תביעה להשבת ניכויים מקצבת נכות בשל הכנסות מעבודה

לפנינו תביעה על החלטת הנתבע לקזז מתשלום גמלת נכות זמנית מעבודה ששולמה לתובע בגין תאונה מיום 20.9.18, כאשר הוכר כנכה נזקק, לטובת חוב מזונות של התובע לנתבע.

עולה השאלה האם ניתן לקזז את קצבת נכה נזקק שניתנה לתובע מחוב המזונות של התובע לנתבע? תקנה 18א לתקנות – נכה נזקק תקנה 18א לתקנות קובעת כי "נכה נזקק" הוא "מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל, או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד, או על פי בקשתו, או מיזמתה היא כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהיא עקב הפגיעה בעבודה, ואין לו הכנסה מהתעסקות". מלשון התקנה עולה, כי המחוקק קבע שני תנאים מצטברים, שרק בהתקיימם יוכל נפגע עבודה להיות מוכר כנכה נזקק: התנאי הראשון – קביעת נכות זמנית; התנאי השני – העדר סיכוי לעבודה כלשהיא עקב הפגיעה בעבודה והעדר הכנסה מהתעסקות.

מהאמור לעיל, אנו מגיעים למסקנה כי הנתבע רשאי לקזז מהזכאות של התובע לגימלה בגין נכות זמנית ותקנה 18א לתקנות לטובת חוב המזונות, ואולם ניתן לנכות/לקזז אך ורק מעבר לסכום של גמלת הבטחת הכנסה שהיה מגיע לתובע בגין תקופה זו (החל מחודש דצמבר 2018 ועד לחודש יוני 2019) לפי ההרכב המשפחתי שלו.

הנתבע ישיב לתובע סכום בשווי של גמלת הבטחת הכנסה עבור התקופה שהחל מחודש דצמבר 2018 ועד לחודש יוני 2019.

...

על כן, אנו סבורים שגמלה זו היא גמלת קיום מינימאלי שמטרתה הייתה לאפשר לתובע מינימום קיום בכבוד, והגדלת אחוזי המוגבלות שלו משום שלא היה מסוגל לעבודה כלשהי.

מהאמור לעיל, אנו מגיעים למסקנה כי הנתבע רשאי לקזז מהזכאות של התובע לגמלה בגין נכות זמנית ותקנה 18א לתקנות לטובת חוב המזונות, ואולם ניתן לנכות/לקזז אך ורק מעבר לסכום של גמלת הבטחת הכנסה שהיה מגיע לתובע בגין תקופה זו (החל מחודש דצמבר 2018 ועד לחודש יוני 2019) לפי ההרכב המשפחתי שלו.

סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

במכתב מיום 8.2.2015 הודיעה הקרן למבקש על "תשלום גמלת נכות ביתר", ודרשה ממנו להשיב סכום של 90,446 ש"ח (צורף לכתב התביעה).

לטענת הקרן, יידעה את המבקש שקיימת זכות קזוז בצורה מפורשת ומפורטת, והפנתה למכתב מיום 29.4.2014 ששלחה למבקש ובו צוין שאם הוא מישתכר בנוסף לקבלת פנסיית נכות בסכום כולל העולה על 3,846.25 ש"ח, "על מבטחים לקבל לידיה את הסכומים ששולמו לך ביתר". כן צוין, כי מדי שנה תיעשה בדיקת מצבו הרפואי ודרישה להמציא כל מיסמך בנוגע להכנסה מעבודה.

...

ביום 30.10.2019 הקרן שלחה למבקש דרישה נוספת בעניין "חוב בגין תשלום גמלת נכות ביתר". ביום 14.10.21 הגישה הקרן תביעה כנגד המבקש לגביית חוב בגין פנסיית נכות ששילמה לטענתה ביתר בסך 90,452 ש"ח, בצירוף הוצאות משפט בסך 480 ש"ח. בכתב ההגנה טען המבקש שיש לדחות את התביעה על הסף.

דין טענת המבקש להידחות.

על כן, נדחית הטענה שהמבקש לא ידע על החוב או שהקרן לא יידעה אותו על החוב.

סוף דבר: הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

לטענת התובע, אין לו הכנסות מעבודה והוא מיתקיים מקיצבת הנכות בלבד.

בגין ההחלטה לקזז מקיצבת הנכות בגין חוב מזונות נוהל בין הצדדים הליך בבית דין זה במסגרת תיק בל 52013-12-18 (להלן גם – ההליך הקודם).

לאחר הגשת פרוטוקול השימוע הודיע התובע, כי הוא עומד על תביעתו.

טיעוני הצדדים בתמצית לשיטת התובע, דין ההחלטה להתבטל ויש להשיב את המקרה לסניף אחר לעריכת שימוע וקבלת החלטה מחודשת וזאת מהסיבות הבאות: היה מקום לערוך שימוע תוך מתן זכות טיעון בעל פה; בפועל ניתנה החלטה בציון סימני שאלה עובדתיים כמפורט בפרוטוקול השימוע (דוגמאת נושא ההפקדות במזומן); הנתבע לא קיבל את ההחלטה בלב פתוח ובנפש חפצה אלא מפנה לחוזרים הפנימיים (אותם לא טרח לצרף), במקום להתייחס לנסיבות האישיות של התובע; בפועל שיעור הקזוז הוא 32% מהקיצבה ומסיבה זו הגיע התובע לפת לחם.

...

מצאנו לדחות את טענת התובע, כי יש לבטל את ההחלטה מהטעם שלא ניתנה זכות הטיעון בעל פה. מסקנתנו זו נסמכת על שני טעמים.

כך או אחרת, וזה העיקר, לדעתנו, נחזה בבירור, כי הנתבע לא זקף לחובת התובע היעדר הסבר כאמור, שכן בסופו של דבר שיעור הקיזוז הופחת.

בבחינת הטענה לאור פסיקת בית הדין הארצי לעבודה הגענו כאמור למסקנה שלא נפל פגם בהחלטה לקזז את התוספת במלואה.

סוף דבר לא מצאנו הצדקה להתערבות בהחלטה מיום 4.4.22 לגבי קיזוז תוספת התלויים במלואה וקיזוז 5% בלבד מקצבת היחיד.

בעקבות משיכת ההכנסות מהגביה לנכות נשללה לחלוטין זכאותו לקיצבת נכות בגין הכנסותיו לתקופה מחודש 10/12 עד 5/18, מ- 1/6/18 קיימת זכאות לקיצבה 65% (ע"פ דרגת אי כושר) מחושבת מחדש עפ"י הכנסותיו.

באותו יום נסעה אישתי אישתי לשעה או שעתיים לעשות סידורים ואני חיכיתי בחנות עד שהיא תגיע ועל שאלותיו השבתי בתום לב. הנני מצהיר כי מדובר בעסק המשויך לאישתי שהיא מנהלת אותו ואין כל הצדקה לגדול את הקיצבאות שלי בעקבות עבודתה לעומת שהעסק היה מכניס מעט כסף בסוף כל חודש ולא בסכומים הקבועים בספרי ביטוח לאומי.

כך נקבע בסעיף 202 (ב): (ב) נכה שהיתה לו הכנסה- (1) (נמחקה); (2) הייתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקיצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי סעיף 200 (א) הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בטור א' של לוח ח'1, בשיעורים הנקובים לצידם בטור ב'; נותרה יתרה לנכוי לאחר שבוצע הנכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; נקבעה לנכה דרגת אי-כושר בשיעור נמוך מ- 100%, תשולם קיצבתו בסכום הנמוך מבין אלה: (1) הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בטור א' של לוח ח'1 בשיעורים הנקובים לצידם בטור ב', מקיצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לנכוי לאחר שבוצע הנכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; (2) הסכום המחושב בעדו לפי סעיף 201(א) ו- (ב), ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע – הסכום המחושב בעדו לפי סעיף 201 (א) בלבד; (3) היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובילבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל- 11.37% מהשכר הממוצע.

בתקנה 19 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגימלה ואופן תשלומה), תשנ"ח-1998, נקבע: "מי שמשתלמת לו גמלה חייב להודיע למוסד בכתב, בציון מספר הזיהוי שלו וסוג הגימלה המשתלמת לו על כל שינוי שחל בכתובתו, במצבו המשפחתי, בהכנסותיו, במקום תשלום הגימלה או במספר חשבון הבנק שבאמצעותו משלם המוסד את הגימלה, וכן על כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגימלה על שיעורה, או על הדרך לתשלומה; קיבל המוסד הודעה כאמור יאשר המוסד בכתב את קבלת ההודעה תוך ציון השינוי שחל לגבי הגימלה בעקבות ההודעה האמורה". בהתאם להילכת עב"ל (ארצי) 49669-11-12 המל"ל נ' סטאר (מיום 14/9/16) למוסד לביטוח לאומי יש זכות לנכות סכומים ששילם למבוטח שלא כדין, מכל תשלום שיגיע ממנו בעתיד והוא אף רשאי לגבות מהמבוטח תשלומים שעה שהמבוטח פעל בחוסר תום לב. הנתבע טוען כי הוכח שהתובע ניהל עסק בתקופה 10/12 ואילך, ולא דיווח לנתבע או למס הכנסה על הכנסותיו.

...

הנני מצהיר כי העסק בעיקר לאשתי, היא דואגת להזמנות וכספים ודיווחים מע"מ חשבון הבנק על שמה והיא שיש לה רכב ואני אפילו רישיון נהיגה אין לי בכלל וכל חוזי השכירות רשומים על שמה מאז שנת 2017 עד שנה זו. הנני מצהיר כי לפעמים אני מלווה לה בתוך העסק ומנסה לעזור לה אם יש עליה סידורים אך בפועל אינני מקבל על זה תמורה ואין לי שליטה על הכספים והרווחים המגיעים לה מהעסק.

סוף דבר, התביעה נדחית.

העובדות לתובעת, אם חד הורית, המתקיימת מקיצבת נכות כללית, נוצר חוב בגין שלילת זכאות לתשלום תוספת תלויים לקיצבת הנכות, וזאת בשל זקיפת הכנסה שלא מעבודה (בגין שומת נכס שהיתקבל בירושה).

נדגיש, כי בתעודת עובד ציבור נרשם שהחוב הוקפא לאחר בקשה לביטולו שהוגשה ביום 30.11.20, אולם בפועל כעולה מפירוט תשלומים (שצורף לכתב התביעה) בוצע קזוז מקיצבה רטרואקטיבית ששולמה בשנת 2021 (ראה גם דברי התובעת בפרו' עמ' 1 ש' 25).

על כן, מצאנו, כי הסעד הראוי והמתאים הוא השבת התיק לדיון חוזר בועדה על מנת שתידון שנית באופן עינייני ומנומק במקרה, וזאת תוך שקילת מלוא השיקולים הרלבאנטיים לעניין ביטול החוב (לרבות מצבה הרפואי והכלכלי של התובעת) וכן תוך היתייחסות לעובדה, כי לכאורה הבקשה לביטול החוב הוגשה עוד בטרם בוצע קזוז מגימלה רטרואקטיבית בשנת 2021, כך שממילא אין בקיזוז האמור להוות שיקול כנגד דחיית הבקשה להשבת כספים.

...

על כן, מצאנו, כי הסעד הראוי והמתאים הוא השבת התיק לדיון חוזר בוועדה על מנת שתדון שנית באופן ענייני ומנומק במקרה, וזאת תוך שקילת מלוא השיקולים הרלבנטיים לעניין ביטול החוב (לרבות מצבה הרפואי והכלכלי של התובעת) וכן תוך התייחסות לעובדה, כי לכאורה הבקשה לביטול החוב הוגשה עוד בטרם בוצע קיזוז מגמלה רטרואקטיבית בשנת 2021, כך שממילא אין בקיזוז האמור להוות שיקול כנגד דחיית הבקשה להשבת כספים.

סוף דבר לסיכום, התיק יוחזר לוועדה לביטול חובות לקבלת החלטה חוזרת כאמור לעיל.

לטעמנו, יש הצדקה במקרה זה לפסוק הוצאות על הרף הגבוה, ונסביר.