תביעה להשבת סכומים ופיצויים בגין הפרת הסכם לימודים

מבוא לפני תביעה להשבת סכומים אשר על פי הנטען הלוו התובעים לנתבעים, במסגרת שני הסכמים, בסך כולל של 2,500,000 ₪; כן ביקשו התובעים לחייב את הנתבעים בפצוי מוסכם בגין הפרת אחד ההסכמים, בסך 200,000 ₪.

מצאתי אף כמוצדקת את טענת התובעים להפרה צפויה מכח סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, אשר לשונו כדלהלן: " 17.גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה, או שנסתבר מנסיבות הענין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו, זכאי הצד השני לתרופות לפי חוק זה גם לפני המועד שנקבע לקיום החוזה, ובילבד שבית המשפט, בנתנו צו אכיפה, לא יורה שיש לבצע חיוב לפני המועד שנקבע לקיומו." היתנהלות הנתבעים באי תשלום תמורת עסקת ליפשיץ לימדה כי הלכה למעשה עסקת ההלוואה אינה רלוואנטית עוד.

...

500,000 ₪ הועברו מכח הסכם אחד (הנתבעים עומדים על כך שסכום זה לא הועבר במלואו –סעיף 35 ואילך לסיכומיהם) ו – 2,000,000 ₪ הועברו מכח הסכם נוסף, כאשר בלב הסכסוך השאלה - האם התובעים זכאים להשבת הסכומים שכן מדובר בהלוואות או שמא, כטענת הנתבעים, מדובר בהשקעות בעסקי הנתבעים לשם הפקת רווחים, תוך נטילת סיכונים, ומכאן שיש לדחות את התביעה.

דין התביעה שכנגד להידחות.

אף עו"ד דנינו העיד כי התובע שכנגד אישר לו כי קיבל מהנתבעים שכנגד סך 500,000 ₪ במסגרת שותפות בוסתן ואף בכך יש לתמוך במסקנה שהתמורה שולמה במלואה.

התביעה שכנגד נדחית.

עוד חזר התובע על טענות כתב התביעה והוסיף שהתביעה שכנגד היא תביעת סרק שהוגשה, כלשונו "ליצור קו הגנה, לספק מכת נגד ולנסות להתקזז עם הנתבע שכנגד". חלק שני – דיון והכרעה בתביעה העיקרית כללי הסכום הנתבע - התובע עתר, כאמור, לתשלום הסך של 389,360 ₪, כמפורט להלן: השבת דמי הזיכיון ששולמו - 320,000 ₪ השבת הפרישי דמי שכירות ששולמו ביתר - 19,360 ₪ פיצוי בגין עגמת נפש - 50,000 ₪ הדיון ותוצאתו בפסקות הבאות אתייחס לטענות התביעה, לרבות למחלוקת בין הצדדים ביחס לסכום דמי הזיכיון ששולם כנטען.

היתנהלות זו מלמדת יותר על אופי שיטת העבודה של הנתבעים, המבקשים להיתגונן בטענה שכל אשר עשו היה להוציא חשבונית שאין בה אמת, להעביר עותק ממנה לתובע ולאחר מכן לבטלה כך שלא תדווח לרשויות.

אך אפילו נתייחס לדרישה במסגרת התביעה שכנגד כדרישה שהועברה בהתאם להסכם – הרי עדיין סכום הפצוי שהוסכם בגין הפרה יסודית הוא 2,000 ₪ בצרוף מע"מ בלבד.

...

מכאן, נדחית התביעה שכנגד ברכיב זה. דיון ברכיב השני משלושה בתביעה שכנגד - דרישת הנתבעת 1 לתשלום פיצוי מוסכם בסך 200,000 ₪ (יש לדחות דרישת הנתבעת 1) הנתבעת 1 עותרת לחיוב בפיצוי מוסכם בסך של 200,000 ₪, בשל הפרת ההסכם על ידי התובע.

אם הערובה מומשה, ואם הייתה אמת בדברי הנתבע 2 ששילם לבעל הנכס ישירות – מדוע הוגשו התביעות על ידי בעל הנכס? לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי שהנתבע 2 הוכיח תשלום דמי שכירות לבעל הנכס ומכאן ממילא אין לשפותו בגין כך. חלק רביעי – סוף דבר אין מקום לקבל את התביעה העיקרית והיא נדחית, זאת מהנימוקים שהובאו בחלק השני, סעיפים 4-11 לפסק הדין.

אין מקום גם לקבל את התביעה הנגדית והיא נדחית, זאת מהנימוקים שהובאו בחלק השלישי, סעיפים 12-15 לפסק הדין.

בפניי תביעה להשבת פקדון כספי על סך 28,080 ₪ שהעבירה התובע לנתבעת להבטחת תנאי הסכם שכירות, ותביעה שכנגד לפצוי בגין הפרת הסכם השכירות.

סמוך למועד חתימת הסכם השכירות העבירה השוכרת למשכירה 28,080 ₪ (סכום השווה לשלושה חודשי שכירות) כפקדון, כפי שהוסכם בסעיף 58 להסכם השכירות.

אם משכירה סברה שמגיע לה פיצוי בגין הפרת ההסכם מדוע לא העלתה את הטענה מיוזמתה בשום שלב לפני עזיבת המושכר? העלאת הטענה לראשונה, רק לאחר שהשוכרת מבקשת חזרה את הפקדון, לא מלמדת על תום לב ועל היתנהלות כנה.

...

לכן אני מורה כי המשכירה זכאית להשבת הסכום ששולם בעד צביעת המשרד בסך של 3,159 ₪, אך דוחה את טענתה לעניין הפוליש.

אם כן, אני מקבלת את טענת המשכירה בעניין הצבע ודוחה את הטענה לעניין הפוליש.

בשים לב להיקף ההליך שנוהל, הגם שהיה בסדר דין מהיר, כמו גם להוצאות המשפט אליהן נדרשה השוכרת אני מורה כי המשכירה, שירה רויאל בע"מ, תשלם לשוכרת ג'יי אף טי נצח ג'וויש פיוטרס טרסט, את הוצאות העדים מטעמה, אגרות בית משפט, והוצאות המתורגמן מאנגלית, וכן שכ"ט עו"ד בסך 11,700 ₪.

המבקשים הגישו בחודש אפריל 2023 תביעה בסך 1,635,229 ₪ לקבלת פיצוי בגין הפרת הסכם מכר למכירת נכס.

ההסכם הוא מיום 12.4.2021 .ניתן ללמוד מכתב התביעה כי בשל סיכסוך בין המשיבים – מוכרי הנכס וניהול הליכים בבית משפט לעינייני מישפחה, אזי לאחר ששלמו המבקשים – הרוכשים סך 8,000,000 ₪ מתוך 10,000,000 ₪ הודיעה המשיבה 2 על ביטול ההסכם.

התבקש פיצול סעדים "שכן מלוא סעדיהם טרם התגבשו מאחר וטרם השיבו את הנכס למצבו כפי שהיה במועד חתימת הסכם המכר, והנתבעים צפויים לגרום נזקים נוספים בזדון" (סעיף 46 לכתב התביעה).

כמו כן ביקשו התובעים להפחית מסכום התביעה סך 17,684 ₪, רכיב תיקי הוצל"פ של המשיבה 2, שכן נחתם עמה הסכם פשרה בנוגע לרכיב זה. לפיכך, סכום התביעה המקורי: 1,635,299 ₪.

...

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

בפני תביעה להשבת כספים אשר נטען כי מוחזקים על ידי הנתבעת שלא כדין, תשלום בעד נזקים נטענים, ותשלום בגין הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן").

כן נתבעים 10,000 ₪ בגין התייקרות ההזמנה אצל ספק חלופי, פיצוי בגין הפרת ההסכם והפרת חוק הגנת הצרכן בסך 10,000 ₪, תיקון ההתקנה הלקויה בסך 3500 ₪, וכן סכום בסך 5000 ₪ בגין הוצאות, עוגמת נפש, ביזבוז זמן וכדומה.

התובע צירף לכתב התביעה מסמכים, ובהם הצעת המחיר, נספח 1, המלמדת כי עלות הפריקסטים חושבה בסכום של 2730 ₪ לפני מע"מ. כן נלמד מס' 2 בהערות הצעת המחיר, כי - "הרכבת המוצרים בגמר עבודות צבע, סיוד, טיח חוץ ופנים". גם הצעת המחיר שצורפה כנספח 6 כוללת את ההערה האמורה.

משכך, נתבעים 16,380 ₪ בגין הרווחים הצפויים של הנתבעת ככל שההסכם היה מיתקיים כפי שנחתם, 1,755 ₪ בגין חוות דעת מקצועית שהוכנה לשלילת טענות התובע, פיצוי בגין פגיעה בשמה הטוב של הנתבעת, בסך 10000 ש"ח, הוצאות בגין ביזבוז זמן לשם התייעצויות, הפסד ימי עבודה, הכנת כתב תביעה וכתב הגנה ועוד, בסך 8,000 ₪, ופצוי בסך 15,000 ₪ בגין עוגמת הנפש בשל הפרת ההסכם ונזקים עקיפים שאינם ניתנים להערכה.

...

בנסיבות אלו, ובשים לב לנטל הראיה, לסכום הכולל של ההסכם, בסך כ-87,000 ₪, לסכום המצוי במחלוקת ולהערכת רכיב זה בהסכם הכתוב, אני קובעת כי בוצעה עבודה בערך של כ-10,000 ₪.

בנסיבות אלו, נדחית התביעה שכנגד.

נוכח מכלול הנסיבות, לא יעשה צו להוצאות בגין תביעה זו. הנתבעת תשלם לתובע את הסכום שנפסק בתוך 30 ימים.