תביעה למתן צו הצהרתי לביטול הסכמה דיונית

תביעה למתן סעד הצהרתי – צו עשה לרישום זכויותיו של התובע במקרקעין הידועים כגוש 18021, חלקה 113 בעכו (להלן: "המקרקעין"), שקבל התובע, על פי הנטען, מעריית עכו לפני למעלה מארבעה עשורים, בהתאם לשטר הקדש, לשם הקמתו וניהולו של בית אבות סיעודי.

התביעה כנגד הנתבע 2 נמחקה, ובין ב"כ התובע לב"כ הנתבעת 1 גובש הסדר דיוני, לפיו יינתן פסק דין על פי החומר שבתיק, וללא שמיעת ראיות, מעבר לחקירתו של עד, ראש עריית עכו לשעבר, שכבר נחקר בעדות מוקדמת.

בישיבה שהתקיימה לפניי ביום 22.4.2021, נמחקה התביעה כנגד הנתבע 2 ללא צו להוצאות, בהסכמת התובע, אשר ניתנה לאור הצהרת ב"כ הנתבע 2 כי הוא מותיר לשיקול דעת בית המשפט את ההכרעה שתנתן בתיק זה, בין אם תיתקבל התביעה, ובין אם תדחה.

ההקדש ניתלה בהוראת סעיף 18(ב) לחוק הנאמנות לפיו, "אחרי תחילת ההקדש אין יוצרו רשאי לשנות את תנאיו, לגרוע מנכסיו או לבטלו אלא אם שמר לעצמו זכות לכך בכתב ההקדש או שבאו על כך הסכמת הנהנים או אישור בית המשפט". מכאן, לטענת ההקדש, שהעירייה אינה רשאית לגרוע מההקדש את המקרקעין שהיא עצמה הקדישה לטובתו, אלא באישור בית המשפט שלא התבקש.

...

סוף דבר, דין התביעה להידחות, הן מחמת טענות הסף של התיישנות ושיהוי, והן לגופה.

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת 1 הוצאות ההליך בסך של 50,000 ₪.

במסגרת התביעה העיקרית התבקש בית המשפט ליתן, בין היתר, צו הצהרתי הקובע כי הודעת הביטול ששלחה אקספון לסלקום נעדרת עילה או תוקף וליתן צו לאכיפת ההסכם לפיו, על אקספון לקיים את התחייבויותיה על פי הסכם השתוף (והכל כפי שיוגדר להלן).

בפתח הדיון הסכימו הצדדים לוותר על חקירות המצהירים; השלימו טיעון בעל פה לעניין הצוו הזמני; הגיעו להסכמה דיונית לפיה ההכרעה בבקשה לא תנתן לפני יום ה- 17.3.21 וזאת על-מנת לאפשר הידברות בין הצדדים באמצעות מגשר.

...

בנוסף מפנה אקספון להלכה לפיה: "אין לכפות על צדדים להסכם שיחסיהם עלו על שרטון להמשיך ולקיים שיתוף פעולה עסקי בניגוד לרצונם במסגרת בקשה לסעדים זמניים... אף אם ימצא בסופו של דבר כי זכאי ערוץ 10 לסעד האכיפה, אין מקום לחייב כעת, במסגרת של סעד זמני את Castaway, אשר כופרת בתוקפו של ההסכם, לפעול בשיתוף פעולה עם ערוץ 10", ראו רע"א 9213/12 רשת נגה בע"מ נ' ישראל 10 – שידורי הערוץ נחדש בע"מ ואח', (20.1.13) [פורסם במאגרים] (להלן: "פס"ד רשת נגה").

לבסוף טוענת אקספון כי דין הבקשה להידחות בשל שיהוי בהגשתה - לאחר שהביטול השתכלל ונכנס כבר לתוקף.

לפיכך מסקנתי היא כי יש ליישם על המקרה שלפנינו את המבחנים למתן צו מניעה זמני, בזיקה לסעד העיקרי המבוקש – אכיפת הסכם.

בנקודה האחרונה לא למותר להפנות שוב לאמור בפס"ד מצה: "יחד עם זאת, מוצא אני לנכון להדגיש את הרציונאל שעובר כחוט השני בכל ההחלטות שהוזכרו דלעיל – ואשר מקובל עלי במלואו – לפיו הסעד הזמני נועד לשמור על המצב הקיים בהתאם לחוזה ערב ההפרה, וכי הזכות החוזית הינה זכות שראוי להגן עליה כבר בשלב הסעד הזמני, ככל שסיכויי התביעה טובים וככל שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. בנסיבות אלה סבורני כי יש להיזהר מליתן משקל יתר לטענה – הנטענת במסגרת מאזן הנוחות – כי כאשר מדובר בחוזה מסחרי, הנזק תמיד ניתן לפיצוי כספי ולכן אין הצדקה למתן סעד זמני". (שם בפסקה 11).

בתוך כך קבעתי, כי התובעת הגישה בקשתה למתן פסק דין הצהרתי, מתן חשבונות, צו עשה, תביעות חוזית וכן תביעה כספית בסך הנקוב בכתב תביעתה – ובית המשפט דחה את טענות התובעת, וקבע כי יש מקום לקיים את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בטרם העלאת טענותיה האחרונות של התובעת – ובהתאם לחוות דעת המומחה בתיק, שמונה כאמור בהסכמת הצדדים.

אולם זאת, ככל שהערכה זו לא תפחת מסכום ההשקעה שהושקע על-ידי התובעת – היינו, מסך שלא יפחת מסך של 1.329 מיליון ש"ח. בהנתן העובדה שהערכת שווי המומחה במסגרת חוות דעתו בכל הנוגע לשוויו ההוגן של חלקה של התובעת בחברה, נמוכה מהסך האמור (ועומדת על סך של 1.043 מיליון ש"ח), בהתאם להסכמות הצדדים ותנאיי ההסדר הדיוני – לצורך מימוש זכותם של הנתבעים לרכישת מניות התובעת, עליהם לשלם את סכום ההשקעה של התובעת בסך של 1.329 מיליון ש"ח. ודוק – טענות התובעת לפיה קביעת רף המינימום לתשלום (בגובה השקעתה) מהוה תנאי מתלה לתוקפו של ההסדר הדיוני; כך שבהנתן והערכת השווי היא נמוכה יותר, הרי שההסדר הדיוני בטל ומבוטל – הנה טענה שראוי היה לא להעלותה כלל, בהיותה בלתי סבירה ומעושה, ואין לה כל בסיס ויסוד להישען עליו בהסדר הדיוני.

...

במסגרת החלטתי זו הבהרתי, כי המסגרת הנורמטיבית לבחינתה של טענה בדבר פגם בכריתת ההסדר הדיוני מצויה בפרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן – חוק החוזים); וכי על מנת להביא לסטייה מן ההסדר הדיוני, על התובעת להוכיח כי החלטתה להתקשר בהסדר כאמור התקבלה עקב הטעיה שנעשתה מטעם הנתבעים.

סוף דבר – משעה שנדחתה עתירת התובעת לעיכוב ביצוע פסק הדין; ותחת ההבהרה אשר לסכום אותם נדרשים הנתבעים לשלם בעד מניותיה של התובעת בסך של 1.329 מיליון ש"ח כמפורט לעיל, בא ההליך שבנדון לכדי סיום.

למען הסר ספק מובהר כי בקשת התובעת להגשת תגובה לתשובת הנתבעים וכן צירוף התצהיר מטעמה לבקשה – הובאו לפניי בטרם מתן החלטתי זו. אולם, בהתאם לנימוקים המפורטים לעיל, ושעה שמדובר במתן הבהרה בנוגע לפסק הדין שיצא תחת ידיו של מותב זה – ממילא לא ראיתי כל טעם בהגשת תגובה נוספת מטעם התובעת בטרם מתן ההבהרה.

המבקש עותר לעכב את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 21.11.2021 (השופט מ' בר-עם) ב-ת"א 28187-09-15 ו-ת"א 6128-03-19, במסגרתו התקבלה תביעת המשיבים וניתן צו הצהרתי שלפיו המשיב 1 רכש כדין את הזכויות במקרקעין, ובית המשפט הורה על סילוק ידו של המבקש מהמקרקעין תוך 30 ימים.

במהלך דיון בתביעה הראשונה, ביום 6.10.2015 ניתן בהסכמת הצדדים צו מניעה זמני לפיו יושלמו עבודות הבנייה במקרקעין בכפוף לאיסור על ביצוע דיספוזיציה במקרקעין ואיכלוס הדירות בבניין (השופט י' נועם).

בין ההסכמות שהושגו בין הצדדים, הוסכם לבטל חלקית את צו המניעה הזמני שניתן, כך שיתאפשר לאכלס את הבניין ולהשכיר את יחידות המגורים בו לצדדים שלישיים.

בהמשך, בשל קשיים בהשגת מסמכים רלוואנטיים להוכחת גרסת המשיבים, ביום 7.11.2018 הגיעו הצדדים להסדר דיוני שבמסגרתו הורה בית המשפט על מחיקת התביעה הראשונה תוך שקבע תנאים לחידושה.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתשובות על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כך שייאסר על המשיבים לבצע דיספוזיציה כלשהי במקרקעין נושא הערעור.

בענייננו, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, אני סבורה כי מאזן הנוחות מוביל להיעתרות לבקשה באופן חלקי.

סוף דבר התוצאה היא שהבקשה מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שניתן בזאת צו מניעה זמני לתקופת הערעור האוסר על המשיבים לבצע דיספוזיציה כלשהי במקרקעין.

לפנינו תביעת התובע, מר איאד אבו סולב (להלן: "התובע"), למתן צו הצהרתי המצהיר על בטלות החלטת הנתבעת, המועצה האזורית אל קסום, מיום 4.11.2019 בעיניין ניודו לאלתר מתפקידו כמנהל מחלקת כח אדם ומשאבי אנוש, לתפקידו הקודם כמנהל המחלקה לקידום נוער וביקור סדיר.

ארבעה ימים לאחר מכן, ביום 23.3.2020, בעיצומה של מגיפת הקורונה, במהלך ניהול ההליך דנן ולאחר שהצדדים הגיעו להסכמה דיונית שלפיה התובע ינויד לתפקיד מנהל המחלקה לקידום נוער וביקור סדיר עד להכרעה בתובענה העיקרית, הזמינה הנתבעת את התובע לשימוע טרם פיטורים שיתקיים ביום 26.3.2020.

...

עם זאת, לא מצאנו בטעם זה נימוק שלא להשיב את התובע לתפקידו.

כאן המקום לציין, כי לא מצאנו להרחיב במסגרת פסק דין זה אודות הבעייתיות, לכאורה, באופן העברת התובע לתפקידו הקודם.

] בהתחשב בהיקף ההליך ובנסיבותיו, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסכום של 5,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 20,000 ₪.