מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להשבת שכר לימוד ופיצוי בגין הפסקת לימודים שלא כדין

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפנינו תביעת התובעת כנגד הנתבע – עובד לשעבר שלה, שעניינה הפרת חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, שלילת פצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, הפרת הסכם עבודה, חובת הנאמנות וחוסר תום לב. הנתבע הגיש תביעה שכנגד שעניינה זכויות שונות המגיעות לו לטענתו בגין תקופת העבודה וסיומה וכן פיצוי בגין עוגמת נפש והפרת חובת תום הלב.
לדבריו, כל המידע הזה נמחק מהטלפון שהוחזר לחברה, וכל שהצליח לאתר הן מספר הודעות שבהן נכתב בתגובה "בהצלחה". מהודעות אלה למד, לטענתו, שהנתבע הודיע לאותם גורמים על עזיבת התובעת ומעבר לחברה אחרת.
כך השיב: "אלי הוא לא פנה. יש לי יועץ עסקי שהוא מתעסק בשכר. אני לא יודע אם פנה אליו, לא חושב". כאשר הנתבע נישאל מתי בדיוק פנה למנכ"ל השיב כך: "לא זוכר לא כתבתי מתי פניתי. אני יכול להעריך שזה היה אחרי התלוש הראשון". אם כן, עולה כי הנתבע ידע שהתשלום הופסק עוד בשנת 2017.
פיצוי בגין עריכת תלושי שכר שלא כדין הנתבע טוען שתלושי השכר לא שיקפו את רכיבי השכר השונים.
...
הנתבע ישלם לתובעת פיצוי בסך של 15,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי.
התובעת תשלם לנתבע פדיון חופשה בסך 2,364 ₪ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד נטען, כי הנתבעת לא השיבה את שכר הלימוד לתובעת, גישתה של התובעת למערכות הלימוד נחסמה והיא הפסיקה להתייצב ללימודים.
נתבקש מבית המשפט לפסוק לתובעת את סכום התביעה הכולל החזר שכר לימוד, עוגמת נפש ופיצויים ראויים בגין נזקים נטענים שהסבה לה הנתבעת.
נטען כי לא הוצג לנתבעת כל מכתב התראה כנטען בכתב התביעה, והתובעת היא זו שהפרה את הסכם הלימודים, לא התמידה בלימודיה והחליטה לסיימם מיוזמתה, על אף ההזדמנות הנוספת שניתנה לה. כמו כן, נטען כי בהתאם לסעיף 4 להסכם הלימודים עם הנתבעת, ובהתאם לתקנות הגנת הצרכן, הקובעות כי צרכן רשאי לבטל הישתתפותו בתוך 14 ימים מיום עשיית ההסכם, לא עומדת לתובעת הזכות לקבל החזר כספי לא בהתאם להסכם הלימודים ולא בהתאם לחוק.
· ביום 19.1.2023 נתתי החלטה לפיה כתב ההגנה הוגש לאחר שכבר ניתן בתיק פס"ד בהעדר הגנה ובאפשרות הנתבעת להגיש בקשה כדין לביטול פסה"ד, בהתאם להוראות פסה"ד. · ביום 26.1.203 הוגשה "בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הצדדים". בתמצית, נטען כי בשל טעות אנוש בספירת המועדים, כתב ההגנה הוגש לתיק באיחור קל שלא נבע חלילה מזלזול או היתעלמות בהליך המשפטי.
...
איני מוצא לעכב באופן זמני את ביצוע פסה"ד, אך ככל שהתובעת טרם פתחה תיק הוצל"פ לביצוע פסה"ד, מוצע לה להמתין עם פתיחתו עד להגיע מועד ההפקדה הנ"ל. ככל שהנתבעת לא תפקיד סך זה במועד זה, ותגיש על כך לתיק אסמכתא רשמית עד יום 5.7.2023, תיחשב בקשת הביטול שבנדון כנדחית (ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת).
נימוקיי סבורני כי הנתבעת כן זלזלה בהליכים, ולכן הפחות לא נהגה לגביה במידת הזהירות והכבוד וההקפדה המינמליים המצופים.
