תביעה למימוש זכות קניינית במניות מוחזקות בנאמנות

עיקר טענות חמודה נסמכות על הגרסה שלפיה לחברת בני בכר זועבי חברה לבניה בע"מ (להלן: "החברה"), אשר בעלי מניותיה, יחידי זועבי (להלן: "יחידי זועבי") מחזיקים יחד עם חמודה במחצית מזכויות א.ח.ח, אין כל זכויות בנכס באום אל פאחם, וכי החברה מחזיקה בנכס כנאמנת בלבד, מכוח הסכם נאמנות עבור חברת א.ח.ח, לה שייכות הזכויות בנכס.

נקבע כי בהנתן טענות א.ח.ח לזכויות בנכס, אין זה צודק להורות על מימוש הבטוחה, בנגוד לדעתו של חמודה, המחזיק במחצית ממניות א.ח.ח, תוך פגיעה בזכותה הקניינית הפוטנציאלית של א.ח.ח והפיכת הדיון ביחס לזכויותיה בנכס, במידת מה, לתאורטי.

על פי הנטען, החלטת בית המשפט מיום 17.2.19 אישרה את קביעת הנאמנים המכירה בסיבוני כזכאי ל- 50% מהזכויות בנכס אום אל פאחם, כל זאת בטרם התבררו זכויותיה של חברת א.ח.ח בנכס במסגרת תובענה זו. כן נטען כי משעה שנקבע כי 50% מהזכויות בנכס שייכות לסיבוני, משמעות הדברים היא כי טענותיה של חברת א.ח.ח לבעלות ב- 100% מהנכס אינן יכולות להבחן באופן אובייקטיבי, שכן בית המשפט לא יוכל להשתחרר מקביעותיו.

...

בנסיבות אלה ולנוכח הטענה לפיה מותב זה גיבש את דעתו ביחס לתובענה דנא לאישור תביעה נגזרת, בטרם החל בבירורה, עותר חמודה בבקשה כי מותב זה יפסול עצמו מלישב בדין בהליך זה. לחלופין, עותר חמודה להעביר את התיק לנשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, על מנת שזה יקבע מותב חלופי אחר שידון בו. תשובת המשיבים: לטענת הנאמנים, דין בקשת הפסלות להידחות.

לסיכום, דחיית טענות חמודה בקשר עם הכרעת הנאמנים לפיה לסיבוני 50% מהזכויות בנכס מבוססת על הקביעה שלפיה חמודה לא היה מוסמך להעלות טענות בשמה של חברת א.ח.ח. טענות חמודה, בשמה של א.ח.ח, כביכול, ביחס לזכויות בנכס - לא נידונו, וממילא שלא הוכרעו לגופן, לא בפן העובדתי ולא בפן המשפטי.

סוף דבר: מהטעמים המפורטים לעיל, הואיל והמבקשים לא הצביעו על חשש כלשהו למשוא פנים כלפיהם, לא כל שכן חשש ממשי, דין בקשת הפסלות להידחות, על כל טעמיה ונימוקיה.

כן נדחית בקשתו החלופית של עו"ד ארז, ב"כ המבקשים, להורות על העברת התיק לנשיא בית המשפט המחוזי בנצרת לקביעת מותב חלופי שידון בהליך זה. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים (הנאמנים, יחידי זועבי, סיבוני ובנק הפועלים) ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪ (עבור כל אחד מארבעת המשיבים), שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד תשלומם בפועל (12,000 ₪ בסך הכל).

כן ביקשו התובעים לחייב את הנתבעים להעביר להם 1.5% מההון הנפרע של המניות בנתבעת 1, חברת סוטרה בע"מ. עילת התביעה מושתתת על פסק בורר, כך נטען, של הרב רוזנפלד מיום 29.1.2007.

בכתב התביעה לא נטען דבר על כך שהנתבעים החזיקו בזכויות במקרקעין בנאמנות עבור התובעים.

כמו כן, בפסיקה ניתן פירוש מרחיב למונח "תביעה במקרקעין" לעניין ההתיישנות כך שלא נכללות בו רק תביעות למימושן של זכויות קנייניות המנויות בחוק המקרקעין, אלא גם תביעות למימוש "כל זכות או טובת הנאה בקרקע" (ע"א 3521/10 עריית חיפה נ' גסר (ניתן ביום 7.1.2013).

...

לא שוכנעתי כי יש מקום לסילוק התובענה על הסף מחמת התיישנות, מבלי להיכנס לעובי הקורה ולברר את הטענות העובדתיות השנויות במחלוקת.

בסיכום הדברים – הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.

ביום 17.12.18, על יסוד החלטה קודמת של בית המשפט מיום 29.10.18, הגישו הנאמנים בקשה לפי סעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 בעילה של קפוח המיעוט, במסגרת מהלך שמטרתו לבחון מהי הדרך הנכונה והראויה ביותר למכירת זכויותיהם ומניותיהם של יחידי זועבי בחברות המשותפות להם ולחמודה, כדי לנסות ולהביא למימוש זכויותיהם ומיקסום התמורה עבורן, בהיותן עיקר המקורות למימון ההסדר.

במסגרת החלטה בבקשה 202 נדחו, לעת הזו, טענות חמודה על הכרעת הנאמנים בתביעת החוב של סיבוני, בגדרה הוכר כבעל זכויות בשיעור של 50% בפרויקט אום אל פאחם, לאחר שנקבע כי חמודה לא הראתה, בשלב זה, כי עומדת לה זכות להעלות טענות בשם א.ח.ח. יתירה מכך, לנוכח המחלוקת שהתגלעה ביחס לפרויקט זה, בהנתן טענות חמודה לפיהן הזכויות בפרויקט שייכות לחברה המשותפת א.ח.ח, כבר קבע בית המשפט, במסגרת בקשה מס' 192, כי אין מקום לברר את המחלוקות העובדתיות והמשפטיות הנוגעות לזכויות הקנייניות בנכס במתכונת מזורזת ומקוצרת של בקשה למתן הוראות, וכפועל יוצא, מיתנהל ההליך בנידון מחוץ לכתלי בית המשפט של חידלות הפרעון.

עוד נטען כי מכוח החזקות של יחידי זועבי בחברת א.ח.ח,(ליחידי זועבי 50% מניות בא.ח.ח. ולחמודה 50%) עומדות להם זכויות בשיעור של 50% בנכס זה, ברם נכס זה צפוי לשרת את פרעון החוב לבנק הפועלים, אשר הנכס משועבד לו. מיתחם השלושה: מכוח החזקות יחידי זועבי במניות חברת א.ח.ח עומדות להם, על פי הבקשה, זכויות (בשרשור) בשיעור של 1/6 מפרויקט המכונה "פרויקט המיתחם", אשר בוצע באמצעות חברה המוחזקת במשותף על ידי א.ח.ח וסיבוני.

כך, טוענת חמודה ביחס לנכס באום אל פאחם (אשר הוחרג מהסדר הנושים המקורי) כי ממילא נראה שלא במהרה ניתן יהיה לעשות שימוש בכספי התמורה בגין נכס זה, גם אם ימומש לבסוף, וזאת לפחות עד שיובררו מלוא הטענות שהעלתה בתביעה הנגזרת שהגישה (ביחס לזכויות א.ח.ח בנכס).

...

בהחלטה מיום 29.4.18 נקבע בשלב זה שאין מקום להיעתר לבקשה, לפחות עד שתתברר, ולו ברמת הלכאורית, השאלה העקרונית הנוגעת לזהות בעלי הזכויות בנכס, ובנסיבות אלה, עוכב המימוש למשך חצי שנה.

לאחר שנוכחתי כי מרבית הנושים מוכנים לצעוד לכיוון של הסדר נושים מתוקן, גם בתנאים הבלתי וודאיים המוצעים, ולאחר שלא מצאתי ממש בהתנגדויות שהועלו בתיק זה, המסקנה המתבקשת היא שיש לאשר את הסדר הנושים המתוקן, כמפורט בהצעת ההסדר המתוקנת שצורפה לדוח הנאמנים מיום 29.1.19.

סוף דבר: לאור כל המוסבר לעיל, אני מאשר את הצעתם המתוקנת של הנאמנים להסדר הנושים, ונותן לה תוקף של פסק דין כלפי כל נושי החברה ונושי יחידי זועבי.

בתוך כך, אני מורה כדלהלן:   אני ממנה את עו"ד עמית לדרמן ועו"ד דורית לוי טילר כנאמנים לביצוע הסדר הנושים.

בקשה דחופה למתן סעדים זמניים, צוי מניעה ועשה להסרת קפוח ומתן הוראות, שהוגשה על ידי המבקש ד"ר שלמה אלימלך, כנגד המשיב – מר הווארד פיאלקוב (להלן "המבקש" ו"המשיב" בהתאמה), וזאת על רקע מחלוקות וטענות הדדיות של הצדדים, איש כנגד רעהו, בעטיו של הסכם לשיתוף פעולה עסקי בינהם בתחום התעופה מיום 25.9.2015, במסגרתו הוקם מיזם משותף, שבא לידי ביטוי בין היתר ברכישת מטוס להשכרה לחברות וטייסים ושאמור להיות מופעל במסגרת חברה משותפת של הצדדים שכל אחד מהם מחזיק ב-50% ממניותיה ונכסיה.

הבקשה הוגשה בתיק זה שניפתח בחודש יולי 2018 על ידי המשיב דוקא, ואשר בעקבות דיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 26.7.18 ניתן תוקף של החלטה להסכמתם, לפיה מבלי לפגוע בטענות או בתביעות כלשהן של מי מהצדדים כלפי מישנהו בכל הנוגע להתקשרות ההסכמית שביניהם ו/או ביחס לזכויותיהם בחברה או במטוס, מונה המבקש כנאמן החברה לשם רישום של המטוס ברת"א, תוך הסכמה שרישום המטוס ברת"א אינו קובע ואינו מצהיר בדבר הזכויות הקנייניות של מי מהצדדים במטוס, נועד לאפשר את מימוש ההסכם שנחתם בין הצדדים, ולצורך זה להעביר את המטוס מבחן כשרות ולבצע רישומים של המיכשור הקיים בו כנדרש על פי הדין.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה על נספחיהן, דעתי היא כדעת המשיב, שאין מקום להגשתה או לדיון בה במסגרת בה הוגשה.

המבקש ישא בהוצאות המשיב בגין הליך זה בסך של 10,000 ש"ח. המזכירות מתבקשת להמציא עותק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

לפני כשנה ומחצה ניתן פסק הדין בתביעתה ובמסגרת ההליך שבכותרת עותרת היא, למעשה, כי בית המשפט יידרש שוב לזכויותיה באשכול החברות ויורה על העברת מחצית ממניות הנתבע 1 על עניין לנו, איפוא, בשתי שאלות עיקריות: במישור הפרוצידורלי – היש מקום לידון בתובענה נוכח ההיתדיינות הקודמת ותוצאות פסק הדין שניתן בסופה, ובמישור המהותי – מהו טיבה של זכות הצומחת לבן זוג מכוח חזקת השתוף – האם היא זכות קניינית או שמא אחרת, כגון מעין קניינית, זכות נהנה עפ"י דיני הנאמנות, זכות אחרת/מיוחדת וכיו"ב. בכך יעסוק, איפוא, פסק הדין שלפנינו.

לדידה, משחל שינוי בנסיבות ביחס למועד מתן פסק הדין, המצדיק את הקדמת רישום הזכויות על שמה, היא חוזרת בה מהצהרתה ומבקשת לממש זכויותיה הקנייניות, כך שרישום המניות על שמה יבוצע כבר בעת הזו.

משלא ניתן סעד אופראטיבי ובית המשפט לא הורה על העברת המניות על שמה, משכך אין היא יכולה להשליך יהבה על הכרעה זו. למען הסדר הטוב יצוין, כי דין טענותיהם של הנתבעים 9 ו - 10 לפיהן המניות הוחזקו עבורם בנאמנות ע"י מ. להדחות.

...

אף כי לא מצאתי כל ממש בטענות שהופנו כנגדו וכפי שהובהר לא אחת, לא נמצא כל רבב בהתנהלותו, עת הוא מילא מלאכתו נאמנה, כזרועו הארוכה של בית המשפט ולמען טובת החברה, אף שלא תמיד זכה לשיתוף פעולה מצד אורגני החברה, וחמור מכך – מן התשתית הראייתית שהונחה לפניי מצאתי שלעתים הם או מי מהם ניסו לשים מכשול בפניו, עד כי נזקק לעזרת בית המשפט, בנסיבות העניין שוכנעתי, שראוי להפיח רוח חדשה בנשמת החברה ולפתוח דף חדש בסיפור חייה בדמות מינוי אפוטרופוס שאין ולא הייתה לו עד כה, כאמור, כל זיקה לחברה ו/או למי ממוסדותיה ו/או אורגניה.

סוף דבר עתירת התובעת להעברת מחצית ממניות החברה על שמה נדחית, וכך גם התביעה מושא ההליך שבכותרת.

כפוף להסכמתו, אני מורה על מינויו של מר י.ר. כאפוטרופוס לרכושו העסקי של הנתבע מר י.ר. מתבקש להודיע תוך 10 ימים האם הוא מסכים לקבל על עצמו המינוי.