תביעה להשבת שכר טירחה עודף בתיק הצהרתי

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 4186-10-16 אריה ואח' נ' עמרן ואח' תיק חצוני: תיק עזר בפני כבוד השופט אמיר לוקשינסקי-גל תובע/נתבע שכנגד אלדד אריה נתבע/ תובע שכנגד ובעניין נתבעים נוספים/נתבעים שכנגד מיכאל עמרן 1. אריאלה אריה 2. מרגלית בלחסן 3. צפר אריה 4. לביא אריה 5. לביאה אריה 6. גור אריה אריה 7. לביאה רדה 8. צופיה כברה 9. מנוחה גלעד ב"כ התובע והנתבעים שכנגד: עו"ד שאלתיאל עדני ב"כ הנתבע והתובע שכנגד: עו"ד ינון שרעבי פסק דין

מכאן, טענות הנתבע שלפיהן יש לשלול כביכול את זכות ההשבה של התובע, בשל כך שפרעון חוב הנתבע נעשה בחוסר תום-לב, ממניעים פסולים ובנגוד כביכול להסכם ולפסק הדין המחוזי הראשון - חסומות במעשה בית-דין לנוכח פסק הדין ההצהרתי האמור.

בסיכומיו מאשר הנתבע (בפיסקה 35) כי "אין חולק שהעזבון פרע את ההלוואה". הוא אמנם מוסיף ומציין כי "בנגוד לפסק הדין ו/או בטרם קיים חיוביו ו/או תוך גרימת נזק מיצטבר ל[נתבע] העולה לאין שיעור על הסכום שנפרע ובנסיבות הוא אינו זכאי להשבה ו[הנתבע] זכאי ממנו ליתרת הזכות העודפת על סכום ההשבה". אולם, טענות אלה עניינן לתביעה שכנגד שתבחן בהמשך.

די בכך כדי לדחות רכיב תביעה זה. שכר טירחת עו"ד – 96,525 ₪ לטענת הנתבע, בגין כל ההליכים המשפטיים שבין הצדדים "במיוחד לאחר פסק הדין בהליך ת"א 2641/05" נגרם לו חיסרון כיס בסך 96,525 ₪ בגין שכ"ט עו"ד ששילם לעו"ד בר עוז לצורך "הדיפת הליכי הסרק המשפטיים אשר נקט העזבון על ידי [התובע]". ברם, עניינם של שכ"ט עו"ד ושל הוצאות משפט הנו פלוגתא במסגרת פסקי הדין עצמם.

...

נפסק, כי "ההיבט הכספי של התובענה לא נדון למעשה לפניי. בעלי-הדין הסכימו שהיה תשלום לבנק בגין חוב של הנתבע. לא ברור אם התשלום נעשה על-ידי עזבון המנוח או על-ידי אלדד אריה, וכן לא ברור אם הסכום ששולם בפועל משקף נאמנה את גובה חובו של נתבע לבנק בעת ביצוע התשלום. בנסיבות אלה אני סבור, שהתובע זכאי להצהרה כי ככל ששילם חוב של הנתבע לבנק, הוא זכאי להחזר מהנתבע ו/או לקיזוז הסכום ששולם מהכספים המגיעים לנתבע. בירור הסכום המגיע יעשה בתובענה נפרדת, שתוגש, במידת הצורך, לבית משפט השלום" (ההדגשה בקו הוספה על ידי – א' ל' ג').

יוצא אפוא, שבהתאם לפסק הדין, רק אילו היה הנתבע משלם את יתרת התמורה בסך 42,000 דולר לעיזבון, או לחילופין לרשויות המס על חשבון סכום החוב של העיזבון באופן שהיה מאפשר לו לנכות את התשלום מיתרת התמורה, הייתה קמה לו זכות חזקה בנכס.

סוף דבר התביעה העיקרית מתקבלת, ובהתאם לה על הנתבע לשלם לתובע סך של 445,130 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

התביעה, תביעה כספית על סך של 4,341,071 ₪, הוגשה על ידי התובעת, גב' ורדה שפירא (להלן: "שפירא"), לתשלום עבור פעילותה הנטענת לסייע לנתבע במכירת מקרקעין השייכים לו והחזר הוצאות שהוצאו על ידה לשם כך. במסגרת הסיכומים הופחת סכום התביעה והועמד על סך של 2,802,837 ₪ והתובעת מיקדה את את תביעתה לתשלום שכר טירחה.

התביעה שכנגד היא תביעה כספית בסך 3,500,000 ₪, להשבת כספים אשר לטענת רוטנברג נגבו על ידי שפירא ביתר, וכן תביעה למתן חשבונות ולסעד הצהרתי לפיו בית המשפט מתבקש להצהיר כי כל יפוי כח שנתן רוטנברג לשפירא למכירת איזה חלק מרכושו, הנו בטל ומבוטל וכי על שפירא להמנע מלעשות בכל מיסמך שכזה כל שימוש שהוא.

לאורך היתנהלותו של תיק זה חלו שינויים בחזית המחלוקת בין הצדדים.

לכן, ציינה בתצהירה כי בהיתחשבנות בקשר להוצאות שהוציאה, קיים לטובתה עודף של 158,022 ₪.

...

לפיכך, התביעה שכנגד אף היא דינה להידחות.

סיכומו של דבר, התביעה והתביעה שכנגד נדחות.

באשר להוצאות, שפירא היא שהחלה בהתדיינות ארוכה זו וזאת, כפי שהסתבר בסופו של דבר, שלא לצורך.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים ת"צ 4383-04-15 רבה נ' עריית יבנה תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מיכל נד"ב תובעים רותם ניסים רבה ע"י עו"ד א' ר' ולנר נתבעים עריית יבנה ע"י עו"ד א' בראש וי' רוזן ברקוביץ החלטה

לפניי בקשה לפסיקת גמול ושכר טירחה לתובע ולבא כוחו לאחר שביום 18.6.2020 ניתן פסק דין בתובענה, המאשר את הסכמת הצדדים להשבה מלאה של סכום גביית היתר וקבלת התובענה במלואה.

באשר להוצאות המשפט שנפסקו בעת אישור הבקשה – סכום זה מבטא את עודף ההשקעה וההוצאות בניהול התובענה שלא בדרך חדילה, ועד לאותה העת של אישור הבקשה.

(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה: (1) הטירחה שטרח התובע המייצג והסכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי; (2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית".

...

אני סבורה כי הגשת התובענה הצריכה השקעת זמן בהגשת בקשת האישור, בניהול ההליך ובגיבוש טבלאות האקסל המפרטות את סכום גביית היתר כפי שפירט ב"כ התובע והדברים הובאו לעיל.

אשר לסיכון, אני סבורה כי התובע ובא כוחו נשאו בסיכון כבכל הליך ייצוגי, שהתובענה תידחה ושהתובע יחויב בהוצאות נוכח אי הוודאות באשר לעילה.

נוכח שיקולי התפוקה התשומה וההכוונה הציבורית, בהתאם להלכות שהובאו לעיל, ולאחר שקלול טענות הצדדים, אני מורה כי שכר הטרחה לב"כ התובע יעמוד על 44,440 ש"ח (כולל מע"מ) (25% מסכום גביית היתר לפני מע"מ) והגמול יעמוד על 8,000 ₪ (כולל מע"מ).

( בתביעת המזונות ופרוק השתוף (ההחלטה ניתנה בתיק הקשור 44946-05-19 ביום 10.10.19 ניתנה החלטה בבקשת האפוט' על האדם לקביעת שכר טירחתו בהליכי בקשות רשות העירעור שהגישה בת הזוג; ביום 4.11.19 ניתנה החלטה בבקשת האפוט' על האדם בתיקי המקרקעין ומינוי אפוטרופוס לקטין.

" ביום 3.3.21 ניתנה החלטה בבקשה לפסיקת שכר טירחה בגין מכירת הקרקע ב****; ביום 26.4.21 ניתנה החלטה בבקשה לקביעת שכר טירחת האפוט' על האדם בגין ייצוג האדם בתביעה להשבת כספים; ביום 3.5.21 ניתנה החלטה בבקשה לפסיקת שכר טירחה בהליכי ערעור על ההחלטה מיום 1.11.20 בעיניין הברחת הכספים על ידי בת הזוג.

ביום 31.5.21 ניתנה החלטה בבקשה לקביעת שכר טירחת האפוט' על האדם בגין ייצוג האדם בתביעה ההצהרתית והתביעה לאיזון משאבים וביום 9.6.21 ניתנה החלטה בבקשה לפסיקת שכר טירחה בגין ייצוג האדם בתביעה לאפוט' בלעדית על הקטין.

עמדת בת הזוג בת הזוג מפנה לתגובת האפוט' הכללי לגבי ניגוד העניינים ולכך שהאפוט' לא השיב במועד שנקבע שכר טירחה עודף שגבה ושהיה עליו להשיבו.

...

לאחר שעיינתי בעמדת עו"ס לס"ד, עמדת יועמ"ש רווחה, עמדת האפוטרופוס הכללי וטענות הצדדים והמסמכים המונחים בפניי, נחה דעתי כי יש מקום למינוי עמותה חיצונית – המרכז הישראלי לאפוטורופסות כאפוטרופוס קבוע על רכושו וגופו של האדם.

על כן אני סבורה שיש להחליף את המינוי לעמותה חיצונית על גופו ורכושו של האדם, .

בית המשפט מודה לאפוטרופוס על האדם על טיפולו בענייניו של האדם, אולם לאור נסיבות העניין והאמור לעיל, אני ממנה את המרכז הישראלי לאפוטרופסות כאפוטרופוס קבוע לגופו ורכושו של האדם.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 61647-05-21 תעשיות חולות לבנים בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל תיק חצוני: מספר תיק חצוני מספר בקשה:1 לפני כבוד השופט הבכיר, מנחם רניאל מבקשת רשות מקרקעי ישראל משיבה תעשיות חולות לבנים בע"מ החלטה

זו בקשת הנתבעת להורות לתובעת לשלם את מלוא האגרה הנדרשת בשל היות התביעה, תביעה כספית, ולחילופין להורות על מחיקת התביעה עקב אי תשלום מלוא האגרה, ולחייב את התובעת בתשלום הוצאות המשפט בגין הבקשה בצרוף שכר טירחת עו"ד ומע"מ כדין.

אומנם התבקש להעביר את הכספים לשנה העוקבת, אך אין בכך כדי להוריד ממהותה של התובענה, שהיא מחלוקת כספית הכרוכה בהשבת הסכומים ששולמו בגובה של עשרות מיליוני שקלים.

התובעת היתנגדה לבקשה וטענה, שזו תביעה לצוו הצהרתי וצו עשה המבקש לדחות באופן נקודתי ולתקופה קצרה וקצובה את המועדים הקבועים בהסכם כרייה וחציבה שנחתם בין הצדדים, לאור המיגבלות שנוצרו לתובעת בשל מגפת הקורונה.

התובעת ביקשה להכיר בכספי המקדמה לעומת החציבה שבוצעה בפועל, וליחס העודף על חשבון תמלוגי הכרייה המתוכננים להתבצע בשנת 2021, כמקדמה שתשמש הן על חשבון המחצבים שנכרו בפועל בשנת 2020, והן על חשבון המחצבים שנכרו בפועל בינואר אפריל 2021.

...

אנו עוסקים בשאלת האגרה, שאותה על התובעת לשלם בין אם תביעתה מתקבלת ובין אם תביעתה אינה מתקבלת, ולכן שאלת קבלת התביעה וצדקתה אינה חלק מהחלטה זו. אני דוחה את הסתמכות התובעת על דו"ח ועדת קמיניץ.

אני דוחה את טענת התובעת כאילו אין מדובר בתביעה כספית, וכאילו אין משמעות כספית לתביעתה.

לפיכך, בשים לב לבקשה ולשווי שנפסק אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪.