מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להשבת שכר טרחה לעו"ד בגין רישום דירות בטאבו

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

עניינם של הערעורים דנן בתביעת כונס הנכסים לתשלום שכר טירחתו, ובדרישת שלושת זוגות הרוכשים המקוריים (בני הזוג דה-פז, אבישור ו-זילברברג) והזוג החליף (בני הזוג שלו, שרכשו בשנת 2000 את דירת בני הזוג מנצור) (להלן, יחדיו: הרוכשים) לתשלום פיצוי כספי מהקבלן שמכר את הדירות, ובנתיים הלך לבית עולמו (**** יצחקי ז"ל, שיורשיו עומדים בנעליו.
במסגרת פסק הדין, בית המשפט קמא (כב' סגנית הנשיא, השופטת יהודית שבח) דן באורך רוח וביסודיות בשתי הדרישות הכספיות הללו, והגיע למסקנות הבאות: - הקבלן הפר את התחייבותו לרישום הדירות במירשם המקרקעין על שם הרוכשים במועד המוסכם, שכן לא הוכיח כי העיכוב ברשום נגרם עקב נסיבות שאינן תלויות בו. באשר למועד ממנו מצוי הקבלן בהפרה, נקבעו ממצאים שונים ביחס לכל אחד מזוגות הרוכשים, שמשמעם כי הקבלן מצוי בהפרה לגבי שניים מהם (אבישור וזילברברג) כבר משנת 1995, ולגבי שני האחרים (דה-פז ושלו) משנת 2001.
- חיוב עו"ד בר-טל בהשבת חלק משכר הטירחה המוסכם שקבל מהרוכשים (כמחצית) מוצדק בשל כך ששכר הטירחה המוסכם שולם לו על ידי הרוכשים כנגד התחייבותו לבצע את הרישום בכללותו, ואולם הלכה למעשה בוצע עיקר העבודה, משך תקופה שהתפרסה על פני שש שנים, על ידי כונס הנכסים, באופן שעו"ד בר-טל, גם אם לא התרשל, קיבל תשלום בעבור שירות שחלק משמעותי ממנו בוצע בידי אחר (ראו סעיף 4(א)(2) לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974; והשוו ע"א 6290/18 עיזבון פינצ'וק ז"ל נ' הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ, פסקה 57 (2.5.2021)).
...
לאחר שעיינו בטענות הצדדים בערעורים ובערעורים שכנגד, ושמענו את טיעוניהם בדיון שהתקיים לפנינו, הגענו למסקנה כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט קמא, כי ממצאים אלה תומכים במסקנותיו המשפטיות, וכי לא נפלה מלפניו טעות שבדין.
לפיכך דין הערעורים והערעורים שכנגד להידחות בהתאם להוראת תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).
סוף דבר: דין הערעורים והערעורים שכנגד להידחות.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע ציין כי הנכס נרשם על שם התובע בטבו כבר ביום 8.6.2021 אולם התובע בחר להסתיר עובדה זו ולא ציין זאת בדיון שהתקיים ביום 30.3.2021.
עוד הוסיף הנתבע כי לטענת התובע היו חסרים לו שני מסמכים לצורך רישום הדירה.
התביעה בעיקרה היא תביעה להשבת שכר טירחה ששולם לעו"ד עבור ייצוג בהליך רכישת דירה.
בשאלה האם ומתי הושלמה עבודתו מכוח הסכם שכר הטירחה העיד הנתבע כדלקמן: "אני אסביר: הרישום של הבית המשותף הוא באחריותו של עוה"ד של היזם. אני לא יודע. מה שאני עושה ברגע שאני מטפל בנכס שנרכש בבית שטרם נרשם כבית משותף, באופן כללי הבעלים של הדירות מקבלים הודעות של מי שמטפל ברשום של הבית המשותף, ומודיעים להם שהסתיים הרישום בבית המשותף, אני לא קבלתי הודעה ולכן ב- 13.11. כתבתי לו אתה יכול לענות לבנק שלך, בדקתי עם עו"ד שלי וגם עם שכנים זה אנשים שאני מייצג בבניין ואף אחד לא קיבל הודעה" (עמוד 15 לפרוטוקול, שורות 5-9).
...
כן חזר וטען לגבי מועד רישום שטר המשכנתא ורישום הבית המשותף, בנוסף טען כי הנתבע לא פעל לחפש את המוכרת, אשר הייתה בחו"ל באותו מועד, והתובע היה צריך לשכור עורך דין על מנת שתטפל בשמו בנושא זה. בנוסף טען כי הטענות של הנתבע הן טענות סרק, הנתבע הפר את חובת הנאמנות כלפיו עת הנתבע לא בדק נתונים מסוימים וזאת כאשר יכול היה לעשות זאת בבדיקה קצרה (הכוונה של התובע הוא לעניין רישום הבית המשותף) כן חזר וטען שמדובר ברשלנות מקצועית מלכתחילה עד הסוף, ההפרה נמשכת כלפיו, חזר על טענתו לפי יש לקבל את התביעה במלואה ולהשיב את הכספים שקיבל.
לגרסת הנתבע, מאז חודש יולי 2020 "וללא הפסקה, החל התובע במסע חיסול ורדיפה נגד הנתבע, ונגד עורך דין אחר, ניהל נגדו הליכים משפטיים, הגיש תלונה ללשכת עורך הדין בה הוא מאשים אותו במרמה ופעולות זדוניות שכל מטרתם הייתה להוציא ממנו כסף (סעיף 16 לכתב ההגנה). עוד הוסיף הנתבע: "לא נגרם לתובע כל נזק, וכתב התביעה דינו להידחות". כל שעל התובע לעשות הוא להמציא את המסמכים של רכישת הדירה והאישורים ולהעביר אותם לעו"ד עדני אשר תפקידו לרשום את הבית המשותף.
התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 5,850 ₪ (כולל מע"מ), כל זאת תוך 30 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

14.1 הקונה מסמיך את עוה"ד של החברה לבצע במקומו כל פעולה, ללא יוצא מן הכלל, במקרקעין ובבנין לצורך רישום זכויות החברה בדירה על שם הקונה בלישכת רישום המקרקעין (טאבו).
סבור אני ששכר הטירחה של 1.5% ממחיר הדירה, תואם את המקובל והולם את העבודה אשר הושקעה ע"י עו"ד אלי גאון, הן לצורך רישום הבית המשותף ואת שנותר עדיין לעשות - ייחוד הדירות ע"ש כל אחד מהרוכשים הזכאים לכך.
הגם שהחלטתי לא להורות ל-עו"ד אלי גאון להחזיר את שכר הטירחה אותו הוא קיבל מהתובעים וגם לא לחייב אותו בפצוי על נזק שנטען שהוא באחריותו, אין להיתעלם מכך, שרישום הבית המשותף התעכב לאורך שנים והתאפשר בסופו של דבר בעקבות התביעה שהוגשה והסיוע שניתן על ידי בית המשפט שהביא לרישום זה. אילמלא תביעה זו, אין לדעת מתי היה מתבצע רישום הבית המשותף.
...
הגם שהחלטתי לא להורות ל-עו"ד אלי גאון להחזיר את שכר הטרחה אותו הוא קיבל מהתובעים וגם לא לחייב אותו בפיצוי על נזק שנטען שהוא באחריותו, אין להתעלם מכך, שרישום הבית המשותף התעכב לאורך שנים והתאפשר בסופו של דבר בעקבות התביעה שהוגשה והסיוע שניתן על ידי בית המשפט שהביא לרישום זה. אלמלא תביעה זו, אין לדעת מתי היה מתבצע רישום הבית המשותף.
סוף דבר אני מחייב את הנתבעת 1 - גאון חברה לבניין והשקעות בע"מ - לשלם לתובעים את הוצאותיהם בתשלום שכ"ט עורך דין בסך של 75,000₪ בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל.
אני מחייב את הנתבע 2 – עו"ד אלי גאון - לשלם לתובעים את הוצאותיהם בנושא רישום הבית המשותף, לרבות שכר טרחת עוה"ד בסכום כולל של 25,000₪ בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

השבת הסכום ששולם, בקשה להורות על רישום זכויות הדירה בטבו וכן בקשה "לתת את הדעת על המשך קיומה של העמותה"- הנתבעת 2 (להלן: "העמותה") והמשך תיפקודו של הנתבע 1 – עו"ד שפעל בשם העמותה.
משכך באספה של חברי העמודה מיום 1.12.2010 התקבלו החלטות לגבי קידום רישום דירות על שם רוכשים ובכלל זה חיוב כל רוכש בסך של 5,500 ₪ בתוספת מע"מ שהיה אמור לכסות את הוצאות משרד השיכון לבצוע פארצלציה, הוצאות להכנת תשריטים לצורך רישום הדירות בפנקסי רישום המקרקעין ושכר טירחה עבור היועצים ובעלי המיקצוע העוסקים במלאכה.
לשאלתי השיב שהכספים שנגבו הם עבור משרד השיכון, עריכת תביעות חדשות, הוצאות תשריטים ושכר טירחה.
48 בהתאם למסמכים שהוגשו לתיק, בטופס שכותרתו "בקשה להעברת זכויות" (נספח ב' לכתב ההגנה), חתם התובע שידוע לו שלפי דרישת העמותה, יהיה עליו לשלם הוצאות, אגרות ושכר טירחת עורך דין שיהיו קשורים ברשום הזכויות בדירה על שמו.
...
משכך אציין כבר כעת כי יש לדחות את התביעה כנגדו.
53 אוסיף כי חלק מהסכומים ששולמו כבר הוצאו לצורך כך, ושמכך הוראה כי יש להשיב את הכספים, מעלה קשיים ועלולה להשפיע על הגביה מדיירים אחרים, גביה שחלקה נעשה וחלקה לא. 54 בנסיבות הללו, אני מוצא כי דין התביעה להידחות.
55 אוסיף טרם אסיים, כי אין בקביעתי זו כדיי להביע כל עמדה ביחס לנסיבות שהובילו לאי רישום הדירות עד כה בלשכת רישום המקרקעין, וניכר ומצופה מהצדדים- כולם, לפעול להמשך קידום רישום הדירות, כאשר כלל הצדדים יפעלו במשותף לעשות כן. 56 אני מורה איפוא על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

התובע עותר בתביעה ליתן תוקף למסמך הסכם שכר הטירחה, לקבוע כי הנתבעת הפרה אותו, ולהורות לה להמציא את כל המסמכים הנדרשים לצורך בדיקת וחישוב שווי הדירות שנמכרו.
בארבעה חודשים שהועסק אצל עו"ד דהאן, היה צריך לרשום דירות בטבו, והוא היה אוסף את החומר מהדיירים (עמ' 10, שו' 32-28).
בהודעת הדוא"ל ששלח התובע לאביחסירה ביום 2.2.18 (נספח 7 לתצהיר אביחסירה), שבה פרט התובע באריכות את טענותיו, הציג התובע גרסה אחרת, ולא העלה כלל דבר קיומה של פגישה בנוכחות השותפים לאחר שניסח את מיסמך הסכם שכר הטירחה, אלא כתב שלאחר פגישה בה הציע לשותפים את הצעתו הראשונית של קבלת דירה או 10% מסך מכירת הדירות החדשות, סרבו השותפים להצעה, והוא הכין את נוסח הסכם שכר הטירחה בו הצעה של תמורה בסך 4% והעבירו לעו"ד דהאן, ובקש ממנו להחתים את הנתבעת בטרם יתחיל בבצוע עבודתו.
זוהר העידה בתצהירה שאין לה הכרות עם התובע זולת פעם אחת בה פגשה בו במשרד הערייה כשהיתה שם עם עו"ד האוזמן; כי הנתבעת מעולם לא גבתה דמי רישום מהדיירים, ועו"ד דהאן גבה מהם שכר טירחה; כי היא טיפלה אישית על פי הנחיות מעו"ד האוזמן בחלקים גדולים מהמסמכים והעניינים המשפטיים הרלוואנטיים לפרויקט; כי על עניין המיסוי טופל על ידה בהנחיית עו"ד האוזמן, רוה"ח או עוה"ד החצוני של החברה וכי כל הטיפול בהגשה הפיזית של המסמכים היה על ידה; כי חתימות הדיירים על הסכם התמ"א נעשו במשרדי הנתבעת מולה ומול עו"ד האוזמן; כי מי שהיה אחראי על התיקשורת עם הדיירים חוץ ממנה היו אנשי הועד דינה ואיגור, שעזרו לה לתאם מפגשים ולהסביר על מה חותמים; וכי כל הסכמות הדיירים מהשלב הראשונה עד לשלם החתימות המעשי נעשו על ידי הנתבעת ועו"ד האוזמן כאשר היא מלווה לווי קרוב וישיר את כל ההתנהלות, וכל מכלול הסוגיות המקצועיות הקשורות לבניין טופלו על ידי צור ועל ידה והקשר בין בעלי הזכויות נעשה באופן ישיר או באמצעות נציגי הדיירים דינה ואיגור.
עו"ד האוזמן נישאל בחקירתו האם מקובל שמתווך שמביא פרויקט מקבל על כך תשלום והשיב שמבחינתו לא, ואמר שבאותו פרויקט הגיע מתווך שהם מכירים, ואת התשלום הוא מקבל עבור פעולות שהוא צריך לבצע גם במרוצת הדרך, והרבה מעבר ליצירת קשר ראשוני, ולא רק על זה שהביא את הפרויקט וחיבר אותם עם הדיירים (עמ' 33, שו' 29-16).
...
אינני מקבלת טענת התובע בסיכומיו כי יש לראות בנתבעת כמי שהסכימה לתנאי מסמך הסכם שכר הטרחה בהתנהגותה, "גם אם לא הוסכם סופית על סכום התמורה, אלא מכח ביצוע הפרויקט על ידה", שכן לא הייתה יודעת עליו אלמלא התובע (סע' 41 לסיכומי התובע).
סוף דבר התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 28,000 ₪ (כולל מע"מ).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו