תביעה להשבת רכב משועבד בגין הפרת הסכם הלוואה

בהמשך, הגישה המשיבה תביעה כנגד המבקש לאכיפת הסכם לרכישת עגורן ולפיצויים בגין הפרת הסכם (ת"א 8977-06-16 בבית משפט השלום בעכו) וכן בקשה לסעד זמני, במסגרתו עתרה המשיבה לצוו עשה, שיורה למבקש להשיב את העגורן לחזקתה ולחילופין, צו מניעה שיאסור על המבקש למכור או למסור את העגורן לאחר.

לטענתו, בשל מצבו הכלכלי הירוד והעובדה שבחשבון הבנק של עסקו, קיימת יתרת חובה בסך של 53,463 ₪, והלוואה בסך של 140,678 ₪, אין באפשרותו ליטול הלוואה מחשבון זה. באופן זהה טוען המבקש, כי בחשבון הבנק האישי שלו, קיימת הלוואה בסך של 86,543 ₪, אין לו מסגרת אשראי ולפיכך, אין באפשרותו ליטול הלוואה, גם מחשבון בנק זה. בבעלות המבקש רכב, שנת יצור 2018, המשועבד ומעוקל; בחודש ינואר 2020 התגרש ונכון להיום הוא משלם מזונות בשיעור של 1,400 ₪ לחודש.

...

דיון והכרעה; לאחר עיון בבקשה, בתגובה, בתשובה ובפסק הדין מוחלט להיעתר לבקשה באופן חלקי, זאת מהנימוקים שיפורטו להלן: תקנות 427 ו- 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעות חובת הפקדת עירבון על מנת להבטיח את הוצאות הצד שכנגד היה והערעור יידחה.

להבטחת פרעון ההלוואה האמורה שיעבדה אפיווינד את כל נכסיה לטובת קבוצת אפיסולאר ומסרה לקבוצת אפיסולאר שטר העברת 987 מניות ארי (להלן: "הסכם ההלוואה").

זאת כדי להבטיח שבי קיי תעביר לאפיווינד את מניות הבכורה מגונתר ואת 15 המניות הרגילות של ארי שהיו בידי מולטיגרין וכדי להבטיח שלאחר אישור רכישת המניות מהמנהלים המיוחדים תוחזר השליטה באפיווינד לקבוצת אפיסולאר (להלן: "הסכם בי קיי").

כן טעוענים המשיבים כי ביום 10.1.2017 ביקש ד"ר לורנס ניומן לזמן בארי ישיבת דירקטוריון דחופה תוך 48 שעות, אולם עו"ד מאיר אלעזר, הדירקטור מטעם גונתר בארי דחה את בקשתו מהטעם שנימסר לו על ידי עוה"ד של ארי שהרכב הדירקטוריון השתנה כך שעו"ד בטי הררי וקובי שאול מונו לדירקטורים ואין לקבוצת אפיסולאר סמכות לבקש כנוס דירקטוריון ומשום שתקנון ארי אינו מאפשר לזמן ישיבה תוך 48 שעות ללא הסכמת כל הדירקטורים.

ביום 6.4.2017 הודיעה קבוצת אפיסולאר על מימוש הבטוחה שניתנה בהסכם ההלוואה בגין הפרות הוראות הסכם ההלוואה, באופן בו 987 מניות רגילות של ארי הועברו לבעלותה.

בכתב התביעה תבעו המשיבים: להצהיר כי אפיסולאר היא בעלת 987 מניות רגילות בארי אשר הועברו אליה ביום 6.4.2017 בהתאם להסכם הלוואה בין אפיסולאר לאפיווינד.

...

אכן, במסגרת הליך הביניים כאן, איני קובע מסמרות באשר לזכויות במניות הבכורה, אולם די לי שהגעתי למסקנה לפיה לכאורה הייתה לבי קיי ו/או לגונתר ו/או לטרקס חובה להעביר 334 מניות בכורה ועוד 15 מניות רגילות שהוחזקו בידי מולטיגרין לאפיוונד, כדי לדחות את טענות המבקשים באשר להיותם דירקטורים בארי מטעם גונתר.

עוד טענו המבקשים באשר לשיהוי שלכאורה לוקות ישיבות הדירקטוריון אותן הם תוקפים במסגרת הבקשות כאן, אלא שעם כל הכבוד לא נראה שטענה זו (שנטענה בהרחבה רבה) רלבנטית להליך כאן ומכל מקום נוכח מסקנתי לפיה אין למבקשים מעמד להגיש את הבקשות, אין צורך להידרש לה. כך הוא לגבי טענת המבקשים בעניין הדין הזר החל על התביעה העיקרית, לפי שהדיון כאן הוא בבקשות לסעד זמני שהגישו המבקשים ולא בדיון בתביעה העיקרית.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, בקשות מס' 38 ו – 42, נדחות.

לאור ביטול הסכם המכר, אלבר רשאית לנהוג ברכב מנהג בעלים ותוך 30 ימים תעביר הבעלות ברכב על שמה או על שם רוכש מי מטעמה, לרבות רוכש חדש של הרכב, ככל ויסכים לרכוש אותו לאור מימצאי פסק דין זה. במידה והרכב משועבד, תפעל אלבר לשלם מתוך הכספים שעליה להשיב לתובע לצורך הסרת השיעבוד, ותעביר היתרה לתובע.

על כן עולה כי התובע שילם לאלבר סך של 101,200 ₪ עבור הרכב, וסכום זה עליה להשיב לו. פיצויים בגין הפרת חוזה עלות השכרת רכב חלופי לו הייתה אלבר משכילה להסכים לביטול ההסכם וההשבה אותה דרש התובע עת החזיר את הרכב, יכול והיה נימנע הצורך לידון בזכאות התובע לפיצויים בגין הפרת ההסכם.

בהיעדר מקורות מימון, נאלץ ליטול הלוואה של 55,000 ₪ בריבית גבוהה של 8.5%, נוכח קיומה של הלוואה קודמת לרכישת הרכב מאלבר.

בגין פיצויים עבור הפרת ההסכם תשלם הנתבעת לתובע סך של 48,460 ₪, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה.

...

סוף דבר הנתבעת מכרה לתובע רכב פגום והפרה את חובת הגילוי.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע, כהשבה של תמורת המכר, סך של 101,200 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה.

בגין פיצויים עבור הפרת ההסכם תשלם הנתבעת לתובע סך של 48,460 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה.

היחיד הפר את הוראות ההסכם ולא עמד בהחזר הלוואה.

בהצעת הממונה שהוגשה ביום 2/3/22 לפי סעיף 154 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: " החוק") פירט הממונה כי היחיד הפסיק להגיש דוחות על הכנסות והוצאות בחודש 10/21 והוגשו 40 תביעות חוב בסך כולל של 1,440,424 ₪.

היחיד טען כי רכש שלושה רכבים באמצעות הלוואות מתוך כוונה למכור אותם חרף היותר משועבדים לצורך החזרת חובות בשוק האפור ונגנב מרכבו פנקס שיקים.

...

הנטען הפנה לכך כי היחיד לא דווח על הסתלקותו מחלקו בעיזבון אביו ופעולה זו מבהירה את חוסר תום הלב של היחיד ואי רצונו לפרוע את חובותיו שנוצרו בחוסר תום לב. דיון והכרעה : לאחר שעיינתי בבקשת היחיד, בקשות הנושה, תגובת היחיד, הצעת הממונה, תגובות הנאמן ולאחר ששקלתי טענות הצדדים שהועלו בדיון, אני רואה לנכון לקבוע כי היחיד יצר את חובותיו, רובם ככולם, בחוסר תום לב מובהק והתנהל בהליך חדלות הפירעון דנן בחוסר תום לב, תוך יצירת מחדלים רבים ומתמשכים המובילים בהכרח לביטול הצו לפתיחת הליכים.

התנהלות היחיד בהליך מובילה למסקנה של חוסר תום לב מהותי וברור באופן צבירות חובתיו ובניהול ההליך של חדלות הפירעון.

לפיכך, בהתאם לסמכותי על פי סעיף 183 לחוק, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

לפניי תביעה כספית בגין הפרת חוזה, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובת אמון, לשון הרע, פגיעה בפרטיות ונזיקין של התובעת, לקוחה בבנק, כנגד הנתבעות, בנק ומנהלת סניף בו. זאת, לאור אירועים שהתרחשו בסמוך לאחר שהתובעת התראיינה לכתבה בערוץ 10 ביום 13.1.2018, בו הופיעה התובעת ובן זוגה ופעולות שנקטו הנתבעים לאחר צפייה בכתבה.

כמו כן, ביום 30.1.2018 החזיר הבנק חיובים בגין הלוואה בסך 700 ₪, וכך נהפכה ההלוואה להלוואה בפגור הנושאת ריבית פיגורים, וביום 5.2.2018 הבנק העביר לעצמו סך של 806 ₪ מהפקדון לחשבון עו"ש. בהמשך, ביום 21.1.2018 שלחה התובעת מכתב התראה לבנק.

לא קיימים כל מסמכים המתנים רכישת רכב, שיעבוד ואף לא מיסמך כללי אלא הועברו כספים לחשבונה ללא הסכם הלוואה כלל.

...

במהלך אותה תקופה פנתה התובעת מפעם לפעם לבנק בבקשה לקבלת הלוואות, והבנק לא נעתר להן.

בחודש נובמבר 2017 נעתר הבנק לבקשת התובעת לקבלת הלוואה בסך 12,000 ₪ לכל מטרה, כשההחזר החודשי הוא 700 ₪.

סיכום הנתבעות ישלמו, ביחד ולחוד, סך של 30,000 ₪, בצירוף אגרת בית משפט ראשונה ושניה, הוצאות התובעת ובן משפחתה העד בגין ההתייצבות לדיונים בסך 3,000 ₪ ושכ"ט בסך 10,000 ₪, בשים לב למורכבות הדיונים והטענות.