תביעה להשלמת פיצויי פיטורים והחזר פקדון מקופת גמל

במסגרת תובענה זו נתבעו דמי גמולים לפנסיה ולפיצויים, השלמת פצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון הבראה, החזר קזוז מהשכר בגין היעדרויות וכן פיצויים בגין אי עריכת שימוע לפני פיטורים וכן אי מתן הודעה בכתב על תנאי עבודה.

לטענת הנתבעת, היא אינה מעסיק מפר חוק וכל עובדיה מבוטחים בביטוח פנסיוני כדין, אלא שלגבי התובע, לאור מעמדו לא ניתן היה לבטחו אלא רק ממאי 2017, עת נקבעה חובת הפרשה לפקדון לעובדים זרים (לכתב ההגנה צורפה הודעת דוא"ל של רו"ח של הנתבעת).

דין טענות הנתבעת להדחות וזאת לאור ההלכה הפסוקה, לפיה בהיעדר אפשרות להפריש כספים לקופת גמל בגינו של העובד, זכאי הוא לפצוי בגין אי ביצוע ההפרשות בשיעור ההפרשות שהיה על המעסיק לבצע בזמן אמת, וזאת מכוח דוקטרינת הבצוע בקירוב (בר"ע (ארצי) 51823-10-14 י.ב. שיא משאבים בע"מ - HITAM ABAKER, 26.2.15).

...

דין טענות הנתבעת להידחות וזאת לאור ההלכה הפסוקה, לפיה בהעדר אפשרות להפריש כספים לקופת גמל בגינו של העובד, זכאי הוא לפיצוי בגין אי ביצוע ההפרשות בשיעור ההפרשות שהיה על המעסיק לבצע בזמן אמת, וזאת מכוח דוקטרינת הביצוע בקירוב (בר"ע (ארצי) 51823-10-14 י.ב. שיא משאבים בע"מ - HITAM ABAKER, 26.2.15).

ר' לעניין זה גם הנפסק בע"ע 137/08 (ארצי( מטין אילינדז – פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין (22.8.2010), שם נקבע כי "אין לאפשר למעסיק 'לזכות' ממצב הדברים בו לא התאפשרה הקמתה של הקרן, ולא על העובד הזר לשאת בתוצאת אי הקמתה". עוד נקבע בפרשת אילינדז: "באשר לביצוע החיוב נכונה בעינינו, בשינויים המחויבים, ההלכה כפי שנקבעה זה מכבר בבית דין זה לפיה, כאשר המעסיק לא הפריש בגין עובדו לקרן פנסיה, וכל עוד לא ניתן ללכת בדרך המלך ולבצע את ההפרשה, הכלל הוא כי לעובד מוקנית הזכות לפיצוי כספי בגין אי ההפרשות. נקבע כי אם לא הוכח סכום אחר, כי אז יעמוד הפיצוי שהעובד יהיה זכאי לו על גובה ההפרשות שלא הועברו [דב"ע שן/3-66 שקריאת נאצר-צבי רחמים פד"ע כב' 13, ע"ע 562/06 דר' גד פרימן- מדינת ישראל (14.10.07)]. זהו הכלל הנכון בעינינו גם למקרה שבו לא בוצעו הפרשות על פי הוראות ההסכם הקיבוצי בענף הבניין לקרן חיסכון, נוכח אי הקמתה של הקרן". בנוסף, ההפרשות לפיצויים אינן תלויות בשאלה אם העובד פוטר או התפטר.

לסיכום, התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: חלק המעסיק בביטוח הפנסיוני (תגמולים ופיצויים) בסך 19,260 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה המזכה (31.10.16) ועד התשלום בפועל; פדיון שני ימי חופשה בסך 500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.17 ועד התשלום בפועל; פדיון הבראה בסך 945 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.17 ועד התשלום בפועל; פיצויים לפי סעיף 5 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002, בסך 1,000 ₪ הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.17 ועד התשלום בפועל; מכל הסכומים המפורטים לעיל יקוזזו 6,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.17 ועד מועד הקיזוז.

