כן נטען, שנתבעים 10-1 רשמו את זכויותיהם לאחר ההסדר, רק בשנת 2009, על אף שהזכויות נרכשו לפני ההסדר ולכן גם התובעים זכאים לרישום זכויותיהם.
כך עולה מהפסיקה ומהוראת סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, אשר קובעת כי:
"חוק ההתיישנות תשי"ח-1958 לא יחול על תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים, אולם אין בכך כדי למנוע טענה מכוח ההתיישנות שאדם היה זכאי לטעון אותה לפני תחילת חוק זה".
בפסיקה נקבע, כי, לגבי מקרקעין שעברו הסדר, מונע סעיף זה "צבירת" תקופת החזקה במקרקעין, אשר תקְנֶה בעלות במקרקעין, למי שטוען לחזקה מכוח שנים.
...
לפיכך, גם הטענה לתחולת החריג אשר בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, לנדחית.
התוצאה היא, שאני מקבלת את טענות ההתיישנות שבפי הנתבעים.
התובעים ישלמו למרשיהם של עוה"ד אמל פלאח (נתבעים 10-1); עוה"ד נח'לה מח'ול (נתבעים 12-11) ועוה"ד ראמי גרזוזי (נתבעים 14-13) הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪, לכל אחד מהם (בסך הכל - סך של 12,000 ₪).