תביעה למניעת שימוש בסודות מסחריים וכתב תביעה שכנגד

מנגד החברה הגישה כתב תביעה שכנגד במסגרתו עתרה לתשלום פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין שימוש בסוד מסחרי וכן עתרה למתן צו מניעה קבוע האוסר על התובע לעשות שימוש בסודות מסחריים של החברה.

...

עיקר טענות הנתבעות: יש לדחות את התביעה במלואה.

סוף דבר: התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

התביעה שכנגד נדחית.

לא מצאנו מקום לפסיקת פיצויי הלנה מאחר ולטעמנו התגלעה מחלוקת של ממש וטעות כנה באשר לעצם החיוב ו/או גובהו.

בתביעה שכנגד נתבע סכום בסך 174,770 ₪ בגין פיצוי עבור הפרת חובת אמונים וחובת תום לב, בין השאר, בשל גזל של פעילות עסקית, עוולות מסחריות כלפי הנתבעת שכנגד, תחרות לא הוגנת, גרם הפרת חוזה ועוגמת נפש; תמורת הודעה מוקדמת; פיצוי בגין שווי עלות טלפון נייד; פיצוי בגין הפרת הסכם העסקה; החזר בגין דמי חופשה ששולמו ביתר; פיצוי בגין הישתתפות עצמית ששילמה התובעת שכנגד בגין תיקון רכב הנתבע שכנגד.

עוד עתרה למתן צוים שיאסרו על הנתבע שכנגד לעשות שימוש ו/או לגלות סודות מסחריים ומידע מסחרי חסוי שקיימים לשיטת התובעת שכנגד בידי הנתבע שכנגד.

הנתבעת/התובעת שכנגד סבורה כי ראוי שהתביעה והתביעה שכנגד תישמענה במאוחד ואין מניעה לנהל את התביעה שהגישה כתביעה שכנגד, חרף מועד הגשתה.

סעיף 29(א) לתקנות קובע כדלקמן: "כתב הגנה יכלול תגובה לכל טענה שנתעוררה בכתב התביעה, ולא די בהכחשה סתמית אלא צריך המגיש להרצות טענתו במפורש". בכתב התביעה שכנגד מצטטת התובעת שכנגד התכתבויות ווסטאפ אשר לטענתה מלמדות על כך שתביעת הנתבע שכנגד (התביעה המקורית) לגמול שעות נוספות היא תביעה שקרית שעולה כגדי שבוש הליכי משפט.

...

לטענת התובע/הנתבע שכנגד אין לאפשר לנתבעת/התובעת שכנגד לנהל את התביעה שכנגד במסגרת הליך זה, בשל השיהוי הניכר בו הוגשה ומאחר ולא התקיים קדם משפט ענייני בהליך זה. לטענת התובע/נתבע שכנגד ראוי כי התביעות תפוצלנה כך שהתביעה שכנגד תשמע בהליך נפרד.

בהתחשב בכלל נסיבות הענין, לרבות בחלופות שקיימות לרשות הנתבעת, ברלבנטיות המוגבלות מאוד של המידע שעשוי להתקבל מפירוט השיחות ובפגיעה הקשה בפרטיות התובע סבורני כי דין הבקשה ברכיב זה להידחות.

לאחר ששקלתי את הדברים לא מצאתי מקום, בשלב זה, להיעתר לבקשה ברכיב האמור.

על כן, מאחר ולא הובהרה כלל הרלבנטיות של המסמכים, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה ברכיב זה. בקשת התובע ביחס לנספח להסכם העבודה שלו – התובע ביקש לקבל נספח להסכמי העבודה שלו.

המדובר בתביעה שנועדה למנוע מהנתבעת שימוש בסודות מסחריים שלפי הנטען היא נחשפה אליהם במסגרת עבודתה בחברה, וכן למנוע פנייה ללקוחותיה של החברה.

מצדו של התובע הוגשה תביעה שכנגד, ויצוין כי ההליך שבנידון עדיין מיתנהל בפני מותב בראשות כב' השופט הראל (סע"ש 50001-11-18).

אשר לנזק במישור הלא הממוני, הוא תבע במסגרת כתב התביעה המתוקן, בגין כל אחת משלושת העוולות (מכתב הדרישה, השיחה עם יצחק והתלונה במישטרה) סך של 100,000 ₪ ובמצטבר סך של 290,000 (לא ירדנו לסוף דעתו של התובע לגבי אותו חישוב).

...

כמו כן, התובע טוען כי הנתבעת עוולה כלפיו בשתי דרכים נוספות – ראשית, כאשר הגישה תלונה בעניין זה למשטרת ישראל (אשר נסגרה בסופו של דבר, וכפי שנתאר בהמשך הדברים); ושנית, כאשר סיפרה על ההטרדה המינית, המוכחשת לטעמו, לעובד של החברה.

] על כן, אנו קובעים כי הנזק הלא הממוני הניכר, שנטען בהרחבה על ידי התובע, לא נסתר כלל על ידי הנתבעת.

לאחר בחינת מכלול השיקולים, הנסיבות הרלוונטיות וטענות הצדדים ובראי אמות המידה הנוהגות בפסיקה, מצאנו להעמיד את גובה הפיצוי שייפסק לתובע על סך כולל של 35,000 ₪.

סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור והמפורט במהלך פסק הדין, נקבע בזאת כי הנתבעת תפצה את התובע בגין הוצאת לשון הרע בסך 35,000 ₪.

עוד טען כי בפסק הדין נדחו טענות הנתבעת ונקבע, בין היתר, כי התובע לא הפר את חובות האמון ותום הלב שחלו עליו במסגרת יחסי העבודה, לא פעל לשידול לקוחות או עובדים לעזוב את הנתבעת, לא עשה שימוש בסודות מסחריים או מידע סודי ולא הפר את חובת הסודות וכי תנית אי התחרות שנקבעה בסעיף 8.1 להסכם העסקה שלו מנוגדת לתקנת הציבור ולכן בטלה.

אין חולק כי קודם להגשת כתב תביעה שכנגד מתוקן, הנתבעת לא ביקשה פיצול סעדים ביחס לטענותיה העובדתיות ולעילות התביעה שהעלתה במסגרת תיק צוי המניעה, לא במסגרת התיק לצוי מניעה וגם לא במסגרת הליך זה. הנתבעת ביקשה פיצול סעדים לראשונה בכתב תביעה שכנגד מתוקן (ס' 95).

בנסיבות אלה, ובהתאם לקביעתנו באשר למחיקת סעיפים בכתב ההגנה, הסעיפים הבאים בכתב התביעה שכנגד: 1, 4 – 7, 23, 25, 30 – 32, 34, 36, 38 – 40, 45 (ימחקו המילים "הנתבע אכן פעל לגזילת לקוחות החברה הן קודם להליך הזמני"), 50, 51, 53, 55, 56 (ימחקו המילים: "אלא גם בסודותיה המסחריים של החברה"), 59 – 61, 72, 74 (הסעיף ימחק ככל שהוא מתייחס ללקוחות אשר פורטו בסעיף נ' בעמ' 27 לפסק הדין), 79, 80, 81, 83, 88, 89, 90.5, 91 – 93 – ימחקו מחמת מעשה בית דין.

...

מטענות הצדדים עולה מחלוקת הדרושה בירור עובדתי ועל כן הבקשה למחיקה על הסף של התביעה שכנגד שעילתה הפרה נטענת של הסכם לשיתוף פעולה עסקי בין הצדדים לטיפול בפרויקט תחנת הכוח ברמת חובב – נדחית, ותתברר כפלוגתא במסגרת דיון ההוכחות.

ואכן במסגרת ההחלטה המתירה לנתבעת לתקן את כתב התביעה שכנגד (החלטה מיום 27.6.2022, כב' השופטת דרוקר) קבע בית הדין כך: "בקשות/תגובות התובע והנתבע שכנגד לא נעלמו מעיני ביה"ד – עם זאת לאחר שיתוקן כתב התביעה שכנגד תינתן התייחסות לאלה". בנסיבות אלה, הבקשה נדחית וייקצב מועד להגשת כתב הגנה שכנגד.

סוף דבר: בקשות התובע התקבלו בחלקן כמפורט בסעיפים 3(יב) ו-5(ז) לעיל בהחלטה זו. הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 3,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ולאחר מכן ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית.

גרופ סחר עותרת לסעדים הבאים: פיצוי לפי סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן – חוק עוולות מסחריות), בסך 250,000 ₪; פיצוי בגין הפסדים כספיים שנגרמו לה עקב עזיבת לקוחות שחדלו לחלוטין לרכוש ממנה סחורה, בסך של למעלה ממליון שקלים; צו למתן חשבונות המחייב את מאסטר ברנדס להעביר חשבונות בעיניין לקוחות הרוכשים סחורה ממנה ומגרופ סחר, וזאת לתקופה שחלה בחודש 1/22 ועד ליום הגשת כתב התביעה שכנגד, בהתאם לס' 15 לחוק עוולות מסחריות וכן פרק א' לתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס- 1999 (להלן – תקנות עוולות מסחריות).

יחד עם זאת, נקבע כי לבית הדין לעבודה תהא סמכות לידון בתביעה כאשר צירופה של החברה המתחרה הוא על מנת לקבל כנגדה סעדי ציווי על בסיס הטענה כי היא סייעה ושידלה את העובד להפר את חובותיו כלפי המעסיק ועשתה שימוש ביודעין בסודות המסחריים שגזל.

עם זאת, אין בכך כדי למנוע את האפשרות למתן סעד עקב קיומה של עוולה שעניינה גרם הפרת חוזה שלא כדין בהתאם לסעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

...

עיקר טענות הצדדים בבקשה לסילוק על הסף לטענת מאסטר ברנדס, יש לדחות את התביעה שכנגדה על הסף, בשל חוסר סמכות עניינית לדון בתביעה וכן בהיעדר עילה.

לא שוכנענו, כמתחייב על פי הפסיקה, כי ככל שגרופ סחר תוכיח תביעתה היא לא תוכל לקבל כל סעד מאת מאסטר ברנדס.

מכאן, הבקשה למחיקת התביעה שכנגד ביחס לעילת גרם הפרת חוזה שלא כדין והפרת חובה חקוקה כנגד מאסטר ברנדס דינה להידחות.

סוף דבר בקשת סילוק התביעה שכנגד בעילת גרם הפרת חוזה שלא כדין והפרת חובה חקוקה כנגד מאסטר ברנדס- נדחית.