תביעה ליקויי בנייה ורישום זכויות במקרקעין

בכל הנוגע לתביעת המבקש בגין ליקויי בנייה בבית הוריו, טוענים המשיבים שככל שקיימים ליקויים, זכות התביעה מסורה להורי המבקש ולא למבקש עצמו.

זאת ועוד, בכך שהמבקש התחייב בשם המשיבים למול פיסגה שלא לרשום במירשם המקרקעין את זכויות רוכשי הדירות במיזם, נימנע רשומם כבעלים.

...

נוסף על כך, היה ויפתחו הליכי חדל"פ נגד המשיבים התוצאה היא שכל נכסי המשיבים יתפסו על ידי הכונס שימונה, ככל שימונה.

אשר על כן, הבקשה לצו עיקול נדחית.

המבקש ישלם הוצאות המשיבים בסך של 10,000 ₪ (כולל מע"מ).

לאחר השלמת הבנייה הורחבו סמכויות כונסי הנכסים בניהול ספרי בעלי הזכויות בפרויקט (מעין "חברה משכנת" עד לרישום הבית כבית משותף) כאשר נקבע כי רישום הזכויות על שם הרוכשים יתבצע על ידי עו"ד דוד פורר (להלן: "עו"ד פורר").

עוד הובהר כי בהיעדר אישורי מיסים לא ניתן לרשום את זכויות הרוכשים בלישכת רישום המקרקעין לאחר רישום הבית כבית משותף.

דיון והכרעה בכל הנוגע לטענות המשיבים 1-4 בדבר הליקויים בבנייה, ראוי לציין כי דיון בסוגיה זו היתקיים ביום 18.12.19 ובמסגרתו קיבלה באת כוח משיבים אלה את המלצת בית המשפט בדבר הגשת תובענה נפרדת לבית המשפט המוסמך לעניין תיקון הליקויים (עמ' 27 לפרוטוקול, שורות 1-4).

...

בכל הנוגע לסכום המבוקש על ידי כונסי הנכסים, ניתנה החלטתי מיום 18.5.21 בגדרה התבקשו כונסי הנכסים לפרט את הטיפול מול רשויות המס לצורך קבלת האישורים שפורטו לעיל.

בנסיבות אלה, אני סבור שיש לאשר שכר ברף התחתון של הערכת העלויות שניתנה מראש, דהיינו, סכום של 120 אלף ₪ בתוספת מע"מ, כאשר רבע ממנו ישולם לרואה החשבון והיתרה תשולם לכונסי הנכסים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת אישור לבקשת כונסי הנכסים לתשלום שכרם עבור הטיפול מול רשויות המס כאמור לעיל.

נקבע, כי לא נסתר מצבו הכלכלי הטוב לו טען המשיב, לא ניתן להצביע על מצב כלכלי רעוע, אין לראות בסירובו של המשיב לתקן את הליקויים כהתחמקות, שכן יש לו טענות הגנה בנושא זה. ביהמ"ש לא ראה בכך שהמשיב אינו מקיים פסק דין שניתן כנגדו והמחייב אותו לרשום את זכויות הדיירים במירשם המקרקעין, כנימוק לחשש ההכבדה, שכן המשיב טען, כי העיכוב אינו באשמתו.

ודוק - הסיבה שהאישור אינו ניתן למשיב הנה ליקוי הבניה נושא התביעה, הנתקות האריחים (ר' מכתב מנהלת אגף רשוי ופקוח על בניה בנתניה, מיום 1.6.20, שם נכתב כי תעודת הגמר מתעכבת נוכח ההבנה "כי עדיין קיימת לכאורה סכנה, שכן, נידרש לתקן או להחליף את האריחים").

...

מבלי להיכנס לשאלה מהי מצבת נכסיו של המשיב, ומבלי להידרש לשאלה עד כמה יכולה להשתנות התמונה הכלכלית שהוצגה בפני בית משפט קמא בתקופה שתחלוף עד למתן פסק דין, וכאשר ההלכה היא, כי תוחלת ההכבדה שיש להוכיח בגדרי העיקול הזמני היא "הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים" (רע"א 7561/13 אדיסיאן נ סומך ואח', מיום 12.2.14), אני סבורה, כי יסוד ההכבדה הוכח כנדרש בשניים אלה: סכום החיוב הגבוה שעלול להיות מחויב בו המשיב, לכשעצמו, מקים את יסוד ההכבדה - ר' לעניין זה רע"א 7076/17 פלוני נ פלוני, מיום 22.10.17: "... בעניין זה אף נפסק כי לצורך הוכחת "יסוד ההכבדה" אין צורך להוכיח כוונה ברורה להברחת נכסים, ולעיתים גובה סכום התביעה כשלעצמו עשוי להיות אות לקיומה".

באשר למאזן הנוחות - אני סבורה, כי שגה בימ"ש קמא כאשר קבע, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב מהטעם שהעיקול יפגע בדירוג האשראי שלו, בשעה שלא שם לנגד את הנזקים הנגרמים, לכאורה, מידי יום לדיירים המתגוררים בבית המשותף, שאריחיו מתנתקים והדירות אינן נרשמות על שמם, על אף פסק דין חלוט בעניין זה שניתן כנגד המשיב, והתוצאה לפיה אינם יכולים ליהנות מנכסיהם ומתקשים לממשו.

התוצאה היא, כי הערעור מתקבל.

התביעה הוגשה בגין ליקויים בדירה, עלות דיור חלופי והוצאות, איחור ברשום זכויות הקונה, שכר טירחה למומחים וכן אובדן ימי עבודה ואי נוחות עגמת נפש והעדר הנאה.

סך הפצוי לו עותרים התובעים הוא כדלקמן: פיצוי בגין ליקויי בניה בהתאם לחוות דעת מומחה (נכון למדד תשומות הבניה 12/18) - 66,479 ₪ פיצוי בגין איחור ברשום זכויות הקונה - 300,000 ₪ שכ"ט מומחה הנדסי - 2,340 ₪ שכ"ט אינפרטק - 4,446 ₪ עלות דיור חלופי + הוצאות - 10,000 ₪ אובדן ימי עבודה - 10,000 ₪ אי נוחות, עגמת נפש והעדר הנאה מהדירה - 30,000 ₪ ====== סה"כ - 423,265 ₪ ולצרכי אגרה - 223,265 ש"ח להשלמה ייאמר שאין מדובר בהליך היחיד בין הצדדים.

באשר לאי רישום הזכויות על שם התובעים ייאמר כי הבית המשותף נרשם בלישכת רשם המקרקעין ביום 10/5/2018, כלומר לפני הגשת התביעה כאן.

...

לאחר עיון בחוות דעת המומחה וכן הראיות שהובאו, נחה דעתי שתביעה זו מתייחסת לנזקים וליקויים שנוצרו ו/או התגלו מאוחר להליך המוקדם ומכאן ניתנים לתביעה אף ללא היתר לפיצול סעדים.

לאור האמור לעיל ולאור החיוב המפורט בסעיף 7 לעיל, אני מחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 39,979 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 21/4/2021, מועד חוות הדעת ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪, סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישו המשיבים כתב תביעה שכנגד ועתרו לקבלת פיצוי בגין ליקויי בנייה שהתגלו בבית המגורים ולפצוי בגין איחור ברשום הזכויות בבית המגורים על שמם.

כאמור, התביעה שכנגד הוגשה בין היתר בגין טענות לליקויי בנייה במקרקעין ובבית המגורים, ואין מחלוקת כי המבקש היה מנהל הפרויקט אשר היה אחראי על ביצוע העבודות.

...

המשיבים טענו כי יש לדחות את התביעה בגין מעשה בית דין לאור פסק דין שניתן בהליך ת"א שמספרו 39418-07-21, שהתנהל בין המבקש למשיבים ולאור פסק בוררות שניתן בהליך ת"א שמספרו 15640-05-21 שהתנהל בין המבקש למר סעאדה, אשר קיבל תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הבוררות").

לאור האמור אני סבורה שאין מדובר במקרה קיצוני המצדיק סילוק על הסף של התביעה בשלב מוקדם של ההליך, ויש לברר את התביעה שכנגד לגופה.

משכך צדק בית המשפט קמא בהחלטתו, ואין להתערב בה. לסיכום לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבים הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.