בסעיף 39 לכתב התביעה עתרה התובעת למתן סעד הצהרתי המצהיר על אותה שותפות, ולחייב את הנתבע למסור לעיונה: דוחות שנתיים של מכבי שירותי בריאות על תשלומים/תקבולים ששולמו לנתבע בין השנים 2016 ועד 2019; דוחות ריבעוניים לתקופה זו (עד 2019), כמו גם מידע על אודות מספר המטופלים ושמות המטופלים של המנוח שעברו לנתבע עם פטירתו של המנוח.
ראו רע"א 8266/11 יו.בי.אמ ואח' נ' מעוז נסיעות בע"מ ו-10 אח' (2012):
"על מנת שתצלח דרכו של בעל דין במסגרת השלב הראשון בתביעתו למתן חשבונות, עליו להצביע על שניים: על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע, המצדיקה מתן חשבונות ועל כך שלכאורה בידו זכות לתבוע את הכספים לגביהם הוא תובע את מתן החשבונות (ע"א 5444/95 עמותת בני מוטרנות הגליל נ' הארכיבישוף מקסימוס סלום, פ"ד נא(4) 811, 819 (1997); ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מו(3) 570, 584 (1992); ע"א 4087/04 מוטי גורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ([פורסם בנבו], ניתן ביום 8.9.2005)). ככלל, אין תובע רשאי לבקש צו למתן חשבונות על מנת לברר כמה חייב לו הנתבע. תביעה למתן חשבונות צריך שתתבסס על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין התובע לנתבע המצדיקה מתן חשבונות. כך למשל מוכרת הזכות לקבלת חשבונות כאשר בין הצדדים מתקיימת מערכת יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות, אך רשימה זו אינה סגורה. (עניין מועצת הפירות, בעמ' 345; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 220 (מהדורה עשירית, 2010) (להלן: גורן). "
אדגיש כי בנגוד לנטען בסיכומי ב"כ התובעת, תביעת התובעת התבססה על טענה לקיום מערכת יחסים מיוחדת של שותפות ובהתאם לכך אף היתייחס הסעד ההצהרתי שנתבע להצהיר על קיום שותפות דוקא .
וראו גם עדות החבר נאזם:
" ש. לפי סעיף 7 שהפניתי אותך אליו, הדבר הכי חשוב למנוח, שבגללו עשה את ההסכם, זה הרצון של המנוח היה, שהבן שלו, לאחר שיסיים את ההיתמחות שלו, יוכל להכנס למרפאה ולהמשיך אותו?
...
גם בפס"ד בניני ישקו (21276-10-13) אליו הפנה ב"כ התובעת בסיכומיו ואשר דן ביחסי שכירות בין הצדדים ,ההתייחסות הייתה רק לתקופה בה התקיימו יחסי השכירות בין הצדדים ואפילו לגביה נקבע שהזכות הינה רק בנוגע לחשבונות ודו"חות הנזכרים מפורשות בהסכם השכירות כשבסופו של דבר נקבע שם שהתובעת לא עמדה בתנאי השני הנדרש, דהיינו שלא הוכיחה שעומדת לה זכות תביעה לכאורית לגבי הכספים אודותיהם מתבקשים החשבונות.
משהתובעת לא זכאית לגילוי חשבונות לאחר עזיבת המרפאה בפועל וסיום ההסכם, אין גם להיעתר לדרישה לגילוי רשימת מטופליו של הנתבע לאחר תקופה זו. בעניין זה ,מעבר לכך שקיים חיסיון רפואי מובהק ופגיעה בפרטיות צדדים שלישיים שאינם צד להליך דנא, הרי שרשימת הלקוחות שעברו, או לא עברו, למרפאת הנתבע איננה רלוונטית להתחשבנות הכספית שאמורה להיערך רק עד מועד סיום ההסכם-מועד העזיבה ושאותה ניתן לקיים על בסיס המסמכים שכבר הומצאו.
כפוף לכך אני מורה על דחיית התביעה ביחס לסעד ההצהרתי וביחס לבקשה לגילוי חשבונות לאחר מועד עזיבת המרפאה וכן ביחס לגילוי שמות המטופלים במרפאת הנתבע.