אך בנסיבות כולן, נוכח סכום התביעה המשמעותי יחסית, על מנת לאפשר לנתבעת את יומה בביהמ"ש (בפעם האחרונה!) ותוך שסכום הזכייה של התובעת יובטח מראש (באותה הפקדה), אני סבור, ולו לפנים משורת הדין, שיש לאפשר ניסיון נוסף של ביטול פסה"ד ובירור התביעה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

השבתה זו היא מושא הבקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית, לפצוי בגין נזק נטען שסיבלו חברי קבוצת ההורים שילדיהם היו רשומים לצהרונים שהושבתו באותם יומיים של השבתה, או להשבת התשלום היחסי ששלמו בגין אותם יומיים בהם לא קיבלו ההורים את שירותי הצהרון.
בהקשר זה נטען, בין השאר, כי הקבוצה כוללת רק את נרשמי מינהל גינות העיר, כי קיימת שונות גדולה בין חברי הקבוצה, מישפחות שונות שילמו שכר לימוד שונה ומכאן שחישוב הנזק אינו יכול להישען על החלופה שהוצגה המתבססת על ערך יום אחיד.
הדעת גם נותנת, כי רוב ההורים אינם חברים כלל בקבוצה, משום שהפסקת הפעילות סייעה להם, משום שארגון ההורים תמך בה ומשום שההורים לא היו מעונינים בתביעה גם בהתאם לעדותה של המבקשת עצמה.
" אכן, כפי שמפנה ההלכה הפסוקה, הדברים פורטו גם בספרם של **** פרידמן ואלרן שפירא בר-אור דיני עשיית עושר ולא במשפט (מהדורה שלישית, 2015) כרך א, בעמ' 136: "... צד שהעביר טובת הנאה במסגרת חוזה תקף איננו יכול לטעון כלפי המקבל כי התעשר שלא כדין על חשבונו, זאת, אף אם התובע עשה ״עסק רע״, כגון שמכר רכוש ששוויו מיליון שקל תמורת 600 אלף שקל. עובדה זו איננה מקנה לו עילה להשבה. החוזה שנוצר מהוה ״עילה״ או ״צידוק״ לרווח שהפיק המקבל לפיו. זהו גם שורשו של הכלל החשוב שלפיו כאשר קיים חוזה בין הצדדים, אין מקום לתביעה בגין עשיית עושר לגבי מה שנכלל בחוזה. במקרה כזה אין המקבל זוכה בטובת הנאה "שלא על פי זכות שבדין" כאמור בסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט.
...
בית המשפט (השופט ד' מינץ) נעתר לבקשה למתן צו ארעי שאסר על העירייה להשבית את מערכת החינוך על זרועותיה.
סיכומם של דברים בענין זה העולה מכל האמור לעיל הוא כי לא ניתן לקבוע שקיימת אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת המבקשת והקבוצה.
ישנם מקרים בהם אין מנוס מאי מתן אישור לניהול תובענה ייצוגית, וזאת בשל קיומם של נושאים אינדיווידואליים המבחינים בין חברי הקבוצה.
לפיכך, הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2024 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בפני תביעה להשבת כספים אשר נטען כי מוחזקים על ידי הנתבעת שלא כדין, תשלום בעד נזקים נטענים, ותשלום בגין הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן").
התובע צירף לכתב התביעה מסמכים, ובהם הצעת המחיר, נספח 1, המלמדת כי עלות הפריקסטים חושבה בסכום של 2730 ₪ לפני מע"מ. כן נלמד מס' 2 בהערות הצעת המחיר, כי - "הרכבת המוצרים בגמר עבודות צבע, סיוד, טיח חוץ ופנים". גם הצעת המחיר שצורפה כנספח 6 כוללת את ההערה האמורה.
נטען כי עיכוב בבנייה נבע מהחלפת קבלן והפסקת עבודה בשל כך, על ידי התובע, נתון שלא גולה בכתב התביעה, ולא בשל אי הזמנת חומר או אי התחלת ייצור על ידי הנתבעת.
נטען כי ההסכם הופר באופן חד צדדי וחסר תם לב. הנתבעת חזרה בכתב התביעה שכנגד על עיקר הטענות שנטענו על ידה בכתב ההגנה, וטענה כי היא זכאית לתשלום שכרה בהתאם לחוזה, וכן לפצוי בגין פגיעה בשמה הטוב, במוניטין, ביזבוז ימי עבודה, ועוד.
...
בנסיבות אלו, ובשים לב לנטל הראיה, לסכום הכולל של ההסכם, בסך כ-87,000 ₪, לסכום המצוי במחלוקת ולהערכת רכיב זה בהסכם הכתוב, אני קובעת כי בוצעה עבודה בערך של כ-10,000 ₪.
בנסיבות אלו, נדחית התביעה שכנגד.
נוכח מכלול הנסיבות, לא יעשה צו להוצאות בגין תביעה זו. הנתבעת תשלם לתובע את הסכום שנפסק בתוך 30 ימים.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בדיון מיום 19.12.21, בהמלצת ביהמ"ש קמא, ניתנה למערער רשות להגן, התצהיר התומך בבקשת הרשות להיתגונן הפך לכתב הגנה וכן הותר למערער להגיש את התביעה שכנגד ע"ס 105,711 ₪, להשבת שכר הטירחה ששולם למשיב, בהתאם לנטען מהטעם שייצג את המערער תוך הפרת חובותיו כשלוחו, בחוסר נאמנות ומסירות ובכך שכפה על המערער לחתום על הסכם פשרה (להלן: "הסכם הפשרה").
נטען כי בהתאם להסכמי שכר הטירחה, ניפרעו מרבית סכומי שכר הטירחה במזומן, כשבמרבית המקרים המשיב לא מסר חשבונית מס כדין.
נטען, כי השירותים המשפטיים שהוענקו למערער על ידי המשיב לא היו לשביעות רצונו, וזו הייתה הסיבה להפסקת שירותיו של המשיב, אשר כתגובה, שלח את מכתב הדרישה והגיש את התביעה לישכה"ט. נטען, כי הייצוג המשפטי עלה לכדי רשלנות והפרה של כללי האתיקה, ומשכך, גם הסכומים ששולמו – שולמו ביתר.
נטען, כי במסגרת הסכם הפשרה שנכפה על המערער נקבע כי עליו לשלם אגרה והוצאות משפט בסך של 75,000 ₪, כמו גם פיצוי מוסכם בסך של 100,000 ₪ אשר הסבו לו נזק ממוני רב וכי שיעור הריבית שננקב בהסכם הפשרה אינו עומד בדרישות החוק.
סיכומו של דבר, אף מצא בימ"ש קמא כי המשיב טעה בחישוב סכום שכר הטירחה המצטבר אותו ערך בכתב התביעה, ברם משלא הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה, מצא לחייב את המערער בסך של 246,147 ₪ הנמוך מהסך הנתבע בכתב התביעה על סך של 259,544 ₪ לטענת המערער כי פרע את חובו- לאחר שבימ"ש קמא עיין בראיות ושמע העדויות, קבע כי מעבר לעובדה כי המדובר בטענת "הודאה והדחה", המערער "לא עמד בנטל להוכיח כי שילם את הסכומים הנתבעים בכתב התביעה, אלא שמהראיות בתיק עולה כי הוא לא שילם סכומים אלה... הנתבע [המערער] לא הביא כל ראיה לבצוע התשלומים, לא תיאר מתי שילם את הסכומים, היכן שילם ולא מסר כל פרט על דרך ביצוע התשלומים... לא צירף תדפיס חשבון בנק ממנו ניתן ללמוד על משיכת כספים לצורך ביצוע התשלומים, לא ציין מקור אחר ששמש לביצועם..." (ס' 69).
...
בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד טען המערער כי, חוב שכה"ט המפורט בסעיף 6 לכתב התביעה התיישן, וזאת בהתאם לקבוע בחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 ולכן יש לדחות את התביעה בגין התחייבויות שנוצרו לפני למעלה מ- 7 שנים טרם הגשת התביעה.
כן נטען, כי יש לדחות את התביעה לאור השיהוי הרב שחלף ממועד החתימה על הסכמי שכר הטרחה ועד למועד הגשת התביעה, שהוגשה כחמש שנים לאחר שהמערער שלח למשיב מכתב דרישה בגין מחדלים ומעשים רשלניים בייצוגו.
לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים כפי שפורטו לעיל, מצאתי כי דין הערעור להידחות.
לא בכדי מצאתי לפרט את עיקרי פסה"ד, לרבות את טענות הצדדים, על מנת שניתן יהיה להיווכח על נקלה בכך שבית משפט קמא נתן דעתו לכל מחלוקת, בין עובדתית ובין משפטית, שנדרשה להכרעה, קבע ממצאים עובדתיים על יסוד הראיות שבאו לפניו והתרשמותו הבלתי אמצעית מן העדים, וכל אלה תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע, אשר בה לא מצאתי כל טעות שבחוק.
לאור האמור לעיל, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו