תביעה למתן צו מניעה קבוע להתקנת בריכת ביוב בבית משותף

הבקשה הוגשה במסגרת תביעה שבה עותרים המבקשים לסעד של אכיפת הסכם, שקבל תוקף של פסק דין בהליך קודם בת.א 51097-03-19 בבית משפט שלום חיפה (להלן: "ההליך הקודם"), ו/או למתן צו עשה קבוע המורה למשיבה לאפשר ביצוע חיבור קבוע וסופי של דירת המבקשים למערכת הביוב.

הרקע העובדתי הצדדים הנם שכנים בבית משותף ברחוב סעדיה גאון 1 בקרית מוצקין (להלן: "הבניין").

לעניין חיבור דירת המבקשים לביוב נקבע: "בכל הקשור לנושא נתוק מערכת הביוב של הנתבעים (המבקשים – מ.צ.) בתביעה העיקרית, ממערכת הביוב של התובעת (המשיבה – מ.צ.) בתביעה העיקרית, והעתקתה למקום אחר, הצדדים יפנו לאינסטלטור בשם מזיאד (לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות בדבר זהות האינסטלטור שיבצע את העבודה, ביקשו מביהמ"ש להמליץ על אינסטלאטור אותו הוא מכיר אישית, וביהמ"ש המליץ מבלי שיהיה בכך התחייבות כלשהיא על מר מזיאד, כשברי הוא כשהצדדים יוכלו להסכים במשותף על פניה לכל אינסטלאטור אחר).

בהחלטה נקבע, בין היתר: "הפיתרון שהציע מר מזיאד (שהוא אינו אלא מי שבית המשפט הציע, כפי שהציע לפנות לכל מומחה אחר בו יחפצו הצדדים), כרוך בהתקנת בריכת הביוב שבצד רחוב רש"י.

ההלכה הפסוקה קובעת כי צו עשה זמני, שבמהותו הוא צו המשנה מצב קיים, יינתן רק במקרים חריגים: "הלכה היא, כי על בית המשפט לנקוט משנה זהירות טרם שיצווה על צו עשה זמני המשנה את המצב הקיים, עוד לפני שניתנה ההכרעה הסופית בתובענה. צו עשה זמני המשנה מצב קיים ראוי שיינתן במקרים חריגים, אך כאשר נוכח בית המשפט כי התערבותו הנה חיונית בכדי למנוע תוצאה קשה ביותר וכאשר הנזק שעלול להגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם" (רע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ' שרון דן השקעות בע"מ (13.12.05) בפיסקה 5 לפסק הדין).

...

האם מקרה זה בא בגדרם של מקרים אלה? אני סבורה כי התשובה היא שלילית.

סוף דבר התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה לצו עשה זמני.

בשולי הדברים אעיר, כי אני סבורה שייטיבו הצדדים לעשות אם חלף התקנת פתרונות זמניים, הכרוכים בעלויות בלתי מבוטלות שלא ברור מי מהם יישא בהן בסופו של דבר, וכרוכים גם בהתדיינות נוספת על הזמן וההוצאות הנובעים מכך, ימצאו באופן מיידי פתרון סופי, בהתאם למתווה שנקבע בהסכם, וברוח הדברים שנקבעו בהחלטה בבקשת הבזיון.

לפניי תביעה למתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") למנוע את התקנת בריכת הביוב בבית המשותף שברחוב ז'בוטינסקי 20, קריית אונו, הידוע כחלקה 146 בגוש 6494 (להלן: "הבית המשותף").

...

התוצאה היא, כי עיון בחוות דעת המומחה אינו מלמד על נזק שייגרם לנתבעת מביצוע העבודות או על שלילת יכולתה של הנתבעת עצמה לעשות שימוש סביר בחצר בשל העבודות, אלא רק כי ביצוע העבודות המבוקשות דרוש לשם מהלך אחר, שאינו מקובל על הנתבעת.

מכל האמור לעיל עולה, כי מדובר בחצר משותפת שהשימוש בה חולק בהסכמה בין בעלי הזכויות בבית המשותף (ראו לעניין זה עדות הנתבעת, שהודתה כי היא מודעת לעובדה שהשטח שסיפחה לעצמה בחצר אינו שטח שבבעלותה הבלעדית – עמ' 38 ש' 28-27 לפרוטוקול).

סוף דבר התביעה מתקבלת אפוא, וניתן בזאת צו קבוע האוסר על הנתבעת למנוע בעצמה ו/או על ידי מי מטעמה מן התובעים להתקין את בריכת הביוב והחיבור לביוב על פי היתר הבניה שברשותם.

בצו רישום הבית המשותף מיום 17.11.1968 נרשמה בסעיף 4 "הערת זכות שימוש" כדלהלן: "בדפי הרישום של כל דירה ודירה ושל הרכוש המשותף תרשם ההערה הבאה: משועבדת בזכות מעבר לרכב והולכי רגל ברוחב של 3 מטר לכל אורך הגבול המערבי של החלקה וכן למעבר צנור המים וצנור המזוט הקיימים לטובת חלקה 582 בגוש 6667 לפי שטר מס. 5522/66 מיום 7.6.66". בנסח לישכת רישום המקרקעין המתייחס לבית המבקש נרשמה ביום 19.11.1968 זיקת הנאה לטובת חלקה 582 בגוש 6667 שבבעלות המשיבים אשר תיאורה: "בזכות מעבר לרכב והולכי רגל ברוחב של 3 מטר לכל אורך הגבול המערבי של החלקה וכן למעבר צנור המים וצנור המזוט הקיימים". בנסח לישכת רישום המקרקעין המתייחס לבית המשיבים, נרשמה ביום 7.6.1966 זיקת הנאה בהתייחס לחלקה הכפופה שבבעלות המבקש אשר תיאורה: "נהנית מזכות מעבר לרכב והולכי רגל ברוחב של 3 מטר לכל אורך הגבול המערבי של החלקה וכן למעבר צנור המים וצנור המזוט הקיימים". טענות המבקש במועד בניית בית המשיבים בשנת 1961 ובית המבקש בשנת 1966, רחוב חזקיהו, בו ניבנה בית המבקש, היה קיים, ואילו רחוב דוד המלך, בו ניבנה בית המשיבים, לא היה קיים ובפועל היה שם ואדי.

אוסיף לעניין זה כי אין כל מניעה מבחינת המשיבים, בכל רגע נתון לבטל את חדר העבודה ולהשיב את החניות שבוטלו, זאת בשונה מביטולה באופן קבוע על ידי מניעת כניסתם לשביל הגישה.

בהתייחס לטענת המבקש לפיה המומחית היתעלמה מכך שזיקת ההנאה אוסרת התקנת צנורות נוספים מתחת לשביל זיקת ההנאה המונעים בפועל את פיצול המיגרש לשני בתים נפרדים, הרי נושא זיקת ההנאה בצנור הביוב נתון להכרעת בית המשפט, כמפורט להלן.

לטענת המבקש מהמסמכים שהוגשו על ידי המשיבים, ובנגוד לטענתם, עולה, שרק בשנת 1995 חובר בית המשיבים למערכת הביוב העירונית, וזאת באמצעות התקנת צנור הביוב מתחת לשביל זיקת ההנאה במהלך עבודות תוספת בניה ובניית בריכת שחייה על ידי הבעלים דאז של בית המשיבים, ואף שולם על ידו היטל ביוב עבור החיבור לקו הביוב העירוני.

אעיר, כי טענתו של האב כמו של הבן בדבר אי הידיעה אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שהאב ריצף את שביל זיקת ההנאה זמן קצר לפני שעזב את הבית (עמוד 67 שורה 15), ואז לא ניתן היה כבר להיתעלם מקיומו של חור הביוב העובר קרוב לשביל זה. טענת המבקש לפיה גילה אודות חיבור בית המשיבים לצנור הביוב רק מספר חודשים טרם הגשת התביעה, כאשר פועלים, שיעבדו מול ביתו, הסבירו לו, שהוזמנו על ידי המשיבים לתקן סתימה בצנור הביוב בבית המשיבים המצוי מתחת לשביל הגישה המוביל אל בית המשיבים, וכי ככל שלא תתוקן הסתימה עשוי צנור הביוב להתפקע הביוב יפרוץ ויגרום לשקיעת שביל הגישה (סעיף 19 לתצהיר המבקש) - לא נתמכה בכל אסמכתה לעניין הימצאות הפועלים (ראו עמוד 38 שורות 33-24) ועת המשיב טען מנגד, כי לא הייתה כל בעיה או תקלה בצנור הביוב (ראו סעיף 79 לתצהיר המשיב).

...

אני מקבלת את טענת המשיבים לפיה ניתן לפרש את זיקת ההנאה כך שתכלול גם את צינור הביוב, אשר לא היה קיים במועד מתן זיקת ההנאה.

סוף דבר התביעה נדחית.

המבקש ישלם הוצאות המשיבים בסך של 4,000 ₪, וכן את חלקם של המשיבים בשכר טרחת המומחית אשד, ובנוסף שכר טרחת עו"ד בסך של 85,000 ₪.

על כך אוסיף כי על פי התבוננות סבירה בבקשה לצוו מניעת הטרדה מאיימת שהגיש משה בשמו ובחתימתו ביום 29.5.18 , כחצי שנה לאחר פתיחת ההליך דנן, הגעתי למסקנה שאין שוני חריג בין חתימת משה על הבקשה שהוגשה לביהמ"ש (נספח 10 לתצהיר הנתבעים) ולבין החתימה המיוחסת למשה על גבי ההסכם מושא התביעה.

הסעד של צו עשה כאמור, בכתב התביעה עתר התובע מבית המשפט להורות לנתבעים לבצע את הפעולות שלהלן: לפרק ולהסיר את כל המדחסים התלויים על הקירות הפונים לכיוון בית אסולין, ולהתקין אותם במקום שלא יהווה מיטרד ופגיעה בקניין התובעים.

התביעה שכנגד בתביעה שכנגד עותרים התובעים שכנגד לחיוב הזוג אסולין בהישתתפות בעלויות בהן נשאו התובעים שכנגד , בגין עבודות בניה ותיקון, שלטענתם נדרשו להן במסגרת יחסי השכנות וזאת על פי הפרוט הבא: תיקון והחלפת בריכת הביוב בסך של 30,000 ₪.

בנוסף, מר אסולין הצהיר כי משה פנה אליו לקבלת רשות להוריד את הגדר מכיוון שהדיירים בבית לוי מעוניינים לבנות חומה במקומה וכי לאחר שמשה הבהיר לו כי לא יידרש לשלם דבר עבור בניית החומה, הוא נתן הסכמתו לבנייה "אחרת לא הייתי מסכים שיגע בגדר שלי". המסגרת המשפטית לדיון בחיוב שכנים בעלות חומה משותפת, קבועה בסעיף 49 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") שדן במחוברים הממוקמים על הגבול המפריד בין נכסים שכנים: 49(א).

עוד עתרו התובעים שכנגד להורות לזוג אסולין, בצו, להזיז ברז מים וצנור מי ביוב המותקנים בשטח בית לוי.

...

לעניות דעתי, וכך אני קובעת, מדובר בטענה קנטרנית שלא מצדיקה דיון משפטי.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה העיקרית, בהעדר עילה לאכיפת ההסכם ובהעדר זכות לצו המבוקש.

כמו כן, אני מורה על דחיית התביעה שכנגד, בהיעדר הוכחה ובהיעדר זכות לצו המבוקש.

לפיכך התבקש צו עשה לבצוע תיקונים והתאמות בצנרת הביוב והנקוז לשם הסרת הליקויים הנטענים בתכנון ובביצוע, בפקוח מומחה בלתי תלוי; להורות לנתבעים לבצע התאמות בבריכות הבקורת של מערכות הביוב והנקוז; וכן פיצוי כספי בסכום האמור בטענה לניזקי גוף, רכוש, ירידת ערך והוצאות מומחים (ראו ס' 28 - 35 לכתב התביעה שכנגד).

בנוסף נטען, כי ההליך הראשון בשלב מיתקדם וקבוע לדיון הוכחות, בעוד שההליך השני מצוי בשלבים מקדמיים.

ראו רע"א 320/24 חברת כ. כוכב הנגב חברה לבניין ופיתוח (1990) בע"מ נ' חברת כוכב שרת בע"מ (13/2/24), ס' 9: "סמכותו של בית המשפט לאיחוד תובענות תכליתה "לייעל ולפשט את ההליכים או למניעת תוצאות סותרות". סמכות זו היא סמכות רחבה מזו שניתנה לבית המשפט בתקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות), קודמתה, אשר הסמכה את בית המשפט לאחד הליכים ש"כרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה".

על אף שהמסכת העובדתית ברקע ההליכים זהה בעיקרה וישנן שאלות משותפות הטעונות בירור בשני ההליכים, דומה כי הזהות בין העילות שביסוד ההליכים מצומצמת.

...

" בנדון, מקובלת עלי טענת התובעים כי איחוד הדיון בתובענות עלול להביא לעיכוב בבירורן וסרבול הדיון בהן.

אשר על כן, דין הבקשה - להידחות.

הנתבעים ישלמו לתובעים הוצאות הבקשה בצירוף שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪, תוך 30 ימים מהיום.