בית משפט השלום בפתח תקווה
ת"א 4186-10-16 אריה ואח' נ' עמרן ואח'
תיק חצוני: תיק עזר
בפני
כבוד השופט אמיר לוקשינסקי-גל
תובע/נתבע שכנגד
אלדד אריה
נתבע/ תובע שכנגד
ובעניין
נתבעים נוספים/נתבעים שכנגד
מיכאל עמרן
1. אריאלה אריה
2. מרגלית בלחסן
3. צפר אריה
4. לביא אריה
5. לביאה אריה
6. גור אריה אריה
7. לביאה רדה
8. צופיה כברה
9. מנוחה גלעד
ב"כ התובע והנתבעים שכנגד: עו"ד שאלתיאל עדני
ב"כ הנתבע והתובע שכנגד: עו"ד ינון שרעבי
פסק דין
מכאן, טענות הנתבע שלפיהן יש לשלול כביכול את זכות ההשבה של התובע, בשל כך שפרעון חוב הנתבע נעשה בחוסר תום-לב, ממניעים פסולים ובנגוד כביכול להסכם ולפסק הדין המחוזי הראשון - חסומות במעשה בית-דין לנוכח פסק הדין ההצהרתי האמור.
בסיכומיו מאשר הנתבע (בפיסקה 35) כי "אין חולק שהעזבון פרע את ההלוואה". הוא אמנם מוסיף ומציין כי "בנגוד לפסק הדין ו/או בטרם קיים חיוביו ו/או תוך גרימת נזק מיצטבר ל[נתבע] העולה לאין שיעור על הסכום שנפרע ובנסיבות הוא אינו זכאי להשבה ו[הנתבע] זכאי ממנו ליתרת הזכות העודפת על סכום ההשבה". אולם, טענות אלה עניינן לתביעה שכנגד שתבחן בהמשך.
די בכך כדי לדחות רכיב תביעה זה.
שכר טירחת עו"ד – 96,525 ₪
לטענת הנתבע, בגין כל ההליכים המשפטיים שבין הצדדים "במיוחד לאחר פסק הדין בהליך ת"א 2641/05" נגרם לו חיסרון כיס בסך 96,525 ₪ בגין שכ"ט עו"ד ששילם לעו"ד בר עוז לצורך "הדיפת הליכי הסרק המשפטיים אשר נקט העזבון על ידי [התובע]".
ברם, עניינם של שכ"ט עו"ד ושל הוצאות משפט הנו פלוגתא במסגרת פסקי הדין עצמם.
...
נפסק, כי "ההיבט הכספי של התובענה לא נדון למעשה לפניי. בעלי-הדין הסכימו שהיה תשלום לבנק בגין חוב של הנתבע. לא ברור אם התשלום נעשה על-ידי עזבון המנוח או על-ידי אלדד אריה, וכן לא ברור אם הסכום ששולם בפועל משקף נאמנה את גובה חובו של נתבע לבנק בעת ביצוע התשלום. בנסיבות אלה אני סבור, שהתובע זכאי להצהרה כי ככל ששילם חוב של הנתבע לבנק, הוא זכאי להחזר מהנתבע ו/או לקיזוז הסכום ששולם מהכספים המגיעים לנתבע. בירור הסכום המגיע יעשה בתובענה נפרדת, שתוגש, במידת הצורך, לבית משפט השלום" (ההדגשה בקו הוספה על ידי – א' ל' ג').
יוצא אפוא, שבהתאם לפסק הדין, רק אילו היה הנתבע משלם את יתרת התמורה בסך 42,000 דולר לעיזבון, או לחילופין לרשויות המס על חשבון סכום החוב של העיזבון באופן שהיה מאפשר לו לנכות את התשלום מיתרת התמורה, הייתה קמה לו זכות חזקה בנכס.
סוף דבר
התביעה העיקרית מתקבלת, ובהתאם לה על הנתבע לשלם לתובע סך של 445,130 ₪.
התביעה שכנגד נדחית.