תביעה להשבת סכומים שנגבו בגין שיחות לחו"ל

המבקש מוסיף ומציין, בכל הקשור לפרטנר, כי זו התחייבה במסגרת בקשה להסתלקות מהליך ייצוגי קודם כי לא תיגבה תשלום בגין שיחות שלקוחותיה דוחים בעת שהותם בחו"ל אלא במקרים בהם הלקוח הגדיר במנוי שלו הפניית שיחות (ת"צ 8059-03-16 גוילי נ' פרטנר תיקשורת בע"מ).

הסעדים המבוקשים בתובענה הם השבת סכומי הכסף שהמבקש וחברי הקבוצה שילמו למשיבות בגין שיחות שלא ביצעו בעת ששהו בחו"ל בצרוף הפרישי הצמדה וריבית, וכן פיצוי בגין נזק לא ממוני שניגרם להם בשל היתנהלות המשיבות.

...

סוף דבר הוכח, אם כן, כי מתקיימים התנאים הדרושים לאישורה של התובענה כייצוגית בעניינה של פרטנר.

לפיכך אני מאשרת את התובענה הייצוגית וקובעת כדלהלן: הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא: "כל לקוחות פרטנר אשר חויבו בתשלום בגין שיחות נכנסות ׁבהיותם בחו"ל, מבלי שביצעו בפועל את השיחות שבגינן חויבו, ומבלי שנתנו הוראת 'הפניית שיחות', בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור". זהות התובע המייצג ובאי-כוחו הם כמפורט בכותרת להחלטה זו. עילות התביעה הן העילות הנטענות בבקשת האישור.

לנוכח דחיית בקשת האישור בעניינה של המשיבה 1 ישלם המבקש למשיבה 1 את הוצאות ההליך בסך 5,000 ש"ח. הוצאות ההליך בעניינה של המשיבה 2, בגין שלב זה של הדיון, ייפסקו בתום ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

המבקשת עתרה לסעד של השבת סכומי המע"מ שנגבו שלא כדין החל מהתקופה בה החלה סלקום לשווק את חבילות הגלישה בחו"ל ועד למועד הגשת התביעה הייצוגית לאחר אישורה.

ביום 5.2.18, בעקבות בקשה שהגישה סלקום, הורה בית המשפט על עיכוב הליכים בתיק זה, וזאת לאור נהולה של תובענה אחרת נגד סלקום (ת"צ 15824-07-10 (מרכז) סיגורה-ברניר נ' סלקום ישראל בע"מ ואח' (להלן: "עניין סיגורה")), כפי שיפורט להלן: בעיניין סיגורה אוחדו 3 תביעות ובקשות לניהולן כייצוגיות שהוגשו כנגד חברות סלולאריות, במסגרתן נטען, כי המשיבות גובות מע"מ שלא כדין בגין שירותי תיקשורת שהן מספקות בחו"ל (שירותי call back, קבלת שיחות בחו"ל, משלוח מסרונים בחו"ל ושרותי אינטרנט בחו"ל), וכי כלל השירותים המסופקים ללקוחות המשיבות בעת שהם נודדים לחו"ל צריכים להיות מחוייבים במע"מ בשיעור 0.

בחינת הדברים מלמדת כי בקשת האישור שבפניי הוגשה בתום לב, בטרם ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעיניין סיגורה אשר שינה את פני הדברים והשיב את הבירור לבית המשפט המחוזי, וכאשר עילת התביעה המרכזית מבוססת על טענת הטעייה לפי חוק הגנת הצרכן וגביית מחיר שאינו תואם למחיר שהוצג, בעוד שעילת התביעה המרכזית בעיניין סיגורה התבססה על טענת הפרה של סעיף 30(א)(7) בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975 בשל גביית מע"מ שלא כדין מקום בו יש לקבוע מע"מ בשיעור אפס.

...

בנסיבות המקרה דנן, אני סבורה, כי יש לאשר תשלום גמול למבקשת ותשלום שכ"ט לבא כוחה, כאשר בשל נסיבות שאינן תלויות במבקשת ונוגעות לניהולו של הליך אחר - עניין סיגורה - התייתר הצורך להמשך הדיון בבקשת האישור שבפניי לאור הסדר הפשרה שאושר שם וכולל למעשה מתן סעד גם לקבוצה הרלוונטית לבקשת האישור דנן.

בנסיבות אלו, וכאשר אין חולק כי המבקשת ובא כוחה השקיעו זמן, טרחה ומשאבים בהכנת בקשת האישור וניהול ההליך עד כה, יש מקום להיעתר לבקשה לתשלום גמול ושכ"ט. לצד האמור לא ראיתי לנכון לאשר הסכומים המבוקשים בהינתן העובדה כי בתיק זה התקיימה ישיבה אחת בלבד, בשנת 2017, ולאחריה עוכבו ההליכים בתיק זה עד להכרעת בית המשפט העליון בעניין סיגורה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת, מבלי להורות על מציאת תובע חלופי.

התביעה האישית של המבקשת - נדחית, כנגד תשלום הגמול ושכה"ט כמפורט לעיל.

בשנה שבה פורסמו ההנחיות הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מספר חברות טלפון בטענה שהן מחייבות את לקוחותיהן שלא כדין במע"מ בגין שיחות ניכנסות לארץ מחו"ל. בהמשך הוסכם כי בקשת האישור תופנה נגד רשות המיסים וכי חברות הטלפון יימחקו ממנה.

שירות שנצרך בארץ הוא שירות שניתן בארץ ואילו שירות שנצרך בחו"ל הוא שירות שניתן בחו"ל. בקשת רשות ערעור שהגישה רשות המיסים על החלטה זו נמחקה בהסכמה (בר"מ 8391/10), וביום 29.9.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את התובענה הייצוגית בעיניין גווילי והורה לרשות המיסים להשיב לחברי הקבוצה את המע"מ שנגבה מהם בשנתיים שקדמו לבקשת האישור.

המבקשים בקשו להעמיד את שיעור ההשבה על 70%: נוכח קביעות בית המשפט העליון בעיניין סיגורה, לו היה ההליך מיתנהל עד תומו, היו חברי הקבוצה מקבלים 100% מהסכומים ששלמו שלא כדין; כך עולה גם מפסק הדין בעיניין גווילי ומן השינויים בדפוסי הגביה בעקבות התובענה.

...

החלטתי לאשר את המלצת הצדדים, שעולה בקנה אחד עם האמור בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (23.5.2012) ועם סעיפים 22 ו-23 בחוק תובענות ייצוגיות.

אני מאשרת גם פעימות אלו.

סיכום לנוכח האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

מבדיקה שנערכה על ידי המשיבות לאחר הגשת הבקשה, הוסכם כי סך הסכום שנגבה בגין שירותי הנורטון מחברי הקבוצה, המונים 7,192 איש, הנו 967,456 ₪ כולל מע"מ (להלן: "סכום הגביה").

במסגרת הסכם הפשרה, בשים לב לטענות הצדדים, הוסכם כי סכום ההשבה לחברי הקבוצה יעמוד על 65% מסכום הגביה.

] בהודעה יעודכן הלקוח, כי במסגרת הסדר הפשרה הוא זכאי להטבה של "בנק" שיחות מהארץ לחו"ל בשווי 99 ₪ לשימוש במנוי שקבל את ההודעה (1000 דקות כל חודש למשך 5 חודשים) (להלן: "הטבת השיחות לחו"ל); ההטבה תיכנס לתוקף 14 יום לאחר משלוח ההודעה.

פטור ממינוי בודק הצדדים סבורים, כי בנסיבות העניין אין צורך במינוי בודק חצוני, ולכן מבקשים כי בית המשפט יורה על פי סמכותו לפי סעיף 19(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, על אישור הסכם הפשרה מבלי למנות בודק חצוני, היות שהסכם הפשרה נעשה על דעתו ובהמלצתו של בית המשפט; היות שהמשיבות הציגו למבקש ולב"כ את הנתונים על בסיסם חושב סכום הגבייה, המבקש וב"כ בדקו את הנתונים, ואף קיימו שיחה עם הארכיטקט הראשי של מערכות המידע בפרטנר, שבמסגרתה התאפשר להם לשאול שאלות ולקבל תשובות בקשר לחישוב ולבדיקות שנעשו; מכיוון שאין מדובר בחישוב אריתמטי מסובך, או כזה המצריך מיומנות מיוחדת, שאינה בידי בית המשפט.

...

לאחר ששקלתי את הדברים ואת טענות הצדדים בעניין, הגעתי למסקנה כי שאלת בחינת הוגנות וסבירות הסכם הפשרה לא מצריכה מומחיות מקצועית.

לאור האמור, ועל מנת שלא לסרבל את הדיון באישור הסדר הפשרה ולא להכביד על הצדדים בעלויות מיותרות, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה שלא למנות בודק.

סוף דבר ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.

המבקשות שהתקשרו עם חברות שונות בקבוצת פרטנר הגישו תובענה ייצוגית בטענה לגביית יתר בגין שיחות בינלאומיות.

והסעד המבוקש הוא השבת סכומים שנגבו ביתר ופירסום ברור של התקנון המשלים לנוחות הלקוחות.

הקבוצה: "כל מי אשר היתקשר עם מי מהמשיבות, במישרין ו/או עקיפין, בתכנית תעריפים הכוללת שירותי חיוג ליעדים בחו"ל, אך חויבו על ידי מי מהמשיבות בתעריף גבוה יותר מהקבוע במחירון המשלים ללקוחות שהופיע באתר 012 סמייל, עבור שירותי חיוג ליעדים אשר אינם כלולים בתכנית בה התקשרו". הפשרה: פרטנר פעלה לאתר את כל הלקוחות שחויבו לפי" מחירון קסם" בפרק הזמן שמיום 19/9/2017 ועד ליום5/11/2018 ובדקה את הפער בין החיובים שלהם בפועל לחיובים שהיו משלמים אילו היה חל עליהם המחירון שבאתר (להלן: הפער).

...

הבקשה לפטור מחלקה השני של האגרה נדחית.

התביעה האישית נדחית.