תביעה לחישוב בסיס דמי אבטלה לפי עבודה קודמת

פרשת כתם הפרי בבסיס החלטתו של הנתבע לדחות את תביעות דמי האבטלה של התובעת עומדים הממצאים שעלו מחומר החקירה בפרשת "כתם הפרי", אשר הביאה לבסוף להרשעות מי מהמעורבים בה. על מנת להבין פרשה סבוכה זו, נתאר להלן את העולה הן מחומר החקירה, שצורף לכתב ההגנה והתגבש לכתבי אישום שהוגשו נגד המעורבים, והן מפסקי הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת, אשר בהם הורשעו הנאשמים לאחר שהודו בעובדות שבכתבי האישום.

סכומים אלו חושבו על בסיס מספר התלושים שמכרו הראיסים – 350 ₪ לכל תלוש) הרשעת מנהל החשבונות והראיסים – גררה דרישה לחילוט רכוש בהקף טובות ההנאה שקבלו מהפרשה.

התובעת נישאלה בחקירה לגבי עבודות קודמות והעידה כי לא עבדה במשק בית.

עדותה של התובעת בפנינו הייתה חסרה מאוד, לשון המעטה; והיא לא נשאה בנטל להוכיח כי עבדה בתקופות הרלבנטיות לתביעה זו. בנוסף, ניצבים לפנינו פסקי הדין המרשיעים, להם יש משקל רב בניתוח מאזן ההסתברות של הראיות בתיק זה. שישה נאשמים שונים, בהכרעות של בית המשפט המחוזי בנצרת, הודו בכך שתביעותיה של התובעת לדמי אבטלה הן תביעות פיקטיביות וכוזבות, פרי קשר שקשרו הם כולם על מנת להונות גורמים שונים, לרבות הנתבע.

...

אדרבא, לטעמנו התייחסות "מתונה" לתביעה שבפנינו חותרת תחת תכליתו של תחום הביטחון הסוציאלי.

משהשתכנענו כי התובעת השתמשה בתלושי שכר פיקטיביים ואישורי העסקה כוזבים על מנת לזכות שלא כדין בדמי אבטלה, בהיקפים גדולים, לאורך שנים, בהגשת תביעות כוזבות לדמי אבטלה, הרי ששוכנענו כי המדובר בנסיבות חמורות בהן יש לקבל את הבקשה החריגה של הנתבע לחייב בהוצאות לדוגמא.

על כן אנו מחייבים את התובעת לשלם לנתבע תוך 30 יום הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.

" תקנה 4(א) לתקנות מבחני הכנסה לגמלת סיעוד קובעת כי: "לצורך חישוב הכנסתו של אדם תובא בחשבון ההכנסה שהיתה לו בשלושה חודשים רצופים מתוך ארבעת החודשים האחרונים שקדמו לחודש שבו הוגשה התביעה לגמלת סיעוד (להלן – התקופה הקובעת)". דיון והכרעה סוגיה דומה נידונה בבית דין זה בתיק ב"ל 19040-02-21 דר – המוסד לביטוח לאומי 18.8.21).

כך למשל בגמלת דמי לידה (סעיף 54 לחוק), דמי פגיעה בעבודה (סעיף 98 לחוק), אבטלה (סעיף 170 לחוק) ומילואים (סעיף 270 לחוק).

בהקשר זה יצוין כי בתקנות צימצום בהשתכרות ישנה הבחנה בין הכנסה מעבודה לבין הכנסה מ-"משלח יד" המחושבת לפי המקורות המנויים בסעיף 2(1) ו-2(8) לפקודת מס הכנסה ואשר שמשו בסיס לדמי ביטוח לאומי.

סוף דבר עניינה של התובעת יוחזר למוסד על מנת שיבחן את זכאותה לגימלת סיעוד בהתאם להנחיות האמורות לעיל – על בסיס ההכנסה בשלושה חודשים רצופים מתוך ארבעת החודשים שקדמו למועד הגשת התביעה לסיעוד; מבלי להיתחשב בהכנסות מחוץ לתקופה הקובעת; ומבלי למצע את ההכנסות שהתקבלו במהלך התקופה הקובעת.

...

כך, בתקנה 7 נקבע כי "בקביעת הכנסתו החדשית של עובד עצמאי לאחר התאריך הקובע, תובא בחשבון הכנסתו ממשלח יד בשנת המס שבה חל התאריך הקובע, מחולקת ב-12; שונתה הכנסתו השנתית, במהלך שנת המס, לענין תשלום דמי ביטוח – תובא בחשבון ההכנסה כפי שנקבעה לאחר השינוי". העובדה שמתקין התקנות ידע להפנות לתקנות דמי הביטוח במקרים מסויימים (חבר קיבוץ בגמלת סיעוד או בעל עסק בגמלת נכות כללית) מחזקת את המסקנה שאין מקום להסתמך על תקנות דמי הביטוח היכן שהדבר לא נעשה מפורשות בחוק או בתקנות.

טענה זו של הנתבע דינה להידחות.

סוף דבר עניינה של התובעת יוחזר למוסד על מנת שיבחן את זכאותה לגמלת סיעוד בהתאם להנחיות האמורות לעיל – על בסיס ההכנסה בשלושה חודשים רצופים מתוך ארבעת החודשים שקדמו למועד הגשת התביעה לסיעוד; מבלי להתחשב בהכנסות מחוץ לתקופה הקובעת; ומבלי למצע את ההכנסות שהתקבלו במהלך התקופה הקובעת.

להלן עקרי טענות הנתבע: הנתבע הכחיש את כלל טענות התובעת, והודה כי במכתבו מיום 3.6.2020 הוא הודיע לה על דחיית בקשתה לחישוב הבסיס לדמי אבטלה לפי חודשי עבודתה שקדמו ליציאתה לחל"ת נוספת ביום 15.3.2020, וזאת בשל היותה בשנת אבטלה קיימת; הנתבע טוען כי עוד ביום 5.8.2019, קרי כחצי שנה טרם תחילתו של משבר הקורונה, הגישה התובעת לנתבע תביעה לדמי אבטלה לתאריך קובע של יום ה-1.8.2019, וזאת בשל הוצאתה לחל"ת על ידי מתנ"ס קריית ביאליק לתקופה שמיום 1.8.2019 ועד יום 31.8.2019; זכאותה של התובעת נבדקה בהתאם להוראות פרק ז' לחוק, ממנו עולה כי התובעת צברה תקופת אכשרה בת 12 חודשים, החל מהתאריך הקובע של יום ה-1.8.2019 ועד ליום 31.7.2020; השכר היומי הממוצע של התובעת עמד על סך 183.15 ₪, והוא חושב לפי ההכנסה שהתקבלה בששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע, קרי, נכון לחודשים 2/2019 עד 7/2019 (כולל), וכל זאת – בהתאם להוראות סעיף 170 לחוק; תביעת התובעת אושרה ביום 27.8.2019 בגין חודש 8/2019, ולאחר הפחתת 5 ימי המתנה, לפי הוראות הדין; ביום 1.9.2019 חזרה התובעת לעבוד, והופסק רישומהּ כמחוסרת עבודה; ביום 20.3.2020 שוב נרשמה התובעת בלישכה התעסוקה כמחוסרת עבודה, החל מיום 15.3.2020.

...

אשר לטענתה הנוספת של התובעת, כי לייחוס סכומים שהתקבלו לאחר שהמבוטח כבר שהה בדמי אבטלה, לגבי התקופה שלפני הזכאות לתשלום דמי אבטלה, הרי שגם טענה זו דינה להידחות.

ולבסוף, ואשר לטענה אחרת של התובעת, כי לא ייתכן שמבוטח שמצא עבודה בשכר גבוה יותר, יפגע בגובה דמי האבטלה המשולמים לו, בעוד שיתר האזרחים זוכים להטבות שונות עקב משבר הקורונה, הרי שגם כאן, אנו דוחים את הטענה, בשל הנימוקים הבאים: - ראשית, לתובעת שולמו דמי אבטלה במשך 17 חודשים, בעוד שתקופת הזכאות המקורית שלה היא בת 175 יום.

לסיכום לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

מבוא תביעתו של התובע, מר רוני פליצנוב (להלן: "התובע") הוגשה כנגד החלטתו מיום 5.8.2020 של הנתבע, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), לדחות את התביעה לחישוב הבסיס לדמי האבטלה שאותם קיבל התובע מהנתבע, באמצע שנת אבטלה (בין יום 1.9.2019 ליום 31.8.2020), לפי הבסיס של השכר בעבודה האחרונה, ולא ולפי העבודה שקדמה לעבודה האחרונה (שם השכר היה נמוך יותר).

...

בהקשר שבנדון, אנו מקבלים את תגובתו של הנתבע, כי הכוונה למילה "פיצוי" בסעיף 170(ד) לחוק היא לעדכון שכר בשל שינויי מדד שנועד לצמצם את השחיקה בשכר.

ולבסוף, ואשר לטענה אחרת של התובע, כי לא ייתכן שמבוטח שמצא עבודה בשכר גבוה יותר, יפגע בגובה דמי האבטלה המשולמים לו, בעוד שיתר האזרחים זוכים להטבות שונות עקב משבר הקורונה, הרי שגם כאן, אנו דוחים את הטענה, בשל הנימוקים הבאים: - ראשית, לתובע שולמו דמי אבטלה במשך 10 חודשים, בעוד שתקופת הזכאות המקורית שלו היא בת 67 יום.

לסיכום לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

בתביעה זו עותר התובע כנגד שתי החלטות של המוסד לביטוח לאומי: האחת מיום 9/9/15 לעניין גובה השכר הקובע לצורך חישוב דמי אבטלה; והשנייה - החלטה מיום 11/9/19 המבטלת החלטה קודמת בעיניין זכאות של התובע לדמי אבטלה, ללא שניתנה לו זכות טיעון.

שכרו לבסיס חישוב דמי אבטלה היה: חודש 10/2014 10,647 ₪.

(5) במקביל לאישור דמי אבטלה לתקופה השנייה, נשלח לתובע מכתב מיום 11/9/19 בו הודע לו כי התביעה הראשונה, נדחית מחמת היותו "בעל שליטה בעקיפין" בחברת גן יזום ובצוע פרויקטים והשקעות בע"מ. (6) לתובע נרשם חיוב על סך 40,958 ₪ בגין דמי אבטלה ששולמו עבור תקופה זו. הנתבע טוען בכתב ההגנה ובסיכומים, כי החלטתו משנת 2019, המבטלת החלטה קודמת משנת 2015 ומבטלת את זכאותו לדמי אבטלה בגין תקופת העבודה בחברת גן, ניתנה כדין.

התביעה אושרה ולתובע שולמו דמי אבטלה לפי שכר בסך 10,000 ₪.

...

(5) במקביל לאישור דמי אבטלה לתקופה השנייה, נשלח לתובע מכתב מיום 11/9/19 בו הודע לו כי התביעה הראשונה, נדחית מחמת היותו "בעל שליטה בעקיפין" בחברת גן יזום וביצוע פרויקטים והשקעות בע"מ. (6) לתובע נרשם חיוב על סך 40,958 ₪ בגין דמי אבטלה ששולמו עבור תקופה זו. הנתבע טוען בכתב ההגנה ובסיכומים, כי החלטתו משנת 2019, המבטלת החלטה קודמת משנת 2015 ומבטלת את זכאותו לדמי אבטלה בגין תקופת העבודה בחברת גן, ניתנה כדין.

כפי שהובא לעיל, אנו סבורים שלא היתה הצדקה לבטל את הזכאות של התובע לדמי אבטלה בגין תקופת העבודה בחברה שבבעלות הוריו.

טענה זו של התובע נדחית, מחמת התישנות.

סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה.