מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להשבת מקדמה בגין עבודות בנייה שלא בוצעו

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בתקופה השלישית, משנת 2020 ועד למועד צו פתיחת ההליכים בשנת 2021, הפעיל היחיד עסק עצמאי, ששמו המסחרי היה 'הממ"דניק', שעסק אף הוא בעבודות בנייה ושיפוצים, בדגש על הקמת חדרי ממ"ד. לטענת הנאמן, היחיד פעל לפי דפוס היתנהגות קבוע, שבמסגרתו קיבל מלקוחותיו מקדמות כספיות עבור הקמת ממ"ד ולאחר מכן נעלם מבלי להחזיר את הכסף ומבלי לבצע את העבודה, כשלטענתו אינו מסוגל לבצע את העבודה עקב העדר היתר בניה.
לפי דו"ח הנאמן, שבעה מנושי היחיד הם אנשים פרטיים או, במקרה אחד, חברה שמנהלת גן פרטי, היינו גם היא גוף קטן, שהתקשרו עם היחיד לבניית ממ"ד, כאמור, וישנם שלושה נושים נוספים, פרט לניר, שהחוב כלפיו הוא עניין נפרד, שתביעותיהם טרם הוכרעו.
...
סבורני שהמקרה הנוכחי הוא מקרה שכזה.
לאחר שבעת הנוכחית פרשו לפניי הצדדים את המסכת העובדתית, ובפרט חקירות הנאמן והכרעותיו בתביעות החוב, התבררו העובדות שיש בהן כדי להשפיע על התוצאה ולהוביל למסקנה שמדובר במקרה של חוסר תום לב קיצוני והתנהלות ייחודית של היחיד, השונים באופן מהותי באופן יצירת החוב ממרבית היחידים שמגיעים לדיון לפניי במסגרת הליכי חדל"פ (ראו לעניין זה גם סעיף 26 לעניין מנחם).
סיכום סוף דבר, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים בעניינו של היחיד.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

לאחר סיום עבודתו, הגיש התובע תביעה זו נגד החברה ונגד בעל המניות בה, מר מוחמד ג'עאביס (להלן: "מוחמד"), לפצוי בשל אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה, פצויי פיטורים, פיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר, פדיון חופשה, פיצוי בשל אי ביצוע הפרשות לפנסיה (חלק עובד וחלק מעביד), דמי הבראה, גמול עבודה בשעות נוספות, פיצוי בשל פיטורים ללא שימוע, פיצוי בשל אי הפרשה לקרן הישתלמות בהתאם לצוו ההרחבה בענף הבניה, חלף הודעה מוקדמת והפרשי שכר לחודש מאי 2021.
ואולם, הנתבעים העלו טענות קזוז בסכומים העולים על הסכומים שמגיעים לתובע, וכן עתרו, בגדר התביעה שכנגד, לחייב את התובע בפצוי בשל אי מסירת הודעה מוקדמת להתפטרות, לפצוי בגין עלות גרירת משאית והשבתתה עקב עבירת תנועה שהתובע ביצע בה, פיצוי בגין העסקת נהג מחליף ובטול זמן הקשור בטיפול בכך, השבת שכר ודמי הבראה ששולמו ביתר וכן השבת מקדמות ששולמו לתובע על חשבון זכותו לפצויי פיטורים בסך כולל של 50,000 ₪.
בהתאם לכך, ישולם לתובע סך 102,329 ₪ בגין עבודה בשעות נוספות, כלהלן: בעד חודשי העבודה של התובע מ-21.8.14 עד לחודש 1/2018, שבהם שכרו של התובע נטו עמד על סך 7,000 ₪, שכר שעה עמד על 38.46 ₪ (7,000/182).
...
התוצאה התביעה נגד מוחמד נדחית.
התביעה נגד החברה מתקבלת חלקית.
התביעה שכנגד נדחית.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב -יפו תאד"מ 12766-05-19 ביג אלום בע"מ נ' מקימים. ייזום בינוי אחזקות בע"מ ת"א 47981-02-20 מ.ח. אשקר תעשיות ושיווק אלומניום בע"מ נ' מקימים. ייזום בינוי אחזקות בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת שרון הינדה התובעת: ביג אלום בע"מ הנתבעים: 1. מקימים ייזום בינוי אחזקות בע"מ 2. מזרחי גיל ב"כ התובעת: עו"ד ח'אלד פייסל ב"כ הנתבעים: עו"ד מאור אביבי פסק דין
לפני תביעה כספית לתשלום סך של 92,500 ₪ בגין עבודות אלומיניום שהתובעת טענה כי ביצעה עבור הנתבעים, אשר אוחדה עם התביעה בתאד"מ 12766-05-19 שראשיתה בקשה לבצוע שטר, בגין שיק על סך 30,000 ₪ שמשכה הנתבעת 1 לפקודת התובעת באותו עניין.
זאת ועוד, ממכתב ההתראה לפני נקיטת הליכים (מיום 12.11.18) שיצא מאת הנתבעים אל התובעת עולה (בסעיף 7 למכתב) כי הנתבעים עצמם מתייחסים לסכום השיק כתשלום מקדמות בגין העבודות ולא כשיק בטחון.
כך גם בהתכתבויות הוטסאפ מיום 1.11.18 הנתבע דורש מהתובעת להחזיר לו הכספים ששילם ואינו מציין שמדובר בשיקים שניתנו לבטחון בלבד ולא לפרעון, כפי שהיה מצופה ממי שטוען כי השיקים היו לבטחון בלבד.
אך משמדובר בעבודה שבוצעה בביתו והוא הבעלים של הנתבעת, ומשלא הועלתה כל טענה על ידי הנתבעים בהקשר זה, וכאמור אף הוא טען כי חלק מהעבודה בוצעה ולא הרים הנטל גם מצידו להוכיח גירסתו בהקשר זה - מצאתי לחייב גם את הנתבע בסכום שווה ערך לסכום השיקים ועל כן יחוב אף הוא בסך של 30,000 ₪ ביחד ולחוד עם הנתבעת.
...
אך נוכח טענות הצדדים כי בוצעה עבודה כלשהי ומשנמסרו לתובעת שיקים בסך של 60,000 ₪ המקימים לתובעת חזקת תמורה בסכום זה, ומשלא עלה בידי הנתבעים להוכיח היקף כישלון תמורה ולא שללו החבות בגין השיקים – דין התביעה להתקבל באופן חלקי.
אשר על כן התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, סך של 30,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת הבקשה לביצוע השטר (20.3.19) ועד למועד התשלום בפועל, בצירוף הוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 8,500 ש"ח. המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים ניתן היום, בי"ד אדר ב' תשפ"ד, ב24 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה ותביעה שכנגד, הנובעות מהסכם היתקשרות בין התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת"), מעצבת פנים בעיסוקה, ובין הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן: "הנתבעים"), אשר שכרו את שירותיה לשם עיצוב בית שעסקו בבנייתו.
סעיף 9 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970, קובע כי: "משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך." מכוחו של סעיף זה, הכירה הפסיקה בזכותו של בעל מיקצוע שעבודתו הופסקה טרם סיום תקופת ההיתקשרות לגבות שכר ראוי בגין העבודה שבוצעה בפועל (ראו והשוו, לעניין שכר טירחתם של עורכי דין: ע"א 136/92 ביניש-עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס, פ"ד מז (5) 114), להלן: "עניין ביניש-עדיאל").
משאף לא אחד מן הצדדים הצליח להראות מהו חלק העבודה שבוצע בפועל, ועל כן – התובעת לא הוכיחה איזה חלק משכר הטירחה נדרשים הנתבעים לשלם לה על העבודה שביצעה בפועל, והנתבעים לא הוכיחו איזה חלק משכר הטירחה ששולם הם שילמו בעודף – יש לדחות את תביעתה של התובעת לשכר טירחה, כמו גם את התביעה שכנגד ככל שהיא נוגעת להשבת שכר הטירחה ששולם בפועל.
התביעה שכנגד הנתבעים הגישו תביעה שכנגד על סך של 63,300 ₪, הכוללת פיצוי בגין דמי שכירות שיכלו לגבות אילו ניכנסו לבית החדש במועד (בסך 24,000 ₪), פיצוי על עבודות נוספות שהיו צריכים להזמין בשל הליקויים בעבודתה של התובעת (בסך 10,000 ₪), השבת המקדמה ששולמה (בסך 9,600 ₪) וכן פיצוי בגין עגמת נפש (בסך 20,000 ₪).
...
הפועל היוצא הוא, שהתביעה העיקרית נדחית במלואה.
ועל כן, יש לדחות גם את התביעה בראש נזק זה. לסיכום – יש לדחות את התביעה שכנגד על כל חלקיה.
סיכום העולה מן המקובץ הוא, כי התביעה והתביעה שכנגד נדחות שתיהן.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2024 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בפני תביעה להשבת כספים אשר נטען כי מוחזקים על ידי הנתבעת שלא כדין, תשלום בעד נזקים נטענים, ותשלום בגין הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן").
ביום 18.11.22 היתקיימה פגישה בין הצדדים, במהלכה חתמו הצדדים על הצעת המחיר המפורטת והתובע שילם לנתבעת מקדמה ע"ח העסקה בסך 8,750 ₪.
נטען כי עיכוב בבנייה נבע מהחלפת קבלן והפסקת עבודה בשל כך, על ידי התובע, נתון שלא גולה בכתב התביעה, ולא בשל אי הזמנת חומר או אי התחלת ייצור על ידי הנתבעת.
בשים לב לכך שהחומר הנידרש לבצוע העבודה לא נרכש, ולא בוצעה עבודה בפועל, איני מוצאת לחייב את התובע בתשלום שנתבע.
...
בנסיבות אלו, ובשים לב לנטל הראיה, לסכום הכולל של ההסכם, בסך כ-87,000 ₪, לסכום המצוי במחלוקת ולהערכת רכיב זה בהסכם הכתוב, אני קובעת כי בוצעה עבודה בערך של כ-10,000 ₪.
בנסיבות אלו, נדחית התביעה שכנגד.
נוכח מכלול הנסיבות, לא יעשה צו להוצאות בגין תביעה זו. הנתבעת תשלם לתובע את הסכום שנפסק בתוך 30 ימים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו