תביעה להשבת שכר טרחת עו"ד בשל הפסקת ייצוג

בפני תביעת התובעים להשבת שכר טירחת עו"ד ששלמו לנתבעת בסך 41,000 ₪ אשר לצרכי תביעה זו הועמד על הסך המקסימלי שניתן לתבוע בתביעה קטנה, וכן תביעה שכנגד של התובעת שכנגד לתשלום בגין מימוש דירת התובעת ובן זוגה, על סך של 15,536 ₪, כחלק מהליכי הגירושין בין בני הזוג.

בין הצדדים נחתמו שני הסכמי שכר טירחה בשל אופיו של הליך הגירושין כפי שהוא מתוה בחקיקה הרלוואנטית: האחד – בגין ייצוג התובעת בהליכים לצורך פשרה בינה ובין בן זוגה.

כך למשל, ביום 27.6.2021 כתבה התובעת לנתבעת "בבקשה להפסיק לנהל איתו את בעניינים האלה" והנתבעת משיבה לה באריכות, ואף מפנה אותה להתייעצות עם בן זוגה של הנתבעת, עורך דין פעיל בעצמו, לצורך התייעצויות בעיניין בית בני הזוג המצוי במושב - משבעלה של הנתבעת הוא "מומחה לנחלות" (תיכתובת מיום 28.5.2021).

...

התביעה ושכנגד לאחר שעיינתי בכל החומרים שהובאו לעיוני, ולאחר ששמעתי את הצדדים אני קובעת כי השירותים שסיפקה הנתבעת ביחד עם בן זוגה לתובעת בהסכם מכר הדירה של בני הזוג היתה חלק מהשירותים שסופקו על ידם בהסכם הראשון והשני.

התביעה שכנגד נדחית על ידי אפוא, בשים לב לכל האמור.

לאור התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי לעשות צו להוצאות ואני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בדיון מהיר [ערוך בהתאם לסעיף 82 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018] סוג התביעה ומהות הסעדים הנתבעים: תביעה כספית-חוזית על סך של 67,000 ₪ להשבת שכר טירחת עו"ד וקבלת פיצוי בגין עוגמת נפש.

מנגד טוען הנתבע כי קודם נכרת מול חגי הסכם שכר טירחה בעל-פה ולאחר מכן הנתבעת הוחתמה על הסכם כאמור בכתב, ומשהסכם זה קובע כי הפסקת הטיפול ביוזמת הלקוח לא תשחרר אותו מתשלום מלוא שכר טירחה בכל מקרה, והנתבע אף פעל בשקידה להכנת התביעה, וייצג את התובעת במשך למעלה מחודש ימים, הרי שאין הוא חייב להשיב לתובעת דבר.

...

ההכרעה: יש לקבל את התביעה ברובה ולחייב את הנתבע בהשבת סך של 46,800 ₪.

התוצאה: הנתבע ישלם לתובעת בתוך 30 ימים את הסך של 46,800 ₪, נכון ליום הגשת התביעה.

5129371 54לעניין הוצאות המשפט – במכלול המתואר בפסק דין זה, ובפרט בסעיף א' לפרק הנימוקים, ובשים לב להתנהלותו הדיונית של הנתבע המפורטת בין היתר בהחלטות בית המשפט מיום 27.10.20, 18.6.20 ו-11.9.19, ישלם הנתבע לתובעת בתוך 30 ימים גם את החזר חלקה בשכר טרחת המומחית בסך של 2,340 ₪ , וכן שכ"ט עו"ד בסך של 18,000 ₪.

לפניי תביעה להשבת שכר הטירחה ששולם לנתבעת.

כמו כן, נחתם בין הצדדים הסכם שכר טירחה שבו נקבע מפורשות שהסכומים המצוינים בו אינם מותנים בתוצאות ההליך המשפטי ויושלמו לנתבעת גם אם ההליך המשפטי יסתיים בפשרה או בלא צורך בהגשת התביעה או אם יופסק הייצוג בידי מי מהצדדים.

נפסק לא אחת שיכולתו של הלקוח להשתחרר מהמשך ההיתקשרות עם עורך הדין, אינה מזכה אותו באופן אוטומאטי בהשתחררות מחובתו לקיימו ולשלם את שכר הטירחה בהתאם להסכם אלא אם הוכח על ידי הלקוח שקיימת סיבה מוצדקת להפסקת ההיתקשרות.

...

הוסכם בין הצדדים שעל הליווי המשפטי בטרם הגשת התביעה לרבות התנהלות מול אקטואר וגורמים נוספים, כגון רואה החשבון של השותפות לצורך השגת הדוחות הכספיים, תשלם התובעת לנתבעת סך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. באותו מעמד, לא נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה, אך התובעת העבירה לנתבעת 5 המחאות על סך 2,340 ₪ כל המחאה עם תאריכי פירעון עוקבים החל מחודש נובמבר 2021.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפני ושמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.

העולה מן המקובץ הוא כי דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

בפניי תביעה להשבת חלק משכר הטירחה ששילם התובע לנתבע, וכן לתשלום פיצוי בגין דחיית דיון שהיה קבוע בעיניינו של התובע בחצי שנה, דבר שהוביל לכך שהתובע נאלץ לטענתו לשאת בהוצאות שכירות נוספות לתקופה זו. טענות הצדדים בין הצדדים נחתם הסכם ייצוג ביום 21 בינואר 2020, במסגרתו שילם התובע לנתבע סך של 35,000 ₪ עבור ייצוג בבית הדין הרבני.

התובע צירף לכתב התביעה התכתבות ווטספ עם הנתבע, אליה אתייחס בהמשך, וכן את הסכם שכר הטירחה עם עו"ד האחרת לצורך ייצוג בבית הדין הרבני, לה שילם לפי ההסכם שצורף כאמור סך של 25,000 ₪.

אין מדובר בהפסקת ייצוג ע"י התובע, ומכאן שקמה החובה להשיב חלק משכר הטירחה ששולם בגין העבודה שטרם בוצעה.

...

מכאן, הרי שטענות הנתבע בסעיף 15 לכתב ההגנה שם ציטט מתוך הודעות הוואסטאפ ששלח לו התובע, ולפיהן, כי "כל האמור לעיל נכתב ע"י התובע עוד בטרם הגיש הח"מ הודעה על סיום הייצוג ולאחר שיחה שקיים הח"מ עם התובע במשרדו בה ביקש ממנו לגלות סובלנו (כך במקור – א.ה) ואורח רוח (כך במקור – א.ה) ואף הבהיר כי לא יהיה מוכן לסבול השתלחות והתנהגות פוגענית" (ההדגשות שלי – א.ה), אינן נכונות.

משכך, היות שההליך שבפניי הוא תביעה קטנה, בו ככלל ישנה גמישות ראייתית, אני סבורה שדי בהצגת הסכם ההתקשרות עם עורכת דין אחרת לשם המשך ייצוג בבית הדין הרבני - הסכם שלא נסתר - כדי לקבוע מה שווי העבודה שלא בוצעה ע"י הנתבע ובהתאם מה סכום ההחזר שעל הנתבע לשאת בו. התובע תבע החזר הוצאות שכירות בגין דחיית הדיון בחצי שנה, אולם לא הביא כל ראיה, לא לעצם התשלום וגובהו, לא לעניין מועד הדיון שנקבע בסופו של דבר ככל שנקבע ומה שנקבע במסגרתו, ולא לעניין הקשר הסיבתי בין דחיית הדיון לתשלום שכר הדירה, ולכן איני מקבלת את התביעה בעניין זה. באשר לתביעה בגין הוצאות משפט, הרי שאלה ממילא נפסקים בנפרד לטובת צד שזוכה בהליך ואין צורך בהוספתם כראש נזק נפרד בכתב התביעה.

סיכום התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבע ישלם לתובע סך של 25,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 750 ₪, לא יאוחר מיום 28 בספטמבר 2023, שאחרת ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

הגזבר הצהיר שחרף הודעות הדוא"ל בין היועמ"ש לבין ראש המועצה, הגזבר והחשב המלווה, ובחלקם בינו לבין התובע, על אי הסכמת הנתבעת להיתקשר איתו בהסכם לקבלת שירותים משפטיים ו/או בהסכם שכ"ט, שההתקשרות לא חוקית ובטלה, וכי יש להפסיק את הטיפול שלו בהליכים המשפטיים והעברת העבודות לטפול היועמ"ש, התובע וראש המועצה היתעלמו מהן, והתובע קיבל על עצמו כעו"ד חצוני לטפל בשלושת התיקים דנן.

כך למשל בדוא"ל מיום 8.1.18 ששלח היועמ"ש לתובע (ולחשב המלווה) עם עותק לנתבעת, לראש המועצה המכהן ולגזבר נאמר כך: "ההיתקשרות נעשתה בנגוד להוראות חוזר המנכ"ל ללא היתייעצות איתי כיועמ"ש וללא קבלת המלצת הועדה להתקשרות עם עורך דין חצוני שבוחנת גם הצורך וגם ההצעה הטובה ביותר עבור המועצה. בעיניין זה לא הייתה החלטה של הוועדה להציא עבודה משפטית לעורך דין חצוני ולא היו הצעות או הליך תחרותי אחר, לא זאת בלבד עו"ד עימאד חמאיסה נמצא במצב של ניגוד עניינים, הוא מייצג תאגיד המים והביוב והיועמ"ש שלו וקיימים הליכים משפטיים ביננו והרבה עניינים משותפים כגון התחשבוניות והתחייבויות כל צד למשניהו. בנוסף לא ברור לנו מה שכר הטירחה המבוקש, ואיך נקבע". במייל אחר ששלח היועמ"ש לנתבעת ולתובע באותו יום, כתב כך: "עם כל הכבוד אני לא הייתי שותף לאף החלטה ולא להליך של קבלת שירות עורך דין חמאיסה וגם לא הייתי שותף בישיבות או הליכים משפטיים. דעתי הייתה ועודנה כי ההיתקשרות של המועצה עם עורך דין עימאד חמאיסה הנה בנגוד להוראות חוזר מנכ"ל ולפסק הדין בתיק שלי נגד המועצה המחייב את המועצה לפעול בהתאם לחוזר מנכ"ל הנ"ל". במייל נוסף מיום 5.2.18 שנשלח מלשכת ראש המועצה נרשם כך: "הנכם מוזמנים לקיים ישיבה בהקדם האפשרי על מנת לידון בנושא העסקתו של עו"ד עימאד ח'מאיסי בשלושת התיקים הייחודיים בהם הוא ייצג ו/או מייצג את המועצה. באותה ישיבה יש לידון באפשרות להעברת הייצוג בתביעת המועצה נגד משרד השיכון ואחרים (תיק ההצפות), (החלק הנזקי בלבד) ליועץ המשפטי שלנו, זאת על מנת לחסוך בשכר טירחה במידה וייפסקו סכומים לטובת המועצה. "במענה למייל זה, השיב היועמ"ש ביום 7.3.18 לנתבעת, לגזבר ולראש המועצה המכהן, עם עותק בין היתר לחשב המלווה, כי היתייחס בעבר לעניין העסקתו הלא חוקית של התובע וכי המינוי נעשה שלא בהסכמתו ולא בהתאם לנוהל הקבוע בחוזר המנכ"ל המסדיר העסקת עו"ד חצוני. הוא מציין כי הנוהל מבוצע לפני מסירת העבודה המשפטית לעורך דין חצוני ולא אחריה. היועמ"ש מוסיף: "אני מצטער לא אוכל להישתתף בישיבה כזו, דעתי כי יש לסיים ההעסקה שלו." הגזבר הצהיר שבקשת התובע להסדרת ייצוגו למועצה ושכר טירחתו נדחתה על ידי החשב המלווה בטרם הגיעה אליו.

...

משכך, אני קובעת שהתובע זכאי לשכ"ט בגין שני תיקים אלו סך כולל של 52,000 ₪ ומע"מ (20,000 ₪ בגין תיק מרכז השלום ו- 32,000 ₪ בגין תיק ההתנגדות).

לסיכום – אני מקבלת את התביעה באופן חלקי, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 195,638 ₪ ומע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, הוצאות משפט בסך של 14,030 ₪, ושכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מכלל הסכומים שנפסקו.

משכך, אני מורה כי ישולם החוב הפסוק לתובע כאמור בסעיפים 103 ו- 104 לעיל מתוך הפיקדון הנ"ל המופקד בקופת ביהמ"ש, ואת היתרה להעביר לנתבעת באמצעות בא כוחה.