מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להשבת כספים בגין שירות משפטי לקוי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים התובעת, רופאת עור במקצועה, ניהלה תביעה כנגד חברה קבלנית ואח' בגין ליקויי בנייה שנגרמו לדירת מגורים אותה רכשה.
לפנים משורת הדין, הציעה הנתבעת להשיב לתובעת חלק משכר הטירחה לאחר שלא אושרה הבקשה להארכת המועד להגשת הבר"ע, אך התובעת סירבה לקבל את ההחזר הכספי וביקשה להמירו באפשרות להתייעץ עמה בעניינים משפטיים שונים, הקשורים בתביעות הרבות אותם היא מנהלת.
מכאן, שאין עוד מקום לקבל את טענתה הראשונית באשר לסיבת אי הגשת הבקשה לפסלות, שכן זו מאמתת ומאששת את גרסת הנתבעת, לפיה בהסכמתה ביקשה לקבל שירות משפטי חלופי מאת הנתבעת וכך נעשה.
ולפיכך, ניתן לקבוע כי התובעת לא זכאית להשבה כספית בגין רכיב זה שבהסכם שכר הטירחה שהומר בהסכמתה למתן יעוץ משפטי חלופי.
...
מקובלת עליי עדותה של הנתבעת שכנגד בעניין זה, לפיה המדובר בדרישה מאוחרת שלא הועלתה קודם לתביעתה זו, ומבחינה זו נראה כי המדובר בויתור שבהתנהגות מצידה של התובעת שכנגד, שאף מתקשר עם הסכומים שהיה על התובעת שכנגד להחזיר לנתבעת שכנגד במסגרת הסכם שכר הטרחה, ובמקומו ניתנו ייעוצים משפטיים שוטפים למיניהם.
סוף דבר לאור האמור לעיל, מצאתי לדחות את התביעה העיקרית להשבת שכר טרחה ולדרישה לפיצוי עונשי, משלא נמצא כי הייתה רשלנות של הנתבעת בניהול ההליכים, ומשנדחו יתר טענות התובעת בדבר הפרת הסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים.
כן, נדחית תביעת התובעת שכנגד לקבלת שכר טרחה בעניין תיק אלמגור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מכאן תיתכנה שתי אפשרויות הראשונה שמעולם לא ניתנו שירותים כאלה והאפשרות השנייה שפיקוח רואי החשבון של החברה היה לקוי ורשלני.
דמי ניהול ושכ"ט רטרואקטיביים ככל שמדובר בכספים ששילמה או התחייבה החברה לנשר בז ו/או למשרד עוה"ד בגין שירותי ניהול ושרותי משפט רטרואקטיביים בשנים 2006 – 2016, יש לבחון האם ניהול תביעה להשבת כספים אלה או למניעת חיוב החברה בתשלום כזה היא לטובת החברה.
לגירסת אהרוני, סוקרטס התבקשה להישתתף לפחות בחלק מעלויות השירותים שסופקו לחברה, אולם היא סירבה לעשות כן. בהתייחסו לעובדה שלאורך תקופה ארוכה המשיבים לא טענו ולא פעלו לקבל דמי ניהול ושכר טירחה מהחברה, הצהיר אהרוני (שם, סעיף 45): "בשל מצבה התזרימי של החברה, נשר בז וזאג לא גבו מהחברה את התמורה שהגיעה להם בגין שירותי הניהול והייעוץ המשפטי. יתרה מכך, עד השלב בו הגישה המבקשת את כתב התביעה הקודם, נשר בז ומשרד זאג לא פעלו להסדיר את מסגרת מתן השירותים לחברה בהסכם פורמלי בכתב מול החברה, מאחר והצדדים התנהלו באופן לא פורמלי, מה גם שלחברה מילא לא היו די הכנסות לתשלום התמורה.
...
במסגרת פסק הדין הראשון נקבע על ידי כבוד השופטת רות רונן (שם, פסקה 104): "מכל הטעמים הללו, אני סבורה כי אין תוקף להחלטת החברה הנוגעת להסכמי השירותים בהם התקשרה החברה עם נשר בז ועם הדסים ירוקים, הסכמים בהם סוכם לכאורה על מתן שכר רטרואקטיבי לתקופה של 10 שנים לשני הגופים הללו. בהתייחס למסקנה זו אין צורך להידרש לשאלה האם הצדדים אכן סיכמו ביניהם כי כל השירותים שהם יתנו לחברה לצורך קידום רכישת הנכס – יעשו ללא תשלום (כפי שטוענים התובעים). אני סבורה כי גם לו היו נשר בז, זאג (משרד עוה"ד – מ.א) או הדסים ירוקים זכאיות לתשלום כזה או אחר בגין השירותים שהם נתנו לחברה (ואינני קובעת מסמרות בהקשר זה) – אין בכך כדי להכשיר את ההסכמים שנערכו בהקשר זה בין החברה לבינם באופן בו הם נערכו. מסקנה זו נוגעת הן לדמי הניהול והן לשכר הטרחה שהוחלט לשלם לנשר בז וזאג.
בהתאם: אני מאשר לסוקרטס לנהל תביעה נגזרת נגד משיבים 1, 3, ו – 6 ביחס לדרישתם לדמי ניהול ושכר טרחה רטרואקטיביים משנת 2006 עד שנת 2016.
הבקשה נגד משיבים 2, 4, 5 ו – 7 נדחית.
המבקש ישלם למשיב 7 את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 22,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה מכח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") שהוגשה על ידי התובע – עורך דין במקצועו - נגד לקוחו לשעבר ותביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבע בגין קבלת שירות מקצועי לקוי.
נגד הנתבע, רעייתו, אולג בריק, שותפו של בריק והחברה שבבעלותו של בריק הוגשה על ידי שוכרת אחת הדירות, תביעה לצוו עשה לתיקון נזילות ותביעה כספית, שעניינה, בין היתר, השבת דמי התיווך (להלן: "תביעת השוכרת").
לטענת הנתבע, עקב קבלת שירות לקוי, הוא נאלץ ליטול ייצוג משפטי חלופי ולנהל הליכים ארוכים ומיותרים שכללו ביטול פסק דין והגשת כתב הגנה מתוקן.
...
זאת ועוד, בנסיבות שהוכחו, מקובלת עליי בהחלט גרסת התובע ששכר הטרחה שולם על ידי הנתבע בגין ייצוגם של כלל הנתבעים, לרבות בריק, שבמשך כארבע שנים ניהל את נכסיו של הנתבע (עמ' 22 ש' 29, עמ' 23 ש' 26 ואילך) ושהנתבע הביע תמיהה על הגשת התביעה שעניינה נזילות בדירה שבבעלותו גם נגד בריק ושותפיו (עמ' 11 ש' 9-11).
התביעה שכנגד לאור הממצאים והמסקנות שפורטו בהרחבה לעיל, הנני דוחה את תביעת הנתבע על כל ראשיה, למעט השבת חלק משכר הטרחה ששילם הנתבע לתובע בגין ייצוג בתביעת השוכרת.
התוצאה הנתבע ישלם לתובע סך של 2,000 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט לעניינים מינהליים בתל אביב -יפו ת"צ 59994-01-20 איזנברג ואח' נ' עירית תל-אביב-יפו לפני כבוד השופט, סגן הנשיא אליהו בכר מבקשים 1.גיל איזנברג 2.ירון גולדמן שניהם ע"י ב"כ עו"ד אליעד כהן ממשרד עו"ד קרמר שפירא שניידר ושות' משיבה עירית תל-אביב-יפו ע"י ב"כ עו"ד דנה רייס מהשרות המשפטי עריית ת"א-יפו פסק דין
עוד נטען כי המבקשים בחרו לשלם את החוב ללא כל טענה, לא הופעלה כנגדם גבייה מנהלית, והם אינם יכולים לטעון כיום במסגרת תביעה להשבת כספים טענות מסוג שהוי והתיישנות (שהן טענות מסוג מגן ולא חרב), ובפרט לא ניתן לטענות טענות אלה בתביעה ייצוגית, שכן הן דורשות היתייחסות פרטנית לכל נישום.
אם לא די בנסוח הלקוי של בקשת האישור בנוגע לעמידה בתנאים הנדרשים לאישור התובענה כייצוגית, המבקשים גם לא הוכיחו קיומה של עילה אישית.
...
נקבע כי "העובדה שהמערערת חויבה בארנונה למפרע, אינה מובילה כשלעצמה למסקנה כי העירייה פועלת על פי מדיניות או 'שיטת עבודה' פסולה באופן שמצמיח בסיס לניהול תובענה ייצוגית", וכי "בהיעדר ראשית ראיה לכך שקיימים נישומים נוספים בעלי עילת תביעה נגד עיריית ראשל"צ, אין לצפות מן העירייה להוכיח את 'היעדר המדיניות' שלה טוענת המערערת" (עע"מ 5817/19 ד"ר מלצר בע"מ נ' עיריית ראשון לציון (9.7.2023)).
בהקשר זה גם מקובלת עלי טענת העירייה כי כאשר ב"כ החדשים לקחו על עצמם את הייצוג, היה עליהם לכל הפחות לתקן את הבקשה ולהבהיר את התאמתם לייצוג, על מנת לעמוד בתנאי לאישור המצוי בס' 8(3) לחוק תובענות ייצוגיות, לפיו "קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת". לסיכום, המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח כי מתקיימים התנאים הנדרשים לאישור התובענה כייצוגית, ובכלל זה קיומה של קבוצה.
סוף דבר בקשת האישור נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

במוקד פסק הדין בעיניין בית הרכב עמדה תביעת השבה שהגישה הערייה בגין כספים שנוכו מדמי שכירות שקבלה הנתבעת מכח התחייבות שלא עמדה בהוראות סעיף 203 לחוק.
" ברע"א 5210/08 עו"ד רוזנבלום נ' המועצה המקומית חבל מודיעין (20.12.2010) נידרש בית המשפט העליון לתביעת תשלום שהוגשה נגד רשות מקומית בגין שירות משפטי שנתן לה המערער בהתאם להסכם שנכרת בנגוד להוראות סעיף 203 לפקודת העיריות ולסעיף 232 לצוו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח – 1958, המחייב הטבעת חותמת המועצה על חוזיה ומסמכיה.
היתנהלות שני הצדדים לוקה בפגמים ממשיים ושני הצדדים ראויים לסנקציות שנקבעו בחוק ובפסיקה.
...
סיכומו של דבר, התובעת לא הוכיחה תביעתה נגד הנתבעים 2-4 ודין התביעה נגדם להידחות.
בהמשך למפורט בפסקאות 132 ו- 164 לפסק דין זה, תשלם הנתבעת לתובעת סך 138,000 ₪, כערכו ביום הגשת התביעה.
על כן אני קובע כי התובעת תישא בהוצאות הנתבעים 2-4 בסכום כולל של 6,000 ₪, שישולם בתוך 30 ימים מהיום, אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו