מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה למענק עבודה מועדפת לפי סעיף 174(א) לחוק הביטוח הלאומי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

התובעת הגישה תביעה לקבלת מענק עבודה נידרשת/מועדפת לפי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשמ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), בגין עבודתה בחברת "גת רועים" וכן בגין עבודתה בחברת "צוות 3 בע"מ" (חברת אבטחה).
...
סוף דבר – לנוכח כל האמור לעיל, ובשים לב לטעם שמצאנו בטענות הנתבע וחרף טענות התובעת ומשהוכח כי לא עבדה במשרה מלאה, בהתאם לאמת המידה שנקבעה בפסיקה, הרי שלא נותר אלא לדחות את התביעה ולקבוע כי בדין נדחתה התביעה על ידי הנתבע.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

התובעות הגישו תביעה לקבלת מענק עבודה נידרשת/מועדפת לפי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 (להלן:"חוק הביטוח הלאומי"), בגין עבודתן כמתדלקות בתחנת הדלק "טלמור", המצויה בבעלותו של מר אשר גוזלן ובניהולו של מר שלום גוזלן.
ביחס להקף המשרה הדרוש, הוא הענין העומד להכרעתנו, במסגרת תיק זה, קבע בית הדין הארצי בעב"ל 314/99 המוסד לביטוח לאומי - מיכל גוטמן (היימן),ניתן ביום 07.11.00) כי: "..תכלית מתן מענק עבודה מועדפת או נידרשת, הנה הפניית חיילים משוחררים לעבודה, בסוגי עבודות ובמקומות עבודה... החסרים עובדים, נוכח נחיצות ביצוע אותן עבודות באותם מקומות למשק המדינה וכלכלתה. בחינת ימי העבודה ושעות העבודה במשך תקופת העבודה המועדפת או הנדרשת, צריכה להיקבע בעקרו של דבר, לאור האופן בו עובד רגיל היה עובד במשך תקופה בת ששה חודשים באותה עבודה ובאותו ענף" (ההדגשה אינה במקור - א.י.) גם בפסיקה מאוחרת עמד ביה"ד הארצי על נושא זה, עת קבע: "..לאור האמור אין המשיב, שעבד חלקית בעבודה נידרשת, זכאי למענק עבודה נידרשת על - פי תכלית החוק.
...
ביה"ד קבע שם כי יש לקבל את התביעה מאחר והתובע עמד לרשות העבודה בכל עת שנדרש להתייצב, עבד כל עת שעבדו עובדי הקבלן והוכיח כי עבד באותו האופן שבו עובד רגיל היה עובד באותה תקופה.
בנקודה זו נוסיף כי מעבר לעובדה שטענת התובעות לעניין הפלייתן לעומת מתדלקים (בנים) שעבדו בתחנה, לא הוכחה, הרי שיתכן והיה מקום לטענה זו לו היו טוענות התובעות ואף מוכיחות כי עבדו, כל חודש, לפחות, 22 ימים שאז אולי היה מקום להגיע למסקנה שונה מזו אליה הגענו.
לסיכום לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לטעם שמצאנו בטענות הנתבע וחרף טענות התובעות ומשהוכח כי הן לא עבדו במשרה מלאה, בהתאם לאמת המידה שנקבעה בפסיקה, הרי שלא נותר לנו אלא לדחות את תביעתן ולקבוע כי בדין נדחתה תביעתן על ידי הנתבע.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה למענק עבודה מועדפת לפי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
דיון והכרעה בסעיף 174(א) לחוק מוגדרת "עבודה מועדפת", כדלהלן: "עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט בלוח ח'; ובילבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב);"
...
בענייננו, לאחר שקילת טענות הצדדים מצאנו כי דין התביעה להידחות, מן הנימוקים הבאים: אין חולק, כי עבודתו החקלאית של התובע הייתה במוסד חינוכי, ולא בשטחים השייכים לחקלאים המוצאים פרנסתם בפרי האדמה.
בעניין זה נפסק, כי: "בחינת העבודה המועדפת או הנדרשת, חייבת להיעשות לא רק בהתחשב בטיב העבודה, אלא גם בהתחשב בטיבו של מקום העבודה, שהרי אין טעם לזכות במענק את החייל המשוחרר העובד אומנם בעבודה מועדפת או נדרשת אך זאת בענף ובמקום עבודה לגביהם לא מתקיימת תכלית החוק". בעניינו של התובע שוכנענו, כאמור, כי טיבו של מקום העבודה אינו מתאים לתכלית החוק.
יש להצטער על כך שהמערער הוטעה לחשוב כי הוא עובד בעבודה מועדפת אולם מאחר ועל פי חוק הביטוח הלאומי כלשונו לא ניתן לסייע בידו, דין הערעור להידחות".
סיכומו של דבר, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2012 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום מענק עבודה מועדפת כחייל משוחרר לפי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי וגם החוק).
עיקר טענות הנתבע (1) התובע לא עבד כמאבטח בתחנות הכח, אלא בבניין המשרדים של חברת החשמל – וזו עבודה שאיננה בגדר עבודה מועדפת ו/או נידרשת לפי סעיף 174(א) לחוק הביטוח הלאומי.
...
ודוק: נוכח עדויותיהם של התובע ומר כהן, אותן מצאנו אמינות ומהימנות והן לא נסתרו, אין ליתן משקל באשר למהות עבודתו של התובע לשוני שבין אישור המעביד אשר צורף לכתב ההגנה (סומן נ/1) בו צויין כי התובע הועסק כמאבטח בבניין משרדי חברת החשמל, לבין אישור המעביד על עבודה ושכר אשר צורף לתצהירו של התובע, שם צויין כי התובע הועסק כמאבטח בתחנת כח, תחנת מיתוג וליווי עובדים בחברת חשמל.
בית הדין הארצי דחה את ערעור המוסד, ואלה דבריו של כב' השופט פליטמן (כתוארו אז): "7. לדעתנו ראוי פסק דינו של בית הדין קמא להתאשר מטעמיו ודין הערעור להדחות. אולם לא נצא ידי חובת הנמקת הדין מבלי להעיר הערות נדרשות לסוגיה שבפנינו:
סוף דבר - התביעה מתקבלת והתובע זכאי לתשלום מענק עבודה מועדפת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2012 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע, מר רפאל צ'סטר, הגיש תביעה זו נגד החלטת הנתבע על פיה נדחתה תביעתו למענק עבודה מועדפת לפי סעיף 174(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
מדובר בשירות בגיל 18, בעוד ששרות אזרחי לפי סעיף 6(א) לחוק דחיית שירות נעשה לא לפני גיל 22, כאמור בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות ולא לפני ששירותו הצבאי של המשרת בשירות אזרחי נדחה לפחות ארבע פעמים.
...
מסקנה זו נתמכת בכך שחוק הביטוח הלאומי מתייחס במפורש למעמדם של משרתי השירות האזרחי לפי חוק דחיית שירות הן בהגדרת "מתנדב" שבסעיף 287(10) לחוק והן בהתייחסות לתמורה המשולמת למי שמשרת שירות אזרחי לעניין חובת תשלום דמי ביטוח בסעיף 348(ה) לחוק.
סוף דבר מסקנתנו היא איפוא שהתובע אינו "מבוטח" לעניין פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי.
התביעה נדחית ללא צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו