מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להשבת כספים ופיצויים בגין טעות בסיווג מכס

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקש ייבא את המוצר בחודש אוקטובר 2015 .לאחר שביום 23.6.2016 התקבלה החלטה על ידי ועדת התפיסות המקומית (בית המכס באשדוד) לחלט ולהחרים את המוצר, החליט להגיש את המרצת הפתיחה כנגד המשיבים ,במסגרתה עתר לקבלת הסעדים הבאים: א.- לקבוע כי סיווג שניתן למוצר על ידי המדינה הוא שגוי; ב.-לקבוע כי יש לסווג את המוצר כפרט מכס מס' 87.11.9020/3 לפי צו תעריף המכס; ג.-ליתן צו עשה המורה למשיבות להשיב לידי המבקש את המוצרים שחולטו והוחרמו על ידיהן; ד.-לחילופין, להורות למשיבות ליתן למבקש רישיון יבוא.
אני דוחה את דרישת המבקש לחיוב בהוצאות לדוגמא שכן ההליך נוהל באופן יעיל מצד המשיבים .ככל שנגרמו נזקים למבקש, הרי שההליך שלפניי שניפתח כהמרצת פתיחה אינו האכסניה המתאימה לדיון בשאלת הפצוי הכספי למבקש בגין נזקיו.
פיצול סעדים המבקש הגיש במסגרת ההליך דנן בקשה לפיצול סעדים , במטרה לאפשר לו לתבוע בעתיד תביעה כספית בגין נזקיו השונים: אובדן רווחים עתידיים, עלויות איחסנה של המוצרים, פגיעה במוניטין העיסקי ותביעות אפשריות על ידי צדדים שלישיים בגין הפרת התחייבויותיו, במסגרת הבקשה לפיצול סעדים ,העריך כי הקף הנזקים הוא בסכום של 10,483,200 ₪.
...
לאחר בחינת הדברים אני סבורה כי על המשיבים לשאת בהוצאות המבקש בגין המרצת הפתיחה .
אני דוחה את דרישת המבקש לחיוב בהוצאות לדוגמא שכן ההליך נוהל באופן יעיל מצד המשיבים .ככל שנגרמו נזקים למבקש, הרי שההליך שלפניי שנפתח כהמרצת פתיחה אינו האכסניה המתאימה לדיון בשאלת הפיצוי הכספי למבקש בגין נזקיו.
בשים לב לכך שההליך שלפניי תואם למקרים שבהם נקבע בפסיקה שבעל דין כלל לא נדרש לקבלת היתר לפצל את סעדיו, הרי שהיה די בכך , כדי לדחות את הבקשה לפיצול סעדים שהגיש המבקש, משום שהוא רשאי לתבוע בהליך נוסף ללא קבלת היתר זה. עם זאת בשים לב לנסיבות הייחודית של ההליך שלפניי, בהן הדיון בהליך התייתר מבלי שהתקיים דיון לגופו של עניין לאור הגשת ההבהרה מטעם המשיבים לאחר שנפתח ההליך ובשל פעולות שננקטו על ידם באופן עצמאי ומבלי שניתנה החלטה שיפוטית ועל מנת שלא ייגרם עוול למבקש בבואו לנקוט בהליך משפטי בעתיד ,למקרה ויחליט לתבוע פיצוי שאינו חורג מסמכותו של בית משפט השלום או משום שמחיקת ההליך שלפניי לא תבוא בגדר ההלכה הפסוקה של תובע ש"זכה בסעד הצהרתי" אני מורה כי מחמת ספק זה ניתן בזאת למבקש היתר לפיצול סעדים במסגרת פסק דין זה. סיכום אני מורה על מחיקת המרצת הפתיחה מאחר והסעדים המפורטים בה התייתרו וההליך מיצה את עצמו.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

להלן הרקע הרלוואנטי: המשיבה – חברה העוסקת ביבוא טובין – הגישה (בשנת 2005) תביעה נגד המערערת, ובה טענה כי בשל סיווג שגוי של המוצר המיובא "רסקיו רמדי" לצורכי מס קנייה, היא שילמה – ועודנה משלמת – מס ביתר.
עוד ביקשה כי יוחזר לה הסכום ששולם ביתר, וכי ישולם לה פיצוי בגין נזקיה.
אולם, בעניינינו המצב שונה: לאור תיקון חקיקה שבוצע בשנת 2010 (לפני פסק-הדין החלקי), שבו הוסף פרט-מכס חדש שאליו משתייך המוצר נשוא ענייננו, הודיעו הצדדים לפרוטוקול (ביום 7.2.2010) כי המחלוקות הצטמצמו "באופן שהן מתייחסות עתה רק לעבר". נראה כי בכך צומצמה ותוחמה למעשה גם נפקותו של הסעד ההצהרתי, שהפך ללא יותר מאשר נדבך בדרך לבחינת זכאותה של המשיבה לסעדים כספיים (החזר מס ששולם לפי הסווג הקודם, ופצוי על נזקים).
...
לגבי המינוח "פסק-דין חלקי" שננקט בגדרי ההסדר הדיוני שהושג בזמנו בין הצדדים, טוענת המערערת כי מדובר בטעות סופר, מה גם שבכותרת ההחלטה מיום 13.12.2011 נכתב "פסק-דין חלקי והחלטה". לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתיק עצמו באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק ההליך על-הסף להידחות.
אולם בענייננו, סבורני כי עמדת המדינה נתמכת לא רק בכותרת ההחלטה כי אם גם בבחינה עניינית שלה.
כידוע, במקרים כאלה ההחלטה בעניין האחריות נחשבת "החלטה אחרת" ולא "פסק-דין חלקי". לאור האמור, סבורני כי בנסיבות המקרה שלפניי אין לראות בקביעת הסיווג בהחלטה מיום 13.12.2011 משום סעד עצמאי, וממילא מקובלת עליי עמדת המדינה כי לא נפל פגם דיוני בבחירתה להשהות את הגשת ההליך הערעורי עד לפסק-הדין הסופי בבית המשפט המחוזי.
סיכומם של דברים, באתי לכלל מסקנה כי אין להורות על סילוק הערעור על-הסף.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת שילמה, תחת-מחאה, את חיוביה והניחה לפניו של בית-המשפט את תביעתה זו. התובעת עתרה לשלושה: להשבתם לידיה של סכומי-הכסף ששילמה; להצהרה כי הסווג הוא שגוי וכי תחתיו יש לסוֵוג את פריטי-היבוא המדוברים לסעיפים אחרים שבצו-התעריף ולהשבתן של ערבויות, שרשות-המסים מחזיקה בידיה.
חיובו של פלוני לפצות את חברו על נזק שגרם לו עובר ב"הצהרה" כי הנזק נגרם וכי פלוני אחראי לו. מכאן, שלכל קביעה נקודתית של בית-המשפט לגבי חיוב קונקריטי במסי-יבוא עשוי להתלוות יסוד הצהרתי, לגבי אופן-סיווגו של פריט-היבוא לתעריף-המכס ומכאן גם לגבי הכוח לחייב במס ולגבי שיעורו הנכון של מס זה. לא לכך מכוון הדין, באפשרו תביעה לסעד הצהרתי.
...
אם כן, טענתה של המשיבה בדבר היותו של הסעד ההצהרתי סעד שאינו ניתן להערכה בכסף – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

תביעה להשבת כספים ולפיצויים כתוצאה מטעות בסווג פרט מכס של מכונית שיובאה ביבוא אישי.
לאור האמור לעיל תובע התובע מאת הנתבעת את הסכומים כדלקמן: את הסכומים ששולמו ביתר את הסך 28,000 ₪; לשלם לתובע את דמי הפקדון עבור הכופר שהועבר למכס בסך 10,000 ₪; פיצויים בגין עגמת נפש ועיכוב שיחרור הרכב בסך 15,000 ₪.
טענות הנתבעת: בכתב ההגנה טענה הנתבעת שיש לדחות את תביעת התובע מהסיבות כדלקמן: הנתבעת לא הייתה צריכה לממן את עלות המסים עבור התובע; כל טענות התובע לגבי הכופר צריכות להיות מופנות כלפי המכס; התובע הוא שחקן חוזר, ויש לו ידע ביבוא רכב, והנתבעת שלחה לו את המדריך; מי שדרש את הסווג השגוי של הרכב היה התובע; התובע שילם את המסים שהיה חייב לשלם על פי החוק; אילו היה התובע חפץ לשלם סכומים מופחתים, היה עליו להגיש ערעור למכס; כל ההוצאות האחרות היה על התובע לשלם על פי דין.
...
טענות הנתבעת: בכתב ההגנה טענה הנתבעת שיש לדחות את תביעת התובע מהסיבות כדלקמן: הנתבעת לא הייתה צריכה לממן את עלות המסים עבור התובע; כל טענות התובע לגבי הכופר צריכות להיות מופנות כלפי המכס; התובע הוא שחקן חוזר, ויש לו ידע ביבוא רכב, והנתבעת שלחה לו את המדריך; מי שדרש את הסיווג השגוי של הרכב היה התובע; התובע שילם את המסים שהיה חייב לשלם על פי החוק; אילו היה התובע חפץ לשלם סכומים מופחתים, היה עליו להגיש ערעור למכס; כל ההוצאות האחרות היה על התובע לשלם על פי דין.
לאור האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות את תביעת התובע נגד הנתבעת ככל שההיא מתייחסת לתשלום מסים ביתר ואי קבלת הנחה בגין מסמך המקור.
מכל האמור לעיל עולה שאכן נגרם לתובע נזק שאינו נזק ממון, אך סבור אני שהפיצוי הנאות בנסיבות העניין הינו 5,000 ₪ בלבד.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן: את הסך 18,288 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט הכוללות את אגרת המשפט במלואה בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טענו, שרוב הכספים ששילם התובע ליונייטד אקספורט כללו מע"מ (27%), הוצאות משלוח ועמלות שהושבו לצורך תשלום מיסים על הרכב בטרם שיחרור הרכב מהמכס וכי כספים אלו פטורים ממס בהתאם לפקודת המכס והפסיקה והתשלומים שהושבו שמשו לתשלום הוצאות שיחרור הרכב ומסירתו לתובע: איחסנה, אגרת נמל, רשוי, תקינות ועוד.
אם לא די במחדלה של הנתבעת בזמן אמת לקחת אחריות על הבעיה שהיא יצרה עקב ניסוח הסכם הכולל סכומים שאמורים להסתיר רווח שלה מעיני הלקוחות, גם לאחר שהוגשה התביעה כאן מצופה היה שהיא תשלח הודעה לרשויות המס בהליך זה ותשכנע ביהמ"ש בהליך זה, כאשר רשות המס היא בעל דין, כי כבר נפסק שהחיוב היה שגוי ולכן יש להשיבו לתובע באמצעותה או ישירות לידיו.
מכיוון שביהמ"ש קבע כי הנתבעים גרמו לחיוב התובע בתשלום גירעון מס עקב ניסוח בחוסר תום לב של ההסכם שנועד להסתיר הקף הרווח שלהם מהעסקה, והתחמקו מהתמודדות עם הבעיה שיצרו, ביהמ"ש מחייב בנוסף בתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש באופן שסך החיוב הכולל יעמוד על 110,000 ש"ח. האם הנתבע חב ביחד ולחוד עם הנתבעת? הנתבעים טענו בכתב ההגנה שיש לדחות את התביעה כנגד הנתבע וכי הוא מעולם לא פעל מול התובע באופן אישי, אלא כאורגן של הנתבעת.
ביהמ"ש קובע שלשאלת סיווג ההסכם בה עסק קודם לכן, כמכר או כמתן ייעוץ, חשיבות בעיקר לעניין חבות הנתבע בחיובי הנתבעת שכן לשונו החמקמקה של ההסכם שניסח הנתבע נגועה בחוסר תום כאשר הנתבעת מנסה להנות מיתרונות היותה מוכרת הרכב על ידי קביעת תמורה שכוללת רווח שלה בהקף שמוסתר מהקונה, כגון קבלת החזרים שונים שלכאורה מגיעים ללקוח ולא ליועץ, ומצד שני להדוף תביעות כגון התביעה כאן בטענה שהיא לא מוכרת, אלא יועצת בלבד.
...
מכיוון שביהמ"ש קבע כי הנתבעים גרמו לחיוב התובע בתשלום גרעון מס עקב ניסוח בחוסר תום לב של ההסכם שנועד להסתיר היקף הרווח שלהם מהעסקה, והתחמקו מהתמודדות עם הבעיה שיצרו, ביהמ"ש מחייב בנוסף בתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש באופן שסך החיוב הכולל יעמוד על 110,000 ש"ח. האם הנתבע חב ביחד ולחוד עם הנתבעת? הנתבעים טענו בכתב ההגנה שיש לדחות את התביעה כנגד הנתבע וכי הוא מעולם לא פעל מול התובע באופן אישי, אלא כאורגן של הנתבעת.
אולם, מקובלת עליו טענת התובע לפיה יש להעדיף הפסיקה המאוחרת יותר בזמן של כבוד סגנית הנשיא א. כהן בע"א 18879-10-21 שאישרה הרמת מסך ההתאגדות וחיוב הנתבע באופן אישי באותו עניין בגין מחדל אחר של הנתבע.
סוף דבר ביהמ"ש מחייב הנתבעים לשלם לתובע ביחד ולחוד כלהלן: הסך של 110,000 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו