בדומה לשאר הנתבעים, עמדתה של מישפחת זרייק דומה, באשר לרכישת התובעת את דירה במצבה הקיים, גג צמוד עליו ניבנה חדר שהוא חלק בלתי נפרד מהדירה שלה, ועוד חלק מקורה בגג, ללא כל זכות בחצרים מאחור והחצר מזה שנים חולקה בין שלושת הדיירים בחצר הבית המשותף, עוד לפני שהמוכרת שמכרה את הדירה לתובעת, עוד רכשה אותה.
(שם פס"ד תלמוד תורה)
כאמור, ובהיתחשב בהוראות הקשורות בניהול בית משותף, דוגמאת הבית נשוא הדיון, רחוק מלהיות מוסדר לפי ההוראות האלה שפורטו מבחינת ניהול הרכוש המשותף בו. דוקא במקרה דנן נוצרה מציאות, שאיננה עומדת כלל בדרישות הקפדניות של החרגת או הוצאת חלקים מהרכוש המשותף, כאשר הועלו טענות של הסדרה באמצעות הסכם פנימי , שאף אחד מהצדדים נשוא תביעה זו איננו צד לו, כן על הסכמות במסדרונות של הבניין או פשוט בהסכמה שבשתיקה.
...
לעניין הגג, אני מורה לתובעת ולנתבעים 5-6 לאפשר גישה בטוחה לגג לשימושם של כלל הדיירים.
מתן הגישה לתובעת לעשות שימוש באותם שטחים ברכוש המשותף, יחייבו אותה לשאת בחלק היחסי בהוצאות האחזקה של אותם שטחים, כגון מים, גינון, נקיון וכיו''ב.
באשר לתבעה שכנגד, וכפי האמור לעיל, דין תביעה זו להידחות.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי אני מורה על חיובם של הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך-דין בסך 10,000 ש''ח לתשלום בתוך 30 יום.
