חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה למימוש פוליסת ביטוח רכב מקיף בגין אובדן מלא

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

עפ"י תנאי ההלוואה, היה על הנתבעת 1 (שתכונה להלן: "הלווה") לדאוג לעריכת ביטוח מקיף לרכב, ולרשום שעבוד לטובת התובעת בגין כל הזכויות הנובעות מביטוח הרכב.
וזו לשון סעיף 13 לכתב התביעה: "לנוכח שיעבוד מלוא הזכויות ברכב לטובת התובעת בפוליסת הביטוח מטעם הנתבעת 2 (היא המבטחת – הערת הח"מ)... על הנתבעת 2 לשלם לתובעת את מלוא סכום יתרת ההלוואה (כאשר על הנתבעת לשלם לנתבעת 1 (היא הלווה – הערת הח"מ) את ההפרש בין שווי הרכב המשוקלל בפועל ובין יתרת ההלוואה, אם וככל שיוותר הפרש שכזה במועד התשלום לתובעת)". רק בשולי כתב התביעה עתרה התובעת, בשפה רפה ובעתירה סתמית ולאקונית "לזמן את הנתבעות לדין ולחייבן לשלם לתובעת" את סך יתרת ההלוואה.
כך, הגם שבניגוד לתנאי ההסכם לא הומצאה לתובעת פוליסת ביטוח משועבדת על שמה משך חודשים ארוכים (ממרץ 2017 ועד אוגוסט 2017) – השלימה התובעת עם מצב זה, ולא באה בכל טרונייה ללווה (למצער, לא הוכח כי באה אליה בטרונייה כלשהיא), ואף לא דרשה להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי, כפי זכותה עפ"י הוראות ההסכם, באופן המלמד כי ויתרה בהתנהגות על התקיימותו של תנאי זה. כאמור, אף לאחר התרחשותו של מקרה הביטוח הנטען בו נגרם עפ"י הטענה אובדן מלא לרכב, לא מימשה התובעת כלפי הנתבעת את זכותה לפרעון מיידי של ההלוואה והיא פעלה אך ורק מול המבטחת למימוש השיעבוד וקבלת תגמולי הביטוח, כאשר במקביל היא ממשיכה לגבות מן הלווה את התשלומים החודשיים השוטפים.
...
בנסיבות אלו, אני סבורה כי לא יהיה זה הוגן לחייב את הלווה, במסגרת הליך זה, בפרעון מלוא יתרת ההלוואה באופן מיידי, מקום בו לא התגוננה באופן אמיתי מפני אפשרות זו. לא למותר להוסיף, כי התנהלות זו של התובעת בניהול התיק, מהווה המשך ישיר להתנהלותה ביחסיה עם הלווה עובר להגשת כתב התביעה.
בנסיבות אלו, אני סבורה כי אין מקום לחייב את הנתבעת 1 כעת בתשלום מלוא יתרת ההלוואה, ודין התביעה נגדה להידחות.
סוף דבר לאור האמור אני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

יוער, כי על פי הודעת הנתבעת צד ג' קיבלה פיצוי מלא ממבטחת הרכב הפוגע במסגרת פוליסת ביטוח צד שלישי ובחרה שלא לעדכן את התובעת 1 בגין אובדן הרכב, ובדרך זו לשלשל את הכסף לכיסה מבלי לפרוע את ההלוואה שנטלה.
זכויות התובעת 1 טענה מרכזית שבפי הנתבעת היא כי קיומו של שיעבוד על הרכב אינו מעלה ואינו מוריד ביחסים שבינה לבין התובעים ואינו מטיל עליה חובה לשלם להם את תגמולי הביטוח במקרה דנן, בשל בחירתה של צד ג' שלא לתבוע מכח הפוליסה המבטלת את חובתה לשלם תגמולי ביטוח בגין ארוע בטוחי זה. הנתבעת מנסה להיבנות, באופן מעורר תמיהה לטעמי, מפסק דין אררט שם נדחתה תביעה של בנק, שהיה בעל מישכון רשום על רכב של לקוחו, כנגד חברת ביטוח ששילמה ללקוח תגמולי ביטוח בגין אובדן מוחלט של הרכב.
ברי כי בנסיבות בהן נגרם לרכב המבוטח אובדן מוחלט וצד ג' בוחרת שלא לממש את זכותה על פי הפוליסה ולקבל מן הנתבעת אישור על אי הגשת תביעה מתבטלת להלכה ולמעשה הפוליסה.
הנתבעת הוסיפה, כי מאחר שחובה של צד ג' לתובעת 1 עמד על 21,731 ₪ במועד הגשת הבקשה למימוש המישכון, כפי שעולה מן הבקשה לבצוע אשר צורפה לכתב התביעה, ומאחר שנקבע בפוליסה כי - "פיצויים אם יגיעו, ישולמו לבנק הנ"ל בשיעור הנאתו בזמן קרות האבדה או הנזק", אזי – אילו היו משולמים תגמולי ביטוח על ידה מכח פוליסת הביטוח המקיף, הייתה נידרשת לשלם לתובעים את הסך הנ"ל לתובעת 1 ואת יתרת הסכום עד לסך 41,528 ₪ לצד ג'.
...
עם זאת ולמען הזהירות, מעיון במחירון לוי יצחק שצורף לכתב התביעה, ניתן ללמוד כי בהעמידה את גובה התביעה על 60,000 ₪, התעלמה התובעת משקלול הגורמים הנוספים שמן הראוי היה לשקללם בהתאם למוסכם בפוליסת הביטוח, כגון בגין בעלות קודמת של חברת ליסינג וקילומטראז', בהתאם לאחוזים הקבועים במחירון "לוי יצחק". כאמור, התובעת לא הביאה חוות דעת סותרת מטעמה ועל כן מקובלת עלי קביעת הנתבעת לפיה שוויו של הרכב – וממילא גובה הנזק – עומד על 47,252 ₪.
ברם, אין משמעות למסקנה האמורה ביחס לתוצאת הליך זה שכן, כפי שציינתי לעיל, התובעים הודיעו כי העמדת סכום התביעה על מלוא שווי הרכב כטענתם היתה על מנת לשמור על זכויות צד ג' אך אין הם עומדים על קבלת סכום החורג מסכום החוב שחבה להם צד ג'.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 21,731 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 30.11.14 ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

נטען שמחודש ינואר 2019 חדלה הנתבעת 1 להעביר כספים לקרן הפנסיה, וזאת נודע לתובע כאשר פנה לקרן הפנסיה בתביעה למימוש זכויותיו בגין אובדן כושר עבודה.
עוד נטען, כי הנתבעת 1 ביטחה את התובע בחברת כלל, בפוליסה חדשה מסוג ביטוח מנהלים, וזאת בדיעבד, ללא ידיעתו והסכמתו, ובפוליסה שלא קיים בה כסוי מסוג אובדן כושר עבודה.
נטען שהתובע מיתקיים מקיצבת נכות כללית בסכום של 3,321 ש"ח, אין לו רכב בבעלותו או מטלטלין בעל ערך; אין לו קופת גמל או קרן הישתלמות; הוא מתגורר בדירה צנועה ביישוב אעבלין שנבנתה על ידי אביו לפני למעלה מ-20 שנה.
  אשר ליכולתו הכלכלית של התובע: חרף החלטת בית הדין מיום 22.8.21 המורה לתובע להגיש פירוט מלא ומקיף לרכושו ולהכנסתו, התובע לא הגיש תדפיס חשבון עו"ש לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
...
בהעדר פרישה מלאה שכזו דין הבקשה להידחות.
לנוכח האמור, לא שוכנעתי שהתובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת מצב כלכלי רעוע שאינו מאפשר לו תשלום האגרה, והוא לא הציג לבית הדין תמונה מלאה ושלמה בנוגע לרכושו והכנסתו.
על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבעת 1, חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחה החל מיום 1/7/16 את רכבה של התובעת מסוג מזדה מ.ר. 19-350-30 (להלן: "הרכב"), בפוליסת ביטוח מקיף שמספרה 730220627216 (להלן: "הפוליסה").
מאחר והרכב הוכרז כ "אבדן גמור" פנתה התובעת אל הנתבע 2 וביקשה לממש את הכסוי הבטוחי ולקבל אישור להזמנת רכב חדש.
לטענת הנתבעת 1 הרחבות לפוליסה התקנית יש לבקש בכתב ועל אותן הרחבות להופיע ברשימה לביטוח ומשאין לא בפוליסה ולא ברשימה את סעיף הכסוי הבטוחי על בסיסו נתמכת התביעה, הרי שאין התחייבות.
מחובתה לקיים את מלוא התנאים האמורים בהסכם הספציפי אשר נכרת בין הצדדים וביניהם התנאי הקובע כי היה והרכב המבוטח יוכרז כאובדן טוטלי, תהא המבוטחת זכאית לרכישת רכב זהה במימון המבטחת.
...
משהפרו הנתבעים 1-2 את חובת הזהירות והוכח הקשר הסיבתי בין ההפרה לנזק אשר נגרם, הרי שיש לחייבם ביחד ולחוד בתשלום הנזק לתובעת ויש לקבל את תביעת התובעת במלואה.
סוף דבר, התביעה מתקבלת במלואה.
ההודעה לצד השלישי נדחית.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני תביעה למימוש פוליסת ביטוח וקבלת פיצוי על נזק לרכב בעקבות תאונה.
הנתבעת הנה חברת ביטוח, אשר במסגרת פעילותה גם הפיקה, לבקשה המנוח, פוליסת ביטוח לרכב הכוללת ביטוח מקיף (להלן: "הפוליסה").
ניסיונות לגבש הסכמה נוכח המחלוקת לא צלחו וביום 22.11.22 הוגשה תובענה זו. תמצית טענות הצדדים וההליך לטענת התובעים, חייבת הנתבעת לפצות אותם בהתאם לפוליסה על מלוא הנזק שניגרם להם בעקבות התאונה.
ואין מחלוקת על כך שביום 22.9.21 היה הרכב מעורב בתאונה, אשר בגינה נגרם לרכב נזק כבד עד כדי אובדן מוחלט, ואף נגרם נזק לצד ג' שהיה מעורב בתאונה.
...
כאשר קוראים את ההוראה היסודית, הבאה בסעיף II(1)(i) לפוליסה, בצירוף התוספת, כי אז מתבקשת המסקנה כי הבסיס לפוליסת הביטוח הנדונה נעוץ באינטרס הממשי שהיה למבוטח, בתוקף בעלותו, במכונית מסוימת, ומשפסקה בעלותו בה, נפל הבסיס הזה והפוליסה פקעה וחדלה להיות בעלת תוקף.
לסיכום, חוק חוזה הביטוח, כפי שפורש בפסיקת בית המשפט העליון, מורה כי חוזה הביטוח הינו "חוזה אישי" וככזה, אין באפשרות המבוטח "להעביר" את פוליסת הביטוח שהופקה לו לאחר בלי הסכמת חברת הביטוח מראש.
אשר על כן אני דוחה את התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו