מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להשבת עובד שהושעה ממקום עבודתו

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

  בית הדין הארצי חזר בעיניין עב"ל 24888-10-18 ציון אהרון נ. המל"ל (ניתן ביום 10.7.19 ) על דרך בחינת התביעה להכרה בארוע נפשי כתאונת עבודה וכך נקבע :"..על מנת שתוכר פגיעה נפשית כ"תאונת עבודה" כמשמעה בחוק על המבוטח להוכיח תחילה כי היתרחש ארוע אובייקטיבי מיוחד בעבודתו "הקשור לעבודה שניתן לאיתור בזמן ובמקום"; כי מדובר בארוע מיוחד לגביו של דחק נפשי בלתי רגיל, אשר נגרם לו בשל אותו ארוע וכי הקשר הסיבתי שבין הארוע לבין הדחק הנפשי האמור מוערך "בסבירות העולה על 50%" (ר' עב"ל (ארצי) 201/10  לוי- המוסד לביטוח  לאומי  [פורסם בנבו] (7.3.11);עב"ל (ארצי) 50/09 סידה - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (21.10.10)).
ככל שהייתה מתיחות ותחרותיות בין המנהלים , מבחינת התובע אין ספק כי השעיה מהעבודה היא צעד קצוני וחריג אשר כמוהו לא חווה טרם לכן לפיכך, יש לראות בארוע ההשעיה כ'ארוע מיוחד' בעבודה.
אנו סבורים כי המציאות העגומה אליה נקלע התובע כאשר מחד הושעה הוא באופן מידי מעבודתו ולאחר מספר חודשים הובהר לו באופן ברור כי לא תתאפשר חזרתו לעבודה , יצרה אצלו מפח נפש וכעס חריג בעוצמתו שכן בנקודת זמן זו הבין כי אבד את מקום עבודתו, מקור פרנסתו עליו נסמך משך כשלושה עשורים כל זאת מבלי שנשמעה טרוניה באשר לבצוע תפקידו למעט היחסים בינו ובין מנהלת הרכש.
" הוא החזיר אותי לעבוד בתור פקיד למעלה זמני , אמרתי לו בסדר, הוא אמר לי שאני מרויח 18 אלף במקום 5000 ₪, בשימוע הוא הציע לי עבודה ב 5000 ₪ שאני אהיה נהג באוויס או אלדן , הייתי בהלם הבאתי עו"ד לשימוע העו"ד אמרה לי אל תידחה, קבלתי את ההצעות לשימוע, וזהו למחרת באתי לשימוע של פיטורים, הוא הזמין אותי ונראה הכל נינוח , באיזה חברה אנחנו חיים אני מחפש רק צדק.
...
אנו סבורים כי המציאות העגומה אליה נקלע התובע כאשר מחד הושעה הוא באופן מידי מעבודתו ולאחר מספר חודשים הובהר לו באופן ברור כי לא תתאפשר חזרתו לעבודה , יצרה אצלו מפח נפש וכעס חריג בעוצמתו שכן בנקודת זמן זו הבין כי אבד את מקום עבודתו, מקור פרנסתו עליו נסמך משך כשלושה עשורים כל זאת מבלי שנשמעה טרוניה באשר לביצוע תפקידו למעט היחסים בינו ובין מנהלת הרכש.
למשמע הצעת החברה לא אחרה להגיע תגובתו הסובייקטיבית של התובע אשר כללה "זעקות שבר" וכדבריו "עולמי חרב עלי". לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי אירוע הפיטורים המתואר על ידי התובע מהווה 'אירוע מיוחד' בעבודתו, אירוע שיא אשר לאחריו הבין התובע כי כלו כל הקיצים, ואבדה תקוותו לחזור למעגל העבודה בחברה בה עבד כשלושה עשורים.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ומשעה שכלל האירועים אשר נטענו על ידי התובע הוכרו על ידינו כ' אירועים מיוחדים ' במהלך עבודת התובע, ימונה מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לפיכך, עתר התובע לסעדים הבאים: השבת שכר עבודה בגין 10 ימים בחודש 6/2019 בסך של 3,534 ₪, שקוזזו עבור הימים שבהם התובע הושעה שלא כדין, בתוספת הלנת שכר מיום 1.7.19; לתשלום שכר עבודתו במלואו החל מיום 1.7.19 ועד למועד מתן פסק הדין; להשבת סמכויותיו על פי המיכרז שבגינו היתקבל לעבודה כמנהל מחלקת הספורט; לפצוי בגין היתנכלות תעסוקתית על רקע פוליטי בסך של 120,000 ₪; ולפצוי נוסף בגין עוגמת נפש על רקע פוליטי בסך של 120,000 ₪.
הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כאמור, כי התובע לא ביצע את תפקידו ועל כן קם הצורך במינוי רכז ספורט, עבד במקומות עבודה אחרים ללא היתר, לא סיפק לנתבעת מידע רלוואנטי שביקשה, התריס והתסיס נגד הנתבעת והעומד בראשה בכל דרך אפשרית לרבות ברשתות החברתיות, נטש את עבודתו, סרב להגיע לשימועים אליהם זומן, ולא קיים את החלטות בית הדין.
זאת ועוד, התובע אף נתלה במכתב השעיה מהעבודה מיום 2.5.19, שלא נשלח אליו או לגורם כלשהוא וברי כי הוכנס לתיקו האישי בטעות, כפי שהסביר ב"כ הנתבעת כאמור לעיל (המכתב הוכן אך לא נשלח עקב היתערבות מכובדים), וראה בעצמו כמי שהושעה מהעבודה על אף כי ברור היה שלא כך הם פני הדברים.
המדובר בענייננו בתביעה לשכר עתידי, שלא כומתה, והוכנסה, במסווה יש לומר, תחת הרכיב: "השבת סמכויותיו של התובע על פי המיכרז שבגינו היתקבל לעבודה כמנהל ספורט". בסעיף הסיכום בתביעה שכותרתו "סך הסעדים הנתבעים" התובע כלל לא היתייחס לרכיב זה. אין כל חולק שבתקופות שבהן עבד התובע, יש לשלם לו שכר כחוק.
...
לאור כל האמור לעיל, ולאחר שבחנו את טיעוני הצדדים בעניין זה, ונוכח מידת הפגיעה בתובע אל מול התנהלותו, ובשים לב לגובה שכרו, לתקופת העבודה, ולראיות בתיק– החלטנו לקבל את התביעה בחלקה ברכיב זה, באופן שהנתבעת תשלם לתובע פיצוי לא ממוני בגין ההתנכלות הפוליטית וכן בגין עוגמת הנפש, בסך של 40,000 ₪.
סיכום לאור כל האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים שלהלן: סך של 40,000 ₪ בגין פיצוי לא ממוני, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.8.19 ועד למועד התשלום בפועל.
כאמור, אנו מורים בזאת על השבת סמכויותיו ותפקידיו של התובע בהתאם למכרז אליו התקבל לתפקיד מנהל מחלקת הספורט ביישוב, וזאת תוך 14 יום מיום קבלת פסד הדין.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעדותה בפניי, אישרה התובעת כי פעמים רבות הגיעה למשמרת בוקר ב- 10:30 עם פתיחת המסעדה וכי במשמרת זו, אין כלל זמן המתנה (עמ' 13 מול שורה 3 עד 7); עוד אישרה כי אם נדרשה לחכות בטרם התחילה משמרת כי לא היתה עבודה, היא נהגה להזמין בנתיים אוכל (עמ' 14 מול שורה 20-21); כשנשאלה האם האמור בדף רישום המשמרות גובר לדעתה על האמור בדוח הנוכחות, השיבה בחיוב (עמ' 19 מול שורה 9 עד 13), אם כי הודתה כי הרישום אינו מדויק לחלוטין, כי לעתים עבדה משמרת נוספת במקום מלצרית אחרת וזה לא מופיע בדוח (עמ' 15 מול שורה 1-2); בחקירתה הנגדית הודתה, שתבעה 3 שעות ו- 51 דקות המתנה וכשעומתה עם דוח הנוכחות, נאלצה להודות שטעתה, כי התחילה לעבוד בשעה 14:20 והסבירה שכנראה היתה החלפת משמרות (עמ' 20 מול שורה 10 ואילך).
כידוע, השעיית עובד ממקום עבודתו אינה אפשרית אלא בהתקיים מקור נורמאטיבי המתיר זאת, כגון הסכם קבוצי, הוראה בחוזה אישי וכיוצא באלה.
...
לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי התמונה והכיתוב שנלווה אליה מהווים פרסום לשון הרע, כהגדרת המושג בחוק וכעת אפנה לדון בפיצוי הראוי בנסיבות העניין.
הפיצוי הראוי לאחר ששקלתי את מכלול נסיבותיו של תיק זה, באתי כלל מסקנה, כי חרף מעשיה החמורים של העובדת, לא הוכח כי המעשה נעשה בזדון או בכוונת מכוון לפגוע במסעדה, ממנה היא התפרנסה, ואבהיר.
אחרית דבר תביעת התובעת מתקבלת בחלקה הקטן והנתבעת תשלם לה את הסכומים הבאים: (1) בגין הודעה מוקדמת – 926 ₪; (2) בגין דמי חגים – 93.60 ₪; (3) בגין הוצאות נסיעה – 1,194 ₪; (4) בגין ימי השעיה – 187 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לשון הרע בסמוך להשעייתו מהעבודה, חיים כינס את עובדי הנתבעת והודיע להם שהתובע הושעה מעבודתו לאלתר בשל עבירות פליליות אותן ביצע.
חוב שכר עבודה בגין השנים 2011-2004 – תביעה להשבת תשלום "שכר עדוד" בכפייה - ההסכם ל"שכר העידוד" נחתם תוך סחיטה באיומים ותחת כפייה כלכלית (שבדיעבד שכר זה אכן עודד את העובד להמשיך בסחיטה ובגניבה ובהתנהגות חסרת תום לב).
על פי סעיף 12(א) לחוק פצויי פיטורים, "שיעורם של פצויי הפיטורים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת אצל מעסיק, או באותו מקום עבודה...". בעניינינו, את פצויי הפיטורים להם זכאי התובע יש לחשב על פי שכרו האחרון – טרם העלאת שכרו לאחר ארועי הכפייה בתחילת שנת 2019 המתוארים לעיל, וללא תוספת העידוד.
...
טענות התובע חוב שכר עבודה בגין השנים 2011-2004 לטענת התובע, בחודש 2/2017 בין התובע לנתבעת נכרת "הסדר חוב" לפיו הנתבעת תשלם לתובע תשלום בסך 1,000,000 ₪ נטו בגין שכר עבודה עבור השנים 2011-2004, במשך 48 חודשים, כך שמידי חודש התובע יקבל 20,833 ₪ נטו.
סוף דבר התובע זכאי לפיצוי בסך 1,200 ₪ בגין אי ביצוע הפרשות לביטוח פנסיוני בגין התקופה שבין חודש 9/2012 ועד לחודש 12/2012.
יתר טענות התביעה, והתביעה שכנגד, נדחות.
לעניין התביעה שכנגד, בהתחשב בכך שהתביעה שכנגד על סך 2,850,000 ₪ נדחתה כולה, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

ביני לביני, עניינו של התובע נבחן על ידי היועצת למפכ"ל לעינייני נשים במישטרה, תנ"צ יפעת שקלר, שסברה אף היא כי "אין להשיב את מדריך הירי לעבודתו כמדריך ירי מטעם הזכיין במכללה הלאומית לשוטרים", מן הטעמים שפורטו במכתבה (מיום 28.8.18) למפקד המכללה וליועמ"ש פקוח ואכיפה כדלהלן: מקריאת חומר הראיות בתיק, עולה, כי מדריך הירי אמר אמירות שונות בעלות אופי מיני כלפי החניכה, בהיותו מדריך הירי שלה, ובעל מרות כלפיה.
בכתב התביעה פירט התובע בתמצית כי נחקר ביום 3.6.18 בחשד למעשה מגונה בחניכה במהלך עבודתו כמדריך ירי במכללה לשוטרים, ומיד לאחר מכן הושעה מעבודתו.
לטענת התובע, ג'ון ברייס והמשטרה ערכו לו "משפט שדה", ו"חרצו את גורלו בו ביום שהחלה החקירה"; התובע הושעה מיידית מהעבודה "למרות שכבר בהתחלה היה ברור שאין מתלוננת ואין חומר ראייתי מוצק בתיק, להתגבשות כתב אישום"; הנתבעות 1-2 רמסו את חזקת החפות שעמדה לתובע; הנתבעות לא קיימו את חובת הזהירות המחויבת בעניינים מסוג זה; "ההחלטה נתקבלה בחפזון רב ובאימפולסיביות וגרמה לו נזקים, כלכליים רבים וכן נזק עצום במקצועיותו ובשמו הטוב; פיטורין שלא כדין ושימוע למראית עין- הפיטורים לא היו מוצדקים, עילת הפיטורין לכאורה- החקירה נגד התובע התבררה כעורבא פרח והתיק ניסגר בעילה של חוסר אשמה; התובע פוטר אך בשל הודעת המישטרה על הפסקת הצבתו במכללה ולא היה תלוי בנתבעת 1; השימוע שקיימה הנתבעת 1 היה למראית עין בלבד, בהעדר "כל הנתונים שעמדו לרשותה", וללא הפעלת כלל השיקולים הנדרשים על פי הפסיקה, אך בשל רצון המישטרה להפסיק את הצבת התובע במכללה; השימוע לא תועד בפרוטוקול.
התובע אמנם אישר בעדותו שהחל לעבוד ב"עלית" ביום 4.11.18, ואין חולק שבהתאם לתלוש השכר שלו (מוצג נ/1), משכורתו החודשית הייתה 8,800 ₪ בתוספת 2,200 ₪ בגין שעות נוספות, אך נגרם לתובע נזק ממוני בכך שבתקופת השעייתו, הוא לא קיבל תשלומים בגין עבודה נוספת, ומכל מקום, הוא חווה פגיעה בתנאי עבודתו שהצריכו נסיעות ארוכות וקיצור זמנו הפנוי.
...
התובע מבקש כי יינתן משקל לכך שבסופו של דבר, התיק הפלילי נסגר נגדו בהיעדר אשמה, אך התנהגותן הנמהרת של הנתבעת הביאה לפגיעה קשה בזכויותיו והביאה לפיטוריו.
סוף דבר התביעה נגד הנתבעת 1 נדחית.
התובע ישלם לנתבעת 1 הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל בסך 6,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו