תביעה לחלוקת רווחים והוצאות בשותפות אדריכלים לא רשומה

כללי 1) מונחת לפניי תביעה כספית לחייב את הנתבע ברווחים והחזר הוצאות שנובעים ממסגרת שותפות.

התובע והנתבע הם אדריכלים ובמשך קרוב לשני עשורים (משנת 1989 ועד שנת 2008) היו שותפים בשותפות לא רשומה "זילברשטיין פרוס" אשר סיפקה שירותי אדריכלות לפרויקטים שונים (להלן: "השותפות" וגם "השותפים").

היתחשבנות ביחס לחלוקת ריווחי השותפות 35) התובענה המקורית כזכור, שנתמכה בחוות דעתו של רו"ח מטעם התובע (מיום 4.4.2011) התבססה, בין השאר, על עריכת תחשיב משנת 1996 ועד חודש מאי 2007 (טבלת התובע 2007).

...

משהוכשרו, ובצדק, טענות התובעים שכנגד מכוחו של סעיף 4, יש להכשיר גם את טענות התובעים המבקשים לקזז סכומים לגבי התקופה הקודמת להתיישנות, ובלבד שהן נובעות מאותן נסיבות, וכי התקיימה חפיפה ולו חלקית בתקופת קיומם של שני החובות" 71) מסקנתו דלעיל, ביסס בית המשפט על עקרון השוויון המתחייב מהסעיף המצוטט בחוק ההתיישנות, וכלשון בית המשפט בעניין ע"א 289/65‏ אריה רובינשטיין נ' רענן רון‏, פ''ד כ(1) 505, 520 (1966): "הרעיון העומד מאחורי ההוראה הזאת הוא להבטיח שוויון בין בעלי-הדין, בנוגע לעניין של השמעת טענת התיישנות, כאשר אחד מהם הגיש תביעה והשני הגיש תביעה-שכנגד באותו נושא - לאמור: אם הנתבע לא טען כי התביעה של התובע התיישנה, אזי תובעת שורת הצדק כי גם לזה האחרון לא יורשה להשמיע טענת התיישנות כלפי התביעה-שכנגד, שהרי אין זה צודק לאפשר לתובע, משפתח בהליכים משפטיים כדי להשיג תרופה בענין המשמש גם נושא התביעה-שכנגד, לחסום בפני הנתבע, מקום שהתביעה הראשית לא התיישנה, או אף אם התיישנה ולא נטענה כלפיה טענת התיישנות, את הדרך לקבל את התרופה המבוקשת בתביעה-שכנגד" 72) לאחר שעיינתי בפסיקה האמורה מחד גיסא, ונסיבות המקרה לפנינו מאידך גיסא, סבורני כי, בכל הכבוד, אין בסיס משכנע תחת טענת התובע בנדון.

80) לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים בנדון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין רכיב זה בתביעה להידחות, משני טעמים: ראשית: עתירת התובע בנדון נזנחה בסיכומיו, לרבות סיכומי התשובה לסיכומי הנתבע.

סיכום 81) על יסוד האמור, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

נתבע 2 מהוה את הצד הראשון להסכם והתובע את הצד השני ובאשר להם נקבע באותו הסכם כדלקמן: "הוסכם בין הצד הראשון לבין הצד השני כי חלקת הקרקע הנ"ל ואשר נרשמה בשמו של הצד הראשון היא בבעלות משותפת בחלקים שוים בין הצדדים, וכי הצד הראשון יישא בכל החיובים כגון מיסים וארנונה החל מתאריך רישום החלקה על שמו של הצד הראשון וכן כל רווח במקרה של מכירה או השקעה יחולק בין הצדדים בחלקים שוים. הצד הראשון יישא במימון פרויקט לצרכי השקעה על חלקת הקרקע הנ"ל ויקבל כל הכספים שהוציא מריווחי ההשקעה ולאחר מכן יחולקו הרווחים בחלקים שוים". (ר' ת/4 את הסכם השותפות).

זו אומנם אינה רשומה כבעלת הזכויות בהן, ברם היא בעלת ייפוי כוח מיתר יורשי בעלה המנוח אשר לפי הנטען הוא בעל הזכויות במקרקעין.

בהקשר זה צירפו הנתבעים להגנתם תצהיר של אדריכל אחמד אבו חוסין - שם הצהיר כי נתבע 1 פנה אליו ביום 27.1.14, הציג ייפוי כוח כללי של נתבעת 3 ובקש להתחיל בהליכים לשינוי התב"ע. לאחר שהמצהיר החל להכין את התוכניות, נערכו ישיבות עבודה, בהן הישתתף גם התובע שהציג את עצמו כשותף של נתבע 1.

מאחר והתובע הוא שיצר את הקשר עם איהאב משעשע, אשר כאמור פעל מטעם המוכרת הנ"ל, הוסכם כי לאחר הרכישה המשותפת של המקרקעין יישא רק הנתבע 1 בעלויות הכרוכות בפתוח הקרקע ושיווקה, וברווחים יתחלקו השניים בשווה, לאחר קזוז אותן הוצאות נוספות של הנתבע 1.

באותה תביעה נטען כי התובע דנן, מנסה להיתנער מחלקו של הנתבע 1 בקרקע וכן לא נשא בעלויות של הוצאות ששילם נתבע 1.

...

מאחר והתביעה נדחית, אין גם צורך להידרש לדברים שעלו מהגנת נתבע 5; המקרקעין לא רשומים עד היום על שם נתבעת 3 ולא ברור כי היא הייתה בעלת סמכות לחתום על ההסכמים נשוא התביעה, בקשר אליהם.

אשר על כן - התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעים 1-2 כקבוצה ולנתבעת 3 - בגין שכ"ט באי כוחם סך של 15,000 ₪, לכל קבוצה.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 56263-03-18 גרליץ ואח' נ' הברזל 24א שותפות אינה רשומה ואח' לפני כבוד השופטת חנה קלוגמן התובע: עמנואל גרליץ, ת.ז. 007061153 ע"י ב"כ עוה"ד אבנר אשד הנתבעות: 1. שותפות הברזל 24 א' ע.מ. 558277257 (בלתי רשומה), ששותפיה הם: 2. אליס נכסים והשקעות בע"מ, ח.פ. 514005867 3. אווה סווק נכסים בע"מ, ח.פ. 514025386 4. א.מ. רוזאל נכסים, ח.פ. 514025303 5. ליענום נכסים, ח.פ. 514005875 (בפרוק) ע"י ב"כ עוה"ד ויקטור בן חיים 6. רויאל טי סוויטס בע"מ, ח.פ. 515796530 או הוטל דוידוב בע"מ , ח.פ. 515796530 ע"י ב"כ עוה"ד בובליל או וולוביק וגם עו"ד סופי רסקין 7. אם.די.אי.בי. השקעות בע"מ (פורמאלית) ע"י ב"כ עוה"ד טרי דלויה התביעה שכנגד: התובעת שכנגד 1: שותפות הברזל 24 א' ע.מ. 558277257 (בלתי רשומה), ששותפיה הם: אליס נכסים והשקעות בע"מ, ח.פ. 514005867 אווה סווק נכסים בע"מ, ח.פ. 514025386 א.מ. רוזאל נכסים, ח.פ. 514025303 ליענום נכסים, ח.פ. 514005875 (בפרוק) ע"י ב"כ עוה"ד ויקטור בן חיים התובע שכנגד 2: עוה"ד ויקטור בן חיים (מייצג את עצמו) נגד הנתבע שכנגד 1: עמנואל גרליץ, ת.ז. 007061153 ע"י ב"כ עוה"ד אבנר אשד הנתבע שכנגד 2: יוסי מלכי, ת.ז. 050628304 מנהל ובעלים של חב' מגדלור מערכות זמן אמת בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אבנר אשד הנתבעת שכנגד 3: איי.בי.אס. אלטמן שירותי ברודקסט בע"מ, ח.פ. 511946592 (נמחקה) הנתבעת שכנגד 4: רויאל טי סוויטס בע"מ, ח.פ. 515796530 (פורמאלית) או הוטל דוידוב בע"מ , ח.פ. 515796530 ע"י ב"כ עוה"ד איליה וולוביק וגם עו"ד סופי רסקין הנתבעת שכנגד 5: אם.די.אי.בי. השקעות בע"מ (פורמאלית) ע"י ב"כ עוה"ד טרי דלויה פסק דין

הסיבה למיקום הנה קרבת הנכס לביה"ח "אסותא". עוד טרם החתימה על הסכם השכירות, לשם בדיקת התכנות המיזם ערך מר גבריאל דוידוב, אחיו של מנהל הנתבעת 6, ומטעמו, בדיקות מקדימות, בין היתר, באמצעות האדריכל מוטי כהן (להלן: "האדריכל") לגבי האפשרות לקבל היתר לשימוש חורג להפעלת מלונית בנכס ורישיון עסק ואלו העלו, כי ניתן יהיה לקבל את ההיתר והרישיון כאמור.

שיפוי של התובע שכנגד 2, עו"ד בן חיים, על לשון הרע, פגיעה בפרטיות, מיטרד ליחיד, גרימת נזק על פגיעה בשמו הטוב- לפי הסכום המאקסימאלי בחוק, בגין האשמות חסרות בסיס וניסיון לייחס שותפות ברווחים או זיקה או הכרות מוקדמת או הסדר כלשהוא עם חברת רויאל טי סוויטס או מי מטעמה לגביהם מייחסים הנתבעים שכנגד עבר פלילי.

לטענתם, התובעים שכנגד שכחו לציין, כי ביום 23.04.18 עומד כנגדם צו הריסה מינהלי וכן צו איסור עבודה פנימית במושכר, ובכך נשמט הבסיס לחלק נכבד מטענותיהם.

ישנן סתירות בתביעה שכנגד- מחד, יש טענה בסעיף 6 לתביעה שכנגד כי היו הוצאות בסך של 1.3 מיליון ₪ ומאידך, בסעיף 44 לתביעה שכנגד הסכום השתנה לסך של 400,000 ₪ אשר ע"פ גרסה אחרת בסעיף 60 לתביעה שולמו בכלל ע"י הנתבעת שכנגד 4 (חברת רויאל טי סוויטס).

...

סוף דבר: אני מקבלת את התביעה העיקרית ומוחקת על הסף את התביעה שכנגד.

בעניין התביעה העיקרית אני קובעת כדלקמן: ניתן בזאת צו מניעה קבוע המורה לנתבעים, או מי מטעמם, כמפורט להלן: צו מניעה קבוע האוסר על השותפות להתיר לנתבעת 6 (חברת רויאל טי סוויטס) לבנות או לעשות שימוש שלא כדין בנכס השייך לשותפות ברחוב הברזל 24 א' הידוע כגוש 6638 חלקה 355.

בעניין ההוצאות- לאחר שנלקחו בחשבון כלל הבקשות ותוצאות ההחלטות שניתנו בגינן, אני קובעת, כי הנתבעות ישלמו לתובע סך של 5,000 ₪ עבור הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ (כולל מע"מ).

לאחר שהושב התיק, ניתנה החלטה מיום 07.05.17 , בה סקרתי את עקרי הנושאים העומדים לדיון: "מדובר על תביעה כספית, למימוש רווח במיזם מקרקעין. ברקע - התובע טוען כי הודר על ידי שותפיו (נתבעים 1-2) מן העסקה המשותפת. טענתו זו התקבלה בעירעור. התובע טוען כי על פי ההסכמות המחייבות, היו הרווחים אמורים להתחלק בשיעור 50% לנתבע 2, ואילו הוא ועמוס (נתבע 1) היו אמורים להיות שותפים שוים ביתרה, 25% לכל אחד מהם.

עמוס מציין כי לו ולאביב לא היו באותו מועד זכויות רשומות במקרקעין, אך היה ידוע לצדדים היטב, כי כל זכות שיש לפ.ל.מ במקרקעין, שייכת במחציתה לו. זכויות החברים בשותפות חולקו לשני סוגים - זכויות ניהול (מניות מסוג א') וזכויות לרווחים ולנכסי השותפות עם פירוקה (מניות סוג ב').

גם מכתבים שנשלחו ע"י האדריכל יועדו לשניהם והתייחסו לפגישות שנערכו בנוכחות השניים.

משעה שהקביעה המחייבת הינה שהשותפות עומדת בעינה, וחלקי השותפים היו במקור 50% אביב, 25% התובע ו 25% עמוס, אין לפיכך הגיון כלכלי או מסחרי ברשום 7/8 על שם פ.ל.מ , לבד מן הטעם שהציב עמוס: שפ.ל.מ נרשמה כמחזיקת רוב הזכויות על מנת שתוכל לקבל מימון לרכישת הפרויקט, ותו לא. כאשר הגיונית, ואף לפי סע' 19 להסכם מ 1.2.12 בסופו של יום היו הרווחים אמורים להתחלק בין השותפים כפי שעור חלקם, לאחר ניכוי ההוצאות ועלויות העסקה.

...

א. ניכוי מיסים: לטענת אביב, אם מתקבלת התביעה, יש להפחית מכל פיצוי לתובע את עלויות המיסוי (הנובעות ממכר המקרקעין, וכפי חלקו היחסי).

אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסך של 79,238 ₪,בתוספת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

אני מחייב את נתבעים 2 עד 4 ביחד ולחוד לשלם לתובע תוך 30 יום 1,188,562 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 70,000 ₪.

גם לגוף הדברים, תביעה הנוגעת לפירוק שותפות הנה תביעה שבסמכות ביהמ"ש המחוזי לפי סע' 46 לפקודת השותפויות תשל"ה – 1975 והסמכות לקבוע אם היתה שותפות בטרם הכרעה בדבר פירוק השותפות, הנה בודאי בסמכות העניינית של בית משפט המחוזי.

טוען דודי כי השותפות אינה רשומה אולם פעלה בהתאם להסכם הנוגע לעבודות בבסיס עובדה ובהמשך הצדדים פעלו לפי רוח ההסכם.

כך למשל, לפרוייקט היתה אדריכלית עמה טען דודי שהיה בקשר כשותף בפרוייקט יכולה היתה להפריך את גרסת דודי.

הצורה הפורמאלית לחלוקת רווחים שתתבצע תמורת חשבונית אינה משנה את המהות שכן ניסים לא פעל כקבלן משנה של דודי, לא היתה הגדרת תפקיד וקביעת תחומי פעילות מדידים כמו שעות עבודה או משימות קונקרטיות אלא סוכם במפורש כי תהיה חלוקה שויונית ברווח לאחר הפחתת ההוצאות.

לפיכך מסקנתי הנה שגם בפרוייקטים הנוספים היו הצדדים שותפים, כאשר לגבי חלוקת הרווח, ניסים לא עמד בנטל השיכנוע לכך שחלוקת הרווח הייתה שונה מזו שבפרוייקט בסיס עובדה.

...

העובדה ולפיה פרויקט קל אוטו בוצע בתקופה בה טרם הסתיימו פרויקטים משותפים אחרים, מחזקת את גרסת דודי ולפיה העקרונות שנוצקו בהסכם לגבי בסיס עובדה, נותרו על כנם והנני קובע כי גם לגבי פרויקט קל אוטו הייתה בין הצדדים שותפות.

לאחר שנשקלו טענות הצדדים, מסקנתי הינה שיש לקבל את טענותיו של דודי בפלוגתא שהועמדה לדיון במסגרת החלטה זו ושהצדדים היו שותפים בפרויקטים שהוזכרו באופן שווה.

לאור כך שהתקבלה עמדת דודי, התובע, בשאלת קיום השותפות, אני מורה על חיוב הנתבע, ניסים בהוצאות התובע לשלב זה על סך של 7,500 ₪.