובע כי יוכל להגיש מחדש את תביעתו שנמחקה, לאחר ששילם לנתבע הוצאות בגין מחדלי ההליך הראשון והטרחתו הכפולה של הנתבע.
מחיקת תביעת המנוחות לעניין זה אני מקבלת את טענות הנתבע.
סוף דבר אני מורה על מחיקת התובעות 1 ו-4 מכתב התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו