תביעה למתן חשבונות על פי תקנות סד"א החדשות

ביום 5.10.2020 הגיש המשיב 1 (להלן: המשיב) תביעה למתן חשבונות נגד המבקש והמשיב 2 (להלן יחד: הנתבעים), בקשר לכספים שלטענתו הנתבעים התחייבו לשלם לו עבור פעילותו באותם פרויקטים.

בתמצית, המבקש טען כי מכיוון שכתב התביעה הוגש לבית המשפט ונימסר לרעייתו עובר ליום 1.1.2021, יום כניסתן לתוקף של התקנות החדשות, חלות על ההליך תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הקודמות).

על המשיב היה לבקש היתר המצאה כנדרש על פי תקנה 500 לתקנות הקודמות, ומכיוון שהדבר לא נעשה, לא בוצעה המצאה כדין ויש להורות על סילוק התביעה.

אך כאמור, לנוכח הקביעה שלעיל, במקרה שלפנינו מתייתר הדיון בהמצאה מחוץ לתחומי המדינה, וניתן היה להמציא את כתב התביעה מכוח תקנה 163(ב) לתקנות החדשות לפיה "באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת המסמך בביתו לאחד מבני משפחתו הגרים עמו שם [...] (ראו והשוו לנוסח תקנה 481 לתקנות הקודמות אשר דומה לתקנה 163(ב) בלשונה ובמהותה). אעיר כי במקרה שלפנינו, לא נטען כי אין להפעיל את התקנה לנוכח קיומה של אפשרות למצוא את הנתבע (ראו והשוו לעניין גלמור, פסקות 18-17).

...

עוד נטען כי מתן רשות ערעור מוצדק בשל כך שבית משפט קמא לא נימק כדבעי את החלטתו והתעלם מראיות מהותיות ורלוונטיות לתוצאת ההליך, כגון תצהירי המבקש ורעייתו לפיהם המבקש העתיק את מקום מושבו לקוסטה ריקה ומרכז חייו נמצא שם. המשיב טען מנגד כי התקנות החדשות הן שחלות במקרה דנן לנוכח הוראות המעבר שבהן, וממילא יש לדחות את הבקשה הן לפי התקנות החדשות הן לפי התקנות הקודמות.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר, ולנוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

בתום הדיון מיום 22.04.2021 ניתנה החלטה ובה נקבע לאמור: "בהנתן כי הליך המזונות ניפתח לפני זמן רב ובכורח הנסיבות הדיון בהליך נדחה מספר פעמים בשל התפשטות נגיף הקורונה, בהנתן כי הליך מזונות הוא הליך דינאמי ובפרט בנסיבות המקרה דנא, עת חלו שינויים בנסיבות בין היתר, במקומות העבודה של הנתבע ובמקום המגורים של הצדדים לרבות העובדה שהנתבע רכש את זכויות התובעת בדירה המשותפת, יש מקום לקבל השלמה של המידע טרם מתן פסק הדין בעיניין המזונות. לכן אני מורה כדלקמן: הצדדים יגישו לתיק ביהמ"ש תוך 30 יום, דפי בנק בהתייחס לחשבונות העו"ש שלהם כפי שהוצהר עליהם בהרצאת הפרטים (התובעת בהתייחס לחשבון בבנק הדואר ובבנק הפועלים והנתבע בהתייחס לחשבון בבנק איגוד) בהתייחס לתקופה שמיום 1.4.2020 ועד 31.3.2021. הצדדים יגישו את דפי הבנק עצמם ולא דוחות אקסל או דוחות אחרים שנערכו בידי מאן דהוא. כן יגישו הצדדים תוך אותו מועד, תלושי שכר בהתייחס לתקופה שמחודש מרץ עד ספטמבר 2020 (כולל).התובעת תצרף תוך אותו מועד העתק של הסכם שכירות בתוקף בהתייחס לדירת המגורים המשמשת אותה ואת הקטינים, לרבות אסמכתות בגין הוצאות החזקת המדור ככל שהם בידה, וזאת בהתייחס לתקופה שמחודש ספטמבר 2020 ועד מרץ 2021 (כולל). הנתבע יצרף את הסכם השכירות שעל פי טענתו נחתם בין אחותו הגב' ... ובין חברת עמידר הרלוואנטי לתקופה של השנה האחרונה. כן יצרפו הצדדים תדפיסי אשראי בגין כל כרטיס אשראי שהם מחזיקים ללא יוצא מן הכלל בהתייחס לתקופה שממרץ 2020 ועד ספטמבר 2020 (כולל).כן יצרפו הצדדים אסמכתות בעיניין מסגרת האשראי שיש להם בכל אחד מכרטיסי האשראי שהם מחזיקים בידיהם, נכון ליום 1.4.2021. למותר להבהיר כי, הן על פי דיני הראיות והן על פי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, מי מבעלי הדין אשר לא יפעל בהתאם להוראות בית המשפט בכל הנוגע לגילוי המסמכים, יזקף הדבר לחובתו ,הן מבחינת המשקל הראייתי שיש למחדליו והן לעניין פסיקת ההוצאות בתום ההליך". בהתאם להחלטה האמורה הוגשו לתיק בית המשפט מיסמכי הנתבע ביום 21.05.2021, ואילו מיסמכי התובעת הוגשו ביום 23.05.2021.

כאמור, בנסיבות העניין, מצאתי לקבוע כי החיוב על פי פסק דין זה יהא ממועד הגשת התביעה בקיזוז הסכומים ששולמו ע"י הנתבע בהתאם להחלטה למזונות זמניים.

...

בתום הדיון מיום 22.04.2021 ניתנה החלטה ובה נקבע לאמור: "בהינתן כי הליך המזונות נפתח לפני זמן רב ובכורח הנסיבות הדיון בהליך נדחה מספר פעמים בשל התפשטות נגיף הקורונה, בהינתן כי הליך מזונות הוא הליך דינמי ובפרט בנסיבות המקרה דנא, עת חלו שינויים בנסיבות בין היתר, במקומות העבודה של הנתבע ובמקום המגורים של הצדדים לרבות העובדה שהנתבע רכש את זכויות התובעת בדירה המשותפת, יש מקום לקבל השלמה של המידע טרם מתן פסק הדין בעניין המזונות. לכן אני מורה כדלקמן: הצדדים יגישו לתיק ביהמ"ש תוך 30 יום, דפי בנק בהתייחס לחשבונות העו"ש שלהם כפי שהוצהר עליהם בהרצאת הפרטים (התובעת בהתייחס לחשבון בבנק הדואר ובבנק הפועלים והנתבע בהתייחס לחשבון בבנק איגוד) בהתייחס לתקופה שמיום 1.4.2020 ועד 31.3.2021. הצדדים יגישו את דפי הבנק עצמם ולא דוחות אקסל או דוחות אחרים שנערכו בידי מאן דהוא. כן יגישו הצדדים תוך אותו מועד, תלושי שכר בהתייחס לתקופה שמחודש מרץ עד ספטמבר 2020 (כולל).התובעת תצרף תוך אותו מועד העתק של הסכם שכירות בתוקף בהתייחס לדירת המגורים המשמשת אותה ואת הקטינים, לרבות אסמכתאות בגין הוצאות החזקת המדור ככל שהם בידה, וזאת בהתייחס לתקופה שמחודש ספטמבר 2020 ועד מרץ 2021 (כולל). הנתבע יצרף את הסכם השכירות שעל פי טענתו נחתם בין אחותו הגב' ... ובין חברת עמידר הרלוונטי לתקופה של השנה האחרונה. כן יצרפו הצדדים תדפיסי אשראי בגין כל כרטיס אשראי שהם מחזיקים ללא יוצא מן הכלל בהתייחס לתקופה שממרץ 2020 ועד ספטמבר 2020 (כולל).כן יצרפו הצדדים אסמכתאות בעניין מסגרת האשראי שיש להם בכל אחד מכרטיסי האשראי שהם מחזיקים בידיהם, נכון ליום 1.4.2021. למותר להבהיר כי, הן על פי דיני הראיות והן על פי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, מי מבעלי הדין אשר לא יפעל בהתאם להוראות בית המשפט בכל הנוגע לגילוי המסמכים, יזקף הדבר לחובתו ,הן מבחינת המשקל הראייתי שיש למחדליו והן לעניין פסיקת ההוצאות בתום ההליך". בהתאם להחלטה האמורה הוגשו לתיק בית המשפט מסמכי הנתבע ביום 21.05.2021, ואילו מסמכי התובעת הוגשו ביום 23.05.2021.

ברי, כי אין המדובר בהיעדרויות שהן בגדר הנורמה, ושוכנעתי, כי הנתבע אכן נעדר מעבודתו לצורך צמצום הכנסתו בפועל כחלק מטקטיקה בניהול ההליך ולשם יצירת מצג שווא בעניין גובה ההשתכרות שלו.

כאמור, הכנסתם החודשית הפנויה של הצדדים דומה; במסגרת ההכרעה שניתנה בהליך הרכושי, אוזן שוויים של נכסי הצדדים, נכון למועד הקרע, מחצה על מחצה, ושוכנעתי עוד, כי גם בהתייחס ליתר הרכוש, אשר תמונת המצב לגביו התגבשה לאחר מועד הקרע, מצבם של הצדדים דומה, עת שווי דירת הנתבע נכון להיום דומה בגובהו לסכומי הכסף המוחזקים בידי התובעת או עבורה.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל בהרחבה, נקבע בזאת כדלקמן: א- הוצאות המדור - האב יישא בהוצאות המדור עבור כל ארבעת הקטינים בסך כולל של 1,660 ₪ (415 ₪ עבור כל קטין).

במסגרת זו, יתבקש המבקש להבהיר את כל הפרטים הנחוצים לבירור בקשתו, ובכללם את שמות היורשים ופרטיהם, העתק צו הירושה, פירוט הכספים שהועברו זה מכבר ופירוט הכספים שנותרו בחשבון הנאמנות, לרבות האופן בו הושקעו במרוצת השנים כמצופה מנאמן להם.

על פי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, נותרו שתי דרכים לנקיטת הליך עקרי - הגשת כתב תביעה והגשת בקשה לפי תקנה 54.

.בשים לב לכך, מובן כי הקף תחולתה של תקנה 54 לתקנות החדשות תלוי באופן פרשנותו של המונח "דין". החלופה הרלוואנטית לענייננו להגדרתו של המונח "דין" בסעיף 3 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 היא "חיקוק". בהתאם להגדרה זו, התקנה תחול רק באותם מצבים שבהם חוק או דבר חקיקת משנה הכירו בכך שניתן יהיה לפתוח הליך אזרחי בדרך שאינה הגשת כתב תביעה.

...

       על רקע האמור, את ההסדר הקבוע בתקנה 54 לתקנות החדשות יש להבין כמעגן חריג לכלל.

המסקנה המתבקשת היא כי היה על הנאמן להגיש כתב תביעה ערוך כדין, על כל המשתמע מכך.

עסקינן בתביעה למתן חשבונות שהגיש התובע נגד הנתבעים, בגין כספים שהחברה הנתבעת 2 (להלן: "החברה") קיבלה במסגרת פשרה בתביעה שהוגשה על ידי החברה נגד 'מיפעל הפיס בת.א 51880-12-18 בבית המשפט המחוזי, ותביעה להשבת הכספים שהתובע טוען שהלווה לנתבעים 1 ו-2 למימון ההליכים המשפטיים בתביעה של החברה נגד מיפעל הפיס ובהסכם שנחתם ביום 31.7.2019 בינו לבין הנתבעים 1-2 - הוסכם כי יושבו לו מהכספים שתקבל החברה מהתביעה בתוספת אחוזים מפירות זכייתה.

כלל "מיצוי העילה" מוצא את ביטויו כיום בהוראת תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות") הקובעת: "תובע יאחד בכתב תביעה אחד את כל עילות התביעה כלפי נתבע בשל אותה מסכת עובדתית, ורשאי הוא לאחד בכתב תביעה אחד גם עילות תביעה אחרות כלפי אותו נתבע, והכל בכפוף לסמכותו העניינית של בית המשפט". בהתאם לתקנה 25 לתקנות החדשות: (1) תובע יכלול בכתב תביעה את מלוא הסעד שלטענתו הוא זכאי לו בשל עילת התביעה ולא יוכל להגיש תביעה בשל החלק שלא תבע.

הנתבע 3 אינו צד לתביעה הראשונה, ולא ניתן לקבוע מעיון בכתב התביעה בתביעה הראשונה שסך של 65,000 ₪ שהתובע טוען בסעיף 9 שהלווה בתאריך 12.8.2019 מהוה חלק מהכספים שהתובע שילם למימון התביעה שהגישה החברה אותם הוא תובע בהליך זה. לטענת הנתבעים כי התובע ידע על קבלת החברה כספים בתביעה שהגישה נגד 'מיפעל הפיס' במועד הגשת התביעה הראשונה, אין אינדיקאציה בכתב התביעה באותו הליך ועל פי סעיף 15 לכתב התביעה כאן, רק בחודש פברואר 2022 או סמוך לכך נודע לתובע כי החברה קיבלה בתביעה שהגישה כספים.

על פי תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מחוקק המשנה הותיר לתובע את שיקול הדעת האם לאחד בתביעה אחת כמה עילות תביעה נגד אותו נתבע.

...

בחנתי את טענות הצדדים והגעתי למסקנה לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף על כל רכיביה.

הטענת לקיזוז חובות התובע לחברה הנתבעת בשיעור העולה על סכום התביעה, מחייבת בירור עובדתי ואינה עניין לבקשת סף. הבקשה, נדחית.

מונחת לפניי בקשה לסילוק על הסף של התביעה שהוגשה מטעם הנתבעים בנימוק שהתובעת לא ציינה תחת הסעד הכספי את הסכום בו נרכשה הדירה בפועל על ידי הנתבעים ו"בלא השלם לא ניתן לגזור את סכום הסעד המבוקש על פי מיסמך ההיתקשרות" (משבמסמך ההיתקשרות בין הצדדים מצוין סכום הדירה המבוקש כנקודה ממנה יכול וניתן לצאת למו"מ ומשם נגזרה עמלת התיווך) – "די בטענה שאין לנו את השלם על מנת שביהמ"ש לא יקבע כמה אחוז. התובעת הסתמכה על מה שכתוב בהסכם התיווך לגבי רשימת הנכסים, שהמחיר המבוק(ש) הוא 5,300,000 ₪ וזה לא מה שאומר החוקר אלא שמגיע לה 1% ממחיר רכישה. המחיר המבוקש הוא לא המחיר. די באמור לעיל כדי למחוק את התביעה" (עמ' 1, ש' 18-21), "בעת (צ"ל: בלי) שלם אי אפשר לדעת את חלקו, אסור היה לו להגיש את כתב התביעה. ביהמ"ש לא יכול לדעת את הסכום, אם הנתבעים לא ינדבו את הסכום, לכן חברי מלכתחילה לא יכל להגיש את התביעה..." (עמ' 2, ש' 27-29).

אכן, אין מדובר בתביעה למתן חשבונות משבין הצדדים אין יחסים מיוחדים אולם עילת התביעה שרירה וקיימת עת אין חולק שהנתבעים, השוכרים, רכשו את הדירה מהמשכירים כשהתובעת היא זו שתווכה לנתבעים את הדירה כשבהסכם התיווך ישנה היתייחסות גם לסוגיית מכירה/קנייה ולאו שכירות.

מעניין לראות כי תקנה 9 (9) לתקנות סדר הדין האזרחי "הישנות", קבעו כי יש לציין בפרטי כתב התביעה "שווי של נושא התובענה, ככל שאפשר לקובעו" בעוד בתקנות החדשות הושמטה הסיפא, ללמדך כי יש להדרש לסכום מדויק (למעט החרגה ספציפית בנוגע לתובענה בשל נזק גוף ובתובענה שעילתה פלת"ד) אולם התובעת ציינה סכום מדויק – 53 אלף ₪ ולא בקירוב והלה מהוה שווי של נושא התובענה על בסיס ההסכם בין הצדדים ששמש אמת מידה לאותה תקופה והסכום קיבל עוגן באותו הסכם (שנת 2017, עת מחירי הדירות יכול ועלו ויכול וירדו ובל נשכח כי הנתבעים לא יכלו באותה נקודת זמן לשלם את הסכום אולם יכול ומאוחר יותר יכלו לעמוד בכך או שיכול ודמי השכירות סייעו למימון הרכישה) ועל כן לא מדובר בסכום שאין לו כל יסוד, והמענה לסכום הספציפי מצוי בדלת ביתם של הנתבעים.

...

דומה כי גם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

מכל מקום, משלא נעתר בית המשפט לבקשתם ליתן החלטה לאלתר בדיון, ביקשו להמתין להחלטה מנומקת, דבר שגם היה מצריך בקשת תגובה ולאחריה מתן החלטה.

המזכירות תואיל להמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.