תביעה למניעת הפרת זכויות קניין רוחני, חשבונות וסעד כספי

בהתאם לנטען בכתב התביעה, לאחר שהתגלתה בשוק תופעה של זיוף ספרים והפצתם תוך הפרת זכויות היוצרים של המוציאים לאור שכר התובע שירותי חברה המיתמחה באכיפת הפרות קניין רוחני וזכויות יוצרים בכדי שתבצע מעקב שוטף בחנויות על מנת להיתחקות אחר העתקים מזויפים של ספרים המוצאים לאור על ידו ומפיציהם.

פסק הדין בעיניין גבריאל ניתן ביום 7.5.2020, והוא העמיד הלכה על מכונה וקבע, בין היתר, כי הסמכות העניינית לידון בתובענות בעינייני קניין רוחני הכוללות סעד שאינו כספי (דוגמאת צו עשה או צו אל-תעשה), אינה נתונה באופן בלעדי לבית המשפט המחוזי, אלא היא נקבעת על פי שווי התביעה, בהתאם לכללי הסמכות העניינית החלים ביחס לתביעות אזרחיות שאינן במקרקעין (סעיפים 51(א)(2) ו-40(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט")).

בהתאם למידע הנמצא בכתב התביעה יחד עם הטענות שנפרסו בתגובת התובע, לא התקבלה שום אינדיקאציה כי הסכום הכולל של התביעה, הן בגין הסעד הכספי המבוקש כנזק על ההפרות הנטענות והן בגין מעשי הנתבע שבגינם התבקש צו מניעה וצו מתן חשבונות, עולה על 2,500,000 ₪ אשר נמצא בגדר סמכותו של בית משפט השלום.

...

דיון והכרעה דין התביעה להיות מועברת לבית משפט השלום בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט מחמת חוסר סמכות עניינית.

סוף דבר, מכוח סמכותי המנויה בסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט הנני מורה על העברת התובענה לבית משפט השלום בנצרת.

משכך עתרו המבקשות לסעד כספי בסך של 800,000 ₪ בגין הפרת זכויות יוצרים, פירסום לשון הרע אודות המבקשות, גניבת עין, התעשרות המשיבים על חשבון המבקשות שלא כדין, ואובדן רווחים של המבקשות.

בהחלטתי מאותו היום נעתרתי לבקשה, וקבעתי כי על המבקשות להבהיר מדוע נתונה סמכות השיפוט בתובענה לבית משפט זה, זאת נוכח הפסיקה הרווחת לאחרונה בבית משפט זה, לפיה הסמכות לידון בתובענות שעניינן קניין רוחני נקבעת בהתאם לסכום התביעה או שווי נושאה, אף אם נתבע במסגרתה צו מניעה, צו עשה או צו למתן חשבונות, ושעה ששוויה של התובענה, כפי שהוערך על ידי המבקשות, עומד על סך של 800,000 ₪.

לטענת המבקשות, הסמכות לידון בתובענה דנן, שעניינה גזל פירות הפירסום של העסק בדרך של ביצוע עוולות מסחריות ושימוש מפר של זכויות בקניין רוחני משך כ-3 שנים, הייתה ועודנה נתונה לבית המשפט המחוזי בהתאם להוראות חוק בתי המשפט והפסיקה הקיימת במועד הגשת התובענה.

במקרים בהם ברור כי שווי התביעה אינו עולה על גבול סמכותו העניינית של בית משפט השלום, הסמכות לידון בתביעה נתונה לבית משפט השלום, אף אם מדובר בתביעה שעניינה קניין רוחני וכרוכים בה סעדים כגון צוי מניעה וצוי עשה.

...

כפי שציינתי בהחלטתי מיום 18.6.2019, בהחלטה שניתנה במסגרת הדיון מיום 9.1.2018 אין כל התייחסות לסוגית הסמכות העניינית, אלא אך ניסיון לקדם התיק שעה שהתובענה באה לפתחו של בית משפט זה. עוד אין בידי לקבל את טענת המבקשות, לפיה שעה שהפסיקה המובאת לעיל בדבר הסמכות העניינית לדון בתביעות שעניינן קניין רוחני ניתנה לאחר שהוגשה התובענה דנן, יש להותיר הדיון בתובענה בפני בית משפט זה. ראשית, פסק הדין בעניין פרידמן ניתן מספר שנים בטרם הוגשה התובענה.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, מצאתי כי הסמכות העניינית לדון בתובענה נתונה לבית משפט השלום.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

במסגרת תובענה זו נתבע סעד של צו מניעה, צו עשה למתן חשבונות וכן, סעד כספי הבולל רכיב פיצוי בגין הפרת הסכם, תגמול מכוח המיזם המשותף וכן פיצוי על הפרת זכות יוצרים אותו העמידו על השעור הסטאטוטורי בסך של 100,000 ש"ח. רקע תביעה זו עניינה בהפרת זכויות יוצרים של הגרסה העברית למשחק "שם קוד" (להלן: "המשחק"), אותה לטענת התובע 1 הוא תרגם, פיתח ועיצב לבדו עוד בטרם היתקשרות עם הנתבע 1, ואילו לטענת הנתבע 1 תהליך התרגום, הפיתוח והעיצוב של הגרסה נעשה בשיתוף פעולה.

בהחלטה זו עמד השופט גונטובניק על כך שתכליתו של סעיף זה הנה מניעת פיצול תביעות בתחום הקניין הרוחני על-ידי מתן אפשרות לכרוך סעדים כספיים בתביעות לצוו מניעה וצו עשה בתחום הקניין הרוחני המוגשות לבית-המשפט המחוזי וסיכם באומרו: " על רקע זה אין מקום לומר כי בית המשפט המחוזי הוא הערכאה המתאימה לידון בכל עינייני הקניין הרוחני. הדבר תלוי בסוג הסעדים המתבקש... ואולם גם ביחס לצוי מניעה בעינייני קניין רוחני, אם ניתן להעריך את שווי נושא התביעה, כך שאינו עולה על 2.5 מיליון ₪, יהיה מקום להגישה לבית משפט השלום." במקרה שלפני, התובעים טענו אמנם, כי ההקף הכספי של הצוים השונים שהתבקשו במסגרת התובענה אינו ניתן להערכה בשלב זה, וכי להערכתם ערכם עולה על סמכות בית המשפט השלום.

...

זאת ועוד, טוענים התובעים, כי כל ההכנסות משיווק המשחקים הועברו לחשבון הבנק של הנתבעים 1-2, אולם הנתבע 1 הציג נתוני מכירות חלקיים ומסולפים וכן, בניגוד לסיכום בין הצדדים, לא שיתף את התובעים בהכנסות המיזם.

יוצא אפוא, כי התביעה למתן חשבונות אשר תיקח בחשבון שנה נוספת – שנת 2019- לרבות הסעד שעניינו מניעת הפרת זכות יוצרים וסכומי הפיצויים הנדרשים מכוחו (פיצוי בסך של 100,000 ש"ח ) ומכוח הפרת ההסכם (סך של 200,000 ש"ח )– כולם יחדיו לא יעלו על סכום סמכותו של בית המשפט השלום.

על יסוד האמור לעיל, ומשהנתבעים השאירו ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט אני קובעת כי לבית המשפט השלום הסמכות לדון בתובענה זו ואני מורה על העברת התובענה לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, וזאת מכוח סעיף 79(א) לחוק.

עסקינן בתביעה במסגרתה התבקש מתן צו מניעה קבוע, צו למתן חשבונות ופיצול סעדים ולחילופין לתשלום פיצויים בסך של 500,000 ₪ בשל טענה בדבר הפרת זכויות קניין רוחני של התובעת ועילות נוספות.

נוכח הנטען עתרה התובעת למתן צו להמצאת חשבונות בו יפרטו הנתבעים בין היתר את כל המידע הפינאנסי הקשור לכל ההכנסות הכרוכות במוצרים המפרים וכן למתן היתר לפיצול סעדים ביחס להקף הנזק שיתגלה לה בעקבות המידע שיתקבל ולחילופין לפצוי כספי בסך 500,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

...

אין בידי לקבל את טענת התובעת כי מי מהנתבעים הפר הוראות בחוק זכות יוצרים, תשס"ח - 2007 - אף אם נראה באריזות כמקימות זכות יוצרים (ואינני קובע זאת כאן, בין היתר, משעה שלא הוכחו כנדרש התנאים להכרעה בזכותה של התובעת דווקא כיוצרת או כבעלת זכות מוסרית, וממילא לא עומדת התובעת במבחן ההשקעה) הרי שהאריזות אינן זהות, וככאלו אינן מהוות הפרה של זכות יוצרים.

סיכום לאור כל האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 75,000 ₪.

לאור כל האמור אני מחייב את הנתבעים להשיב לתובעת סך של 5,000 ₪ בגין החזר הוצאות משפט (כולל חלק מאגרת התביעה) וכן סך של 15,000 ₪ בגין החזר שכ"ט עו"ד כולל מע"מ).

...