תביעה להשבת עמלת פירעון מוקדם בהלוואה מבנק לאומי

(אישור חלקי של בקשה לניהול תובענה כייצוגית) לפניי שתי בקשות לאישור תובענה כייצוגית, אשר מעלות שאלות דומות, ועניינן בטענה כי בנק לאומי לישראל בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ גבו שלא כדין עמלת פרעון מוקדם בגין הלוואות בריבית קבועה שאינן למטרות דיור, וזאת בנגוד להוראת המפקח על הבנקים – ניהול בנקאי תקין מס' 454 "עמלות פרעון מוקדם של הלוואה שלא לדיור" (כנוסחה מיום 30.1.2003) אשר פורסמה מכוח סעיף 51(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941 (להלן: "פקודת הבנקאות").

הסעד הנתבע בכל אחת מהתובענות: השבת הסכומים שנגבו ביתר על ידי הבנקים בגין עמלת פרעון מוקדם עבור הלוואות שאינן מפוקחות.

...

דין טענה זו להידחות.

אכן, ההוראה תוקנה בשנת 2015, אולם סעיף 4(ב) להוראת המפקח אשר מתווה את דרך החישוב של הלוואות שאינן מפוקחות, שלגביהן החלטתי לאשר את ניהול התובענה כייצוגית, לא שונה במסגרת התיקון, וממילא אין בטעם זה כדי להכשיר את הגבייה ביחס לעבר, ולהצדיק את דחיית בקשת האישור (השוו ואבחנו מת"צ (מרכז) 49512-01-16 הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נ' אלאלוף ושות' ספנות בע"מ, פסקאות 26-23 (22.9.2019)).

לפיכך, דין טענה זו להידחות גם כן. סוף דבר הבקשות לאישור תובענות כייצוגית נגד הבנקים מתקבלת בחלקה, ביחס לסוגיה של דרך חישוב עמלת הפירעון המוקדם בהלוואות שאינן מפוקחות (סעיף 4(ב) להוראת המפקח), וזאת בתנאים הללו: חברי הקבוצה בכל אחת מהתובענות: כל לקוחות הבנק הרלוונטי (בנק לאומי בת"צ 4552-12-13 ובנק דיסקונט בת"צ 24546-10-14) בשבע השנים שקדמו להגשת התובענה ועד למועד מתן החלטה זו, אשר פרעו בפירעון מוקדם הלוואות שאינן מפוקחות (כהגדרתן בפסקה 21 לעיל) בהתאם להוראות המפקח מס' 454, כנוסחה לפני תיקון 2015 (הנוסח מיום 30.1.2003), ואשר הבנק גבה מהם עמלת פירעון מוקדם מבלי לקזז ממנה את רכיב תוספת הסיכון שבריבית בגין התקופה שלאחר פירעון ההלוואה.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים 05 דצמבר 2017 רת"ק 36029-07-17 מונדרי נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ בפני כב' השופטת תמר בזק רפפורט המבקש אהרון מונדרי המשיב בנק לאומי למשכנתאות בע"מ החלטה

בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' הרשם הבכיר ב' בן סימון) מיום 2.7.17, בו נדחתה תביעת המבקש להשבת עמלת פרעון מוקדם ששולמה למשיב בסך של כ-28,000 ₪.

בנוסף, על פי הנטען בכתב התביעה, עובר לבצוע ההלוואות, נידרש המבקש להגיש לבנק "תכנית עסקית" על מנת להוכיח את יכולותיו לפרוע את ההלוואה.

כעולה מפסק הדין, סבר בית משפט קמא כי המבקש מנוסה בנטילת הלוואות, וכי ניתנו לו הסברים בעל פה ובכתב בכל הקשור לחיוב בדבר עמלת פרעון מוקדם, הן במעמד נטילת ההלוואה והן במעמד הסילוק המוקדם, וכי המבקש בחר במסלול הלוואה שתאם את עניינו באותה עת. די בקביעה עובדתית זו כדי להוביל לדחיית עיקר התובענה, שכן אם ניתנו למבקש הסברים אודות החיוב בעמלת פרעון מוקדם, והמבקש בחר במסלול שבחר באופן שתאם את עניינו באותה עת, אזי לא נראית עילה לפצוי מכוח טענה להטעיה.

...

משעיינתי בזו, שוכנעתי כי גם בהיבט זה אין מדובר במקרה חריג המצדיק מתן רשות לערער, כך שהבקשה נדחית.

גם אם המבקש סבור שהמסמכים ניתנים היו להבנה מוטעית, הרי שנקבע כי ניתן לו גם הסבר בעל פה, המסקנה המתבקשת היא שלא היתה הטעיה בפועל: כשלווה מנוסה נוטל הלוואת משכנתא וניתן לו אודותיה הסברים בעל פה, מטבע הדברים מתבררת במהלך הסברים אלו גם סוגיית עמלת הפירעון המוקדם, כך שגם בהיבט זה לא נראית עילה למתן רשות לערער.

הבקשה נדחית.

פסק דין בפני תביעה כספית להשבת כספים ששולמו בגין עמלת פרעון מוקדם, אותה נידרש לשלם התובע, מר אהרון מונדרי (להלן: "התובע"), במסגרת פרעון הלוואה שנטל מבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הנתבע" או "הבנק" או "בנק לאומי").

...

משכך, טענת התובע לגבי הפרת חוזה נדחית.

" סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מוצא כי התובע לא הרים את הנטל אשר מוטל עליו להוכיח בגדר תביעתו ודין התביעה להידחות.

בהינתן פסק דין זה ופסק דין קודם בעניין אני מורה כי התובע יישא בהוצאות משפט בסך של 3,500 ₪ (דהיינו, 1750 ₪ לכל תיק) אשר ישולמו לבנק תוך 30 יום.

טענות בנק לאומי לטענת בנק לאומי השאלה שבמחלוקת היא עובדתית במהותה ולו מפני שעמלה תפעולית נגבית בעד ביצוע פעולות מסוימות עבור הלקוח הספציפי ולצורך בחינת גובה העמלה יש לבחון מהן הפעולות שעשה הבנק בעת פרעון מוקדם של הלוואה לדיור: "כפי ששמה של העמלה מגלה, העמלה התפעולית הנגבית על-ידי הבנק נגבית בגין סדרת הפעולות שעל פקידי הבנק לבצע במסגרת הליך הפרעון המוקדם של ההלוואה". נטען כי כאשר הלוואה לדיור מורכבת ממספר מסלולי שיערוך על הבנק לבצע סדרת פעולות שונות הכוללות הפקת מסמכים עבור הלקוח, טפול בקבלת תשלומים, הפסקת אישורים ובדיקות שונות – ביחס לכל אחד ממסלולי ההלוואה.

הקבוצה בשמה תנוהל התובענה כייצוגית: "כל מי שביצע פרעון מוקדם מלא או חלקי של הלוואה לדיור אשר צו הבנקאות (עמלות פרעון מוקדם), התשס"ב-2002 חל עליה, וחויב בגין כך בעמלת פרעון מוקדם או במספר עמלות פרעון מוקדם בסכום כולל העולה על 60 ₪, וזאת בתקופה שבין מועד אישור התובענה כייצוגית ועד שבע שנים עובר להגשת בקשת האישור". העילות לניהול התובענה כייצוגית: הפרת חוזה; הפרת חובה חקוקה; עשיית עושר ולא במשפט; הטעייה לפי סעיף 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח).

השאלות המשותפות לחברי הקבוצה: האם הפרו הנתבעים את הוראות צו הבנקאות? מהו גובה העמלה התפעולית המאקסימאלית שרשאים הנתבעים לגבות בגין פרעון מוקדם של הלוואה? מהו סכום ההשבה המגיע לכל אחד מחברי הקבוצה, בהנתן שהנתבעים הפרו את חובתם לפי צו הבנקאות? ב"כ הקבוצה: עו"ד ארנון לנדה מרחוב מונטיפיורי 41 תל אביב.

...

מקובלת עלי הטענה כי לאור העובדה המצערת כי המבקשת 1 נפטרה, יש מקום לאתר תובע ייצוגי אחר בעל עילת תביעה נגד בנק לאומי.

סוף דבר כפי שכבר ציינתי לעיל – ראיתי לקבל את בקשת האישור.

תובע ייצוגי נוסף המחזיק בעילה אישית נגד בנק לאומי יאושר במסגרת החלטה שתינתן בהתאם לבקשה שיגיש ב"כ הקבוצה כאמור בפסקה 41 להחלטה זו. כאמור בסעיפים 25(א) לחוק תובענות ייצוגיות אני מורה לצדדים לפרסם על חשבון הנתבעים הודעות בדבר החלטת אישור התובענה כייצוגית.

המשיבים טענו בבקשת האישור כי "בדרך פסולה זו [הבנקים] מכפילים, משלשים ולעיתים אף מרבעים ומחמשים את סכום העמלה התפעולית הנגבית מלקוח המבצע פרעון מוקדם של ההלוואה, וזאת בנגוד להוראות הדין". המשיבים עתרו לכך שבית המשפט יורה לבנקים להשיב את סכומי העמלה שנגבו ביתר, ולחדול לאלתר מגביית עמלה בסכום שעולה על 60 ש"ח מלקוחות המבצעים פרעון מוקדם של הלוואות לדיור שכוללות מספר מסלולי שערוך או שניתנו בכמה תשלומים.

הבנקים מדגישים כי המשיבה 1 כלל לא ביצעה פרעון מוקדם של הלוואותיה, ומשכך לא נגבתה ממנה עמלת פרעון מוקדם, ובשום שלב לא הייתה לה עילת תביעה אישית נגד בנק לאומי.

...

כפי שיבואר להלן, גם השלב הבא של הניתוח הפרשני שעניינו בתכלית החקיקה, מחזק את המסקנה כי בנוגע לפרשנות צו הבנקאות – ידם של המשיבים על העליונה באופן שמצדיק את המשך בירור ההליך הייצוגי.

כזכור, המפקח הבהיר ללא סייג כי הבנקים רשאים לגבות עמלה תפעולית "אחת", גם כאשר ההלוואה מורכבת ממספר מסלולי שיערוך, והורה להם לחדול מביצוע מדיניות שעומדת בניגוד להנחיה זו. הבנקים טענו כי העובדה שהמפקח נמנע מלהורות להם על השבת הסכומים שנגבו בעבר מלמדת על כך שלא הייתה מניעה מלגבות עמלה תפעולית בגין פירעון מוקדם של כל מסלול שיערוך; ומעבר לכך, כי "ניתן מענה למחדלי העבר" ויש לדחות את בקשת האישור בהתאם לפסק הדין בעניין בירמכר.

סוף דבר הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.