יוער, כי על פי הודעת הנתבעת צד ג' קיבלה פיצוי מלא ממבטחת הרכב הפוגע במסגרת פוליסת ביטוח צד שלישי ובחרה שלא לעדכן את התובעת 1 בגין אובדן הרכב, ובדרך זו לשלשל את הכסף לכיסה מבלי לפרוע את ההלוואה שנטלה.
זכויות התובעת 1
טענה מרכזית שבפי הנתבעת היא כי קיומו של שיעבוד על הרכב אינו מעלה ואינו מוריד ביחסים שבינה לבין התובעים ואינו מטיל עליה חובה לשלם להם את תגמולי הביטוח במקרה דנן, בשל בחירתה של צד ג' שלא לתבוע מכח הפוליסה המבטלת את חובתה לשלם תגמולי ביטוח בגין ארוע בטוחי זה.
הנתבעת מנסה להיבנות, באופן מעורר תמיהה לטעמי, מפסק דין אררט שם נדחתה תביעה של בנק, שהיה בעל מישכון רשום על רכב של לקוחו, כנגד חברת ביטוח ששילמה ללקוח תגמולי ביטוח בגין אובדן מוחלט של הרכב.
ברי כי בנסיבות בהן נגרם לרכב המבוטח אובדן מוחלט וצד ג' בוחרת שלא לממש את זכותה על פי הפוליסה ולקבל מן הנתבעת אישור על אי הגשת תביעה מתבטלת להלכה ולמעשה הפוליסה.
הנתבעת הוסיפה, כי מאחר שחובה של צד ג' לתובעת 1 עמד על 21,731 ₪ במועד הגשת הבקשה למימוש המישכון, כפי שעולה מן הבקשה לבצוע אשר צורפה לכתב התביעה, ומאחר שנקבע בפוליסה כי - "פיצויים אם יגיעו, ישולמו לבנק הנ"ל בשיעור הנאתו בזמן קרות האבדה או הנזק", אזי – אילו היו משולמים תגמולי ביטוח על ידה מכח פוליסת הביטוח המקיף, הייתה נידרשת לשלם לתובעים את הסך הנ"ל לתובעת 1 ואת יתרת הסכום עד לסך 41,528 ₪ לצד ג'.
...
עם זאת ולמען הזהירות, מעיון במחירון לוי יצחק שצורף לכתב התביעה, ניתן ללמוד כי בהעמידה את גובה התביעה על 60,000 ₪, התעלמה התובעת משקלול הגורמים הנוספים שמן הראוי היה לשקללם בהתאם למוסכם בפוליסת הביטוח, כגון בגין בעלות קודמת של חברת ליסינג וקילומטראז', בהתאם לאחוזים הקבועים במחירון "לוי יצחק". כאמור, התובעת לא הביאה חוות דעת סותרת מטעמה ועל כן מקובלת עלי קביעת הנתבעת לפיה שוויו של הרכב – וממילא גובה הנזק – עומד על 47,252 ₪.
ברם, אין משמעות למסקנה האמורה ביחס לתוצאת הליך זה שכן, כפי שציינתי לעיל, התובעים הודיעו כי העמדת סכום התביעה על מלוא שווי הרכב כטענתם היתה על מנת לשמור על זכויות צד ג' אך אין הם עומדים על קבלת סכום החורג מסכום החוב שחבה להם צד ג'.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 21,731 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 30.11.14 ועד לתשלום המלא בפועל.
