מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה למתן חשבונות, הצהרה וצו עשה בשותפות רפואית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מחד - תביעה על סך 52,650 ש"ח, לתשלום מחצית דמי התיווך שגבתה הנתבעת בעסקת תיווך, שהתובעת טוענת שהייתה שותפה לה ולמתן צו להשבת מסמכים; ומנגד - תביעה שכנגד למתן חשבונות ולסעד כספי שהוערך לצרכי אגרה בסך של 500,000 ש"ח, בגין מחצית מדמי התיווך שגבתה התובעת בעיסקאות בהן נטען כי עשתה שימוש שלא כדין במידע ונכסים שמסרה לה הנתבעת, תוך "גניבת לקוחות" ולמתן צו להשבת מסמכים.
אומנם מר עיני הצהיר, כי על פי ההסדר שלו עם הנתבעת, הנתבעת זכאית למחצית מהתמורה שיקבל גם בגין עסקה של התחדשות עירונית בה הוא החל לטפל עובר לתחילת ההיתקשרות שבינו לבין הנתבעת, אולם התקשרותו עם הנתבעת החלה רק לאחר שהסתיימה ההיתקשרות בין התובעת לנתבעת (ואולי בשל כך התייחסו הצדדים לעניין זה).
בכל הנוגע לשלב הראשון, על התובע להצביע כי בינו לבין הנתבע מתקיימת מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות וכן כי קמה לו זכות תביעה ביחס לכספים בגינם הוא מבקש לקבל חשבונות (רע"א 3656/17 ח'אלד ח'ליל נ' אנטקי סנטר לריפוי בצמחים בע"מ (1.6.17).
צו עשה להשבת מסמכים: הנתבעת עותרת למתן צו שיורה לתובעת להשיב לה את כל המסמכים המצויים ברשותה ואשר שייכים לנתבעת, לרבות רשימת לקוחות, פנקסי הזמנות שירותי תיווך במקרקעין, רשימת נכסים, תשריטים וכו'.
...
סוף דבר: לאור האמור כל לעיל: תביעת התובעת מתקבלת ולפיכך הנתבעת תשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בסך 52,650 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה.
בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 1,363 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 20,000 ש"ח. בקביעת הסכום האמור נתתי דעתי לכך שהתביעה התקבלה והתביעה שכנגד, על סך 500,000 ש"ח, נדחתה במלואה.
התביעה שכנגד נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

* מבלי שיועמסו עליהם שטחי הבית המשותפים לכלל הדיירים ו/או ללא שטחי הבית המשמשים את נתבעת 1, וללא מע"מ. * לחילופין - להצהיר כי סעיפי הארנונה בחוזי הדיור המוגן שנחתמו בין הנתבעת 1 לתובעים 2-44 יבוטלו או ישונו, בהתאם להוראות הדין.
44.2 ליתן צו עשה וסעד הצהרתי, לפיו על הנתבעת 1 להמשיך ולזכות את התובעים 2-44 בתשלומי ארנונה בהתאם להוראות הדין: ליתן צו כנגד נתבעת 1 ליתן פירוט חשבונות, כך שתעביר לידי התובעים 2-44 את סכומי הארנונה ששלמו לה במהלך 7 השנים האחרונות עבור כל דירה ודירה של התובעים 2-44 וכן את פירוט חיובי הארנונה השנתית שחייבה נתבעת 2 את נתבעת 1 ו/או דיירי הבית, בהתייחס ל-7 השנים שקדמו להגשת התביעה, תוך הצגת הסבר אודות השטחים שחויבו בארנונה, שטח דירות המוגרים, הקף השטחים המשותפים בבנין, שטחי השרות הנלווים, התעריף, הסווג, האיזור וכיוצ"ב. 44.3 להורות לנתבעות 1-2 ו/או מי מהן לפרט ולצרף כל הסכם שנחתם ביניהן בקשר לאופן חיובי הארנונה של בית הדיור המוגן.
נטען כי בנגוד לטענות בית בלב, יש הבדל בהתנהלות של הדיור המוגן "עד 120" ובין בית בלב; וכי נימסר מידע מטעה ומופרך בנוגע לפסק הדין מיום 17/12/18 בע"א 42418-12-17 גן אלרון ואח' נ' עד 120 רמת החיל - שותפות מוגבלת ואח'.
לעניין העדר היתערבות ערכאת ערעור בהחלטה דיונית המורה על המשך בירור הליך לגופו, מבלי לסלק ההליך על הסף; ראה גם דברי כב' השופטת חיות, ברע"א 5062/16 רום גבס חפוי וקירוי (1997) בע"מ נ' ניצן ענבר ניהל פרויקטים בע"מ (23/8/16) בסעיף 6: "כפי שנפסק לא אחת, ככלל אין ערכאת העירעור נוהגת להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעות לאופן ניהול ההליך בפניה והלכה זו חלה במשנה תוקף עת מדובר בהחלטה דיונית המורה על המשך בירור ההליך לגופו (רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בע"מ נ' גיטי אהובים ואח' (לא פורסם, 18.5.2006). זאת ועוד – סילוקה של תביעה על הסף מבלי לבררה לגופה, מהוה אמצעי קצוני ולפיכך על בתי המשפט לנקוט משנה זהירות טרם השמוש בו. (רע"א 6992/14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' קבוץ אושה, פסקה 15 (29.12.2014); ע"א 5728/15 עו"ד ישראל בכר נ' חמיס, פסקה 4 (9.11.2015)....". אינני סבורה כי במקרה שלפני הוכח כי אי הכרעה מידית בסוגיות שהעלתה בית בלב, בשלב הנוכחי, תוביל לפגיעה ממשית בזכויות המבקשת או כי ייגרם לה נזק של ממש שאיננו ניתן לריפוי בדרך של פסיקת הוצאות.
...
ממילא אני סבורה כי תיקון כתבי טענות ככל שהיה מתבקש בנסיבות העניין הוא הדרך המועדפת ולא סעד קיצוני של סילוק על הסף.
באשר להחלטה שניתנה ביום 14.4.19 בת"א 2397-01-18 לא מצאתי כי יש בה כדי להוביל בשלב זה למסקנה שונה.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

תביעה למתן חשבונות, לסעד הצהרתי ולצו עשה.
כך, קודם לעדותו בה טען לגיוס 400 מנויים, הצהיר התובע כי מרכז אלנור מנה בזמנו כ- 200 מנויים ואלו המנויים שעברו למרכז אלבראא (פסקה 12 לתצהיר התובע).
אולם, משעה שטיעון זה הועלה לראשונה בסיכומים לא ראיתי להדרש לו. הבקשה לסעד של מתן חשבונות אשר לסעד שעניינו צו למתן חשבונות: מכיוון שקבעתי כי בין התובע לנתבע נכרת הסכם שותפות; ומכיוון שהוכח לכאורה כי לתובע קמה זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות בהיותו זכאי לחלק יחסי מריווחי השותפות – המשמעות המשפטית של הדברים היא שהתובע זכאי לסעד של מתן חשבונות.
לפיכך, ניתן בזאת צו למתן חשבונות המורה לנתבעים 2-1 ליתן לתובע את כל חשבונות המרכז הרפואי אלבראא בין התאריכים 1.1.2017 ועד 17.1.2018, המה תאריכי קיומה של השותפות, וזאת תוך חודשיים מהיום.
...
לפיכך, טען הנתבע כי דין התביעה להידחות.
אולם, משעה שהסעד לא התבקש כלל בכתב התביעה, לא ניתן להיעתר לו. עוד יצוין כי בסיכומיו טען הנתבע, לראשונה, כי התובע הקים בתקופת השותפות עסק מתחרה בשם מרכז א-תור, ולפי הנטען רווחיו של עסק זה שייכים לשותפות, ולכן גם לנתבע (פסקאות 56, 63-60 לסיכומי הנתבע).
לפיכך, דין התביעה ביחס לסעד זה להידחות.
התביעה להעברת זכויות במניות החברה – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בסעיף 39 לכתב התביעה עתרה התובעת למתן סעד הצהרתי המצהיר על אותה שותפות, ולחייב את הנתבע למסור לעיונה: דוחות שנתיים של מכבי שירותי בריאות על תשלומים/תקבולים ששולמו לנתבע בין השנים 2016 ועד 2019; דוחות ריבעוניים לתקופה זו (עד 2019), כמו גם מידע על אודות מספר המטופלים ושמות המטופלים של המנוח שעברו לנתבע עם פטירתו של המנוח.
ראו רע"א 8266/11 יו.בי.אמ ואח' נ' מעוז נסיעות בע"מ ו-10 אח' (2012): "על מנת שתצלח דרכו של בעל דין במסגרת השלב הראשון בתביעתו למתן חשבונות, עליו להצביע על שניים: על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע, המצדיקה מתן חשבונות ועל כך שלכאורה בידו זכות לתבוע את הכספים לגביהם הוא תובע את מתן החשבונות (ע"א 5444/95 עמותת בני מוטרנות הגליל נ' הארכיבישוף מקסימוס סלום, פ"ד נא(4) 811, 819 (1997); ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מו(3) 570, 584 (1992); ע"א 4087/04 מוטי גורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ([פורסם בנבו], ניתן ביום 8.9.2005)). ככלל, אין תובע רשאי לבקש צו למתן חשבונות על מנת לברר כמה חייב לו הנתבע. תביעה למתן חשבונות צריך שתתבסס על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין התובע לנתבע המצדיקה מתן חשבונות. כך למשל מוכרת הזכות לקבלת חשבונות כאשר בין הצדדים מתקיימת מערכת יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות, אך רשימה זו אינה סגורה. (עניין מועצת הפירות, בעמ' 345; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 220 (מהדורה עשירית, 2010) (להלן: גורן). " אדגיש כי בנגוד לנטען בסיכומי ב"כ התובעת, תביעת התובעת התבססה על טענה לקיום מערכת יחסים מיוחדת של שותפות ובהתאם לכך אף היתייחס הסעד ההצהרתי שנתבע להצהיר על קיום שותפות דוקא .
וראו גם עדות החבר נאזם: " ש. לפי סעיף 7 שהפניתי אותך אליו, הדבר הכי חשוב למנוח, שבגללו עשה את ההסכם, זה הרצון של המנוח היה, שהבן שלו, לאחר שיסיים את ההיתמחות שלו, יוכל להכנס למרפאה ולהמשיך אותו?
...
גם בפס"ד בניני ישקו (21276-10-13) אליו הפנה ב"כ התובעת בסיכומיו ואשר דן ביחסי שכירות בין הצדדים ,ההתייחסות הייתה רק לתקופה בה התקיימו יחסי השכירות בין הצדדים ואפילו לגביה נקבע שהזכות הינה רק בנוגע לחשבונות ודו"חות הנזכרים מפורשות בהסכם השכירות כשבסופו של דבר נקבע שם שהתובעת לא עמדה בתנאי השני הנדרש, דהיינו שלא הוכיחה שעומדת לה זכות תביעה לכאורית לגבי הכספים אודותיהם מתבקשים החשבונות.
משהתובעת לא זכאית לגילוי חשבונות לאחר עזיבת המרפאה בפועל וסיום ההסכם, אין גם להיעתר לדרישה לגילוי רשימת מטופליו של הנתבע לאחר תקופה זו. בעניין זה ,מעבר לכך שקיים חיסיון רפואי מובהק ופגיעה בפרטיות צדדים שלישיים שאינם צד להליך דנא, הרי שרשימת הלקוחות שעברו, או לא עברו, למרפאת הנתבע איננה רלוונטית להתחשבנות הכספית שאמורה להיערך רק עד מועד סיום ההסכם-מועד העזיבה ושאותה ניתן לקיים על בסיס המסמכים שכבר הומצאו.
כפוף לכך אני מורה על דחיית התביעה ביחס לסעד ההצהרתי וביחס לבקשה לגילוי חשבונות לאחר מועד עזיבת המרפאה וכן ביחס לגילוי שמות המטופלים במרפאת הנתבע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

על פי החלטתי מיום 28.1.21 ניתן צו עשה לפיו בכפוף לכך שהתובעת כשירה משפטית לפעול בחשבונה (שאלה שלא הוכרעה בשלב זה), היא רשאית למשוך מחשבונה עד שליש מהכספים המצויים בו. ביום 28.2.21 הגישו הנתבעות כתב הגנה וטענו שהנטל המוטל על התובעת להוכחת תביעתה הוא נטל כבד ביותר.
נטען שהתובעת נתונה למרות ושליטה של אחרים הנוהגים בה כבובה על חוט ומנצלים את חולשת התובעת ומצבה הבריאותי והנפשי הנוכחי להגשת תביעת סרק זו. התובעת צרפה את הנתבעות לחשבון הבנק שלה בשני מועדים שונים שלמעלה מחודש ביניהם, מתוך רצון טוב וחופשי, לאחר שהצהירה על כך בפני צדדי ג'.
"אנחנו נוהגים בזהירות מסוימת ומנסים לעמוד על דעתו של הלקוח, מה הסיבה שהוא עושה את זה. אני נהלתי עם שרה שתי שיחות כאלה, חודש אחרי חודש, ועמדתי על דעתה לפי מה שיכולתי להתרשם שזה רצונה, להוסיף את הקרובות מישפחה כשותפות בחשבון. אני ביררתי אם הלקוחה באמת רוצה לבצע את הפעולה הזאת, כי בבנק המשמעות של לצרף בן אדם לחשבון היא כמו לתת לו מתנה ... מבלי הסכמת השותף אי אפשר לחזור מהפעולה הזאת" (עמ' 45 לתמליל).
...
אם כך, אין צורך לדון בשאלה אם אכן היתה זו מתנה מיידית, אך איני מקבל את גירסת הנתבעות שהתובעת התכוונה לתת להן מתנה מיידית.
סיכום: על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה במובן זה שאני מורה על ביטול צירופן של הנתבעות לחשבון הבנק של התובעת מספר 813877 סניף נוה-שאנן (7) של הבנק הבינלאומי הראשון.
אף על פי כן, במכלול הכולל, הגעתי למסקנה שאין לחייב צד כלשהו בהוצאות, כך שכל צד ישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו