לפניי תביעה כספית שהגישה התובעת, כנגד הנתבעים להשבת סכומים שהוצאו מחשבונה במירמה על ידי הנתבע 2, מרדכי חן המכונה מולי (להלן: "מולי"), והנתבעת 3, אורנה חן שהייתה אישתו וכיום גרושתו (להלן: "אורנה"), בקנוניה עם הבנק הנתבע מס' 1 (להלן: "הבנק").
משכך הגיש הבנק הודעה לפיה מאחר ולאחר הגשת תצהירי הצדדים הגישה התובעת תצהיר עדות משלים, במסגרתו טענה לראשונה כי מיסמכי הבנק עליהם מופיעה חתימה ובהם ערבויות שעבודים והלוואות כולם זויפו, והמסמכים הספציפיים הנטענים כמזויפים צורפו לראשונה לתצהיר העדות המשלים, הרי שהבנק מגיש מטעמי זהירות ומבלי לפגוע בטענתו כי מדובר בהרחבת חזית, וברשות בית המשפט (כב' השופטת ניב) חוות דעת גרפולוגית של עו"ד יונתן נפתלי.
התובעת נישאלה בעיניין זה בחקירתה הנגדית "ש. לגבי ה 342 אלף שנמשכו, את לא היית בבנק, מישהו נכנסה עם תעודת הזהות שלך ומשכה את הכסף? ת. לא. אני לא ידעתי על זה עד המשפט. לא ראיתי את זה אף פעם (עמ' 21 ש' 16-17 לפרוטוקול).
לכך אין דבר וחצי דבר עם אורנה, ולא די לעניין זה שהיא הייתה אישתו של מולי באותה עת.
משכך נדחית התביעה נגד אורנה ברכיב זה.
העברת סך של 58,000 ₪ ביום 2.11.2005 מחשבון התובעת לחשבונה של אורנה
יומיים לאחר הוצאת השיק הבנקאי מחשבונה של התובעת לעו"ד גבריאל שיפר, הגיעה התובעת לבנק ונטלה הלוואה בסך 400,000 ₪ על מנת שישמש כפקדון שיוחזק כבטחון לאשראי בחשבון החברה של מולי 2004 בעלויות מופחתות (נספח ה' לתצהירה של אילנה).
...
אין לקבל את טענת התובעת כי הבנק לא סיפק לו מסמכים ביחס לחובות של חב' של מולי 2004 בע"מ. התובעת היא שלא צירפה חברה זו כבעלת דין לתובענה, ולא נעשה שום בירור לגבי טענה זו.
משכך התביעה ברכיב זה נגד הבנק, נדחית.
סוף דבר
הנתבעים יישאו בחיובים כמפורט לעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד העברת כל תשלום מחשבון התובעת ועד למועד התשלום על ידי הנתבעים לתובעת בפועל.
בנוסף ישלמו הנתבעים 1-3 יחד ולחוד לתובעת הוצאות משפט לרבות הוצאות אגרה, וכן שכ"ט בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין בדבר שכ"ט מינימלי.