לפיכך, ובעיקר בשים לב לנימוק האחרון שפירטנו לעיל, אנו מקבלים את התביעה לפצוי בסך 15,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין.

הנתבעת אינה יכולה להסתמך על "פידיון גמל מעסיק" בסך 7,726 ₪, ששילמה לתובע במסגרת גמר החשבון, שכן לפי הודאת הנתבעת כעולה מהתלוש, מדובר בחלקו של המעסיק לפנסיה (טרם תחילת ההפקדות לפיקדון מסתננים) ולא בהחזר ניכוי שבוצע משכרו של העובד.

ככל שאכן כך הם פני הדברים, היה על התובע להגיש בקשה להשלמת ראיה ומשלא עשה כן – אין בפנינו כל ראיה המעידה על כך שאכן היה זכאי במועדים הנטענים לדמי מחלה.

כאמור לעיל, הנתבעת אכן הציגה דו"ח רכוז הפקדות לפקדון עובדים מסתננים (נספח ה לתצהיר גב' ברויטמן) ממנו עולה כי התובעת הפקידה 16% משכרו של התובע בין החודשים 5/2017 ועד לחודש 6/2018 ובגמר חשבון שילמה לתובע פצויי פיטורים ופצוי חלף חלק מעסיק לקופת גמל.

...

לפיכך ובהעדר אסמכתא לתקופת המחלה הנטענות, התביעה לדמי מחלה נדחית.

לפיכך, אנו מקבלים את התביעה לתשלום 5,363 ₪ (נעיר כי התובע ערך חשבון כולל לתשלומים ששולמו לו מול אלו שהיו שצריכים להשתלם לו בגין פנסיה, פיקדון מסתננים וקרן השתלמות.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה ובהתאם תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בשל היעדר שימוע בסך 15,000 ₪.

ההפרשה דנן מחליפה לא רק את מלוא תשלום הזכויות הסוציאליות אלא גם כל תכנית חסכון אחרת דוגמאת קופת גמל או פצויי פיטורין.

להשלמת הטענה מבהירה הנתבעת 2 כי בתלוש גמר החשבון נפלה טעות סופר שכן צוין כי מדובר בקיזוז עקב התלוש של חודש מאי 2018 ולא מאי 2017.

על כן, היות ומדובר בפרשנות הסעיף, אפנה אל לדברי ההסבר לחוק הקובעים כדלקמן (דברי הסבר הצעות חוק הממשלה – 904, ט' בכסלו התשע"ה, 1.12.2014) - "מטרת הסדר הפקדון היא לעודד יציאה מישראל כדין ובמועד של עובדים זרים בתום התקופה שבה הורשו לשהות במדינה, להבטיח לעובדים היוצאים במועד עזיבתם סכום חסכון משמעותי לתחילת חייהם מחוץ לישראל, וכן להקל על תשלום וגבייה של סכומים שהמעסיק חייב להפריש לקופת גמל בעבור עובדיו לפי הסכם קבוצי או צו הרחבה בכך שהסכומים ישולמו באופן שוטף במהלך כל תקופת העבודה של העובד הזר בישראל לחשבון הבנק או לקרן, ויועברו לעובד הזר בעת יציאתו מישראל כדין.

אחרית דבר לאור כל המקובץ לעיל הנתבעת 2 תשלם לתובע את הסכומים הבאים: ניכוי שכר - 1,015.6 ₪; החזר ניכוי שכר שלא כדין – 1,315 ₪; חלף הפרשות מעסיק לקרן הישתלמות - 3,741 ₪; הסכומים דנן יישאו הפרישי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד לתשלומם בפועל.

...

תמצית טענות הנתבעת לטענת הנתבעת יש לדחות את התביעה.

כמו כן, נדחית מאליה הטענה לקיזוז תשלום חלף הפרות לקרן השתלמות שנערכו לאחר מאי 2017.

ויובהר, לא נעלמה מעיני העובדה כי בדוח רשות האוכלוסין וההגירה בדבר הפקדות לקרן מסתננים צוין כי ההפרשות החלו מחודש מאי 2017, הרי שמקום בו הדבר לא צוין בתלוש השכר וקוזז למעלה משנה לאחר מכן, אין בידי לקבל את הטענה כי מדובר בקיזוז כדין.

אחרית דבר לאור כל המקובץ לעיל הנתבעת 2 תשלם לתובע את הסכומים הבאים: ניכוי שכר - 1,015.6 ₪; החזר ניכוי שכר שלא כדין – 1,315 ₪; חלף הפרשות מעסיק לקרן השתלמות - 3,741 ₪; הסכומים דנן יישאו הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד לתשלומם בפועל.

למען שלמות התמונה נציין כי תביעתה הכספית של הגב' טבשי להשלמת פצויי פיטורים עומדת על 42,158 ש"ח. התביעה להחזר פקדון % ⅓2 מקרן גדיש עומדת על 46,456 ש"ח. כאמור, בתחילה הגישו המערערות את בקשותיהן לאישור תביעותיהן כתובענות ייצוגיות בהסתמך על הוראת תקנה 22 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991.

בנוסף לכך מתבקש בית הדין לחייב את הבנק הנתבע לשלם פיצויים לעובדים אלה בגין הנזק הבלתי ממוני – עגמת הנפש וכיו"ב שנגרמו לתובעת עקב הפרת הבנק את החוזה בכל הנוגע לתשלום פצויי הפיטורים, בסכום שיקבע לפי שיקול דעת בית המשפט" בנוגע לתביעה המתייחסת להפקדות % ⅓2 בקרן גדיש מציינת הגב' אורן בבקשתה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית כדברים הבאים: "4. כמפורט בסעיף 56 לכתב התביעה עניין הכספים שהצטברו כתוצאה מהפרשות הבנק לחשבונות אישיים שעל שם העובדים בקופת הגמל "גדיש", כמתואר בסעיפים 49-43 לכתב התביעה, אי מתן הדיווחים כנדרש בתקנות ע"י קופת הגמל "גדיש" ו/או ע"י הנתבעת 3 - גדיש קרנות גמולים בע"מ המנהלת את הקופה, ובעלות העובדים - העמיתים על הכספים הללו היא שאלה משפטית ועובדתית המשותפת לכלל עובדי הבנק, שפוטרו או פרשו מעבודתם בבנק, ואף לאלה שעדיין עובדים בו."

...

לטענות המערערות כנגד תוקפה של ההחלטה, לא מצאנו כל בסיס.

אשר על כן, ונוכח כל האמור לא נותר אלא לקבוע כי דינו של הערעור להידחות.

סוף דבר- על דעת כל חברי המותב, הננו מורים כדלקמן: מבוטלת החלטת בית הדין האזורי בדבר חיוב גב' טבשי, היא המערערת 3, בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. ערעור המערערות הגב' אורן והגב' קורנפלד נדחה.

עניינה של התביעה שבפנינו הינה דרישה של שלוש התובעות להשלמת כספי פיצויי פיטורים ולהחזר פיקדון שהופקד על שמן אצל הנתבעת 2.

נציין כבר עתה כי עיון בכתבי התביעה מעלה כי התובעות אמנם התייחסו לקופת 'גדיש ⅓2' כקופה אישית לפיצויים אולם בתצהיריהן הן מציינות כי על פי ייעוץ משפטי שקיבלו, אין מדובר בקופה מרכזית לפיצויים, אלא בקופת גמל אישית שעל שם העובדים-העמיתים ולפיכך לא ניתן לראות בכספים שהוקפדו בקופה משום השלמת כספי הפיצויים.

...

סוף דבר 64.

התביעה והתביעה שכנגד נדחות במלואן.

בשים לב לכך שהבנק הגיש כתב הגנה גם בשמה של גדיש, ולכך שמתצהירי הנתבעים עלה כי גדיש חוסלה, תשלמנה התובעות לבנק ולקג"מ בלבד הוצאות כדלקמן: התובעות גב' אורן וגב' טבשי תשלמנה לבנק הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,000 ₪ כל אחת.