תביעה להשבת כספים שניתנו במערכת יחסים זוגית

משלא הושבו הכספים וחלפו 3 שנים, פנה התובע למבקשת בסוף חודש פברואר 2019 ולאחר מכן עוד מספר פעמים, אולם הנתבעת לא השיבה לתובע את כספי ההלוואה.

הבקשה לדחיית התביעה על הסף: ביום 20.8.20 המבקשת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת העידר סמכות עניינית הואיל והצדדים הם ידועים בציבור שניהלו מערכת יחסים זוגית משך כ- 5 שנים.

משך זמן הזוגיות והמגורים המשותפים: צוין כי אין מחלוקת כי הצדדים היו בקשר זוגי עם הפסקות לסירוגין בין השנים 2012 – 2017 וקיימו יחסי אישות, כי הכספים הועברו אל הנתבעת בחודשים אוגוסט 2016 ודצמבר 2016, וכן כי בין שנת 2015 לחודש יוני 2016 הצדדים כלל לא היו בזוגיות.

צוין כי גם לשיטת הנתבעת אין מדובר במערכת זוגית רציפה לאורך השנים ומדובר על מגורים של כ- 10 חודשים במקסימום ולא ניתן להסיק מתקופת מגורים כזו כי מדובר בידועים בציבור.

...

אין מקום להתערב בעניין זה ואני מסכימה עם המסקנה אליה הגיע בימ"ש קמא, מהנימוקים שיפורטו להלן, ולפיכך כבר מטעם זה אין לקבל את הטענה ולפיה הסמכות העניינית מסורה לבימ"ש לענייני משפחה.

בימ"ש קמא יישם כדבעי את המבחנים שהתוו בפסיקה ביחס לנסיבות המקרה הקונקרטי ומסקנתו מקובלת עלי.

הואיל ולא מצאתי כל טעם המצדיק התערבות בקביעת בימ"ש קמא בנוגע לשיהוי, אין מקום להתערב גם בעניין זה. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, יש לתת רשות ערעור ולדחות הערעור לגופו.

. אשר הסתיימו בגירושין וקדמו למערכת היחסים הזוגית שנרקמה בינה לבין המשיב.

למרבה הצער, לאחר פטירת המנוחה, נקלעו הצדדים לסכסוך טעון ורווי אמוציות בעטיו מתנהלים ביניהם הליכים משפטיים רבים ושונים וזאת משנת 2010 ועד עתה (תחילה בפני כב' השופטת א. אשקלוני והחל משנת 2015 ועד לשנת 2021 בפני כב' השופטת פ. - גילת כהן והחל משנת בפניי) בעיניין: עזבון המנוחה, הסדרי הקשר בין המבקשים ואחיהם למחצה ד'; זכויות המנוחה ברכוש שנצבר בתקופת החיים המשותפים עם המשיב; זכויותיו של המשיב בדירה שהייתה בבעלות המנוחה במועד פטירתה; ערעורים על החלטות רשמת ההוצאה לפועל; תביעה שהגישה אם המשיב כנגד שני הצדדים דכאן להשבת כספים אשר לטענתה ניתנו על ידה כהלוואה למנוחה ולמשיב לצורך מימון בניית בית המגורים שלהם; תביעת המבקשים כנגד המשיב לסעד כספי ולמתן חשבונות ותביעה כספית שהוגשה ע"י ד' כנגד המבקשים.

במקביל, נכון למועד כתיבת שורות אלו, מיתנהל בפני כב' השופטת פאני גילת כהן הליך נוסף בעיניינם של הצדדים, בעיניין תביעה מטעם המשיב לסעד הצהרתי לפיו הוא בעל זכויות בדירה אשר הייתה בבעלות המנוחה טרם הקשר הזוגי ביניהם (תמ"ש - 11- 16 ;(24 כמו כן, מתנהלים בפניי שלושה הליכים נוספים בעניינים של הצדדים: תביעה כספית ולמתן חשבונות מטעם המבקשים (תמ"ש - 12- 19 ), תביעה כספית בהתאם לצוואה ומתן חשבונות, שהוגשה מטעם ד' כנגד המבקשים (תמ"ש - 01- 20( ותביעה כספית נוספת שהוגשה מטעם המשיב כנגד המבקשים, בעיניין דמי שכירות תמ"ש - 69389 ) XXX ששולמו בעבור הבית במושב 12- 20.

...

טענות הצדדים בתמצית לטענת המבקשים דין התביעה להידחות בשל התיישנות – שעה שעילת התביעה (המוכחשת לדידם) קמה למשיב לפני שנים רבות כפי שעולה מתצהירו במסגרת ההליכים הקשורים ועל כן, התיישנה; היעדר עילה – המשיב עפ"י הצהרותיו בהליכים הקשורים, ידע אודות השימוש שעשתה המנוחה בכספים אלו ולא רק שלא מחה על כך, אלא עשה בכך שימוש בהליך משפטי אחר, מכאן שידע וקיבל את השימוש ואין לו שום עילה כנגד המבקשים; מעשה בית דין – ההתנהלות הכלכלית של המבקש והמנוחה כבר נדונה והוכרעה; השתק ומניעות – המשיב טען במסגרת ההליך הקשור כי מימן צורכי המבקשים לאורך השנים.

עוד אבהיר כי לא מצאתי ממש בטענות המשיב כי שעה שביהמ"ש נעתר לבקשה לתיקון כתב הגנה כך שתוספנה טענות הקיזוז הנוגעות לכספים ששולמו על ידו עבור המבקשים, דה - פקטו הוכרעה הבקשה לסילוק על הסף וביהמ"ש הכשיר טענות אלו.

בנסיבות המקרה שלפניי, המשיב לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי דין התביעה להתברר שעה שטענותיו אלו התיישנו.

לפיכך, אני מורה על דחיית התובענה.

( האחרת נוסחה כתובענה "הצהרתית", מתן חשבונות, כספית (תמ"ש 46776-09-19 לשיטת התובעת ה"הצהרה" הנדרשת (וראה סעיף 45 , הוא סעיף הסעדים שבכתב התביעה) הנה כי הצהרה על הנתבע להשיב לתובעת סך 453,000 ₪, סכומים אשר "הלוותה" התובעת לנתבע נכון, לשיטתה, ליום 01.01.2014 .

נשאלת השאלה, הכיצד מביטה הפסיקה על תובענות להיתחשבנות בשל הוצאות עבר לצרכי קיום? הדין סובר שדרישתו של תובע ל"היתחשבנות" בגין העבר, בגין ההתנהלות השוטפת לעת תקופת החיים המשותפים, עומדת בנגוד להלכה הפסוקה, לפיה אין עורכים היתחשבנות באשר להוצאותיהם המשותפות של מי מבני הזוג במהלך מערכת היחסים הזוגית, ובפרט הוצאות שוטפות בעבור התא המשפחתי.

כן ניתן להקיש לעניין זה מן ההלכה בדבר מתנות שהוחלפו במהלך החיים המשותפים, וראה: תא"מ 23076-05-12 פרנק נ' בן יעקב (פמ"מ - 14.9.2014:( "כאשר הכספים ניתנו במהלך מערכת יחסים זוגית,

...

מדובר בפיצוי מה בשל התנהלותו הלא נאותה של הנתבע, תוך הטלת נטל מחדלה של התובעת לנהוג זהירות בבחינת "שווה בשווה". סוף דבר 21 .

₪ אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך 200,000 23 משהתקבלה מקצת התביעה ולאור התנהלות הנתבע, יישא הוא בהוצאות התובעת בסך 30,000 .

₪ תביעת המזונות נדחית.

בנוסף לאמור לעיל, לא ניתן הסבר מניח את הדעת מדוע העברות הכספים שבוצעו החל משנת 2009 באופן שוטף – נתבעו רק לאחר פרידתם של בני הזוג, ולא הוכח כי התובע דרש בשלב כלשהוא של מערכת היחסים הזוגית את הכסף, כולו או חלקו.

יחד עם זאת מאחר ששוכנעתי כי אילו התובע לא היה מגיש את התביעה להשבת הכספים לבית משפט השלום, תוך הכחשת מערכת היחסים הזוגית של הצדדים, תביעתה של התובעת לא היתה באה לעולם, וכן נוכח התוצאה אליה הגעתי - כל צד ישא בהוצאותיו.

...

כן שוכנעתי כי אמירות שונות שנאמרו מפיו של התובע בהתייחס לרכוש ולעסקים, באומרו "כל זה שלך" "לא יחסר לך דבר", אינן אלא התרברבות כלפי בת זוגתו ולא כמי שרצה להעניק לה באופן רציני מחצית מרכושו ולא התרשמתי כי הנתבעת באמת האמינה כי אכן רכוש זה שלה הוא, בין היתר נוכח סירובה לעזוב את עבודתה חרף תחושת השפע הכלכלי של התובע.

לסיכום: 129 .

יחד עם זאת מאחר ששוכנעתי כי אילו התובע לא היה מגיש את התביעה להשבת הכספים לבית משפט השלום, תוך הכחשת מערכת היחסים הזוגית של הצדדים, תביעתה של התובעת לא היתה באה לעולם, וכן נוכח התוצאה אליה הגעתי - כל צד ישא בהוצאותיו.

ובהמשך - "[...] יש לבחון, אפוא, את כלל הנסיבות האופפות את מערכת היחסים הבינזוגית כדי להסיק מתוכה האם ניתנה הבטחת נישואין מחייבת שהופרה. נוכח הצורך להסיק על דבר קיומה של הבטחה מחייבת מתוך כלל הנסיבות, ולאור החשש המובנה מפני תביעות בלתי מבוססות בתחום הקשור לחיי הרגש והאינטימיות של האדם, שהוא מטבעו רווי יצרים, נראה כי נידרש נטל שיכנוע כבד על התובע לצורך הוכחת קיומה של הבטחת נישואין שהופרה, כנגזר מטיבו ומורכבותו של הענין. הגבול המפריד בין קשר זוגי הדוק אך נטול מחוייבות של ממש, לבין היתנהגות היוצרת הבטחה מחייבת לנישואין הוא לעיתים מטושטש, ולפיכך נידרשת זהירות מיוחדת בטרם תוכר עילת תביעה חוזית בגין הפרת הבטחת נישואין. זהירות זו מחייבת הצבת רף הוכחה גבוה ובעל משקל מיוחד להוכחת הבטחה מחייבת, כנדרש בהתאם לאופי הענין." טרם אדרש לבחינת טענותיה של התובעת בדבר קיומו של מצג שוא - מצאתי כי יש להתייחס בקצרה לנהוג ומקובל, בכל הנוגע לקשרים זוגיים בין אנשים צעירים, בחברה אליה משתייכים הצדדים פה, הגם כי נדמה כי המדובר במובן מאליו.

השבת כספים במסגרת היתחשבנות שיש לבצע בין הצדדים הגישה המקובלת בפסיקה, היא כי אין עורכים היתחשבנות באשר להוצאות מי מבני הזוג במהלך מערכת היחסים הזוגית ובפרט הוצאות שוטפות עבור התא המשפחתי, שכן לא יעלה על הדעת כי בני זוג יערכו פנקסנות על כל אשר ארע במהלך יחסיהם.

...

סוף דבר: תביעתה של התובעת נדחית, למעט הסכומים הנקובים בסע' 48, 49 ג' ו- 49 ד' לפסה"ד, אשר על הנתבע להשיב לידי התובעת.

סבורני, כי ניתן וראוי היה לרכז מאמצים על מנת להתמודד עם התוצאות הנובעות מסיומו של הקשר הזוגי בין הצדדים בדרך של הידברות – אשר היה בה כדי להיטיב עם הצדדים שניהם, הן מהפן הרגשי והן מהפן הכלכלי, ולאפשר להם לפתוח דף חדש ולהמשיך בחייהם - תחת פנייה לניהול הליך משפטי, עד תומו.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים ותסגור התיק.