תביעה למתן צו עשה ולפיצוי בגין רישום דירה

בתמצית שבתמצית, עסקינן בתביעה למתן צוי עשה ופצוי כספי בסך 534,259 ₪ בגין שורה של נזקים נטענים שנגרמו לתובעים בגין רטיבות בגג הנכס שבבעלותם.

למעלה מהנדרש אציין כי גם אין לקבל את טענת התובעים לפיה "התקנון הרשום במקרקעין בו מצויים דירות הצדדים אינו תקנון מצוי אלא תקנון מוסכם כפי שצורף בכתב התביעה". מעיון בתקנון שצורף לכתב התביעה עולה בסעיף 11 לתקנון כי "תקנון זה הנו תוספת לתקנון המצוי". בנסיבות אלו, הרי שיש להחיל את התקנון המצוי על עניינינו ובתוך כך ועל פי האמור לעיל- עתירת התובע למתן צוי עשה כבענייננו, אינו נמצא בסמכותו של בית משפט זה, אלא בסמכות המפקחת על רישום המקרקעין אשר כבר הכריעה כאמור בכל הקשור לתיקון האיטום בגג וקבעה כי פעולות האיטום והאחריות להן מוטלת על הנתבע.

...

עוד הוסיפו וטענו כי לאור הצהרות הנתבע כי ביצע את האיטום ו/או תיקן את הנדרש תיקון בנכסו –"הרי שאין כל מקום להגשת הבקשה על ידי הנתבע, וממילא הבקשה למחיקת סעיפים אשר הנתבע כבר הצהיר כי מילא אותם-איננה רלוונטית." לגופו של עניין- לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לקבל את הבקשה בחלקה, זאת בשל הטעמים שיובאו להלן בהרחבה: יש לדחות את דרישת התובעים למתן צווי עשה כמבוקש בסעיף 41 לכתב התביעה התובעים עתרו בסעיף 41 לכתב התביעה : "ליתן צו עשה כנגד הנתבע המורה עליו כדלקמן:

אציין כי אין מקום בשלב זה להיעתר לבקשה.

סוף דבר- לאור האמור לעיל, הבקשה לדחייה חלקית של התביעה על הסף מתקבלת בחלקה, ובתוך כך אני מורה על דחיית הסעד המבוקש בסעיף 41 לכתב התביעה.

עיון בשורה הארוכה של צוי עשה המתבקשים בכתב התביעה מלמד כי מדובר בסעדים המצויים בתחום מומחיותו הייחודי של המפקח, בפיתרון סכסוכים בין בעלי דירות בכגון אלה, כאשר בסעיף 74 לחוק נקבע כי למפקח יהיו כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט השלום הדן בתביעה אזרחית ובסעיף 75 לחוק נקבע כי המפקח רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, אם היה משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית צדק, ומטעמים שיירשמו.

זאת ועוד, טענה לפצוי נזיקי בגין עגמת נפש – שהיא הסעד הכספי הראשי הנתבע בכתב התביעה - מצויה, על פי הפסיקה, בשקול דעת הערכאה הדיונית המבררת וגם מטעם זה ראוי שבנסיבות העניין תידון טענה זו בפני המפקח, לאחר הכרעה בסכסוך בין הצדדים ובסעדים למתן צוי עשה המבוקשים.

...

בסעיף 3(ב) לתקנון המצוי נקבע כך: "בעל דירה זכאי לדרוש מבעל דירה אחרת שיבצע תיקון בדירה האחרת, שאי ביצועו עלול לפגוע בדירתו של דורש התיקון". עיון בטענות כתב התביעה מביא למסקנה כי ליבת התביעה נשענת על הנושאים הנקובים בסעיפים 2 ו-3(א) לתקנון המצוי, שעניינם ומקורם בשינויים נטענים שביצעה הנתבעת בדירתה, הפוגעים, כנטען, בדירת התובעים ובערכה ואף ברכוש המשותף.

בחינת מכלול הטענות בכתב התביעה מביא למסקנה לפיה, ככל שיש בתביעה מרכיב שהינו בסמכות מקבילה לסמכותו של בית המשפט, כגון עוולת הסגת גבול, הרי שרכיב זה נבלע בליבת התביעה אשר מצויה בסמכותו הייחודית של מפקח.

אשר על כן, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], התשמ"ד-1984, אני מורה על העברתו של התיק מבית המשפט אל כב' המפקח על רישום המקרקעין בחיפה.

בפניי תביעה למתן צוי עשה ולחיוב הנתבעים בפצוי התובעים בגין ליקויים שנפלו בדירתם.

א - העובדות התובעים הם הבעלים של דירה המצוי בקומה השלישית בבניין שבדרך הים 143א' בחיפה (מקרקעין הידועים כחלקה 6, גוש 12328) (נסח רישום צורף כנספח א' לכתב התביעה, להלן: "הדירה").

בתביעתם, עתרו התובעים למתן צו עשה המחייב את הנתבעת לבצע את התיקונים הנדרשים ולחלופין לשפותם בעלות התיקון בהתאם לחוות דעת המומחה, פיצויים בגין עגמת נפש בסך 15,000 ₪ וכן החזר הוצאותיהם.

...

ב. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין נזק לא ממוני בסכום של 3,000 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאותיו (שכר טרחת המומחה מטעם התובע – 1,638 ₪, חלקי התובע בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט – 4,563 ₪ ומחצית ראשונה של אגרת בית המשפט – 901 ₪), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל הוצאה ועד התשלום המלא בפועל.

כן תשלם הנתבעת לתובע שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 5,000 ₪.

אף זהו נימוק, העומד בפני עצמו, השולל מתן פיצוי בגין שכר טירחת עורך הדין בסכום בו נתבע ובגין "אי יכולת למכירת הדירה". באשר לנזק הלא ממוני הנתבע בכתב התביעה, לאחר ששקלתי את נסיבות העניין אני מוצאת לנכון לפסוק לטובת התובעים נזק לא ממוני בגין עגמת נפש בסך של 5,000 ₪.

לעניין אישור הערייה הנידרש ללישכת רישום המקרקעין לצורך העברת רישום הבעלות בדירה על שם התובעים, גם כאן, לאור הסכמת הצדדים האמורה, חייבתי את הנתבע בסעד כספי לפצוי התובעים בגובה סכום החוב הרובץ על הנכס בערייה ואין מקום ליתן צו עשה גם בעיניין אישור הערייה והתובעים יטפלו בעצמם בתשלום החוב ובהוצאת אישור הערייה המתאים לצורך השלמת רישום הבעלות בלישכת רישום המקרקעין.

...

משכך, נזק נטען זה לא הוכח והתביעה בגינו נדחית.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה, באופן חלקי, ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סך של 15,921 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 16.1.22 ועד היום.

אני מורה לנתבע לסייע לתובעים ו/או לבא כוחם, בכל מה שיידרש להם, לצורך רישום בעלות התובעים בדירה, בלשכת רישום המקרקעין, לרבות כל חתימה נוספת על כל מסמך שיידרש, ככל שיידרש, על ידי הגורמים המוסמכים, בהיותו של הנתבע מיופה כוחם של המוכרים בעסקה.

בפני תביעה למתן צו עשה ולפצוי בסך 70,000 ₪ בגין רשלנות עורך דין.

לו היה הנתבע ממליץ לתובעת על קבלת ייעוץ משפטי עצמאי, תוך מתן הסבר בדבר חובותיו המוגבלות כלפיה, ניתן להניח כי התובעת הייתה פונה לקבלת ייעוץ משפטי בטרם החתימה על החוזה ובעקבות ייעוץ משפטי כזה או שהחוזה לא היה נחתם או שהיו מוכנסים בו המנגנונים המתאימים אשר היה בהם להבטיח את זכותה של התובעת לרישום הבעלות בדירה על שמה מבלי שתיאלץ לשלם סכומים נוספים על התמורה המוסכמת.

...

הנתבע ביצע את רישום הבניין כבית משותף ויבצע את רישום הדירה על שם התובעת לכשיומצאו לו המסמכים המקוריים הדרושים ולכשתשלם התובעת את התשלומים החלים עליה וטרם שולמו.

בנוסף גם המסמכים אשר צורפו לכתב ההגנה מטעם הנתבע ועליהם הוא ביקש להסתמך, מחזקים מסקנה זו, שכן גם הנספח לחוזה עליו מופיע תאריך 19.4.95 וגם המכתב של עו"ד יעקב דלומי מיום 19.1.96 מטעמה של התובעת, הם מסמכים אשר נכתבו לאחר מועד חתימת חוזה המכר (9.4.95).

בנסיבות המקרה דנן שוכנעתי כי התובעת ראתה בנתבע כמי שמייצג גם אותה, למרות האמור בחוזה המכר.

שוכנעתי כי הנתבע לא יידע את התובעת כי בנוסף להיותו עורך הדין המייצג את הקבלן הוא גם אחד מבעלי המקרקעין.