תביעה למענק פרישה, פיצויי פיטורים מוגדלים ובונוס שנתי

בתאריך 05/08/13 היתקיימה ישיבת דירקטוריון לצורך דיון בחילופי המנכ"ל ובבקשת התובע לפיצויים מוגדלים, אולם להפתעתו של נדלר "עוד בטרם קבלת החלטה בנושא, הוא שינה את דעתו ואמר בישיבה כי הוא אינו מסכים עוד להצעה לקבל פצויי פיטורים מוגדלים של 200%, אלא דורש תשלום בסך מיליון ₪ שהובטח לו כביכול על ידי. אני הכחשתי, כמובן, את טענתו. מיד לאחר שהתכחש להסכמתו, שנתן לי מספר פעמים לקדם החלטת הדירקטוריון ל-200% פיצויים ותבע מענק פרישה של מיליון ₪, יצא צבי מהחדר בסערה תוך אמירה שיגיש את תביעותיו לדירקטוריון בכתב בהמשך" (סעיף 17 לתצהיר נדלר)(דגש ש.ש.).

הבונוס התובע תבע מהנתבעת בונוס שנתי בהתאם להחלטת דירקטוריון הנתבעת משנת 2007 ,בשיעור 1.8% מסך Abita פחות 350,000 ₪ של שנת הכספים 2013 כפי שקבל בכל סוף שנת כספים בחברה(דצמבר כל שנה) במהלך תקופת העסקתו.

...

) נוכח תוצאה זו של ההליך, והגם שהתקבלה התביעה לתשלום בונוס ,מצאנו כי יש לחייב את התובע בשכ"ט ב"כ הנתבעים ובהוצאות הנתבע 2.

התובע ישלם הוצאות הנתבע 2 בסך 10,000 ₪ כמו כן ובנוסף ישלם שכ"ט ב"כ הנתבעים בסך 10,000 ש"ח₪.

לפיכך תשלם הנתבעת לתובע סך של 8,949 ₪.

ביום 12.5.15 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעת, במסגרתה נתבעו פצויי פיטורים מוגדלים, פדיון ימי מחלה, בונוס שנתי ומענק פרישה.

...

דו"ח מבקר הפנים של הנתבעת לשנת 2014 ופרוטוקולים מישיבות הדיון של ועדת הביקורת של הנתבעת אשר עסקו בעניינו של דו"ח מבקר הפנים לשנת 2014- גם בהקשרם של מסמכים אלו, טוען המבקש כי יש בהם כדי להעיד על תפקודו בפועל בתור מנהל וכן על מה שסברה המשיבה בקשר לתפקודו, כפי שבא לידי ביטוי במסגרת הדיונים סביב הדו"ח. ראשית, אציין כי אין בידי לקבל את טענת המשיבה כי סעיף 10 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב- 1992, אוסר גילוי דו"חות פנימיים.

אני סבורה כי דו"ח זה, מאחר וכל מהותו היא לבדוק את הכשלים הניהוליים של פרויקט מוזס, יש בו כדי לשפוך אור על טענתה של החברה כי התובע אינו זכאי לבונוס בשל התנהלותו בשנה זו (ס' 78 לכתב ההגנה) - שאלה הנתונה במחלוקת בין הצדדים.

לעניין הפרוטוקולים מישיבות הדיון של ועדת הביקורת של הנתבעת אשר עסקו בעניינו של הדו"ח דנן - אני סבורה כי גילויו של הדו"ח עצמו מייתר את הצורך בגילויים של הפרוטוקולים, שכן הדו"ח מהווה את התוצר הסופי.

בכתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 7.3.16 טענו התובעים לפיטורים שלא כדין משיקולים זרים וללא עריכת שימוע כדין, תוך הפרת התחייבות החברה כלפיהם בנוגע למתן "פיצויים הוגנים". לגישתם, הסיבה האמיתית לפיטוריהם הייתה היותם אנשי אמונו של יו"ר ועד העובדים בנתבעת, מר דודו הימלפרב ז"ל (להלן – מר הימלפרב ז"ל או יו"ר ועד העובדים המנוח), שהתפטר זמן קצר לפני פיטוריהם, ונפטר בסמוך לכך.

התובעים עתרו לתשלום פצויי פיטורים מוגדלים בשיעור שנקבע לעובדים שהפסיקו את עבודתם לפי הסכם 2000 או לפי הסכם 2006; לחלופין, טענו כי הם זכאים לפיצויים מוגדלים בשיעור "הוגן" כפי שימצא לנכון בנסיבות המקרה.

כמו-כן, לטענתו, עצם זמונו לשימוע ושקילת המשך העסקתו כאשר הופנה על ידי הנתבעת להליך של פרישה מסיבות רפואיות מהוה הפרה בוטה של זכויותיו, נוגדת את התחייבות הנתבעת ונגועה בחוסר תום לב. ביום 25.11.13 קיבל מר דון זימון לשימוע שלפיו החברה שקלה את סיום העסקתו בשל הליך צמצומים שהתנהל בחברה ובשל חוסר שביעות רצון מעבודתו בשנתיים האחרונות.

החברה יצאה ידי חובתה זו בכך שהציעה למר דון מענק פרישה בגובה של 80,000 ₪ ובכך ששילמה למר חן תוספת של 60% לפצויי פיטורים על פי חוק.

בחברה נהוגים תנאים מצטברים בסיסיים לזכאות לבונוס והם: עבודה בפועל במשך כל השנה הקלנדרית בגינה משולם הבונוס; היות העובד עובד בפועל במועד הענקת בונוסים שנתיים לעובדי החברה; פירסום התוצאות העסקיות של החברה והמלצת הממונה.

...

אשר לטענת התובעים בנוגע להפרת התחייבות החברה כלפיהם בנוגע למתן פיצויים הוגנים, טענה החברה כי עמדה בחובתה לתשלום פיצויים הוגנים ועל כן דין הטענה להידחות.

על כן, דינן של טענות אלו של מר דון להידחות.

לסיכום נוכח כל האמור לעיל, אנו קובעים כדלקמן: הנתבעת תשלם למר דון סך של 80,000 ₪ בגין פיצויים מוגדלים, בצירוף הפרשי הצמדה כחוק מיום 1.4.14 ועד ליום התשלום המלא בפועל (אין אנו מחייבים בריבית נוכח סירוב התובע לקבל את הסכום שהוצע לו).

הנתבעת תשלם למר חן סך של 8,000 ₪ בגין אי עריכת שימוע כדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.10.13 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בסוף שנת 1998 התמזגה החברה עם תדיראן תקשורת בע"מ. במסגרת המיזוג נחתם הסכם קיבוצי מיוחד המגדיר תנאי פרישה מיוחדים לעובדיה המאוגדים של תדיראן, שמוזגו לחברה ויאולצו לפרוש ממנה בתוך שש שנים, כאשר בין היתר קבע ההסכם זכאות ל-2 עד 5 חודשי היסתגלות ופיצויי פיטורים מוגדלים (להלן:"ההסכם הקיבוצי").

במסגרת מדיניות הצמצומים של החברה, ננקטו צעדים שונים לצמצום בעלויות, כדוגמת הפחתת שלושה ימי חופשה שנתית, ביטול בונוס שנתי, ביטול קידומי שכר ועוד.

כמו כן נודע לתובע כי עובדים אחרים שפוטרו במהלך שנת 2001, קיבלו תנאי פרישה מוגדלים ומענק פרישה, ואילו לתובע לא ניתנו ואף לא הוצעו תנאים משופרים כלשהם.

משהגעתי לכדי מסקנה כי המקור ההסכמי בו נקבעו תנאי שכרו פרישתו של התובע הוא חוזה העבודה האישי שלו, וכי לא הוחלו על התובע תנאים הנובעים מהסכמים אחרים, הרי שדין תביעתו לחודשי היסתגלות ולהשלמת פצויי פיטורים, ככל שהיא נסמכת על ההסכם הקבוצי, להידחות.

...

אשר לתביעה להפרשי פיצויי פיטורים-על החברה חל הסכם הפנסיה המקיפה בתעשייה, שם נקבע באופן מפורש כי הפרשות הנתבעת לקופות הפנסיה וקופות הגמל באות במקום פיצויי פיטורים, כהוראת ס' 14 לחוק פיצויי פיטורים ולפיכך כל טענות התובע ביחס לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים נדחות (ראו עב 4184/01 זיו ברזלי ואח'-אי.סי.אי טלקום בע"מ, (לא פורסם, 26.10.2006).

סוף דבר 4.1 התביעה, על כל רכיביה, נדחית.

4.2 התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪בתוספת מע"מ שישולמו תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין 4.3 המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

פרשנות זו אינה מקובלת עלינו ואינה עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 4 הנ"ל, לפיו הוא בא "במקום האמור בסעיף 3". לשונו של ההסדר ברורה ומצביעה על כך שהכספים על פי סעיף 4 המופקדים לקופות אחרות יכולים לבוא במקום הכספים המופקדים לקג"מ על פי סעיף 3, קרי שיכולים הם להוות פצויי פיטורים או מענק פרישה.

.תשלומי הבראה, הפרשות לקופ"ג, לתגמולים ולפיצויים, תשלום הבונוס השנתי ששולם לעובדי הבנק בגין שנת 2003 (החלק היחסי עבור 9 חודשים), תשלום משכורת י"ג כמקובל בבנק וכיו"ב" (ס' 59 לתצהיר גב' קורנפלד).

לפי טענת הבנק וגדיש, בנגוד לסעיפי הויתור בהסכמי הפרישה ובהסדר הפשרה בעיניינה של גב' קורנפלד, הגישו התובעות תביעה לקבלת תשלומים נוספים מן הבנק ולפיכך הבנק זכאי להשבת הפיצויים המוגדלים והמענקים ששולמו לתובעות.

אשר לכתבי הויתור: אכן, קבענו כי יש מקום ליתן תוקף לכתבי הויתור ככל שהם נוגעים לפצויי הפיטורים והפרישה, אולם כבר נקבע כי מתן תוקף להוראת כתב קבלה וויתור השוללת זכות תביעה של עובד, יש בה משום פגיעה בסיסית בזכות הגישה לערכאות אשר אין לתת לה יד. ומנגד נקבע כי יש להבין עמדתו של מעביד המשלם לעובדו הפורש סכום יתר, מתוך הנחה וציפייה שלא ייפתח השער לתביעות נוספות.

...

סוף דבר 64.

התביעה והתביעה שכנגד נדחות במלואן.

בשים לב לכך שהבנק הגיש כתב הגנה גם בשמה של גדיש, ולכך שמתצהירי הנתבעים עלה כי גדיש חוסלה, תשלמנה התובעות לבנק ולקג"מ בלבד הוצאות כדלקמן: התובעות גב' אורן וגב' טבשי תשלמנה לבנק הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,000 ₪ כל אחת.