מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה למתן חשבונות ותשלום בגין עבודות קבלנות משנה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני תביעה למתן חשבונות, במסגרתה עותרים התובעים לחייב את הנתבעת 2 להמציא: מאזני בוחן של הפעילות לשנים 2015, 2016 ו-2017; דוחות כספיים של הפעילות לשנים הנ"ל; גיבוי יזום של חומר הנהלת החשבונות במדיה מגנטיק; רשימת מקבלי שכר לכל שנה וטופס 106 לכל שנה לכל עובד; תרשים המבנה האירגוני של חברת הניהול ותאור תחום האחריות של כל עובד.
מנגד טען ב"כ התובעים, כי הנתבעות הודיעו לרו"ח, כי לא ניתן למסור נתונים הנוגעים לשכר עבודה, מאחר והנתבעות התקשרו עם קבלני משנה לבצוע השירותים וכי אין לנתבעות העתקים של טפסי 106.
תרופתו של בעל דירה הטוען כי דרישת תשלום היא מופרזת או כי לא נערכה ביקורת חשבונות ראויה או כי נפל פגם אחר, הוא בפניה לאסיפה הכללית או בהיעדר מניח את הדעת אל המפקח הפועל לפי חוק המקרקעין (רע"א 294/87 ד"ר ג. שלום נ' נציגות הבית המשותף (פורסם בנבו 28.10.1987;תאמ(רח' 48444-05-13 ניכר ייזום והשקעות בע"מ נ' רענן בשן (פורסם בנבו 24.8.2015)).
...
צוין, כי חרף כל הניסיונות שנעשו לסיים את המחלוקת בהסדר דיוני ומהותי, אין מנוס מקביעת התיק להוכחות.
אשר על כן התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

כך ובין היתר טוענים התובעים: כי הקבלן רוקן את קופת הקבוצה בגין תשלום סך 1,450,000 ₪ על מנת להסדיר תשלומים שחב לקבלני המשנה; לא הנפיק טופס 4 בעצמו ועל כן נידרש למנות קבלן חצוני לשם הנפקת טופס 4; לא סיפק חיבורי מים וחשמל; התרשל בבנייה כך שקיימים ליקוי בנייה רבים (כפי שעולה מחוות דעת המהנדס אינג' רונן שטרנברג); הבריח נכסים באמצעות שיעבוד של שיעבוד צף בנגוד להתחייבויותיו; הציג מצגי שוא כלפי חברי קבוצה הרכישה; פועל בנגוד עניינים חמור ומפר חובות אתיות ונאמנות.
עוד טוענים הנתבעים כי הקבלן ביצע עבודות נוספות, בגינן מסרבים התובעים לשלם.
ההליכים האחרים שלשיטת התובעים הפקיעו את תוקפה של תניית הבוררות הם: תביעה למתן חשבונות המתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת 47345-12-20 בין חברת ב.ב.ח.מ. 1 בע"מ ובין ב.ש. רגב יזמות בע"מ, רגב (התובע 2 בתביעה כאן), ברוך רגב וטוסי (להלן: "התביעה למתן חשבונות").
...
סבורני כי עד שאנו באים ליישם שאיפה זו, עלינו לקיים מבחן דו-שלבי: ראשית, לבחון את "הנחיצות הדיונית", דהיינו אם צורף לתובענה מי שאינו צד להסכם הבוררות צירוף של אמת, או רק כדי שתהא בידי התובע עילה להתחמק מהתחייבותו ליישב את הסכסוך בבוררות (ספרה של פרופ' ס' אוטולנגי, בוררות - דין ונוהל (דע-פורט, מהדורה 3, תשנ"א) 138).
לסיכום: לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי קיימת תניית בוררות בתוקף, המבקשת פנתה לקיום הבוררות בהזדמנות הראשונה, ולא קיים טעם מיוחד שיש בו כדי למנוע את קיום הבוררות.
על כן דין הבקשה להתקבל, וההליך כנגד המבקשת- הנתבעת 1- מעוכב לאור קיומה של תניית בוררות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

עוד טענה הנתבעת כי מחשבון סופי שערכה לתובעת, עולה כי לתובעת מגיעה יתרת תמורה בסך של 3,273.6 ₪ בלבד בתוספת מע"מ, אך התברר גם שהיא שילמה לתובעת ביתר בגין ביצוע העבודות על ידה, שכן כעולה מהחשבון הסופי שצרפה התובעת לתביעתה, היא שילמה לתובעת בגין עבודות שכלל לא נדרשו על ידה, שהמזמין לא אישר (ולא שילם), ועבודות אשר כלולות במסגרת ההסכם ועל כן היא לא היתה צריכה לאשר תוספת תמורה בגין ביצוען.
המומחה הבהיר בחקירתו כי בחוות דעתו הוא הסתמך רק על סכום ההסכם, ועל ההנחה שהתובעת ביצעה בעצמה את כל העבודות שבהסכם, כאשר לא ניתן לדעת לפי התכתובות והמסמכים אם התובעת אכן עשתה את הכל לבד או באמצעות קבלני משנה של הנתבעת, ואין לו דרך לדעת אילו כלי עבודה היו, ולדבריו "הרבה דברים לא ידועים מתוך המסמכים". לפי המסקנות דלעיל (ראה סעיף 37 לעיל ) אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה היו תשלומים ששולמו לתובעת בשגגה או ששולמו "על חשבון", כמו שאין קבל את טענת שגיא בתצהירו לפיה הנתבעת אישרה לתובעת חשבונות ביניים ללא בדיקה מעמיקה.
כך למשל, לאחר שכבר התחילה התובעת לבצע את העבודות באתר, נאלצה הנתבעת להיתקשר עם קבלן תשתיות חשמל ותקשורת, דב וולף עבודות עפר בע"מ ולשלם לו סך של 27,028 ₪, ובכתב התביעה שכנגד, חזרה הנתבעת על אותה טענה, והוסיפה כי היתקשרה עם עוד קבלני משנה הקבלן אסעד נאיף בע"מ והקבלן טרה-קום תשתיות תיקשורת בע"מ. מנספח ג' להסכם, ניתן לראות שרוב ככל העבודות שהיה על התובעת לבצע על פי ההסכם כוללות חפירה ו/או חציבה, בכלים ו/או בידיים, וכן הנחת צנורות.
...
לסיכום – אני מקבלת את התביעה העיקרית בחלקה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 266,737 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.
כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך 6,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 50,000 ₪ (כולל מע"מ).
התביעה שכנגד- נדחית המזכירות תמציא פסק דין זה לב"כ הצדדים, ותסגור את התיק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 7 להסכם שבין הצדדים קובע כי בתום העבודה יוגש חשבון סופי על ידי התובעת .כן נקבע כי קבלת התשלום עבור החשבון הסופי תהווה הוכחה מכרעת לכך שקבלן המשנה דהיינו התובעת, קיבלה את כל התמורה שהיא זכאית לקבל מהקבלן הראשי, דהיינו הנתבעת, וכי לא תהיה לתובעת כל תביעה כנגד הנתבעת.
בחקירתו הנגדית של מנהל התובעת, הבהיר כי על פי חשבון סופי של המזמין, התברר כי הכמות הסופית היא 1,808 טון .בפועל התמורה ששולמה לתובעת היא עבור 1,920 טון כאשר 295 טון מתוך כמות זה, היא תמורה שניתנה עבור עבודות שנעשו לטובת יישות נפרדת בשם "סולל בונה תשתיות" ולא עבור המזמין, "סולל בונה" ולכן שולם לתובעת רק עבור 1,698 טון ונותרה יתרה של 110 טון שלא התקבלה תמורה עבורם.
...
לכן אני סבורה כי אין די בפרשנותה של מילה אחת בהסכם כדי להוכיח כי חלקים מהותיים בפרויקט כגון פינוי פסולת מהווים חלק בלתי נפרד מהתחייבותה של הנתבעת שכנגד.
סיכום הדיון בתביעה שכנגד לאחר שבחנתי את טענות התובעת שכנגד וזאת בנוסף לדיון בטענות אלו במסגרת טענות הקיזוז בתביעת מודלים מסחריים, הגעתי כאמור לעיל למסקנה שהתובעת שכנגד לא הוכיחה את טענותיה לחיוב הנתבעת שכנגד בפיצויים בשל הפרות ההסכם מצדה ובשל עלויות שנגרמו לתובעת שכנגד בשל הפרות אלו.
לסיכום הדיון בתביעות מודלים ובתביעה שכנגד בהתאם להחלטתי לעיל תביעת מודלים מסחריים התקבלה באופן חלקי כך שאני מורה לחברת א.פי.ד טכנולוגיה בע"מ לשלם לחברת מודלים מסחריים סכום של 509,400 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל .

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

תביעה ותביעה שכנגד, שעניינן מצד אחד תשלום בגין ביצוע עבודת קבלן משנה ומנגד תביעת הקבלן הראשי בגין נזקים שנגרמו עקב ביצוע העבודות באופן רשלני.
ואמנם, מתוך התכתובת עולה, כי ביום 11.7.18, היה מוכן מר עיני לבצע את העבודה, הגם שלא ניסגרו עמו העניינים בנוגע לתשלום וייתכן, כי אותם עניינים אמנם ניסגרו, כאשר סוכם, כי בעלות ביצוע עבודת התיקון תשתתפנה הן התובעת והן הנתבעת, כשלמעשה כוונת הצדדים היתה לשאלת הנשיאה בתשלום להבדיל מעיתוי התשלום(לא ברור מועד משלוח אותם מסרונים, ביחס לסוגיית סגירת החשבון בעיניין התיקון השני).
התרשמתי, כי הנתבעת כלל לא שתפה את התובעת בשיקוליה לבטל את העבודה, התובעת גם לא היתה מודעת בשלב הראשון לכך שמדובר בבטול ההסכם, כשנאמר לה שיש בעיות מול הקבוץ ולכן היא אינה יכולה לצאת לשטח ושעה שהנתבעת לא נתנה לתובעת היזדמנות לבצע את התיקון, שהיה מקובל גם על המהנדסים טעם הקבוץ וגם על הצדדים עצמם, הרי התובעת זכאית לקיים את ההסכם באופן שבו תשולם לה תמורת עבודתה, גם אם הנתבעת בחרה שלא להשתמש בפועל בעבודה שבוצעה.
...
סבורתני, כי בעניינה של תביעה זו, לא הרימה הנתבעת את הנטל להוכיח את טענותיה, ככל שהן נוגעות לפרוייקט משרד הביטחון, כאשר דינן של יתר הטענות הנוגעות לפרוייקט רביבים ממילא להידחות, שעה שקיבלתי את עמדת התובעת בעניין.
היות שכך התביעה שכנגד לא הוכחה ודינה להידחות, לפיכך.
ביחס לשתי התביעות, לא מצאתי הסבר לצירופם של מנהלי הצדדים כצדדים אף הם להליך, בהעדר עילה ישירה נגדם או עילה להרמת מסך והתביעות ההדדיות כנגד נתבע 1 והנתבע שכנגד 2 נדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו