תביעה להשבת שכר לימוד לאחר עזיבת קורס ביום הראשון

הנתבעת הציגה בפני התובעת מספר אופציות: הראשונה- להקפיא את הקורס והלמשיך אותו במתכונת לימודים פרונטאלית כאשר הדבר יתאפשר.

התובעת בנוסף העידה כי "ידעתי שהקורס הזה מתאים לי ובגלל הקורונה זה הפך להיות אונליין וזה לא היה מתאים עבורי. אני גרה בבנימינה. כשהגשתי את התביעה לא כתבתי את הפרוט הזה. לא סיימתי את הקורס. הם הציעו לי פיתרון לא הולם מבחינתי.אני אחרי לידה עם ילד בן חודש וחצי בבית ואני לא רואה את עצמי חוזרת ללמוד כרגע" (ראה דברי התובעת בפרוטוקול).

נציג הנתבעת העיד כי "טופס הרישום אומר שבמסגרת 14 יום מפתיחת הלימודים יש נקודת יציאה שבה יש החזר כספי של 70% שכר לימוד לסטודנטים ולאחר מכן אין החזר כספי" (ראה דברי נציג הנתבעת בפרוטוקול).

מעיון בחומר המצוי בתיק ולאחר ששמעתי את עדות התובעת הגעתי למסקנה כי עדותה אמינה ומשכנעת ואין לקבל את טענת הנתבעת כי "ניצלה את הקורונה על מנת לעזוב את הקורס". וזאת מאחר כי התובעת המשיכה ללמוד ולהגיע לקורס אליו נרשמה לאחר שבקשתה לעבור לקורס מיתקדם נענתה בשלילה ואף הנתבעת לא סתרה זאת, אדרבא, הנתבעת אף מחזקת את טענת התובעת מאחר והיא טוענת בכתב ההגנה כי התובעת הישתתפה במהלך לימודי הקורס הישתתפה בנוכחות מלאה (סעיף 15 לכתב ההגנה).

התובעת למדה כימעט מחצית מהקורס כך שלפי חישוביה הסכום אותו מבקשת להשיב עומד ע"ס 9,000 ₪.

...

בנוסף על כך התובעת לא קיבלה תמורה מלאה לתשלום אותו שילמה, הקורס לא סופק לה. לעניין האפשרויות שהוצעו לתובעת – לאור נסיבות חייה של התובעת שאינן מאפשרות לה להמשיך את הלימודים והתרשמתי מעדות התובעת כי בזמן אמת לא קיבלה הצעה ראויה וכל ההצעות הוצעו לה בדיעבד אני קובע כי לא ניתן היה לבצע את ההסכם בקירוב .

לאור בחינת השיקולים דלעיל הגעתי לכלל מסקנה, כי ההשבה חלקית במקרה דנן תשיג את מטרות הדין.

לסיכום הנתבעת תשלם לתובעת סך של 4,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום בצירוף הוצאות משפט בסך 500 ₪.

הנתבעת טענה כי טופס בקשה להפסקת לימודים (להלן: "טופס הביטול") היתקבל אצלה ביום 07.01.2021 וכי בהתאם לאמור בטופס ההרשמה מחויב התובע בתשלום של 50% משכר הלימוד, שהוא הסכום אותו תובע התובע כהשבה.

הנתבעת טענה כי ישנה שיחה נוספת מיום 13.12.2020 שהיא השיחה הראשונית ושתי שיחות נוספות שהן לאחר שכבר הוגש טופס הביטול וניתנה החלטת הוועדה של הנתבעת ביחס לחיוב ב – 50% משכר הלימוד.

המועד בו הודיע התובע על הפסקת לימודיו והאופן בו על התובע להודיע על הפסקת הלימודים ס' 6 ה' לטופס ההרשמה קובע כי "במקרה של ביטול לימודים או הפסקת לימודים, התלמיד יודיע על כך בכתב, לרבות מילוי טופס בקשה לביטול לימודים למשרדי היחידה". עוד נקבע כי ההחלטה ביחס להחזר שכר הלימוד תקבע "בהתאם לתאריך קבלת הטופס החתום במשרדי היחידה" וכן "לא תיתקבל הודעה על הפסקת לימודים בעל פה". בכתב התביעה טען התובע כי שבוע עד עשרה ימים לאחר תחילת הקורס, קרי לכל המאוחר ביום 30.12.2020 (שהרי אין מחלוקת כי הקורס החל ביום 20.12.2020 ולא כפי שציין התובע בטופס הביטול כאילו הקורס החל ביום 30.12.2020) שוחח עם יניב רכז הקורס ובקש לעזוב.

...

טענה זו היא כמובן טענה לגיטימית אלא שבנסיבות בהן לא נפל פגם בכריתת ההסכם ולא שוכנעתי כי יחסי הכוחות בין הצדדים הם כאלו שמנעו מהתובע להבין את תנאי ההסכם אין שום הצדקה להתערב בהסכמות אליהן הגיעו הצדים מרצונם החופשי.

טענה זו לא הוכחה והיא נדחית וממילא שעל פי טופס ההרשמה היה על התובע להודיע על רצונו לבטל את לימודיו בכתב ולא בעל פה. יתירה מזו, בעדותו העיד התובע כי לאחר שנוכח לדעת "שאני לא בכיוון, תכנון מקצועי, שפות..." פנה לרכזת הקורס שלא ענתה לו וטען כי "מרגע שאני מפסיק להתעניין בקורס הם לא עונים". חוסר התעניינות בקורס אינו משול לבקשה לביטול לימודים אך גם אם נאמר כי זו אכן הייתה כוונתו של התובע הרי שהתובע אישר בעדותו כי "בטלפון אמרתי שאני רוצה להפסיק את הקורס ואמרו לי בסדר ושיחזרו אלי. כשראיתי שלא חוזרים הבנתי שמשהו לא בסדר והתחלתי לכתוב מסרונים ומיילים". עוד העיד התובע כי "הודעתי בין התאריכים 27.12.2020 ל – 2.1.22. אני כותב שזה לא מכובד". ראשית, כאמור אין שום תוקף להודעה טלפונית על ביטול לימודים לנוכח ההוראה הברורה בטופס ההרשמה עליו חתם התובע.

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל אני מורה על דחיית התובענה.

לפיכך, התובעת טוענת כי יש להשיב לה סך של 8,000 ₪, הוא החלק היחסי בגין השיעורים בקורס שהנתבעת לא הישתתפה בהם לאחר ההודעה על ביטול הקורס מיום 5.1.2019, וכן להורות לנתבע לשלם פיצויים עונשים בסך 3,000 ₪.

ולכן, מיום תחילת הקורס ועד הודעת הביטול בכתב עברו יותר מחודש ימים (בהתאם להסכם בין הצדדים) ולכן התובעת איננה זכאית לקבל החזר כספי שכן לפי ההסכם בין הצדדים רק במידה והודעת הביטול בכתב ניתנת חודש לאחר השעור הראשון, יוחזר החלק היחסי מהתשלום ששילמה התובעת.

המחלוקת הטעונה הכרעה נוגעת לשתי שאלות עיקריות: הראשונה היא האם בשיחה מיום 3.1.2019 הודיעה התובעת לנתבע על רצונה לעזוב את הקורס – ואם כן, האם די בהודעה בעל-פה, והשאלה השנייה היא האם ביום 3.12.2018 היתקיים שיעור ראשון אם לאו.

לצורך כך, הסעיפים הרלוונטים הם ג' ו-ד', בהם נקבע כי במידה והביטול יהיה עד חודש לאחר "תחילת הקורס", ההחזר יהיה ללא אחוז השיעורים משכר הלימוד לחודש הראשון בהתאם לסוג הקורס ולתקופתו.

בעדותו, ציין התובע כי "שיעור הראשון הוא מבוא... מסביר מה החומרים שאנו עובדים מה לומדים בקורס". גם מתאור זה של הנתבע – עולה כי הפגישה ביום 3.12.2018 למעשה לא הייתה שיעור כלל ועיקר, מבחינה מהותית, כלומר מבחינת התוכן שהועבר בה. סבורתני כי הסבר על מה לומדים בקורס ואילו חומרים נדרשים מהוה הכנה לקראת השעור הראשון, דבר שעולה בקנה אחד הן עם עדות הנתבעת והן עם הראיה שצורפה לתביעה על-ידי התובעת (נספח 4 לכתב התביעה).

...

עיקרי טענות הצדדים ומהלך הדיון לפניי על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 3.12.2018 נחתם הסכם התקשרות בין הצדדים, שלפיו התובעת תשלם לנתבע 8,000 ₪ וזאת בתמורה להשתתפותה בקורס "שמלות כלה וערב". לאחר שהתובעת השתתפה ב-4 מפגשים (הראשון ב-11.12.2018) הודיעה לנתבע ביום 3.1.2019 כי היא מבקשת לבטל את השתתפותה בקורס, עקב חוסר שביעות רצון מהקורס ותכניו.

לפיכך, הגעתי לכלל מסקנה כי המפגש בתאריך 3.12.2018 לא היווה את תחילת הקורס.

סוף דבר נוכח האמור לעיל – דין התביעה להתקבל.

הנתבע ישלם לתובעת סכום של 7,085 ₪ בצירוף הוצאותיה בסך 350 ₪.

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון , כב' השופט רפי ארניה, מיום 10.1.2023 בת.א. 53679-11-17, במסגרתו נמצא לדחות את תביעת המערער, בחלק הארי שלה, ולקבלה בחלקה האחר, תוך חיוב התובע בהוצאות.

מנגד, היתנהלות המערער הייתה מכבידה, הוא הפריע למהלך התקין של הלימודים וליתר התלמידים, ובסופו של דבר לימודיו הופסקו וכספו הוחזר לו. עוד נטען כי גם לאחר הפסקת לימודיו המשיך המערער להגיע למכללה, ליצור המולה ולהסית תלמידים, עד כי נדרשה היתערבות המישטרה.

בהתייחס לתביעה בעילת ה"ספם", בחן בית המשפט את הפרסומים השונים, תוך הבחנה בין פרסומים אשר יש בהם כדי להוות פירסומת לבין כאלה הנוגעים ללימודים ולהודעות מנהלתיות של המכללה; הבחנה בין התקופה בה היה המערער תלמיד בבית הספר ובין התקופה שלאחריה; והבחנה בין התקופה שקדמה ליום 11.11.2016, בו הודיע המערער כי רצונו להפסיק לקבל דברי פירסומת, לבין זו שלאחריו.

כלל ההודעות שנשלחו למערער נשלחו לו לאחר שעזב את לימודיו במכללה, וממילא אין כל קשר, ואין דרישה בחוק, בין הישתתפות תלמיד בקורס לבין הסכמתו לקבל הודעות ופרסומי ספם.

באשר לטענה כי בית המשפט שגה עת פסק למערער השבת שכר לימוד בסך של 6,200 ₪ בלבד, עולה מפסק הדין כי לא מדובר בטעות, שכן הסך של 500 ₪ נוספים היוה דמי רישום.

...

לאחר שחזרתי ועיינתי בערעור, בתשובה ובפסק הדין של בית המשפט קמא, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

הוא הדין ביחס לקביעות המתייחסות למשלוח הודעות הספאם, לרבות ההבחנות אותן מצא בית המשפט קמא לערוך, ביחס לתוכן ההודעות ומועדי המשלוח שלהן.

אין המקרה שבפני מצדיק התערבות זו. סוף דבר, הערעור נדחה.

התביעה שלפניי עניינה השבת שכר הלימוד ששלמו 17 התובעים לנתבעת, העוסקת במתן שירותי הכשרה מקצועית, במסגרת לימודים לקבלת תעודת 'טכנאי מיגון ומערכות אבטחה כולל הבית החכם' ( להלן: הקורס) בסך של 122,800 ₪ בצירוף של 25,000 ₪ בגין עוגמת נפש והפסד של תקופת עבודה ממועד בו היה צפוי הקורס להסתיים.

לאחר שעיינתי ובחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את התביעה בחלקה בלבד ואלו נימוקיי: רקע עובדתי - התובעים יחד עם עוד 4 גברים שלא צורפו לכתב התביעה, נרשמו ללימודי הקורס אצל הנתבעת אשר נועד להתקיים בחוצות המפרץ החל מיום 20.2.20 למשך 8 חודשים, ואשר אמור היה לכלול 30 מפגשים חד שבועיים בין השעות 17:30 עד 20:30, כאשר 4 השיעורים הראשונים תוכננו לימי חמישי ויתרתם לימי ראשון.

לטענת הנתבעת היא סיפקה את המרצה הבכיר ביותר בתחום ללימוד התובעים ואף סיפקה ציוד מעבדה בהתאם לתוכנית הלימוד, ובעקבות הקורונה דאגה, לפנים משורת הדין אף לחוברות לימוד - מה גם שלא היתה מחויבת לעשות כן. הנתבעת מבהירה כי החוברות לא נאספו הלכה למעשה ע"י התובעים נוכח עזיבתם את הקורס.

...

סוף דבר- מכל האמור, מצאתי כי פרוץ מגיפת הקורונה הובילה לשינוי מהותי בתנאי הקורס, וכי אף שהנתבעת פעלה כמיטב יכולתה כדי לתת את עיקר השרות שלו התחייבה, הרי שלא יכולה היתה לעשות כן, באופן שמצדיק סטיה מהסכם ההתקשרות של הצדדים, ביטול הקרוס וביצוע השבה חלקית בניכוי הוצאות הנתבעת ובעל פי שיקולים של צדק.

כך אני מורה כי הנתבעת תשיב לתובעים, למעט תובע 8, 20% בלבד מעלות הקורס אשר שולמה על ידם.

בהתאם לאסמכתאות תשלום שכר הלימוד תשלם הנתבעת לתובעים 1,4,9,10,11,12,17 סך של 1,480 ₪ לכל אחד, לתובעים 16, 3,5 תשלם הנתבעת סך של 1,400 ₪ לכל אחד, לתובעים 2,6,7,13,14 - סך של 1,440 ₪, ולתובע 15 סך של 1,320 ₪.