בפני תביעה להשבת כספים אשר נטען כי מוחזקים על ידי הנתבעת שלא כדין, תשלום בעד נזקים נטענים, ותשלום בגין הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן").
כן נתבעים 10,000 ₪ בגין התייקרות ההזמנה אצל ספק חלופי, פיצוי בגין הפרת ההסכם והפרת חוק הגנת הצרכן בסך 10,000 ₪, תיקון ההתקנה הלקויה בסך 3500 ₪, וכן סכום בסך 5000 ₪ בגין הוצאות, עוגמת נפש, ביזבוז זמן וכדומה.
התובע צירף לכתב התביעה מסמכים, ובהם הצעת המחיר, נספח 1, המלמדת כי עלות הפריקסטים חושבה בסכום של 2730 ₪ לפני מע"מ. כן נלמד מס' 2 בהערות הצעת המחיר, כי - "הרכבת המוצרים בגמר עבודות צבע, סיוד, טיח חוץ ופנים". גם הצעת המחיר שצורפה כנספח 6 כוללת את ההערה האמורה.
משכך, נתבעים 16,380 ₪ בגין הרווחים הצפויים של הנתבעת ככל שההסכם היה מיתקיים כפי שנחתם, 1,755 ₪ בגין חוות דעת מקצועית שהוכנה לשלילת טענות התובע, פיצוי בגין פגיעה בשמה הטוב של הנתבעת, בסך 10000 ש"ח, הוצאות בגין ביזבוז זמן לשם התייעצויות, הפסד ימי עבודה, הכנת כתב תביעה וכתב הגנה ועוד, בסך 8,000 ₪, ופצוי בסך 15,000 ₪ בגין עוגמת הנפש בשל הפרת ההסכם ונזקים עקיפים שאינם ניתנים להערכה.
...
בנסיבות אלו, ובשים לב לנטל הראיה, לסכום הכולל של ההסכם, בסך כ-87,000 ₪, לסכום המצוי במחלוקת ולהערכת רכיב זה בהסכם הכתוב, אני קובעת כי בוצעה עבודה בערך של כ-10,000 ₪.
בנסיבות אלו, נדחית התביעה שכנגד.
נוכח מכלול הנסיבות, לא יעשה צו להוצאות בגין תביעה זו.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכום שנפסק בתוך 30 ימים.