מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להשבת שכר לימוד בשל סיכול חוזה עקב תאונה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 21.2.18 הגיש התובע תביעה זו בה עתר לתשלום פיצוי בגין אין מתן הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין פיטורים בזמן מחלה, פיצוי בגין פיטורים בחוסר תום לב ובנגוד להוראות חוק שויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח- 1998 (להלן- חוק המוגבלות), פצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצוי בגין הלנת שכר חודש 7/17 ופצוי בגין עגמת נפש.
בכל מקרה לתובע לא מגיע דמי הודעה מוקדמת בשים לב לכך כי באותה התקופה קיבל דמי פגיעה והם מהוים תחליף להכנסתו; מאחר שהתובע לא שהה בתקופת מחלה אלא בתקופת אי כושר בשל תאונת עבודה, אין תחולה לחוק דמי מחלה, האוסר פיטורי עובד המקבל דמי מחלה; כמו כן ולטענתה, אין תחולה לחוק שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלות, בשים לב לכך כי טענה זו לא הועלתה על במכתב ההתראה ששלח התובע באמצעות ב"כ ומדובר בניסיון לנפח התביעה.
בנוסף, טענה הנתבעת לקזוז עלות קורס הנהיגה בה נשאה עבור התובע ובסך של 2,660 ₪ וזאת בהסתמך על הסכם מחודש 5/17 שנחתם בין הצדדים ובו התחייב התובע לעבודה לתקופה בת שנתיים מיום סיום הקורס אחרת ישיב את עלות הקורס באופן יחסי (חשבונית צורפה כנספי ט'3); בשל ניזקי התאונה לה היה אחראי התובע ביום 16.7.17, עתרה הנתבעת לקזוז סך של 2,500 ₪, עלות התיקון בו נשאה הנתבעת, בשים לב לכך כי הנתבעת פעלה על מנת לצמצם עלות התיקון ותיקנה בסכום הנמוך שהוצע לה (נספחים י'-יא' בתצהיר אשר).
מכל מקום וכעולה מהתכתבות בין התובע לבין פיני (נספח 1-ב בתצהיר התובע), יש ללמוד כי התובע נהג להתכתב אף עם פיני בעינייני עבודה ועל כן, יש להניח כי התובע ראה אף בפיני כממונה, בשים לב לכך כי הנתבעת לא מסרה טופס הודעה לעובד או הסכם העסקה המלמדים אחרת.
לאור בקשת הנתבעת לקיים בעיניין התובע שימוע חוזר על מנת לרפא הפגמים שנפלו בהודעת הפיטורים הראשונה, שמצאנו אותה כבקשה אותנטית שסוכלה על ידי התובע, יש בכך כדי לאיין את זכאותו של התובע לפצוי גם לו היה זכאי לפצוי.
...
מקובלת עלינו טענת הנתבעת לפיה, התובע עשה שימוש ברכב הנתבעת לאחר סיום יחסי העבודה, ללא הרשאה ובכל מקרה, לצרכיו הפרטיים ועל כן, אין רלוונטיות להסכם העסקתו של התובע.
הנתבעת קיזזה כאמור משכרו של התובע רבע משכרו- 717 ₪, אותם לא דרש התובע בחזרה, ואף נתון זה מחזקת את המסקנה לפיה התובע היה מודע לחובתו בתשלום דו"ח המהירות, לו היה אחראי.
סוף דבר לאור כל שפרטנו לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע הסכומים הבאים: א. פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד- 2,500 ₪; ג. פיצוי בגין הלנת שכר חודש 7/17- 3,547 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בחודש יוני 2016 הוגשה התביעה מושא פסק דין זה. התביעה: בקצירת האומר טוען התובע בתביעה שלפנינו כי: על פי ההסכם שבין הצדדים, שכרו נגזר כאחוז מערך ההכנסות החודשיות של המשאית עליה נהג[footnoteRef:1]; ולאורך תקופת הקשר עבד במסגרת קבועה 6 ימים בשבוע שבמהלכה לן במשאית [footnoteRef:2]; כ-14 שעות ביום[footnoteRef:3].
[4: כך לדוגמה נאמר בסעיף 67 לכתב התביעה ביחס לרכיב השעות הנוספות הגלובליות שבתלוש השכר: "יובהר ויודגש כי הרכיב הקרוי 'ש.נ גלובלי' המופיע בתלושי השכר של התובע, הנו רכיב פקטבי ואינו מבטא את גמול השעות הנוספות המגיע לתובע מפרמיות להן הוא זכאי בגין הובלות שבצע בלבד".] יחסי עובד מעסיק בין הצדדים הסתיימו בפיטוריו בזמן ששהה בחופשת מחלה בעקבות תאונת הדרכים בה היה מעורב בתחילת נובמבר 2014[footnoteRef:5]; ונכון למועד הגשת התביעה, לא שולמו לו פצויי פיטורים.
התובע יטען כי אי תשלום פנסיה, דמי הבראה, מניעת שכר עבודה, אי תשלום ימי מחלה, פצויי פיטורין, מהוים זילזול מוחלט בדין ובתוצאות המעשים כאשר היתנהגות זו מלמדת על חוסר תום לבם של הנתבעים 1-2 ועל כך עוד יורחב בהמשך.
התובע יוסיף ויטען כי השמוש שעשה נתבע 2 באישיותה המשפטית הנפרדת של נתבעת 1 נועדה לסכל כוונתו של כל דין, לרבות הדינים המעניקים לעובד זכויות קוגנטיות".
כך לדוגמה טוען התובע בסעיף 6 לתצהירו: "סוכם ביני לבין הנתבע כי כל שכרי יהיה על פי פרמיה הנגזרת מההובלות שביצעתי בפועל". [15: כך למשל נישאל התובע בעדותו והשיב: "ש. דצמבר 2011 האם זה מה ששולם לך? ת. קבלתי 6,600 ₪ אבל אני לא מסתכל על זה ומשכפל את זה במחשב לפי המשכורת. אני הייתי עובד על יומית שלושה חודשים ארבעה חודשים, 400 ₪ יומית ומשכפל את זה לימים, מס הכנסה, ביטוח לאומי עד שמגיע לשכר שלי". עמ' 16 לפרוטוקול שורות 19-22.
...
אשר על כן, התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.
טענת הקיזוז: משמצאנו כי יחסי עובד מעסיק הסתיימו ביוזמת התובע בלא מתן הודעה מוקדמת, זכאית הנתבעת לקזז מכל סכום שנפסק לזכות התובע דמי הודעה מוקדמת בגובה השכר החודשי – שכר המינימום נכון לחודש נובמבר 2014, בסך של 4,300 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.2014.
סוף דבר: לאור המקובץ, על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: שכר חודש אוקטובר 2014 בסכום של 4,610 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.11.2014.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טוענת ניו פארם, כי בכל מקרה הייתה רשאית לבטל את ההסכם מטעמים כמו הטעה, מצגי שוא, חוסר תום לב וסיכול מטרת ההסכם.
התובעת השיבה באמצעות באי כוחה, דחתה את הטענות שבמכתב ניו פארם וציינה כי זו אמנם העלתה בקשה לבטל את הסכם השכירות אך בקשתה לא נתקבלה ומר לוי הפנה את עו"ד קוק לבאי כוחה של התובעת בכל טענה בעיניין תוקף משפטי.
כידוע, הדין הראייתי הולך אחר הדין המהותי ועל בעל דין להוכיח טענה המקדמת את עניינו (ר' למשל ע"א 8398/17 פטריארך הכנסייה היוונית אורתודוכסית של ירושלים נ' Berisford Investments Limited (10.6.2019); ע"א 135/16 המוסד לביטוח לאומי נ' רוזנטל (7.3.2017); ע"א 9178/12 המכללה האקדמית הערבית לחינוך חיפה נ' ח'יר (24.9.2015); ע"א 1333/14 מיטרי נ' עו"ד דוברונסקי (28.7.2015); רע"א 3542/10 מדינת ישראל - אגף מכס ומע"מ נ' זייתון תעשיות שמנים בע"מ (18.5.2014); ע"א 9096/11 קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות נ' ג'בארין (10.7.2012)).
כלומר, סעיף 6.6 להסכם אינו כולל את המצג הנטען, ואף להיפך – הסעיף כולל מצג הפוך ומפורש לפיו אין על הכללית מיגבלה וכי הבלעדיות לגבי פתיחת בית מרקחת אינה מתייחסת לכללית, וזו אינה מוגבלת בה. ניו פארם מצדה מפנה אל רישא סעיף 14, שם נכתב כי "ידוע לשוכר כי שירותי בריאות כללית שכרה ו/או תשכור שטחים במיתחם לשם מתן שירותי בריאות, ניהול והפעלת מרפאה לרבות הפעלת חדר תרופות פנימי". סעיף 14 אכן אינו מזכיר בית מרקחת ואינו מציין כי הכללית שוכרת שטחים לשם הפעלת בית מרקחת.
הרושם שהיתקבל מהראיות בא לידי ביטוי בשלב מסוים בדיון, במהלך עדותה של גב' מזרחי כדלקמן: "ת: הסביר לי אברהם לוי, תראי אירית, לשנינו יש אינטרס משותף שאת תהיי במקום הזה ולך כמובן כי אני נותן לך כאן קהל שבוי. לא יהיה במקום הזה בית מרקחת. ולי אני אברהם לוי יש לי בעיה כי אני כבר חתום עם קופ"ח כללית, ובחוזה שאני חתמתי איתם לא מנעתי מהם לפתוח בית מרקחת. אני חתמתי הרי על החוזה, אז אני לא יכול. הוא אומר לי, אם אני אכתוב בחוזה אצלכם שלא ייפתח בית מרקחת, אני עלול לחטוף תביעה מקופ"ח כללית.
בחודש מאי 2012 צורפה למכתב ב"כ התובעת טיוטה של כתב תביעה באופן המלמד על "התייצבות" הדברים.
...
סיכומה של סוגיה זו – לא שוכנעתי בקיומה של זכות של הנתבעת לבטל את ההסכם בעקבות כוונת הכללית לפתוח בנכס בית מרקחת ופתיחתו בפועל.
יהיו אשר יהיו טעמיה, התוצאה היא כי האמור בתצהירו של מר לוי נותר כפי שהוא.
בסופו של יום אני סבורה כי לנוכח לוחות הזמנים והעדר פירוט נוסף, יש להפחית מהפיצוי לו זכאית התובעת, בכפוף לאמור להלן, ערך של דמי שכירות לתקופה של שנתיים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הוסף עוד את המסמכים הרפואיים המלמדים על טפול רפואי לאחר תאונת דרכים, כאשר התאונה מוגדרת במסמכים כולם כ"תאונת דרכים" על כל המשמעויות הכספיות הכרוכות בכך ודי בכך כדי לקבוע, כי התובע הוכיח במאזן הסתברויות את הסיכוי של תביעתו להתברר לגופה ולהתקבל וזאת אמת המידה הדרושה לצורך בירור טענות התובע בשלב זה (השוו: ת"א 1927/99 אבשלום ילין נ' עו"ד יעקב כהן (13/9/2009) .
כאשר עומת התובע עם הטענה שהשכר ברשות הפלשתינאית נמוך הרבה יותר ממה שהוא טוען השיב, כי אינו יודע כמה מקבל שופט ברמאללה או תובע כללי ויש לו את המכתב, חוץ מהמכתב אין לו כלום.
יתירה מזו, התובע לא הוכיח ובהגינותו אף לא טען להפסדי שכר בעבר בגין התאונה.
כזכור, התאונה אירעה בתאריך 2/11/2000 – דהיינו תקופת הביטוח של הנתבע בחברת איילון, תמה לפני היתרחשות התאונה, ומשכך, לא יכול להיות חולק, כי לא יכולה לקום לחברת איילון חבות מכוח פוליסת הביטוח בנוגע להתנהלות הנתבע באשר לתאונה זו. התובע אינו חולק על עובדות אלה, ואולם טוען, כי משחברת איילון לא השיבה לו על מכתב הדרישה ששלח לה, הרי שהיא מנועה מלטעון להיעדר כסוי בטוחי של התביעה ויש לחייבה לשאת בפצוי שיקבע.
חברת מגדל טוענת לעומת זאת, כי הנתבע לא היה מבוטח בין השנים 2009 ו- 2010, וכי שנת 2009 היא השנה הרלוואנטית בה נמחקה התביעה, בה ידע הנתבע, כי התביעה תיתיישן ומשכך שעה שבשנה זו לא היה מבוטח לא קמה חבות ביטוחית, בין משום שהנתבע מסר לתובע את התיק והעביר לידיו את האחריות ובין משום שבעת כריתת חוזה הביטוח ידע הנתבע על הסיכון ומכל מקום הפוליסה מחריגה מקרים שכבר קרו.
פוליסת הביטוח מפני רשלנות מקצועית נחוצה, בין היתר, ואולי בעיקר, כדי להגן על המבוטח מפני מצבים בהם אין הוא מודע לכך שפועל הוא שלא כראוי, וממילא אין הוא מודע לחשש סביר שתוגש נגדו תביעה בגין כך. על רקע האמור, חיוב המבוטח ליידע את המבטח משום ש"היה עליו לדעת" כי פעל ברשלנות וכי הוא עלול להיתבע בגין כך, משמעו סיכול היסוד והתכלית של פוליסת ביטוח מפני רשלנות מקצועית, שנועדה בדיוק למקרים בהם אין אדם מודע למה שהיה עליו להיות מודע לו..
...
בנסיבות שפורטו, גם לא היה כל מקום ללשון הבוטה שנקטה חברת מגדל בסיכומיה כלפי התובע ומניעיו, כאשר שבה וטענה שהתביעה הוגשה נגדה "בזדון ובחוסר תום לב" (סעיפים 37, 83 ו- סעיף 107 לסיכומים), הרושם המתקבל הוא, כי "הפוסל במומו פוסל". סוף דבר אחר כל האמור, דינה של התביעה נגד הנתבע-1 והנתבעת-3 להתקבל.
אחר כל האמור לעיל, מחויב הנתבע בתשלום סך של 60,000 ₪ לתובע, לסכום זה יצורפו שכר טרחה בשיעור 23.4% והחזר האגרה ששולמה בצירוף ריבית והצמדה ממועד התשלום.
התביעה נגד הנתבעת-2 נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו