לפניי תביעה ותביעה שכנגד, הנובעות מהסכם היתקשרות בין התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת"), מעצבת פנים בעיסוקה, ובין הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן: "הנתבעים"), אשר שכרו את שירותיה לשם עיצוב בית שעסקו בבנייתו.
סעיף 9 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970, קובע כי:
"משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך."
מכוחו של סעיף זה, הכירה הפסיקה בזכותו של בעל מיקצוע שעבודתו הופסקה טרם סיום תקופת ההיתקשרות לגבות שכר ראוי בגין העבודה שבוצעה בפועל (ראו והשוו, לעניין שכר טירחתם של עורכי דין: ע"א 136/92 ביניש-עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס, פ"ד מז (5) 114), להלן: "עניין ביניש-עדיאל").
משאף לא אחד מן הצדדים הצליח להראות מהו חלק העבודה שבוצע בפועל, ועל כן – התובעת לא הוכיחה איזה חלק משכר הטירחה נדרשים הנתבעים לשלם לה על העבודה שביצעה בפועל, והנתבעים לא הוכיחו איזה חלק משכר הטירחה ששולם הם שילמו בעודף – יש לדחות את תביעתה של התובעת לשכר טירחה, כמו גם את התביעה שכנגד ככל שהיא נוגעת להשבת שכר הטירחה ששולם בפועל.
התביעה שכנגד
הנתבעים הגישו תביעה שכנגד על סך של 63,300 ₪, הכוללת פיצוי בגין דמי שכירות שיכלו לגבות אילו ניכנסו לבית החדש במועד (בסך 24,000 ₪), פיצוי על עבודות נוספות שהיו צריכים להזמין בשל הליקויים בעבודתה של התובעת (בסך 10,000 ₪), השבת המקדמה ששולמה (בסך 9,600 ₪) וכן פיצוי בגין עגמת נפש (בסך 20,000 ₪).
...
הפועל היוצא הוא, שהתביעה העיקרית נדחית במלואה.
ועל כן, יש לדחות גם את התביעה בראש נזק זה.
לסיכום – יש לדחות את התביעה שכנגד על כל חלקיה.
סיכום
העולה מן המקובץ הוא, כי התביעה והתביעה שכנגד נדחות שתיהן.
