למען הסר ספק, איני רואה להידרש לקבלות אשר צירף התובע להודעתו מיום 29/11/15, לאחר הגשת סיכומי הצדדים, אשר הוציא לשיטתו מיום הגשת המוצגים ועד להגשת ההודעה, משמדובר בראיות נוספות שהתובע לא הגיש בקשה להגישן על פי התקנות, וממילא לא קיבל היתר להגשתן בשלב מאוחר זה. למעלה מן הצורך ייאמר כי עיון שטחי בקבלות מלמד כי רובן המוחלט מתייחס לנסיעות במוניות לצורך קבלת טיפולים, הוצאות המכוסות על ידי המל"ל.
בנסיבות העניין, לפנים משורת הדין, בהיעדר ראיות על הוצאות הנסיעה, על אף שהתובע מוחזק כמודע לצורך לשמרן, נוכח עדותם של עדי התביעה כי התובע מיעט לצאת מהבית, ובהנחה כי כל סכומי הקבלות והחשבוניות המתייחסות לנסיעות לטיפולים מכל הסוגים הוחזרו לתובע על ידי המל"ל, אני פוסקת לתובע עבור נסיעות בעבר (68 חודשים) סכום גלובלי של 50,000 ₪.
בתע"צ ממחלקת ניידות במל"ל מיום 8/8/12, ציינה גב' רחל זילברמן (להלן: זילברמן), כי תביעתו הראשונה של התובע נדחתה מאחר שהוא חסר רכב, אין לו רשיון נהיגה ואין לו קרוב מישפחה מדרגה ראשונה המתאים להגדרה של "מורשה נהיגה", בהתאם לדרישות המל"ל. בתע"צ של אבו פריח מיום 15/09/13, נכתב בין השאר כי "במידה ויש למר לדר רשיון נהיגה בר-תוקף ו/או "מורשה נהיגה" העונה על התנאים שבסעיף 2 להסכם הניידות, מוצע לו להגיש תביעה להטבות בניידות (הלוואה עומדת, קצבת ניידות כבעל רכב, קרן הלוואות ואבזור לרכב לאביזרים מיוחדים) וזכאותו תבדק בהתאם.
במכתב מיום 30/10/13 מאת פקיד תביעות בניידות במל"ל, התבקש התובע להשלים מסמכים ופרטים, לרבות "צלום רשיון נהיגה של "מורשה נהיגה" שאתה בקש לאשר" בציון כי "לדיעתך: מורשה נהיגה על פי הסכם הניידות הוא קרוב מישפחה שהוא אחד מאלה: בן/בת זוג, הורה, אח/אחות, בן/בת או בני זוגם, סבתא/סבתא, נכד/ה או מטפל שסועד אותך ברוב שעות היממה המתגורר עמך בקביעות באותו בנין או במרחק שאינו עולה על 1,500 מטר בקוו אווירי מביתך..." (ההדגשה שלי- ד.ס.).
...
אין בידי לקבל את טענת התובע, כי פגיעתו של התובע בעקבות התאונה לא גרמה לו קיצור בתוחלת חייו, או כי הוא נמוך מהערכתה של ד"ר פרבר.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני רואה לדחות את תביעת התובע בראש נזק זה.
לא נעלם מעיני כי במהלך אשפוזו בעקבות התאונה ובהיותו מחוסר הכרה, הוכרז התובע פסול דין, ובית משפט לענייני משפחה בבאר שבע מינה תחילה את אחותו וגיסו כאפוטרופסים זמניים על גופו.
משנקבע כי אם יפנה התובע לקבלת ההטבות, לאחר שיעסיק מטפל זר בעל רשיון נהיגה שיתגורר עמו, או אדם אחר שיוכל לשמש עבורו "מורשה נהיגה", לא תהיה כל מניעה לאשר לו הטבה זו. בנסיבות העניין מקובלת עלי טענת הנתבעת כי יש להורות על ניכוי רעיוני של מלוא ההטבות בניידות להן הוא זכאי.
בהעדר כושר השתכרות לתובע בשוק הפתוח משנקבע כי הוא אינו כשיר לנהוג עקב נכותו, ומשנקבע כי הרכב המתאים לו בגין נכותו הינו רכב מסוג VAN, סבורני כי שיעור הקבצה לו זכאי התובע הוא על פי חלופה ד בטבלה -"אינו נוהג ואינו משתכר" – בסך של 974,453 ₪.
