תביעה לחוב בגין אספקת שעונים ופריטים נלווים

התובעת הגישה שלושה הליכים שונים באותו עניין: תא"ק 8902-09-19 אחים סמאר כנגד מאיר שלום ואח' בגין חובות שצברו בקשריהם מול התובעת (להלן: "התביעה הכספית"); ב. ת"ט 44447-07-20 אחים סמאר נגד שלום מאיר בגין אי פרעון שטרות; ג. ת"ט 53865-07-20 אחים סמאר נגד יוסי שלום בגין אי פרעון שטרות; התובעת טענה, כי הנתבעים היו בעלים, מנהלים או שותפים של עסק לממכר פירות וירקות, וכי במהלך השנים 2015-2019 רכשו הנתבעים מהתובעת פירות, ירקות ותוצרת חקלאית בסיטונות בכמויות שונות.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור שבה נפסק על ידי כב' השופט גריל, כי אין מקום לקבל את בקשת רשות העירעור, "הואיל ובסופו של דבר בית-משפט קמא לא הורה על דחיית ההליך ולא על מחיקתו, אלא הורה שהואיל וטרם הוכרעה בקשת הרשות להיתגונן בתובענה הכספית (תא"ק 8902-09-19)" במסגרת ההחלטה בבקשת רשות העירעור צוטטה הלכה, לפיה גם אם מדובר במערכת עובדתית אחת ובחוב כספי אחד, קיימות שתי עילות תביעה : " כך גם פסק-דינה של כב' השופטת נ' גרוסמן ב-ת"א (שלום תל-אביב) 60425/06 עזראכו פריט (1968) בע"מ נ' גורית דליה מנצור ואח' (19.2.07), שאליו הפניתה המבקשת בבקשת רשות העירעור:

"הלכה משפטית היא כי עת מדובר בעסקת יסוד ובשטרי חוב הנלווים אליה, אף אם מדובר במערכת עובדתית אחת ובחוב כספי אחד, קיימות שתי עילות תביעה: עילה חוזית ועילה שטרית.

אשר לנתבע 3: לאחר ששקלתי את טענות הנתבע 3 ביחס למעמדו בעסק אליו סופקה הסחורה והצורך לברר את אחריותו לסכום החוב הנתבע מכח מעורבותו בעסק; ומאחר והנתבע 3 לא הציג כל טענה המהוה טענת הגנה ביחס להמחאות המשוכות על ידיו ואשר הועברו לידי התובעת ולא ניתן לקבל את טענתו ביחס להעדר יריבות כאשר הוא מושך ההמחאות החלטתי להתיר לנתבע 3 להיתגונן מפני התביעה בכפוף להפקדת פיקדון בסך כולל של 50,000 ש"ח בקופת בית המשפט עד ליום 7.3.2021.

...

אני סבור, כי שני התיקים עוסקים באותו עניין בדיוק ועל כן אין מקום לנהלם בנפרד.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור שבה נפסק על ידי כב' השופט גריל, כי אין מקום לקבל את בקשת רשות הערעור, "הואיל ובסופו של דבר בית-משפט קמא לא הורה על דחיית ההליך ולא על מחיקתו, אלא הורה שהואיל וטרם הוכרעה בקשת הרשות להתגונן בתובענה הכספית (תא"ק 8902-09-19)" במסגרת ההחלטה בבקשת רשות הערעור צוטטה הלכה, לפיה גם אם מדובר במערכת עובדתית אחת ובחוב כספי אחד, קיימות שתי עילות תביעה : " כך גם פסק-דינה של כב' השופטת נ' גרוסמן ב-ת"א (שלום תל-אביב) 60425/06 עזראכו פריט (1968) בע"מ נ' גורית דליה מנצור ואח' (19.2.07), שאליו הפנתה המבקשת בבקשת רשות הערעור:

יחד עם זאת, מבלי לקבוע מסמרות, כמובן, אני סבור שמטעמים של יעילות דיונית ומניעה משימוש לרעה של הליכי משפט יש מקום למחשבה מחדש לגבי הלכה זו ויעיד על כך ההליך הנוכחי.

חרף היעדר פירוט נדרש ובשים לב להלכות הנהוגות בכל הנוגע למתן רשות להתגונן, אני סבור כי טענות המבקשת הינן טענות הגנה המצריכות בירור והמצדיקות את פתיחת שערי בית המשפט לצורך בירור זה. כיוון שההליך המאוחד שבפני זהה להליך בתביעה הכספית אני מותיר את התוצאה שנקבעה בתביעה הכספית וקבעה כדלקמן: " בהתייחס לנתבעים 1-2:

אשר לנתבע 3: לאחר ששקלתי את טענות הנתבע 3 ביחס למעמדו בעסק אליו סופקה הסחורה והצורך לברר את אחריותו לסכום החוב הנתבע מכח מעורבותו בעסק; ומאחר והנתבע 3 לא הציג כל טענה המהווה טענת הגנה ביחס להמחאות המשוכות על ידיו ואשר הועברו לידי התובעת ולא ניתן לקבל את טענתו ביחס להעדר יריבות כאשר הוא מושך ההמחאות החלטתי להתיר לנתבע 3 להתגונן מפני התביעה בכפוף להפקדת פקדון בסך כולל של 50,000 ש"ח בקופת בית המשפט עד ליום 7.3.2021.

ועקנין ציין, כי ברשומי המכס – בוצעה הפחתה של הפריטים שנגנבו בפריצה הראשונה, והחוב בגין הגניבה (חוב מיסי יבוא, המוטל בשל הגניבה על התובעת) עודכן ביום 8.2.2015, בשל העובדה ששולם בשלושה תשלומים, והעדכון בוצע לאחר השלמת התשלום האחרון.

מהראיות שלפניי עולה, כי רישום טבלת ה-Log נעשה עם שעון מערכת לא מכוון, על כן בקריאת הנתונים בטבלה זו יש להוריד שעה אחת משעת הרישום.

במכתב זה נרשם בין היתר, כי בשל קריאות רבות שהתבררו כקריאות שוא "סוכם עם יוסי כי עד לטפול בתקלה יינתן שירות טלפוני בלבד". צוות 3 פנתה גם לתובעת בבקשה לתיקון התקלות כדי שהיא תוכל לספק את מלוא השרות: "אנא טפלו בבעיה בהקדם האפשרי, על מנת שנוכל לספק לכם את שירותי המוקד והסיור באופן היעיל ביותר". במהלך ההליך שלפניי לא הוברר מי הוא "יוסי", אך השם "יוסי" צוין גם ברשימת האנשים אליהם יש להיתקשר במקרה של ארוע בכתב ההזמנה.

לתצהיר שלום צורפו מסמכים אחדים, שעיקרם צורפו לתביעת החוב שהוגשה למפרק התובעת במסגרת הליך פירוקה: טבלה שהוכתרה בכותרת "עלות המוצרים הגנובים" המפרטת את עלות המוצרים הגנובים ביחס לדגם כל מכשיר, המשקללת בין היתר את עלותו הישירה, הוצאות הובלה וכיוצא בזה, כמות המכשירים (לפי דגם), עלות אחסנת הסחורה הגנובה וכן עלויות הנוגעות למוצרים הפגומים; חשבונית מס ממכון התקנים הישראלי (10.12.2014) המעידה, כפי שעולה מעדות שלום, על עלות בדיקת המקלט מידגם מסוים (LCD בגדול 29 אינצ') במכון; תעוד רשומון של סחורת חברת שלום; חשבוניות מס התובעת המופנות לחברת שלום בגין שירות איחסון; תעוד על "כניסת" סחורה שהועברה בהמשך (סחורה שלא נגנבה) ממחסן התובעת למחסן אחר, כולל תעוד על פריטים פגומים שהגיעו למחסן האחר; וכן כרטסת של חברת שלום המתעדת את הסחורה שאוחסנה במחסני התובעת על ידי חברת שלום.

יצוין, כי בבל לא נישאל כל שאלה הנוגעת לאסמכתאות שצרף, אף שהן מצביעות על עלויות המוצרים שנגנבו, פירוט הספקים, כמויות וכן עלויות נילוות, כגון ביטוח, הובלה ותשלומי מס ואגרות.

...

הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 1,541,927 ₪.

ההודעה כנגד הצדדים השלישיים – נדחית.

המפרק ניהל את התובענה עבור החברה ובמלוא הצניעות אני סבורה כי שכר הטרחה שנקבע לפני תחילת ההליכים הוא ראוי, בהתחשב בהיקף ההליך המתואר לעיל.

לכתב התביעה צורף חוזה מיום 7.2.2013 שנחתם בין שי לחברה במסגרתו התחייבה החברה לספק לשי, אתר ויישומון שנועדו למתן שירותים של הדפסת תמונות ואביזרים נלווים ללקוחות שונים.

בסיכום חוות דעתו ציין המומחה מצד אחד כי בהשוואה שערך בין המפורט בהסכם בין הצדדים לבין המערכת שבדק לצורך עריכת חוות הדעת מצא כי רובם המכריע של הפריטים שנכללו בהסכם בוצעו על ידי החברה ואף פעלו באופן תקין .מצד שני ציין כי נוכח באובדן מוחלט של היישומון .

על פי כתב התביעה היה המזמין בעליו של עסק ותיק בתחום הצלום ואילו העסקה שנעשתה עם החברה היא לפיתוח מיזם חדש שהוא ענף פעילות נוסף במסגרת העסק שניהל המזמין, לא הוצגה לבית המשפט ראיה המלמדת כי הפעילות העסקית שהתקיימה בעסק שניהל המזמין נפגעה באופן ישיר בשל אספקת מוצר שאינו מוגמר על ידי החברה, שכן יש להניח כי לירידה בפעילות העסקית תיתכנה סיבות רבות ומגוונות מלבד המוצר שספקה החברה.

מעבר לכך שטענותיו של המזמין נדחו במסגרת הדיון לעיל ונימצא שהחברה סיפקה למזמין מוצר גם אם לא השלימה את הקמת האתר ופיתוח היישומון, כך שהטענות בדבר הטעה ומרמה באשר למומחיות החברה אינן יכולות לעמוד במסגרת הדיון בהרמת מסך, אלא שאף ללא הדיון בטענות אלו ביחס להפרת ההסכם, אני סבורה כי המזמין לא עמד בנטל הנידרש לשכנע כי המקרה דנן הוא בגדר המקרים החריגים שבהם על בית המשפט להורות על הרמת מסך ולייחס את חובות החברה לבעל המניות.

...

משלא נוכחתי בעילה להרמת מסך על בסיס העובדות שהציג המזמין לבית המשפט ולא שוכנעתי כי הנתבע 2, עשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של הנתבעת 1, כדי להונות את המזמין, אני דוחה את הטענות של המזמין בעניין זה. התביעה שכנגד התביעה שכנגד הועמדה על סכום של 70,058 ש"ח .היא הוגשה בגין שירותים שונים שניתנו על ידי החברה למזמין (בניית אתר אינטרנט לעסק של המזמין ללא קשר למיזם נשוא התביעה דנן, הכנת סרטון תדמית, הדרכות וכן תוספות, שינויים ושדרוגים).

משכך, התביעה שכנגד נדחית במלואה מבלי שיש צורך לדון בכל אחד מרכיבי התביעה השונים.

סיכום לאור כל האמור לעיל, מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובע סכום של 53,080 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום.

סעד כספי זה כולל את הרכיבים להלן: 7.1.1 חוב בגין מכירות בתקופת הסכם הקונסיגנציה עבור חודש דצמבר 2020, כפי שיפורט בתביעה זו להלן, בסך כולל בגובה של 600,263 ₪, כולל מע"מ; 7.1.2 חוב בגין מכירות באתר אפרודיטה בתקופת הסכם הקונסיגנציה עבור חודש ינואר 2021, כפי שיפורט בתביעה זו להלן, בסך כולל בגובה 45,243 ₪, כולל מע"מ; 7.1.3 חוב בגין חוסר מלאי לאחר ביטול הסכם הקונסיגנציה והשבת מלאי טריומף שהוחזק אצל אפרודיטה, כפי שיפורט בתביעתה זו להלן, בסך כולל בגובה של 387,050 ₪, כולל מע"מ; 7.1.4 יתרת חוב עבר (נכון למועד הגשת תביעה זו) בסך כולל של 3,839,984 ₪ של אפרודיטה לטריומף, ביחס לסחורה שסופקה זה מכבר על ידי טריומף לאפרודיטה ונמכרה על ידי האחרונה לצדדים שלישיים.

ש.א.ג נוהול קניונים בע"מ (להלן: "אפרודיטה") [הנתבעת בתיק ת"א 32370-03-21; התובעת בתיק ת"א 28173-03-21], היא חברה אשר הפעילה רשת חנויות בפריסה ארצית תחת המותג אפרודיטה (Afrodita), אשר תחום עיסוקה הוא בממכר קמעונאי ובייבוא של הלבשה תחתונה לנשים, בגדי ים, אופנת פנאי ומוצרים נלווים.

6.3 המזמינה תעביר לספק תוך 3 ימים לאחר תום כל חודש קלנדרי, דו"ח פלט ממערכת הסליקה הכולל פירוט לגבי כל אחד ואחד מהפריטים שנמכרו בכל אחת מהחנויות המזמינה ברמת הקמ"ט (פריט, גודל, צבע קאפ), באופן שיאפשר לספק פקוח מלא על המלאי שנמכר מתוך מלאי הסחורה שהועבר למכירה מהספק למזמינה באמצעות האחרונה, וכן פירוט פדיון המכירות, מיקום המכירה ומועד המכירה ביחס למוצרי הספק במהלך החודש הקלנדרי הקודם כאמור (להלן: "דו"ח המכירות").

...

אני מחייב את ש.א.ג ניהול קניונים בע"מ ואת שמואל אבני ביחד ולחוד לשלם לטריומף אינטרנשיונל בע"מ סכום זה. בקופת בית המשפט מופקד סכום של 2,700,000 ₪ שהצטבר מההפקדה הכספית של ש.א.ג - 18 תשלומים של 150,000 ₪ כ"א -בהתאם להחלטה מיום 22/3/2021.

ב. אני דוחה את התביעה בתיק 28173-03-21 אותה הגישה ש.א.ג ניהול קניונים בע"מ נגד טריומף אינטרנשיונל בע"מ. אני מחייב את ש.א.ג ניהול קניונים בע"מ/אפרודיטה ואת שמואל אבני, ביחד ולחוד לשלם לטריומף אינטרנשיונל בע"מ את הוצאותיה – בשתי התביעות – לרבות שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 100,000 ₪ .

כמו כן ובנוסף, אני מחייב את אני מחייב את ש.א.ג ניהול קניונים בע"מ/אפרודיטה ואת שמואל אבני, ביחד ולחוד לשלם/להחזיר לטריומף אינטרנשיונל בע"מ את אגרת בית משפט ששולמה – כפי הסכום שנפסק בסעיף א דלעיל - 3,839,078 ₪ - בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מיום תשלום האגרה ועד ההחזר בפועל.

החברות נשאו בתשלום למטוב בגין אותם מוצרים שהוזמנו על ידי מטוב מספקים בחו"ל. לצד עלויות המוצרים עצמם נדרשו החברות לשלם הוצאות נילוות כמו איחסנה, עמילות מכס הוצאות מימון ועוד.

המכתב מציין כי נכון למועד זה עומד החוב של החברות למטוב, בגין סחורה שסופקה או שהוזמנה על ידי החברות, על סך של 351,602 $ ארה"ב. כל סחורה נוספת, שיבקשו החברות לקבל מתוך הזמנות שכבר נעשו, יידרשו החברות לשלם במזומן מחיר הגבוה ב – 20% מעלות הרכישה של מטוב.

ההזמנה היא הזמנה אחת הכוללת מספר פריטים ועל כן אין מקום לטיעון של החברות כי שילמו על חלק מן הפריטים.

לעניין זה ראו בין היתר את דבריה של כב' השופטת רות רונן ברע"א 1162/23 עצמאות ניהול מלונות בע"מ נ' פלטרין השקעות בע"מ, מיום 26.3.23: "כידוע, שני השיקולים העקריים שעל בית-המשפט לבחון בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני הם סכויי התביעה ומאזן הנוחות (ראו: תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). בין שני שיקולים אלה מיתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כאשר ככלל יינתן מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ראו: רע"א 605/19 ידען נ' רשות מקרקעי ישראל, פס' 9 [פורסם בנבו] (18.4.2019)).

...

לסיכום, הדיון בשאלת קיומה של עילת תביעה לכאורה ומאזן הנוחות, מלמד שהוא נוטה לקבלת הבקשה.

סוף דבר ראיתי לקבל את הבקשה באופן הבא: בכל הנוגע לבקשה למול המשיב 1 , מר שחר גולדשטיין - אני מורה כי הוא אינו יכול לפנות לאף גורם המופיע ברשימת הקבוצה בווטצאפ נשוא הבקשה.

בכל הנוגע לבקשה למול המשיבים 2 ו – 3 הרי שאני מורה כי תמורת תשלום מלוא העלות של הסחורה שהוזמנה ואוזכרה בבקשה לרבות עלויות נוספות מקובלות בין הצדדים כמו עמילות מכס מימון ועוד כנגד הצגת קבלות/חשבוניות, תועבר הסחורה לידי המבקשות.